31:11מי שרוצה להרגיש טוב - שלא יפחד להרגיש רע
מדוע האדם מרגיש שהוא חי בכלא של רצונותיו?
אליעד כהן מסביר שכדי להגיע לאושר אמיתי, חשוב להבין למה האדם מרגיש כלוא בתוך חייו. הוא מדגים זאת במשל על עבד שהיה בעברו מלך גדול, אך נלקח לשבי והתרגל לחיי העבדות והסבל. העבד הזה מתרגל לסביבה הקשה, עד כדי כך שאם מישהו בא ואומר לו שהוא בעצם מלך ויכול להשתחרר מהכלא, הוא מתעצבן וכועס כי התרגל כבר לסבול ולא רוצה להתמודד עם האפשרות שהוא יכול להיות חופשי.
לדברי אליעד, האדם מרגיש כלוא בגלל התלות שלו ברצונותיו. האדם כבול לרצונות, הוא משרת אותם כל חייו ללא הפסקה, ואין לו שום אפשרות להשתחרר מהם. גם כשהאדם חושב שהוא מחליט שלא לעשות דבר מסוים, זו רק עדות לכך שהיה לו רצון חזק יותר שהכניע את הרצון הראשון. למעשה, האדם אף פעם לא מפסיק לרצות, והוא תמיד נשלט על ידי הרצון שלו, בלי לקבל באמת את התמורה המובטחת של האושר והסיפוק.
מהו הקונפליקט בין הרגשת העבדות לבין הרצון לחופש?
אליעד מתאר מצב שבו האדם יודע עמוק בתוכו שיש אפשרות לחיים טובים יותר. עצם הידיעה הזאת יוצרת קונפליקט פנימי. האדם מצד אחד מרגיש שאולי הוא יכול לצאת לחופשי ולהיות מאושר באמת, ומצד שני חושש שיגלה שאין דרך לצאת. הקונפליקט הוא בין ההרגל המוכר להיות עבד לבין האומץ הנדרש כדי לגלות את האמת. האדם מעדיף לעיתים להישאר בכלא של המוכר, מפחד שיגלה שאין באמת אפשרות אחרת.
לדברי אליעד, דווקא כשהאדם מגלה שיש אפשרות אחרת, הוא מתחיל להרגיש עוד יותר רע, כי הוא מבין בבירור עד כמה מצבו הנוכחי אינו טוב. זאת משום שכאשר האדם נמצא בכלא בלי לדעת שהוא יכול להיות חופשי, הוא סובל פחות מאשר כאשר הוא מודע לאפשרות הזאת ועדיין נשאר בכלא.
כיצד ניתן להשתחרר מהכלא של הרצון?
אליעד מדגיש שהדרך היחידה להשתחרר באמת היא לחקור לעומק אם קיימת אפשרות לצאת מהכלא של הרצון. יש שתי אפשרויות ברורות:
האם הגשמת רצונות מביאה לאושר אמיתי?
אליעד טוען שהאדם לעולם לא באמת מאושר על ידי הגשמת רצונותיו. כל רצון שמוגשם מוליד רצון חדש, וכך האדם נשאר במרדף אינסופי. האדם עובד כל הזמן למען הרצונות, אבל אף פעם לא מקבל את המשכורת של אושר מתמשך שהרצון הבטיח לו. אליעד נותן דוגמאות רבות לכך, כמו ההבטחה לאושר כאשר נעבור שלבים שונים בחיים: לימודים, צבא, זוגיות, ילדים, ועוד. אך תמיד מתגלה שהאושר הוא זמני בלבד, והרצון מיד יוצר מטרה חדשה לרדוף אחריה.
מדוע האדם מרגיש תמיד חוסר סיפוק?
הסיבה האמיתית לכך שהאדם לעולם אינו מרוצה לחלוטין, לפי אליעד, היא שבתוך תוכו האדם זוכר או יודע שהיה פעם "מלך". הוא יודע בתת - המודע שישנה אפשרות לחוות שלמות אמיתית, ולכן אף פעם אינו מסופק לגמרי עם מה שיש לו. האדם תמיד מרגיש שיש משהו גדול וטוב יותר, והוא ממשיך לחפש אחרי השלמות הזו.
מה המשמעות של "להיות מלך" ומהי פרספקטיבת האחדות?
להיות "מלך", לפי אליעד, פירושו להיות בתודעה של שלמות ואחדות מוחלטת, מצב שבו האדם חווה את המציאות בצורה כזו שהכל טוב והכל אחד. במצב כזה, האדם יכול להמשיך לשחק את משחק החיים ולבחור להרגיש טוב או רע, אך תמיד יהיה מודע לכך שהוא זה שבוחר לשחק במשחק הזה. השלמות היא לא להפסיק לחיות את החיים, אלא להמשיך לשחק, אך עם הידיעה העמוקה שהכל שלם ומושלם מלכתחילה.
מדוע חשוב לא לפחד להרגיש רע בדרך לאושר אמיתי?
אליעד מדגיש שוב ושוב כי מי שרוצה להרגיש טוב באמת חייב לא לפחד להרגיש רע. כדי להבין באמת מהו טוב ומהו רע, צריך לא לפחד להתמודד עם שאלות קשות, ספקות ופחדים. מי שנמנע מלחוות כאב או פחד בדרך לחקירת האמת לעולם לא יגיע לתחושת השחרור האמיתית. האדם צריך להיות אמיץ וללכת עם האמת עד הסוף, גם במחיר של חוויית אי - נעימות.
מהי המסקנה המרכזית ליציאה מהכלא של הרצון?
המסקנה המרכזית היא שהדרך היחידה להגיע לאושר אמיתי היא לבדוק לעומק את כל ההנחות שהאדם מחזיק לגבי טוב ורע. יש להעז לשאול על כל דבר: האם הוא באמת טוב או רע? האדם צריך להגיע לתובנה שהטוב הרגיל שהוא מחפש אינו טוב אמיתי, ובמקום זה להתחבר להבנה פנימית של שלמות מוחלטת שבה הכל טוב באופן אבסולוטי. רק כך יכול האדם באמת להשתחרר מהכלא הפנימי ולחיות באושר אמיתי.
