תורה, ידיעה ובחירה, שכר ועונש, יהדות, מצוות עברות, אחדות הבורא איך מסתדרת התורה היהודית עם רעיון האחדות של המציאות? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד אפשר ליישב בין רעיון האחדות של המציאות - הרעיון שהכל אחד, גם הטוב וגם הרע, ושאין באמת נפרדות - לבין התפיסה הדתית והיהודית בפרט, המדברת על טוב ורע, מצוות ועבירות, שכר ועונש, והתקרבות לבורא. התפיסה הבסיסית של האחדות אומרת שאין שום נפרדות במציאות, ושכל מה שנראה כרע הוא למעשה טוב מוחלט, כי הרע והטוב שניהם ביטויים של אותה מציאות אחת. מצד שני, התורה והדת מדגישות את ההבדל בין טוב לרע, ומדריכות את האדם להימנע מהרע ולבחור בטוב. על כן, עולה השאלה איך מתיישבים שני הרעיונות האלה יחד. מדוע אין משמעות לרצון להתקרב לאלוהים, אם הכל אחד? אליעד כהן מסביר שאם הכל הוא באמת אחד, אז אין שום משמעות לרעיון של להתקרב לאלוהים. הרי התקרבות לאלוהים מניחה קיומה של נפרדות - יש אותי ויש את אלוהים, ואני מתקרב אליו. אך אם ... ומצמצם את עצמו בתוכו, ולכן הרצון של האדם להתקרב אליו מנוגד בכלל לתהליך הבריאה של אלוהים עצמו. למה אלוהים ברא עולם נפרד אם המטרה היא אחדות? אליעד מסביר שאלוהים יצר עולם שבו קיימת נפרדות כדי שהאדם ירגיש שהוא צריך להתקרב אליו. אבל למה אלוהים ירצה שאנשים ירגישו נפרדות אם כל מטרתו היא האחדות? לדבריו, זו סתירה מובנית בתפיסת הדת - אלוהים ברא את העולם מתוך תהליך של הרחקה וצמצום של עצמו, ונתן לאדם שכל ורצונות המכוונים אותו לנפרדות. אם המטרה הסופית הייתה שהאדם יחווה רק את האחדות, לא הייתה סיבה לברוא עולם עם תחושת נפרדות מלכתחילה. ובכל זאת, העולם נברא כך, ... את הרצון, את המחשבות, ואפילו את תחושת הבחירה. לכן, כל הרעיון של בחירה חופשית מול ידיעה של אלוהים הוא סתירה ברורה. זו סתירה מהותית שעליה לא ניתן לגשר באמת, אלא להכיר בכך שכל סיפור הבחירה הוא למעשה חלק מהמשחק של המציאות עצמה. האם יש משמעות לשכר ועונש אם הכל מאלוהים? אליעד כהן מדבר גם על סתירת השכר והעונש. הדת אומרת שאלוהים ברא את יצר הרע כדי לתת לאדם אפשרות להתגבר עליו ולקבל שכר, ושאם לא היה כך, האדם היה מתבייש לקבל טוב בלי ... הטוב. לכן, לפי אליעד, מי שחושב שיש באמת טוב ורע וצריך לקבל שכר ועונש על מעשיו - בעצם כופר באחדות של הבורא. מהי המסקנה לגבי התורה והדת לפי תפיסת האחדות? לסיום, אליעד כהן מסביר שמנקודת המבט האמיתית של אחדות המציאות, כל התורה וכל המצוות הן בסופו של דבר חסרות משמעות כיעד סופי. לדבריו, מי שבאמת יבין את התורה עד הסוף יזרוק אותה הצידה, כי הוא יבין שהכל אחד ואין הבדל בין טוב לרע, וממילא אין צורך במצוות או איסורים. הוא מדגיש שאנשים חכמים באמת יגיעו לתובנה שהתורה היא לא האמת המוחלטת אלא רק כלי זמני - צמצום של האמת הגדולה יותר, שהיא האחדות המוחלטת של כל הדברים. האדם בסופו של דבר ... של טוב ורע. אליעד מסכם שהאדם צריך לשאוף לאמת מוחלטת, לא לפחד לשאול שאלות, ולא להאמין לשום דבר בלי לבדוק אותו לעומק, אפילו לא לתורה או לרעיונות הדתיים המקובלים. הוא טוען שרק ההבנה שכל המציאות היא ביטוי של אלוהים ושאין באמת נפרדות תביא את האדם לאחדות אמיתית, ידיעה אמיתית - לא מתוך אמונה, אלא מתוך הבנה פנימית. האם קיימת בחירה חופשית? מהי משמעות החיים לפי היהדות? מהי אחדות הבורא? איך אפשר להתקרב לאלוהים? מדוע אלוהים ברא את העולם? ...

