התאבדות, למה לא להתאבד, בסוף הכל מתאזן, למה לחיות, למה לא למות, רוצה להתאבד, לא רוצה למות, רוצה לחיות
האם המציאות באמת חצי טובה וחצי רעה?
המציאות היא דבר שמכיל בתוכו, באופן עקרוני, בדיוק את אותה כמות של טוב ורע. אליעד מסביר שכשאנחנו מסתכלים על המציאות, אפשר לראות בה צדדים חיוביים ושליליים באופן שווה, ממש כמו מטבע שיש לו שני צדדים, כאשר כל צד שווה בגודלו לצד השני. כדי להמחיש זאת, אליעד מביא דוגמה מעץ שממנו מייצרים כיסאות ושולחן. אם חותכים עץ לחתיכות ומייצרים מהן מספר כיסאות ושולחן אחד, זה לא אומר שבעץ עצמו יש יותר כיסאות או יותר שולחנות, אלא הכל נמצא בעץ באופן שווה. באופן דומה, טוב ורע נמצאים במציאות בצורה שווה.
האם התאבדות יכולה באמת לחסוך סבל?
אליעד מדגיש שהסבל לא נובע ממה שקורה לנו, אלא מההתנגדות שלנו למה שקורה. לדוגמה, אדם שנשרף באש לא סובל בגלל עצם השריפה, אלא בגלל שהוא לא רוצה להישרף. מכאן שעוצמת הסבל נמדדת לפי הקונפליקט של התודעה עם המציאות, ולא לפי משך הזמן שבו מתרחש האירוע או חומרתו הפיזית. לדוגמה, אדם יכול לסבול במשך שעה ממכות חלשות אבל לא לאבד הכרה, ולעומת זאת לקבל מכה אחת חזקה מאוד ולהתעלף. הסיבה להבדל היא בעוצמת הקונפליקט הפנימי שהוא חווה, ולא באירוע עצמו.
כך גם אדם שמתאבד, אינו בהכרח חוסך לעצמו סבל. יכול להיות שאדם שמתאבד בירייה, שחווה לכאורה רק סבל קצר, יסבול הרבה יותר מאשר אדם אחר שמת באיטיות ובכאב רב, משום שעוצמת הקונפליקט הפנימי שלו עם המציאות היא גבוהה יותר ברגע ההתאבדות.
למה אדם שרוצה להתאבד סובל יותר?
אליעד מסביר שאדם שמתאבד הוא אדם שהגיע לרמה כה גבוהה של תסכול מהמציאות, עד שהוא מעדיף למות מאשר להתמודד עם החיים. זה אומר שלאורך כל חייו, אותו אדם היה עם רמת הנאה נמוכה יותר ביחס לאדם שרוצה להמשיך לחיות, גם אם החיים קשים. לדוגמה, אדם חולה סופני שרוצה להמשיך לחיות אפילו עם כאב רב, נהנה מהחיים כל כך עד שהוא מוכן לסבול עבורם. לעומתו, אדם שמתאבד בעצם מראה שכל חייו הוא נהנה פחות, ולכן הוא סובל יותר, והסבל הפנימי שלו גדול יותר.
איך הנאה מהחיים יכולה להוביל לסבל?
אליעד מתאר כיצד ככל שאדם נקשר יותר להנאות מסוימות בחיים, כך הוא למעשה מגביר את הסבל הפוטנציאלי שלו. לדוגמה, אדם שאוהב מאוד לאכול ונקשר לחוויית האכילה, נהנה יותר בזמן האכילה, אך הוא סובל הרבה יותר בין הארוחות, וגם כאשר מסיבה כלשהי הוא לא יכול לאכול. ככל שהוא נקשר יותר לתענוג, כך עולה הסיכון שהוא יסבול יותר כשאותו תענוג נלקח ממנו. זו הסיבה לכך שכל הנאה גדולה מביאה איתה פוטנציאל לסבל גדול לא פחות, ולהיפך.
למה בסוף הכל מתאזן?
אליעד מסביר שבסופו של דבר, המציאות כולה מתאזנת. הוא מדגים זאת דרך רעיון האינסוף: כיוון שיש אינסוף אפשרויות ואינסוף זמן, כל מציאות טובה מתאזנת עם מציאות שלילית במקום אחר. כשאדם נהנה מאוד, יש מקום אחר שבו מישהו סובל באותה מידה, ולהיפך. זה כמו מערכת סגורה שבה הכל מתאזן: כל אושר שאתה חווה מתאזן על ידי סבל במקום אחר במציאות הכוללת.
מה המשמעות של להיות קשור למציאות?
אליעד...