אליעד כהן מסביר שכדי להגיע לאושר אמיתי, חשוב להבין למה האדם מרגיש כלוא בתוך חייו. הוא מדגים זאת במשל על עבד שהיה בעברו מלך גדול, אך נלקח לשבי והתרגל לחיי העבדות והסבל. העבד הזה מתרגל לסביבה הקשה, עד כדי כך שאם מישהו בא ואומר לו שהוא בעצם מלך ויכול להשתחרר מהכלא, הוא מתעצבן וכועס כי התרגל כבר לסבול ולא רוצה להתמודד עם האפשרות שהוא יכול להיות חופשי.
לדברי אליעד, האדם מרגיש כלוא בגלל התלות שלו ברצונותיו. האדם כבול לרצונות, הוא משרת אותם כל חייו ללא הפסקה, ואין לו שום אפשרות להשתחרר מהם. גם כשהאדם חושב שהוא מחליט שלא לעשות דבר מסוים, זו רק עדות לכך שהיה לו רצון חזק יותר שהכניע את הרצון הראשון. למעשה, האדם אף פעם לא מפסיק לרצות, והוא תמיד נשלט על ידי הרצון שלו, בלי לקבל באמת את התמורה המובטחת של האושר והסיפוק.
מהו הקונפליקט בין הרגשת העבדות לבין הרצון לחופש?
אליעד מתאר מצב שבו האדם יודע עמוק בתוכו שיש אפשרות לחיים טובים יותר. עצם הידיעה הזאת יוצרת קונפליקט פנימי. האדם מצד אחד מרגיש שאולי הוא יכול לצאת לחופשי ולהיות מאושר באמת, ומצד שני חושש שיגלה שאין דרך לצאת. הקונפליקט הוא בין ההרגל המוכר להיות עבד לבין האומץ הנדרש כדי לגלות את האמת. האדם מעדיף לעיתים להישאר בכלא של המוכר, מפחד שיגלה שאין באמת אפשרות אחרת.
לדברי אליעד, דווקא כשהאדם מגלה שיש אפשרות אחרת, הוא מתחיל להרגיש עוד יותר רע, כי הוא מבין בבירור עד כמה מצבו הנוכחי אינו טוב. זאת משום שכאשר האדם נמצא בכלא בלי לדעת שהוא יכול להיות חופשי, הוא סובל פחות מאשר כאשר הוא מודע לאפשרות הזאת ועדיין נשאר בכלא.
כיצד ניתן להשתחרר מהכלא של הרצון?
אליעד מדגיש שהדרך היחידה להשתחרר באמת היא לחקור לעומק אם קיימת אפשרות לצאת מהכלא של הרצון. יש שתי אפשרויות ברורות:
- אם האדם יגלה שאכן אפשר לצאת, הוא ישתחרר וירגיש חופש אמיתי.
- אם האדם יגלה שאין דרך לצאת, לפחות תהיה לו ודאות מוחלטת שאין אפשרות אחרת, והוא יצליח לקבל את המציאות במלואה וירגיש בה שלם ומאושר.
האם הגשמת רצונות מביאה לאושר אמיתי?
אליעד טוען שהאדם לעולם לא באמת מאושר על ידי הגשמת רצונותיו. כל רצון שמוגשם מוליד רצון חדש, וכך האדם נשאר במרדף אינסופי. האדם עובד כל הזמן למען הרצונות, אבל אף פעם לא מקבל את המשכורת של אושר מתמשך שהרצון הבטיח לו. אליעד נותן דוגמאות רבות לכך, כמו ההבטחה לאושר כאשר נעבור שלבים שונים בחיים: לימודים, צבא, זוגיות, ילדים, ועוד. אך תמיד מתגלה שהאושר הוא זמני בלבד, והרצון מיד יוצר מטרה חדשה לרדוף אחריה.
מדוע האדם מרגיש תמיד חוסר סיפוק?
הסיבה האמיתית לכך שהאדם לעולם אינו מרוצה לחלוטין, לפי אליעד, היא שבתוך תוכו האדם זוכר או יודע שהיה פעם "מלך". הוא יודע בתת - המודע שישנה אפשרות לחוות שלמות אמיתית, ולכן אף פעם אינו מסופק לגמרי עם מה שיש לו. האדם תמיד מרגיש שיש משהו גדול וטוב יותר, והוא ממשיך לחפש אחרי השלמות הזו.
מה המשמעות של "להיות מלך" ומהי פרספקטיבת האחדות?
להיות "מלך", לפי אליעד, פירושו להיות בתודעה של שלמות ואחדות מוחלטת, מצב שבו האדם חווה את המציאות בצורה כזו שהכל טוב והכל אחד. במצב כזה, האדם יכול להמשיך לשחק את משחק החיים ולבחור להרגיש טוב או רע, אך תמיד יהיה מודע לכך שהוא זה שבוחר לשחק במשחק הזה. השלמות היא לא להפסיק לחיות את החיים, אלא להמשיך לשחק, אך עם הידיעה העמוקה שהכל שלם ומושלם מלכתחילה.
מדוע חשוב לא לפחד להרגיש רע בדרך לאושר אמיתי?
אליעד מדגיש שוב ושוב כי מי שרוצה להרגיש טוב באמת חייב לא לפחד להרגיש רע. כדי להבין באמת מהו טוב ומהו רע, צריך לא לפחד להתמודד עם שאלות קשות, ספקות ופחדים. מי שנמנע מלחוות כאב או פחד בדרך לחקירת האמת לעולם לא יגיע לתחושת השחרור האמיתית. האדם צריך להיות אמיץ וללכת עם האמת עד הסוף, גם במחיר של חוויית אי - נעימות.
מהי המסקנה המרכזית ליציאה מהכלא של הרצון?