... רבנו, התורה, יהדות, אלוהים, אמונה - על מה הכל מבוסס? האם משה רבנו האמין באלוהים או שהיה בעצם אתאיסט? לפי אליעד כהן, משה רבנו, כמו כל אדם אחר, היה בעצם אתאיסט במובן מסוים. הטענה הזו נשמעת חריגה, אך ההסבר מפורט וברור: כל מחשבה על אלוהים מצמצמת אותו. אם האדם חושב על אלוהים כעל ישות ספציפית או מוגדרת, הוא למעשה מצמצם את האלוהות, שהיא בלתי ניתנת להגדרה או צמצום. לכן כל מחשבה על אלוהים הופכת את האדם לאתאיסט, משום שהיא אינה מאפשרת לו לתפוס את האינסופיות האמיתית של האלוהות. הדוגמה שאליעד מביא לכך היא מאוד ברורה: כשאתה חושב על היד שלך, אתה חושב על משהו מוגדר, אבל לא על אינסופיות מוחלטת. ולכן, בעצם כל אדם הוא סוג של אתאיסט, משום שהוא אינו מסוגל לחשוב על אלוהים באמת במלואו. כך גם משה רבנו. אליעד מציין כי משה שאל את אלוהים את השאלה המפורסמת: הודיעני נא את דרכיך, כלומר, ... מניח שההתנהגות של אלוהים אינה צודקת. עצם הספק הזה מעיד על כך שמשה רבנו לא באמת הבין או תפס את השלמות של האלוהות, ולכן הוא היה בעצם אתאיסט ביחס לאמת המוחלטת. מדוע השאלות של משה רבנו מעידות על ספק באלוהים? אליעד כהן מסביר את הטענה באמצעות דוגמה ספציפית: משה שאל את אלוהים מדוע לצדיק רע ... על הצדק של אלוהים, בעצם מניח שהאל יכול לעשות טעויות או לבצע פעולות לא צודקות, ולכן הוא למעשה מבטא ספקנות וחשיבה מוגבלת. זה הופך אותו לאתאיסט, כי הוא לא באמת מאמין או מבין את האינסופיות והשלמות של האל. למה לדעת אליעד כהן היהודים סובלים ולא מוצאים את האמת? לפי אליעד, היהודים סובלים מכיוון שהם לא מחפשים את האמת בכוחות עצמם, אלא מסתמכים על מסורת ועל מה שאמרו להם אחרים. הוא משתמש בדוגמה של משה רבנו, שעלה להר למשך 40 יום, עשה מדיטציה ובסופו של דבר חזר עם מצוות כמו לא תרצח. אליעד מתייחס בביקורתיות מסוימת לסיפור הזה ומדגים אותו כך: אולי משה בעצם ישב שם ואכל מפרי עץ נסתר, ולכן אמר לאחרים לא לעלות איתו להר, כדי שלא יגלו זאת. לכן, אליעד אומר, שהבעיה היא שהיהודים לא בודקים בעצמם ולא מחפשים לבד את האמת. הוא מזכיר את רבי נחמן מברסלב, שאמר כי אדם צריך ללכת ישירות אל אלוהים, ללא מתווכים. המסורת היהודית מסתמכת על סיפורים ושמועות שעברו מדור לדור, במקום לבדוק ישירות מהי האמת. אליעד מדגיש כי על האדם לבדוק את האמת בעצמו ולא לקבל דבר כמובן מאליו, גם אם הוא ... שאם מישהו חושב שחתיכת זהב היא אלוהים, כנראה שגם לפני כן הוא לא באמת הבין מה זה אלוהים, וכי כל התפיסה שלהם הייתה שגויה מהיסוד. האם התורה היא עונש או ניסיון? לפי אליעד כהן, התורה שניתנה לבני