מה ההבדל בין השאלות "למה אני סובל" ו - "למה אני לא רוצה לסבול"?

במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתאר את ההבדל המשמעותי בין שתי שאלות מרכזיות שמעסיקות את האדם בעת חווית סבל. השאלה הראשונה היא "למה אני סובל?" והשנייה היא "למה אני לא רוצה לסבול?" שאלות אלו מובילות לתובנות שונות לגבי מקור הסבל וכיצד ניתן להתמודד עמו.

אליעד מסביר כי השאלה "למה אני סובל?" מתמקדת במציאת הסיבה לסבל, מה שמעורר את הרעיון שייתכן כי הסבל הוא משהו שמטבעו אנו לא רוצים להרגיש. השאלה הזו מניחה שהסבל הוא רע ואנו חייבים להימנע ממנו. לדוגמה, אם אדם רעב ושואל את עצמו "למה אני סובל מזה?", השאלה מניחה שהרעב הוא רע, והמטרה היא להימנע ממנו. לעומת זאת, השאלה השנייה, "למה אני לא רוצה לסבול?", שואלת את האדם למה הוא מתנגד למצב הסבל עצמו. אם אדם רעב, במקום לשאול "למה רע לי?", הוא יכול לשאול "למה אני לא מקבל את זה שאני רעב?". השאלה הזו מעוררת את האדם להטיל ספק בשורש ההתנגדות שלו לסבל, ומובילה אותו לחפש סיבות עמוקות יותר מדוע הוא לא מוכן לקבל את המציאות כפי שהיא.

כיצד השאלה "למה אני לא רוצה לסבול" משנה את גישת האדם לסבל?

אליעד מציין כי כשאדם שואל "למה אני לא רוצה לסבול?", הוא לא רק מתמודד עם הצורה של הסבל, אלא גם עם התפיסה הבסיסית של "מה זה סבל?" והאם הוא באמת רע או לא. בכך, האדם יכול לשנות את ההתמודדות עם החוויה. לדוגמה, אם אדם מוצא את עצמו רעב, הוא יכול לשאול את עצמו "למה אני לא מקבל את הרעב הזה?", מה שיכול להוביל אותו להפסיק לראות את הרעב כבעיה. גישה כזו מאפשרת לאדם לחוות את הרעב מבלי להרגיש את ההתנגדות אליו, וכך גם הסבל שקשור אליו.

שאלה כזו, שמטילה ספק בתפיסות יסוד, מאפשרת לאדם להפסיק את המאבק הפנימי נגד תחושת הסבל ולהתנסות בחוויה אחרת. למשל, אם אדם לא פוחד למות מרעב, הוא עשוי לשנות את גישתו כלפי האוכל והסבל שבא עם הרעב. הוא עשוי להגיע למקום שבו הסבל כבר לא מטריד אותו, כי הוא לא רואה בו איום.

מהי המשמעות של "הטלת ספק" ו כיצד היא משנה את עולמו של האדם?

הטלת ספק, כפי שמסביר אליעד, היא היכולת להתבונן במשהו כאפשרי ולא כמחויב. כאשר אדם שואל "למה רע לי?" הוא נשאר במצב שבו הסבל נתפס כמשהו שלילי ומחויב. אולם כאשר הוא שואל "אז מה אם רע לי?" הוא מתחיל להטיל ספק בשורש עצמו של הרע. הטלת ספק כזו משנה את כל ההתמודדות של האדם עם העולם, משום שהיא משנה את תפיסת עולמו. למשל, כאשר אדם שואל "האם רעב זה רע?" הוא לא מקבל את רעב כבעיה בלתי ניתנת לשינוי, אלא שואל אם יש דרכים אחרות להתמודד עם הרעב, אולי אף באופן שיאפשר לו לא להרגיש את הסבל שנלווה אליו.

מה זה "אני"? איך השאלות הללו מובילות לתובנות לגבי האני?

שאלה נוספת שמעלה אליעד היא שאלה על ה"אני" - מי מחליט מה אני רוצה? שאלות כמו "למה אני לא רוצה לסבול?" ו "מה זה אני?" מובילות לתובנות עמוקות יותר על מהות העצמי. ברגע שאדם מתחיל לשאול את השאלות הללו, הוא מתחיל להבין שהרצונות וההעדפות שלו אינם מחויבים, ושהם יכולים להיות נתונים לשינוי. השאלה "מי אמר שאני רוצה את זה?" או "מי אמר שאני צריך לסבול?" פותחת בפני האדם אפשרות להתבונן על הרצונות שלו באופן אובייקטיבי, ולבחון אם הם באמת שלו, או שמא הם תוצר של אמונות ותפיסות שספג לאורך החיים.

מהו התהליך שעובר האדם כשהוא מטיל ספק בשאלות הללו?

תהליך הטלת הספק, שמסביר אליעד, מוביל את האדם לשאלות בסיסיות על עצמו, שמאתגרות את תפיסותיו על המציאות. דרך השאלות הללו, האדם עשוי להיווכח שהרבה מהסבל שהוא חווה נובע מהתנגדותו להרגיש רע, ולא מהסבל עצמו. ברגע שהוא מתחיל לשאול "למה אני לא מוכן לקבל את הרע?" הוא מתחיל להבין שהסבל עצמו לא בהכרח רע - מה שגורם לסבל זה ההתנגדות אליו. כך, תהליך זה מאפשר לאדם לשחרר את ההתנגדות ולהתנסות בחוויה שונה, שבה הוא לא פוחד מהסבל, אלא מוכן לקבל אותו.

כיצד כל השאלות הללו יכולות להוביל את האדם למודעות עצמית גבוהה יותר?

השאלות שמעלה אליעד אינן רק שאלות פיזיות או נפשיות, אלא שאלות שמובילות את האדם למודעות עצמית גבוהה יותר. כאשר אדם שואל שאלות על הרצון שלו, על הסבל, ועל משמעות הסבל, הוא בעצם שואל שאלות על עצמו ועל מהות קיומו. כל שאלה כזו לא רק מאתגרת את התפיסות הנוכחיות שלו, אלא גם מאפשרת לו לגשת למקום עמוק יותר של הבנה עצמית, שבו הוא שואל "מי אני?", "מה אני?", "למה אני מרגיש את מה שאני מרגיש?" תשובות לשאלות הללו לא תמיד פשוטות, אך הן מאפשרות לאדם להבין את עצמו בצורה יותר מלאה ומחוברת.