המסקנה המרכזית היא שהדרך היחידה להגיע לאושר אמיתי היא לבדוק לעומק את כל ההנחות שהאדם מחזיק לגבי טוב ורע. יש להעז לשאול על כל דבר: האם הוא באמת טוב או רע? האדם צריך להגיע לתובנה שהטוב הרגיל שהוא מחפש אינו טוב אמיתי, ובמקום זה להתחבר להבנה פנימית של שלמות מוחלטת שבה הכל טוב באופן אבסולוטי. רק כך יכול האדם באמת להשתחרר מהכלא הפנימי ולחיות באושר אמיתי.
- איך לא לפחד להרגיש רע?
- איך לצאת מבית הכלא של הרצון?
- איך להגיע לאושר אמיתי?
- כיצד להרגיש מלך בחיי היומיום?
- מדוע הרצון שלנו גורם לנו לסבל?
מדוע האדם מרגיש שהוא בבית כלא?
ההסבר מתחיל במשל על עבד שהיה בעבר מלך גדול, אך נלקח לשבי והתרגל לחיים בכלא. במצב הזה הוא מתרגל לסבול ומסתגל לסביבה, עד כדי כך שכאשר מנסים להסביר לו שהוא אינו חייב להישאר בכלא, הוא כועס. האדם דומה לעבד הזה, משום שגם הוא מרגיש כלוא בתוך חייו, אך עמוק בתוכו הוא יודע שאפשר להיות במקום טוב יותר. כאשר מספרים לאדם שהוא יכול לצאת מהכלא הזה, הוא נלחץ, כי הוא התרגל לסבל ולמגבלות.
מה הקונפליקט בין ההרגל להיות עבד לבין הרצון להיות חופשי?
האדם יודע עמוק בפנים שהוא אינו חייב לחיות בכלא, אבל באותו זמן הוא התרגל לתפיסה שהוא עבד. אם באמת היה מרגיש בכלא כמו מלך, דבר לא היה מפריע לו. בפועל, אף אחד לא מרגיש בכלא כמו מלך, ולכן נוצרת תחושה מתמשכת של חוסר שביעות רצון. מצד אחד, יש אפשרות להתעמק ולנסות לצאת מהכלא, מצד שני, קיימת נטייה להעדיף להמשיך במצב המוכר ולהגיד שטוב לו שם. הקונפליקט נובע מהידיעה שיש אופציה לחיים טובים יותר, אך גם מפחד מהדרך הנדרשת כדי לגלות זאת.
איך אפשר להשתחרר מהכלא?
האדם צריך לבדוק לעומק אם באמת קיימת דרך לצאת:
- אם יתברר שכן, יצליח להשתחרר וירגיש טוב באמת.
- אם יתברר שלא, יגיע לפחות לוודאות גמורה שאין אפשרות אחרת, וישלים עם המציאות וירגיש בה טוב.
כך או כך, חקירת האמת עד הסוף מובילה לשחרור מהספק. רק אז נעלם הקונפליקט בין הרצון לצאת לבין הפחד שלא ניתן לצאת, כי יש ודאות מוחלטת במסקנה.
מדוע האדם תמיד עובד אצל הרצון שלו?
כמו עבד, האדם נשלט בידי רצונותיו ללא הפסקה. אם הוא מרגיש דחף לעשן אך מוותר, המשמעות היא שהיה בתוכו רצון חזק יותר שלא לעשן. בכל מקרה, הוא כבול לרצונות כאלה ואחרים. הרצון "מבטיח" שכר בצורת סיפוק או אושר, אך למעשה ממשיך לנהל את האדם כל הזמן, 24 שעות ביממה, בלי לתת לו תחושת שחרור אמיתית.
האם אפשר להיות מאושר בהשגת מטרות רגילות?
לכאורה, כשאדם משיג את מטרותיו, הוא מצפה להיות מאושר. אך בשורה התחתונה, כל מטרה חדשה גוררת מטרה אחרת: הרצון לעולם אינו מפסיק, ולכן השמחה אינה נמשכת. האדם מאמין ש"אם רק אשיג X אהיה מאושר", אך בפועל, האושר אינו מלא וגם אחרי הישג גדול עולה רצון חדש. אם האדם באמת היה זוכר שלעולם לא יגיע לאושר שלם בדרך הזאת, הוא היה משחרר את הלחץ, אבל בפועל קיימת התקווה הסמויה של "אולי בכל זאת".
מהי הפרספקטיבה של "להיות מלך"?
בנקודת המבט של "מלך", הכל טוב בשלמות. שם אין תחושה של חסר תמידי, אלא שלמות אמיתית, מצב שהאדם לעיתים חווה כזיכרון תת - מודע. הסיבה לכך שאף אחד לא מאושר בשלמות היא שאנשים מרגישים עמוק בפנים שיש איזו אפשרות גבוהה יותר, כאילו פעם היו "מלכים". זו הסיבה שבגללה האדם ממשיך לחפש עוד ועוד סיפוק וחווה ריקנות, כי הוא זוכר שיש משהו גדול בהרבה מכל הטוב המוכר לו בחיי היומיום.
כיצד הגילוי שיש אפשרות אחרת משנה את תפיסת הטוב והרע?
ברגע שאומרים לאדם שיש מציאות שבה הכל טוב, מתעורר בו פחד. הוא חושש שאולי לא יצליח להגיע אליה. מנקודת המבט הזו, הרעיון הוא להבין שהמלך (האדם כשהוא חווה שלמות) יכול גם לחוות את עצמו כעבד, אך להמשיך לדעת שהוא זה שבוחר לשחק בתפקיד העבד. כך מתקיים משחק החיים: מצד אחד יש טוב ורע, הצלחה וכישלון, מצד שני, יש ידיעה פנימית שהכל טוב באמת, והאדם במו ידיו בוחר בכללי המשחק.
מדוע חשוב לא לפחד להרגיש רע בדרך לאושר אמיתי?