ישראל היא למעשה סוג של ניסיון, ואפילו עונש לאדם שמאמין בה באופן עיוור. הוא מסביר שהאדם ששומר את התורה כאילו היא אמת מוחלטת, הופך את עצמו למוגבל ומסכן. האדם מתחיל להיות עסוק בשאלות קטנות: האם הוא דיבר לשון הרע? האם הוא הוציא תולעת מהחסה? אליעד מתאר את התפיסה הזו ככישלון להבין את המסר האמיתי של אלוהים. לדעתו, התורה היא מבחן של אלוהים לבדוק האם האדם יהיה חכם מספיק כדי להבין שהמטרה האמיתית היא לתפוס את אינסופיות האל ולא להיתקע בפסיקות קטנות. איך אפשר לדעת בוודאות מהי האמת? אליעד מסכם באמירה כי אדם חייב להגיע לידיעה מוחלטת של האמת, ... שלהם, ואומר שהאדם חייב להגיע אל הידיעה המוחלטת מעבר לשכל וההיגיון. רק אז הוא באמת יידע את האמת באופן ודאי ומוחלט. האם משה רבנו היה אתאיסט? למה לצדיקים רע ולרשעים טוב? האם התורה היא עונש או מבחן? מדוע אברהם ניסה לעקוד את יצחק? מה המשמעות של עגל הזהב? איך להגיע לידיעה מוחלטת של האמת? ...

... אסון השריפה בכרמל, פסיכולוגיה, יהדות, קבלה, אחרית הימים, התורה מהשטן למה קשה לאדם לקבל את המציאות כפי שהיא? אליעד כהן מדבר על הסיבה שהאדם אינו מצליח לקבל את המציאות כפי שהיא, ומסביר את המנגנון שגורם ... מאושר, הוא יפסיק לסבול. מהי משמעות של קבלת המציאות בפועל? אליעד מסביר שקבלת המציאות באופן מלא אין משמעותה לא לנסות לשנות את המציאות בכלל. להיפך, האדם יכול לפעול ולשנות את הדברים עד כמה שניתן, אך תוך כדי הפעולה עליו לקבל באופן מלא ושלם את ... הרצון שלו. כלומר, קבלת המציאות משמעותה להפריד בין הפעולה עצמה לבין התוצאה, ולקבל את האפשרות שהתוצאה יכולה להיות שונה מהרצון האישי. מה הסוד להפסקת הסבל לחלוטין? לפי אליעד, הסוד ...

... האמת בלי אינטרסים, למה הדתיים לא מגלים שהתורה לא נכונה מדוע חיפוש האמת חייב להיות נטול כל אינטרס אישי? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם יוצא לחפש את האמת, ... כל אינטרס או העדפה אישית. כדי להבין באופן מלא את המושג חיפוש האמת, אליעד מביא דוגמה של אדם שמגיע לבדוק האם התורה נכונה או לא נכונה. לכאורה, אותו אדם טוען שהוא מעוניין לבדוק את האמת באופן אובייקטיבי, אך בפועל קיימת אצלו הטיה פנימית. מדוע? מפני שהאדם מעדיף שהתורה תהיה נכונה. הוא אינו ניגש לבדיקה בצורה נייטרלית, אלא כבר מלכתחילה יש לו רצון או אינטרס שהתוצאה תהיה לצד מסוים. אליעד מפרט את הבעיה הזו בעזרת דוגמה ברורה: אותו אדם הדתי בודק את נכונות התורה, ולמרות שהוא טוען בפני עצמו ובפני אחרים שהוא בוחן את הדברים באובייקטיביות, בפועל הוא לא באמת מסוגל לקבל כל תוצאה