המציאות היא דבר שמכיל בתוכו, באופן עקרוני, בדיוק את אותה כמות של טוב ורע. אליעד מסביר שכשאנחנו מסתכלים על המציאות, אפשר לראות בה צדדים חיוביים ושליליים באופן שווה, ממש כמו מטבע שיש לו שני צדדים, כאשר כל צד שווה בגודלו לצד השני. כדי להמחיש זאת, אליעד מביא דוגמה מעץ שממנו מייצרים כיסאות ושולחן. אם חותכים עץ לחתיכות ומייצרים מהן מספר כיסאות ושולחן אחד, זה לא אומר שבעץ עצמו יש יותר כיסאות או יותר שולחנות, אלא הכל נמצא בעץ באופן שווה. באופן דומה, טוב ורע נמצאים במציאות בצורה שווה.
האם התאבדות יכולה באמת לחסוך סבל?
אליעד מדגיש שהסבל לא נובע ממה שקורה לנו, אלא מההתנגדות שלנו למה שקורה. לדוגמה, אדם שנשרף באש לא סובל בגלל עצם השריפה, אלא בגלל שהוא לא רוצה להישרף. מכאן שעוצמת הסבל נמדדת לפי הקונפליקט של התודעה עם המציאות, ולא לפי משך הזמן שבו מתרחש האירוע או חומרתו הפיזית. לדוגמה, אדם יכול לסבול במשך שעה ממכות חלשות אבל לא לאבד הכרה, ולעומת זאת לקבל מכה אחת חזקה מאוד ולהתעלף. הסיבה להבדל היא בעוצמת הקונפליקט הפנימי שהוא חווה, ולא באירוע עצמו.
כך גם אדם שמתאבד, אינו בהכרח חוסך לעצמו סבל. יכול להיות שאדם שמתאבד בירייה, שחווה לכאורה רק סבל קצר, יסבול הרבה יותר מאשר אדם אחר שמת באיטיות ובכאב רב, משום שעוצמת הקונפליקט הפנימי שלו עם המציאות היא גבוהה יותר ברגע ההתאבדות.
למה אדם שרוצה להתאבד סובל יותר?
אליעד מסביר שאדם שמתאבד הוא אדם שהגיע לרמה כה גבוהה של תסכול מהמציאות, עד שהוא מעדיף למות מאשר להתמודד עם החיים. זה אומר שלאורך כל חייו, אותו אדם היה עם רמת הנאה נמוכה יותר ביחס לאדם שרוצה להמשיך לחיות, גם אם החיים קשים. לדוגמה, אדם חולה סופני שרוצה להמשיך לחיות אפילו עם כאב רב, נהנה מהחיים כל כך עד שהוא מוכן לסבול עבורם. לעומתו, אדם שמתאבד בעצם מראה שכל חייו הוא נהנה פחות, ולכן הוא סובל יותר, והסבל הפנימי שלו גדול יותר.
איך הנאה מהחיים יכולה להוביל לסבל?
אליעד מתאר כיצד ככל שאדם נקשר יותר להנאות מסוימות בחיים, כך הוא למעשה מגביר את הסבל הפוטנציאלי שלו. לדוגמה, אדם שאוהב מאוד לאכול ונקשר לחוויית האכילה, נהנה יותר בזמן האכילה, אך הוא סובל הרבה יותר בין הארוחות, וגם כאשר מסיבה כלשהי הוא לא יכול לאכול. ככל שהוא נקשר יותר לתענוג, כך עולה הסיכון שהוא יסבול יותר כשאותו תענוג נלקח ממנו. זו הסיבה לכך שכל הנאה גדולה מביאה איתה פוטנציאל לסבל גדול לא פחות, ולהיפך.
למה בסוף הכל מתאזן?
אליעד מסביר שבסופו של דבר, המציאות כולה מתאזנת. הוא מדגים זאת דרך רעיון האינסוף: כיוון שיש אינסוף אפשרויות ואינסוף זמן, כל מציאות טובה מתאזנת עם מציאות שלילית במקום אחר. כשאדם נהנה מאוד, יש מקום אחר שבו מישהו סובל באותה מידה, ולהיפך. זה כמו מערכת סגורה שבה הכל מתאזן: כל אושר שאתה חווה מתאזן על ידי סבל במקום אחר במציאות הכוללת.
מה המשמעות של להיות קשור למציאות?
אליעד...
- למה לא להתאבד?
- איך להתמודד עם סבל בחיים?
- למה הכל מתאזן בסוף?
- האם התאבדות מפחיתה סבל?
- מה המשמעות של סבל בחיים?
- איך הקשר לעולם יוצר סבל?