מי שרוצה באמת להרגיש טוב, חייב להסכים להתמודד עם כל פחדיו, כולל הפחד להרגיש רע. ההתקדמות לאושר כרוכה בבדיקה אמיתית של מושגי הטוב והרע. לפעמים, בבדיקה הזו צפים פחדים, ספקות ואי - נוחות. אבל האדם מבין שכל עוד הוא לא ניגש לאמת עד הסוף, הוא נשאר תקוע באותו כלא של חוסר שביעות רצון.
איך מגיעים לשלמות שבה הכל טוב, אבל עדיין ניתן לשחק את המשחק?
השלמות היא לא רק לחשוב שהכל טוב, אלא להמשיך לחוות טוב ורע במידה מסוימת - ובמקביל לדעת שהכל אחד והכל טוב באמת. זה מצב שבו האדם בוחר לשחק, נהנה מהמשחק, אבל מודע לכך שהוא המלך ושהוא קובע לשחק לפי הכללים האלה. כעבד, הוא מחויב לכללים, כמלך, הוא יודע שהוא זה שקבע אותם.
מהי המסקנה המרכזית?
כדי להגיע לאושר אמיתי, האדם צריך להפסיק לפחד מהרע. עליו לחקור עד הסוף: האם באמת יש דרך יציאה מהכלא של הרצון, או לא. אם כן - הוא ישיג חופש ושלמות. אם לא - לפחות ידע בוודאות ויהיה משוחרר מהספק. בדרך, מתברר שכל "טוב רגיל" אינו טוב מוחלט, והחיפוש אחר משהו גדול יותר נובע מזיכרון פנימי של השלמות. מי שרוצה לחוות את ההבנה העמוקה שהכל אחד ושבאמת יש אפשרות לטוב שאין בו חיסרון, חייב להעז להתבונן בכל פינה בנפש, גם ברגעים של פחד וכאב, עד שהאמת מתבהרת.
ההסבר מתחיל במשל על עבד שהיה בעבר מלך גדול, אך נלקח לשבי והתרגל לחיים בכלא. במצב הזה הוא מתרגל לסבול ומסתגל לסביבה, עד כדי כך שכאשר מנסים להסביר לו שהוא אינו חייב להישאר בכלא, הוא כועס. האדם דומה לעבד הזה, משום שגם הוא מרגיש כלוא בתוך חייו, אך עמוק בתוכו הוא יודע שאפשר להיות במקום טוב יותר. כאשר מספרים לאדם שהוא יכול לצאת מהכלא הזה, הוא נלחץ, כי הוא התרגל לסבל ולמגבלות.
מה הקונפליקט בין ההרגל להיות עבד לבין הרצון להיות חופשי?
האדם יודע עמוק בפנים שהוא אינו חייב לחיות בכלא, אבל באותו זמן הוא התרגל לתפיסה שהוא עבד. אם באמת היה מרגיש בכלא כמו מלך, דבר לא היה מפריע לו. בפועל, אף אחד לא מרגיש בכלא כמו מלך, ולכן נוצרת תחושה מתמשכת של חוסר שביעות רצון. מצד אחד, יש אפשרות להתעמק ולנסות לצאת מהכלא, מצד שני, קיימת נטייה להעדיף להמשיך במצב המוכר ולהגיד שטוב לו שם. הקונפליקט נובע מהידיעה שיש אופציה לחיים טובים יותר, אך גם מפחד מהדרך הנדרשת כדי לגלות זאת.
איך אפשר להשתחרר מהכלא?
האדם צריך לבדוק לעומק אם באמת קיימת דרך לצאת:
- אם יתברר שכן, יצליח להשתחרר וירגיש טוב באמת.
- אם יתברר שלא, יגיע לפחות לוודאות גמורה שאין אפשרות אחרת, וישלים עם המציאות וירגיש בה טוב.
כך או כך, חקירת האמת עד הסוף מובילה לשחרור מהספק. רק אז נעלם הקונפליקט בין הרצון לצאת לבין הפחד שלא ניתן לצאת, כי יש ודאות מוחלטת במסקנה.
מדוע האדם תמיד עובד אצל הרצון שלו?
כמו עבד, האדם נשלט בידי רצונותיו ללא הפסקה. אם הוא מרגיש דחף לעשן אך מוותר, המשמעות היא שהיה בתוכו רצון חזק יותר שלא לעשן. בכל מקרה, הוא כבול לרצונות כאלה ואחרים. הרצון "מבטיח" שכר בצורת סיפוק או אושר, אך למעשה ממשיך לנהל את האדם כל הזמן, 24 שעות ביממה, בלי לתת לו תחושת שחרור אמיתית.
האם אפשר להיות מאושר בהשגת מטרות רגילות?
לכאורה, כשאדם משיג את מטרותיו, הוא מצפה להיות מאושר. אך בשורה התחתונה, כל מטרה חדשה גוררת מטרה אחרת: הרצון לעולם אינו מפסיק, ולכן השמחה אינה נמשכת. האדם מאמין ש"אם רק אשיג X אהיה מאושר", אך בפועל, האושר אינו מלא וגם אחרי הישג גדול עולה רצון חדש. אם האדם באמת היה זוכר שלעולם לא יגיע לאושר שלם בדרך הזאת, הוא היה משחרר את הלחץ, אבל בפועל קיימת התקווה הסמויה של "אולי בכל זאת".
מהי הפרספקטיבה של "להיות מלך"?
בנקודת המבט של "מלך", הכל טוב בשלמות. שם אין תחושה של חסר תמידי, אלא שלמות אמיתית, מצב שהאדם לעיתים חווה כזיכרון תת - מודע. הסיבה לכך שאף אחד לא מאושר בשלמות היא שאנשים מרגישים עמוק בפנים שיש איזו אפשרות גבוהה יותר, כאילו פעם היו "מלכים". זו הסיבה שבגללה האדם ממשיך לחפש עוד ועוד סיפוק וחווה ריקנות, כי הוא זוכר שיש משהו גדול בהרבה מכל הטוב המוכר לו בחיי היומיום.
כיצד הגילוי שיש אפשרות אחרת משנה את תפיסת הטוב והרע?