באותה מידה. מדוע? משום שאם יתברר לו שהתורה אינה נכונה, הוא יצטרך להתמודד עם ההשלכות הלא נעימות - הוא יחשוב שהוא טיפש, שהוריו טיפשים, ושהקהילה שלו כולה טועה. משום כך, באופן טבעי, יש לו נטייה נסתרת להעדיף שהבדיקה תוביל לתוצאה שהתורה אכן נכונה. ההעדפה הזו משפיעה באופן בלתי נמנע על הבדיקה ועל התוצאה שתתקבל בסופה. כיצד העדפה משפיעה על ... יכול לראות את הדברים בצורה נקייה באמת. אפילו אם ההטיה קטנה כמו חוט השערה, כפי שמדגים אליעד, הדבר פוגם באופן מהותי ביכולתו של האדם להגיע לאמת מוחלטת. גם אם האדם אומר לעצמו שהוא מוכן לקבל כל תוצאה, אם בתוך ליבו הוא ... את עצמו לחשוב שזו האמת האמיתית, בעוד שבפועל זו רק האמת שהוא העדיף שתהיה קיימת. מהי הדרך הנכונה לבדוק האם התורה נכונה או לא נכונה? אליעד מסביר באופן מפורט כיצד יש לגשת לשאלת נכונות התורה או כל שאלה אחרת שדורשת בדיקת אמת. הוא מתאר כיצד נראית הגישה הנכונה: - על האדם לגשת אל השאלה באופן שווה לחלוטין, כלומר, במצב של חמישים - חמישים. - האדם לא צריך להעדיף אפילו מעט את האפשרות שהתורה נכונה או לא נכונה. - מצב זה של נייטרליות מוחלטת נקרא על ידי אליעד מצב חמישים - חמישים. במצב זה לא תהיה ... האדם נדרש לנטרל לחלוטין את כל רצונותיו, רגשותיו, הפחדים או החששות מהתוצאות שעלולות להיות לבדיקת האמת שלו. מהי המשמעות המעשית של חיפוש אמת נקי מאינטרסים? המשמעות המעשית של הדברים לפי אליעד היא שהאדם צריך לשאול את עצמו בכנות מלאה האם הוא באמת מוכן לגלות כל אמת ... לאמת האמיתית. כל גישה אחרת רק תוביל את האדם לאמת שהוא בחר מראש שתהיה קיימת עבורו, ולא לאמת האובייקטיבית. למה הדתיים לא מגלים שהתורה לא נכונה? הסיבה שהדתיים אינם מגלים שהתורה לא נכונה, לפי אליעד כהן, נעוצה באינטרסים הפנימיים שלהם. הם מעדיפים לגלות שהתורה נכונה מפני שקבלת האמת האחרת, שהתורה אינה נכונה, מאיימת על הזהות האישית שלהם, על אמונותיהם, ועל אורח החיים שלהם. החשש הפנימי הזה מוביל לכך שהבדיקה שלהם לעולם אינה אובייקטיבית במלואה. במצב כזה, האדם לעולם לא יגיע לאמת האובייקטיבית על התורה, אלא רק לאמת שקרית, כזו שמספקת את רצונותיו. אליעד מסכם שזו אינה רק בעיה של דתיים, אלא של כל אדם שבוחן שאלה כלשהי תחת השפעה של אינטרסים. המסקנה היא שחיפוש אמיתי ואובייקטיבי חייב להיעשות ללא שום הטיה, וללא כל העדפה פנימית, כדי להגיע לאמת המוחלטת והנקייה. האם התורה נכונה? איך למצוא את האמת? למה אנשים דתיים לא מגלים את האמת? חיפוש האמת בלי אינטרסים בדיקה אובייקטיבית של אמונה דתית כיצד אינטרסים משפיעים על האמת? ...