ברגע שאומרים לאדם שיש מציאות שבה הכל טוב, מתעורר בו פחד. הוא חושש שאולי לא יצליח להגיע אליה. מנקודת המבט הזו, הרעיון הוא להבין שהמלך (האדם כשהוא חווה שלמות) יכול גם לחוות את עצמו כעבד, אך להמשיך לדעת שהוא זה שבוחר לשחק בתפקיד העבד. כך מתקיים משחק החיים: מצד אחד יש טוב ורע, הצלחה וכישלון, מצד שני, יש ידיעה פנימית שהכל טוב באמת, והאדם במו ידיו בוחר בכללי המשחק.
מדוע חשוב לא לפחד להרגיש רע בדרך לאושר אמיתי?
מי שרוצה באמת להרגיש טוב, חייב להסכים להתמודד עם כל פחדיו, כולל הפחד להרגיש רע. ההתקדמות לאושר כרוכה בבדיקה אמיתית של מושגי הטוב והרע. לפעמים, בבדיקה הזו צפים פחדים, ספקות ואי - נוחות. אבל האדם מבין שכל עוד הוא לא ניגש לאמת עד הסוף, הוא נשאר תקוע באותו כלא של חוסר שביעות רצון.
איך מגיעים לשלמות שבה הכל טוב, אבל עדיין ניתן לשחק את המשחק?
השלמות היא לא רק לחשוב שהכל טוב, אלא להמשיך לחוות טוב ורע במידה מסוימת - ובמקביל לדעת שהכל אחד והכל טוב באמת. זה מצב שבו האדם בוחר לשחק, נהנה מהמשחק, אבל מודע לכך שהוא המלך ושהוא קובע לשחק לפי הכללים האלה. כעבד, הוא מחויב לכללים, כמלך, הוא יודע שהוא זה שקבע אותם.
מהי המסקנה המרכזית?
כדי להגיע לאושר אמיתי, האדם צריך להפסיק לפחד מהרע. עליו לחקור עד הסוף: האם באמת יש דרך יציאה מהכלא של הרצון, או לא. אם כן - הוא ישיג חופש ושלמות. אם לא - לפחות ידע בוודאות ויהיה משוחרר מהספק. בדרך, מתברר שכל "טוב רגיל" אינו טוב מוחלט, והחיפוש אחר משהו גדול יותר נובע מזיכרון פנימי של השלמות. מי שרוצה לחוות את ההבנה העמוקה שהכל אחד ושבאמת יש אפשרות לטוב שאין בו חיסרון, חייב להעז להתבונן בכל פינה בנפש, גם ברגעים של פחד וכאב, עד שהאמת מתבהרת.
- איך לא לפחד להרגיש רע
- איך לצאת מבית הכלא של הרצון
- איך להגיע לאושר אמיתי
- כיצד להרגיש מלך בחיי היומיום
- מדוע הרצון שלנו גורם לנו לסבל
אחד הדברים החשובים בדרך אל האושר, מי שרוצה להרגיש טוב לא צריך לפחד להרגיש רע. המשל דומה לעבד שנמצא בכלא והיה פעם מלך גדול שנלקח לשבי, ברגע שהאדם נמצא בשבי הוא מתרגל אליו ולעבודה הקשה. בתוך תוכו האדם יודע למרות הכל שמצד האמת הוא יכול לא להיות בכלא. אם מסבירים לו שהוא לא חייב להיות בכלא - הוא יכעס, כי הוא כבר התרגל להיות בכלא.
האדם התרגל לסבול, מסבירים לו שהוא לא צריך לסבול, אם האדם באמת היה מרוצה מבית הכלא, אם שם היה מרגיש כמו מלך, לא היה מטריד אותו מה אומרים לו. אף אדם בכלא לא מרגיש מלך. לאדם בבית הכלא, יש אפשרות להתעמק ולנסות לצאת מהכלא, ומצד אחר, להגיד שטוב לו בכלא והוא מרגיש שם טוב. הרבה יותר קשה להיות בבית כלא כשאתה מלך. מגלים לו פעם היית מלך, אתה לא צריך להיות כאן. אדם בתוך תוכו יודע את האמת. אדם לא צריך להיות בכלא - למה? כי אדם בתוך תוכו יודע שהוא לא צריך להיות בכלא.
ולכן כשמספרים לאדם שהוא היה מלך - העצה האמיתית לא לפחד במקום להמשיך להיות עבד. אתה לא חייב להישאר כאן. ואם תגלה שאתה מלך ותגלה שאין דרך. לפחות תדע ב100% שאין דרך לצאת מכאן ולכן גם כאן תרגיש מלך. אדם חושב שיש אפשרות ואין אפשרות לצאת מהכלא. פתאום אדם אומר לו שיש דרך לצאת מכאן. אדם צריך לבדוק את הדברים, אם יתברר שזה נכון זה טוב יצאתי מבית הכלא. אם יתברר שאין אפשרות אדע בוודאות שאין אפשרות לצאת ארגיש גם כאן טוב.
העניין הוא שאדם לא רוצה להיות בבית הכלא, שאדם נמצא בבית כלא הוא סובל מכך שהוא לא רוצה להיות בבית כלא. וברגע שאדם נמצא בבית כלא או מספיק מחשבה הכי קטנה שיש סיכוי לצאת הוא תמיד ירגיש רע בכלא. ולכן האדם צריך להגיד אבדוק אם יש דרך לצאת מבית הכלא, עד שאין לאדם וודאות שאין דרך לצאת מהכלא / להישאר בו הוא לא יכול להרגיש טוב. ואם הוא יבדוק ויהיה בטוח לא יהיה לו קונפליקט, לא לפחד להתמודד יש אמת. יש אפשרות או אין אפשרות. האמת קיימת, או שיש דרך או שאין דרך.