... נחמן מברסלב, יהדות, התורה היהודית, אליעד כהן, כולם צודקים, כולם טועים, מצא את ההבדלים, ספר הזוהר, הכל נכון, הכל לא נכון מדוע רבי נחמן מברסלב מצטט ... אחרים כמו ספר הזוהר, ספר שופטים, ספר ויקרא וספרים נוספים מהתורה היהודית. השאלה הנשאלת היא מדוע רבי נחמן מסתמך על מקורות אלו? האם אין לו מספיק סמכות או ביטחון עצמי להציג ... שהוא רק נשען עליו, לא משהו שהוא זקוק לו באמת. ואז עולה שאלה משמעותית: אם רבי נחמן לא באמת צריך את הזוהר, למה בכל זאת הוא מצטט ממנו? התשובה לכך נמצאת בספר אחר של רבי נחמן, ספר ... לעצמו את הפעולה, אף על פי שהוא בעצמו לא מעוניין בכך באמת. מה המשמעות של לראות את האמת והטעות בכל דבר? אליעד מסביר שבכל דבר יש גם צד נכון וגם צד לא נכון. לדוגמה, אפילו בתוך הספר שלו ... הפוכים לגמרי. האם יש גישות מנוגדות בין מה שאליעד מלמד לבין היהדות? אליעד מסביר שאין באמת הבדל מוחלט בין הגישה שלו לבין הגישות אחרות, כולל אלו של היהדות המסורתית. הוא מתאר כיצד אדם שלמד קבלה או יהדות ולאחר מכן למד את שיטתו, פתאום מסוגל לראות גם בכתבים אחרים בדיוק את הרעיונות שאליעד עצמו מלמד. פתאום, לאחר הלמידה ... נפרדות, האדם כן יראה הבדל בין הרעיונות השונים, וירגיש שיש פער משמעותי. לכן הוא מדגיש שיש שלושה מצבים של התודעה: מצב שבו האדם רואה שיש הבדל בין רעיונות שונים. מצב שבו הוא מזהה שאין ... עם כלום, כי הוא מבין שהכל רק ביטוי חלקי של האמת המוחלטת. מה משמעות להיות אלוהים לפי אליעד? אליעד מסביר שלהיות אלוהים פירושו להבין לעומק שכל דבר בעולם הוא ביטוי של רצונך, ולכן אין ... אבל בו בזמן, במצב ההפוך, במצב הנפרדות, האדם יזהה הבדלים משמעותיים ויגדיר בצורה ברורה מה נכון ומה לא נכון. שני המצבים קיימים יחדיו. למה רבי נחמן מצטט את הזוהר? האם רבי נחמן יכול ...

... שהיא תשובה, יש או אין, טיפשות + שקר חזל + היהדות, אחד אמת שקר טוב או רע, סם החיים וסם המוות מהי השאלה הראשונה והאחרונה שצריך האדם לשאול? אליעד כהן ... מראה שאם ניקח שולחן עשוי מעץ, באותו זמן ובאותו מקום קיימים גם שולחן וגם עץ. השאלה הפנימית יותר היא: האם המהות של השולחן והעץ קיימים בנפרד, או שהם דבר אחד? כשהאדם מתעמק ומסיר את כל הצורות, הוא מגיע להבנה שלכל דבר ... כי היא קלה יותר, ולכן הוא חייב לעבור דרך כל הבלבולים והשקרים כדי להגיע לאמת. מדוע אליעד מבקר את חכמי היהדות ואת דברי חזל? אליעד מתייחס לביקורת כלפי היהדות וחזל בטענה שהמסורת והדת מסתירות מהאדם את השאלה הבסיסית והחשובה ביותר: איך נוצר הרצון? או מהי המהות של היש והאין?. הוא מבקר את הגישה המסורתית שבה יש כביכול עידוד לשאול, אבל בפועל השאלות החשובות באמת נשארות ללא תשובה, או שהתשובות הן תמיד חלקיות ולא נכונות. אליעד מסביר שבגלל שהיהדות והמסורת מאוד קרובות לאמת, הן יותר מסוכנות כי הן נראות נכונות