עד כאן המשל גם אם הוא יגלה שאפשר לצאת הוא ייצא ואם אין דרך להשלים עם זה. כך או כך הוא יהיה שלם. האדם נמצא בבית כלא כל אחד מבני האדם נמצא בבית כלא. האדם נמצא בבית כלא של הרצון שלו, בכלא נותנים לפעמים לאדם חופשה. יש לאדם קצת חופש, בבית כלא של העולם שלנו אין חופש, אין שום שביתות. אצל מי האדם עובד? אצל הרצון שלו. כי לכל אדם יש רצון והאדם כל יום עובד אצל הרצון שלו - הרצון אומר - אתה עושה - אף אחד בעולם לא יכול להתנגד למה שהוא רוצה - אם לאדם יש רצון לעשן ולא מעשן היה לו רצון יותר חזק מלעשן.
בשורה התחתונה האדם עובד 24 שעות אצל הרצון שלו. יש כאלה קמים בבוקר עייפים, האדם 24 שעות רוצה ורוצה ועושה כדי להשיג את הרצון. אין אפשרות לקחת הפסקה, תמיד יש רצון. אין דבר כזה לא לחוות רצון. העניין שאף פעם הוא לא נותן לאדם את המשכורת. שאדם עובד במקום עבודה הוא מקבל בדרך כלל את המשכורת. הרצון משקר על האדם ואומר לו אם תעשה כך וכך תהיה מאושר. והדבר חוזר על עצמו ומטעים אותו. אם אדם היה זוכר שלא משנה מה הוא יעשה הוא לא יהיה מאושר - הדבר היה מוריד לאדם את המוטיבציה לעשות את הדבר.
האדם אומר כל מה שאני אעשה אני לא אהיה מאושר אבל האדם בתוך תוכו גם אומר אם אשיג משהו אולי בכל זאת אהיה מאושר. הסבל נוצר מכך שאדם ממשיך לרצות. אם היה האדם יודע שלעולם כל מה שיעשה הוא לא יהיה מאושר הוא היה משחרר את הלחץ. בכל מקרה, האדם לעולם לא מאושר. כל בני האדם מחפשים את האושר ולעולם לא מאושרים. העניין פשוט כל אחד מבני האדם בעולם היה מלך. מלך מייצג את המקום בו הכל טוב. ולכל אחד מבני האדם יש פרספקטיבה שבה הוא מלך. אדם יכול לחוות דרך התודעה שלו שהוא מלך.
האדם מסיבות מסויימות נכנס לדמיון ומדמיין שהוא עבד, ועובד ולא מרוצה. תמיד לאדם יש תחושה אולי יכול להיות יותר טוב? בתוך תוכו אדם יודע שהוא מלך. והרעיון שזאת הסיבה שבגללה אף אחד בעולם לא מאושר בשלמות. בנמשל באים לאדם ואומרים תקשיב למרות שאתה רודף אחרי הזנב של עצמך יש אפשרות שהכל טוב. אתה יכול להיות בתודעה שהכל טוב שהכל אחד, כאן יש לאדם רגש שהוא לא סגור עליו.
האדם מתחיל לחשוש שהוא לא יוכל לצאת מהכלא, זה שאתה מפחד שיהיה פחות טוב, אתה יכול להיות בעולם שהכל טוב ותמיד תרגיש טוב. האדם אומר אולי אין סיכוי לעשות זאת? השלמות היא שהמלך הוא גם עבד אבל הוא יודע שהוא המלך ויודע שהוא בוחר מה לעשות. אתה משחק את המשחק אתה נהנה מהמשחק אבל אתה גם בוחר לשחק במשחק ואתה גם תוך כדי שאתה במשחק אתה כפוף לכללי המשחק. אעפ"כ אתה שקובע לשחק בכללי המשחק ולהיות כפוף אליהם. אתה זה שממציא את המשחק ובוחר במשחק. השלמות לא לחשוב שהכל טוב, אם אתה יודע ליהנות מהחיים להגיד זה טוב וזה רע וגם בו זמנית לדעת שהכל טוב. וזאת השלמות. ועד שאדם מגיע לשלמות האדם צריך לבחור להחליט מה אני מחליט? להמשיך לסבול? לו יצוייר שאדם ירגיש מקסימום טוב / רע בשניהם מגיעים לאותה נקודה. האדם צריך לשתחרר מהדמיונות שלו בשלמות.
האדם אוחז זה אני וזה לא אני אם אני רוצה - טוב ואם לא - רע. בעולם שהכל טוב זה לא מה שנקרא אצל האדם טוב. מה שנקרא אצל האדם טוב זה אף פעם לא טוב אמיתי. ומה שנקרא אצל האדם טוב, זה לא באמת הכי טוב. אם זה היה כ"כ טוב לא היית מרגיש שחסר לך. בעולם שכולו טוב זה טוב אחר, הרע הוא לא כמו הטוב, זה טוב אחר לגמרי. האדם מכיל בתוכו את הכל. ברגע שיש לאדם את האופציה הזאת. הוא צריך לוותר על המחשבה שהטוב שלו הוא טוב. ואדם שטוען שגם בבית הכלא האדם מרגיש מלך, מסבירים לו שבתור מלך יש לו אינסוף אפשרויות. אני בוחר כך וכך, אבל אומרים לאדם תתבגר יש טוב אחר שאתה יכול להיות מלך. האדם מרגיש רע, כל מה שנדמה כטוב לא כל כך טוב.
מנסים להסביר לאדם למרות שנדמה שטוב לך יש דבר טוב פי אינסוף. כי זה טוב שמהותו אחד. זה טוב מסוג אחר לגמרי. והאדם לא מכיר את הדבר הזה ברמת המודעות. בתת המודע יש דבר הרבה יותר טוב. לאדם אומרים טוב בוא תדמיין בוא נכפיל בפי טריליון את הטוב האם תרצה יותר טוב? בוודאי. השאיפה של האדם באה מכך שאדם זוכר שהוא היה מלך ויודע שיש פרספקטיבה שהוא יכול לחוות את השלמות ברגע זה. אדם תמיד מחפש יותר טוב. כדי שיגיע לכך צריך לא לפחד להרגיש רע. צריך לבדוק מה זה טוב ומה זה רע. אדם נכנס לפחדים, ואם אני יגלה שהטוב רע והרע טוב? הרע מפחיד את האדם. יכול להיות שבדרך תיפול וכו' האדם צריך להיות אמיץ תמורת האפשרות שלו להיות באושר אמיתי: אקח את הסיכון ואת הסיכוי. הוא יודע בתוכו שיש משהו הרבה יותר טוב. לא משנה אם תנסה ויתפסו אותך אתה עדיין בבית הכלא. האדם צריך לעשות שינוי מהותי בחיים שלו. להבין את המהות של הטוב ושל הרע, הוא כרגע נמצא בבית כלא, אנשים לא מצליחנים פחות סובלים, חושבים אולי אהיה מאושר. מצליחנים חווים את הריקנות הקיומית. אדם צריך להסתכל 10 צעדים קדימה ולדעת שעובדים עליו.