ואמיתיות, למרות שהן מסתירות את המהות האמיתית. למה האדם חייב לשקר לעצמו כדי למצוא את האמת? לפי אליעד, הדרך היחידה של האדם לוודא שהוא הגיע ... ספק, ואין יותר סיבה לסבול. האדם כבר לא צריך לאחוז בשום דבר ספציפי כי הוא מבין שכל הצורות הן ביטוי של אותה מהות אחת. מה המשמעות של אל תאמרו מים מים בליקוטי מוהרן? אליעד מציין ציטוט מתוך רבי נחמן מברסלב, אל תאמרו מים מים, שמכוון לכך שאסור להפריד בין היש והאין ולחשוב שהם שני דברים שונים. המשמעות היא שהאדם לא צריך להסתפק בשכל המפריד בין טוב ורע, אמת ושקר, אלא הוא חייב להגיע למצב שבו הכל אחדות ... החיים וסם המוות? מדוע השכל לא יכול להבין את הפרדוקס? איך משתחררים מהסבל? האם אפשר לשקר באופן מוחלט? מדוע היהדות מסתירה את האמת? מדוע כל רצון ושאלה מגיעים מחוויה של חיסרון וספק? אליעד כהן פותח בכך שכל שאלה שהאדם ... הוא שאלה סמויה, חוויה של חוסר ודאות וספק בסיסי לגבי מה טוב או מה רע. כשאדם רוצה משהו, הוא בעצם חווה סוג של ריקנות או חיסרון פנימי, שאותו הוא שואף להשלים. לפי אליעד, שאלה היא תמיד ביטוי של חוסר, והתשובה היא מה שממלא ומשלים את החיסרון הזה. כל חיי האדם הם שרשרת אינסופית של שאלות, ספקות ורצונות, ומכאן נובעת כל תחושת החוסר, הריקנות והסבל שלו. מהי השאלה האחרונה, השורשית, שכוללת את כל השאלות בעולם? כאשר אדם מתעמק באמת וחוקר את כל ... את העץ, להוריד ממנו את כל הצורות וההגדרות, האדם יגלה שבעצם אין שם שום דבר חוץ מחומר פשוט ללא כל צורה או משמעות. למעשה, אם נמשיך ונוריד את כל ההגדרות של הצורה, הזמן, והמקום, נישאר בלי כלום מוחלט - אפילו לא מקום ... ווריאציות שיכולות להסביר כל דבר. רק כאשר האדם רואה שאין אפשרות לחשוב אחרת, הוא באמת משתחרר מהספק. למה היהדות ודברי חזל מונעים מהאדם להגיע להבנה אמיתית? אליעד מבקר באופן נוקב את היהדות ואת חזל, בכך שהם מסתירים מהאדם את השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום. המסורת היהודית כביכול מעודדת לשאול שאלות, אבל בפועל מסתירה את השאלה הגדולה ביותר - מהי המהות של הרצון?, מהו השורש של היש והאין?. הוא טוען שהדת עושה סוג של הונאה אינטלקטואלית, בכך שהיא מאפשרת לאדם לשאול שאלות שוליות, אך בשאלות הכי מהותיות, היא או שאינה עונה או נותנת תשובות סותרות ולא מדויקות. הוא מסביר שדווקא בגלל שהיהדות היא כל כך קרובה לאמת, היא גם מסוכנת מאוד, כי השקר שלה נראה כמו אמת מוחלטת. מהם סם החיים וסם המוות לפי ... למשפט של רבי נחמן אל תאמרו מים מים? אליעד מצטט את רבי נחמן מברסלב שאמר: אל תאמרו מים מים, ומסביר את המשמעות העמוקה של המשפט. הוא מסביר שהכוונה של רבי נחמן היא שאסור לראות את המציאות כנפרדת לשניים (מים ועוד ... סם החיים וסם המוות אל תאמרו מים מים מדוע השכל לא מבין אחדות? מדוע חייבים לעבור את כל הספקות? מדוע היהדות מסתירה את האמת? ...