מי שרוצה להרגיש טוב צריך לא לפחד להרגיש רע, אדם צריך ללכת עם האמת עד הסוף, האם הדבר באמת רע? למה אדם מרגיש רע? הדבר הראשון לשאול האם זה באמת רע? שאדם בעל מטרות, למה האדם מרגיש רע? כי הוא רוצה להרגיש טוב. אדם צריך לשאול את עצמו האם הדבר שנדמה לי כטוב הוא טוב אמיתי? על האדם לחפש: מה האמת? ללכת על האמת עד הסוף. לחפש את האמת. ע"י שהאדם לא מפחד להודות באמת ולא משנה מה האדם יעשה הוא לא יהיה מאושר. כל דבר טוב שיש לו בחיים, יש בו דבר רע, אם אדם שואל האם באמת זה טוב או רע? הוא מגיע לפרספקטיבה שבה הכל טוב באמת, ואז החיים של האדם טובים באמת.
האדם התרגל לסבול, מסבירים לו שהוא לא צריך לסבול, אם האדם באמת היה מרוצה מבית הכלא, אם שם היה מרגיש כמו מלך, לא היה מטריד אותו מה אומרים לו. אף אדם בכלא לא מרגיש מלך. לאדם בבית הכלא, יש אפשרות להתעמק ולנסות לצאת מהכלא, ומצד אחר, להגיד שטוב לו בכלא והוא מרגיש שם טוב. הרבה יותר קשה להיות בבית כלא כשאתה מלך. מגלים לו פעם היית מלך, אתה לא צריך להיות כאן. אדם בתוך תוכו יודע את האמת. אדם לא צריך להיות בכלא - למה? כי אדם בתוך תוכו יודע שהוא לא צריך להיות בכלא.
ולכן כשמספרים לאדם שהוא היה מלך - העצה האמיתית לא לפחד במקום להמשיך להיות עבד. אתה לא חייב להישאר כאן. ואם תגלה שאתה מלך ותגלה שאין דרך. לפחות תדע ב100% שאין דרך לצאת מכאן ולכן גם כאן תרגיש מלך. אדם חושב שיש אפשרות ואין אפשרות לצאת מהכלא. פתאום אדם אומר לו שיש דרך לצאת מכאן. אדם צריך לבדוק את הדברים, אם יתברר שזה נכון זה טוב יצאתי מבית הכלא. אם יתברר שאין אפשרות אדע בוודאות שאין אפשרות לצאת ארגיש גם כאן טוב.
העניין הוא שאדם לא רוצה להיות בבית הכלא, שאדם נמצא בבית כלא הוא סובל מכך שהוא לא רוצה להיות בבית כלא. וברגע שאדם נמצא בבית כלא או מספיק מחשבה הכי קטנה שיש סיכוי לצאת הוא תמיד ירגיש רע בכלא. ולכן האדם צריך להגיד אבדוק אם יש דרך לצאת מבית הכלא, עד שאין לאדם וודאות שאין דרך לצאת מהכלא / להישאר בו הוא לא יכול להרגיש טוב. ואם הוא יבדוק ויהיה בטוח לא יהיה לו קונפליקט, לא לפחד להתמודד יש אמת. יש אפשרות או אין אפשרות. האמת קיימת, או שיש דרך או שאין דרך.
עד כאן המשל גם אם הוא יגלה שאפשר לצאת הוא ייצא ואם אין דרך להשלים עם זה. כך או כך הוא יהיה שלם. האדם נמצא בבית כלא כל אחד מבני האדם נמצא בבית כלא. האדם נמצא בבית כלא של הרצון שלו, בכלא נותנים לפעמים לאדם חופשה. יש לאדם קצת חופש, בבית כלא של העולם שלנו אין חופש, אין שום שביתות. אצל מי האדם עובד? אצל הרצון שלו. כי לכל אדם יש רצון והאדם כל יום עובד אצל הרצון שלו - הרצון אומר - אתה עושה - אף אחד בעולם לא יכול להתנגד למה שהוא רוצה - אם לאדם יש רצון לעשן ולא מעשן היה לו רצון יותר חזק מלעשן.
בשורה התחתונה האדם עובד 24 שעות אצל הרצון שלו. יש כאלה קמים בבוקר עייפים, האדם 24 שעות רוצה ורוצה ועושה כדי להשיג את הרצון. אין אפשרות לקחת הפסקה, תמיד יש רצון. אין דבר כזה לא לחוות רצון. העניין שאף פעם הוא לא נותן לאדם את המשכורת. שאדם עובד במקום עבודה הוא מקבל בדרך כלל את המשכורת. הרצון משקר על האדם ואומר לו אם תעשה כך וכך תהיה מאושר. והדבר חוזר על עצמו ומטעים אותו. אם אדם היה זוכר שלא משנה מה הוא יעשה הוא לא יהיה מאושר - הדבר היה מוריד לאדם את המוטיבציה לעשות את הדבר.
האדם אומר כל מה שאני אעשה אני לא אהיה מאושר אבל האדם בתוך תוכו גם אומר אם אשיג משהו אולי בכל זאת אהיה מאושר. הסבל נוצר מכך שאדם ממשיך לרצות. אם היה האדם יודע שלעולם כל מה שיעשה הוא לא יהיה מאושר הוא היה משחרר את הלחץ. בכל מקרה, האדם לעולם לא מאושר. כל בני האדם מחפשים את האושר ולעולם לא מאושרים. העניין פשוט כל אחד מבני האדם בעולם היה מלך. מלך מייצג את המקום בו הכל טוב. ולכל אחד מבני האדם יש פרספקטיבה שבה הוא מלך. אדם יכול לחוות דרך התודעה שלו שהוא מלך.
האדם מסיבות מסויימות נכנס לדמיון ומדמיין שהוא עבד, ועובד ולא מרוצה. תמיד לאדם יש תחושה אולי יכול להיות יותר טוב? בתוך תוכו אדם יודע שהוא מלך. והרעיון שזאת הסיבה שבגללה אף אחד בעולם לא מאושר בשלמות. בנמשל באים לאדם ואומרים תקשיב למרות שאתה רודף אחרי הזנב של עצמך יש אפשרות שהכל טוב. אתה יכול להיות בתודעה שהכל טוב שהכל אחד, כאן יש לאדם רגש שהוא לא סגור עליו.
האדם מתחיל לחשוש שהוא לא יוכל לצאת מהכלא, זה שאתה מפחד שיהיה פחות טוב, אתה יכול להיות בעולם שהכל טוב ותמיד תרגיש טוב. האדם אומר אולי אין סיכוי לעשות זאת? השלמות היא שהמלך הוא גם עבד אבל הוא יודע שהוא המלך ויודע שהוא בוחר מה לעשות. אתה משחק את המשחק אתה נהנה מהמשחק אבל אתה גם בוחר לשחק במשחק ואתה גם תוך כדי שאתה במשחק אתה כפוף לכללי המשחק. אעפ"כ אתה שקובע לשחק בכללי המשחק ולהיות כפוף אליהם. אתה זה שממציא את המשחק ובוחר במשחק. השלמות לא לחשוב שהכל טוב, אם אתה יודע ליהנות מהחיים להגיד זה טוב וזה רע וגם בו זמנית לדעת שהכל טוב. וזאת השלמות. ועד שאדם מגיע לשלמות האדם צריך לבחור להחליט מה אני מחליט? להמשיך לסבול? לו יצוייר שאדם ירגיש מקסימום טוב / רע בשניהם מגיעים לאותה נקודה. האדם צריך לשתחרר מהדמיונות שלו בשלמות.
האדם אוחז זה אני וזה לא אני אם אני רוצה - טוב ואם לא - רע. בעולם שהכל טוב זה לא מה שנקרא אצל האדם טוב. מה שנקרא אצל האדם טוב זה אף פעם לא טוב אמיתי. ומה שנקרא אצל האדם טוב, זה לא באמת הכי טוב. אם זה היה כ"כ טוב לא היית מרגיש שחסר לך. בעולם שכולו טוב זה טוב אחר, הרע הוא לא כמו הטוב, זה טוב אחר לגמרי. האדם מכיל בתוכו את הכל. ברגע שיש לאדם את האופציה הזאת. הוא צריך לוותר על המחשבה שהטוב שלו הוא טוב. ואדם שטוען שגם בבית הכלא האדם מרגיש מלך, מסבירים לו שבתור מלך יש לו אינסוף אפשרויות. אני בוחר כך וכך, אבל אומרים לאדם תתבגר יש טוב אחר שאתה יכול להיות מלך. האדם מרגיש רע, כל מה שנדמה כטוב לא כל כך טוב.
מנסים להסביר לאדם למרות שנדמה שטוב לך יש דבר טוב פי אינסוף. כי זה טוב שמהותו אחד. זה טוב מסוג אחר לגמרי. והאדם לא מכיר את הדבר הזה ברמת המודעות. בתת המודע יש דבר הרבה יותר טוב. לאדם אומרים טוב בוא תדמיין בוא נכפיל בפי טריליון את הטוב האם תרצה יותר טוב? בוודאי. השאיפה של האדם באה מכך שאדם זוכר שהוא היה מלך ויודע שיש פרספקטיבה שהוא יכול לחוות את השלמות ברגע זה. אדם תמיד מחפש יותר טוב. כדי שיגיע לכך צריך לא לפחד להרגיש רע. צריך לבדוק מה זה טוב ומה זה רע. אדם נכנס לפחדים, ואם אני יגלה שהטוב רע והרע טוב? הרע מפחיד את האדם. יכול להיות שבדרך תיפול וכו' האדם צריך להיות אמיץ תמורת האפשרות שלו להיות באושר אמיתי: אקח את הסיכון ואת הסיכוי. הוא יודע בתוכו שיש משהו הרבה יותר טוב. לא משנה אם תנסה ויתפסו אותך אתה עדיין בבית הכלא. האדם צריך לעשות שינוי מהותי בחיים שלו. להבין את המהות של הטוב ושל הרע, הוא כרגע נמצא בבית כלא, אנשים לא מצליחנים פחות סובלים, חושבים אולי אהיה מאושר. מצליחנים חווים את הריקנות הקיומית. אדם צריך להסתכל 10 צעדים קדימה ולדעת שעובדים עליו.
מי שרוצה להרגיש טוב צריך לא לפחד להרגיש רע, אדם צריך ללכת עם האמת עד הסוף, האם הדבר באמת רע? למה אדם מרגיש רע? הדבר הראשון לשאול האם זה באמת רע? שאדם בעל מטרות, למה האדם מרגיש רע? כי הוא רוצה להרגיש טוב. אדם צריך לשאול את עצמו האם הדבר שנדמה לי כטוב הוא טוב אמיתי? על האדם לחפש: מה האמת? ללכת על האמת עד הסוף. לחפש את האמת. ע"י שהאדם לא מפחד להודות באמת ולא משנה מה האדם יעשה הוא לא יהיה מאושר. כל דבר טוב שיש לו בחיים, יש בו דבר רע, אם אדם שואל האם באמת זה טוב או רע? הוא מגיע לפרספקטיבה שבה הכל טוב באמת, ואז החיים של האדם טובים באמת.