... חכמת הקבלה, רצון להשפיע, רצון לקבל, יהדות, אלוהים, התורה, משה רבנו, מהות הבורא, האלוהים שאתה, הבחירה החופשית מדוע האדם ... תתאים את עצמה לרצונותיו, וכאשר זה לא קורה, הוא סובל. הוא ממשיך ומעמיק את ההסבר ומדגיש שברוב המקרים, האדם כלל אינו מודע באופן מלא למהות הבעיה שהוא חווה. אנשים חושבים שהם יודעים מה ... מיד לפתרונות חיצוניים או שטחיים, בלי לשאול באמת מה מפריע להם. הוא מסביר שהאדם מחפש פתרונות דרך רוחניות, פסיכולוגיה, חכמת הקבלה, יהדות, או כל דרך אחרת - אך כל עוד לא הבין מה באמת ... באדם דפקט מסוים שמניע אותו כל הזמן. הוא לא מדבר על דפקט במובן השלילי, אלא על תחושה פנימית של חוסר, סוג של אי - שלמות פנימית או ריקנות שהאדם מנסה כל חייו למלא אותה. אנשים לא יודעים ... של הסבל. הוא מדגיש שרצון להשפיע מוחלט - מצב בו האדם מתנתק לחלוטין מרצונותיו האישיים ופועל רק למען האחרים - דווקא יוצר מצב של ריקנות גדולה מאוד. האדם לכאורה מתמלא מכך שהוא נותן לאחרים, אבל למעשה הוא רק מתרוקן יותר ויותר ממשמעות פנימית. אליעד מדגים זאת דרך הרעיון של אלוהים: אם אלוהים הוא רק רצון להשפיע, כלומר, רק טוב ונתינה אינסופית, הרי שאין לו שום משמעות פנימית. נתינה ללא שום משמעות אישית הופכת לסוג של ריקנות אינסופית. לכן, גם הרצון להשפיע וגם הרצון לקבל אינם פתרונות אמיתיים לבעיית הסבל. האם אלוהים טוב או רע, ומהי המשמעות של הטוב והרע? אליעד מתייחס למושגים של טוב ורע, בעיקר כפי שהם מוצגים בקבלה וביהדות. לדעתו, אנשים נוטים להאמין שאלוהים הוא רק טוב, ... שיבין שאלוהים הוא גם רע וגם טוב יוכל לחיות בשלום עם המציאות כפי שהיא, ויפסיק לחפש את הטוב המוחלט שכבר לא ניתן להשגה. האם יש בכלל מטרה לבריאת העולם? אליעד אומר בפשטות שאין באמת מטרה לבריאת העולם. אנשים מחפשים כל הזמן את התכנית של אלוהים, את המטרה של החיים, אך המציאות עצמה לא מראה שום סימן למטרה כזו. הוא מביא דוגמה של צלחת שנמצאת בארון ואינה שואלת למה היא שם. באותו אופן, גם האדם יכול להפסיק לשאול מדוע הוא קיים. שאלת התכלית היא יצירה מלאכותית של האדם, שרוצה בכוח למצוא משמעות, בעוד שהמציאות עצמה חסרת משמעות באופן מוחלט. אליעד אומר שאלוהים עצמו לא נברא ולא נולד, ולכן גם לו אין שום מטרה או תכלית. הוא פשוט קיים, וכך גם העולם כולו. עצם השאלה מהי מטרת החיים? יוצרת את הבעיה, כי התשובה האמיתית היא שאין מטרה כזו. האדם פשוט קיים כמו כל דבר אחר במציאות, ואין צורך לחפש תכלית . מהי הבחירה החופשית האמיתית שיש לאדם? לדברי ... יודע להגדיר מה החוסר הזה. האדם מנסה להשלים חוסר שהוא אינו מבין אותו בעצמו, וכך נוצר מצב של בלבול, תסכול ובזבוז זמן ואנרגיה. מה המשמעות של רצון להשפיע ורצון לקבל? אליעד מדבר על ... להשפיע מוחלט - כלומר, כאלה שמטרתם היחידה היא לעשות טוב לאחרים - אינם בהכרח מאושרים יותר. הוא מסביר שברצון להשפיע המוחלט יש סוג של ריקנות, כי האדם כל הזמן משפיע ומשפיע, אבל מאבד את המשמעות הפנימית שלו. בסופו של דבר, אדם כזה יכול להיות אפילו ריקני יותר מאדם רגיל שמונע על ידי רצון לקבל. האם אלוהים טוב או רע? אליעד מתייחס לסוגיית הטוב והרע בקבלה וביהדות, ואומר שהאמת היא שאלוהים עושה גם טוב וגם רע. ...

... ב, בחורה לא בתולה, יחסי מין, בתולים בחברה החרדית, בתולים בחברה הדתית למה מפריע לאדם שבת הזוג שלו משומשת? אליעד מסביר לעומק את הסיבה שבגללה מפריע לאדם שבת הזוג ... הקושי אינו קשור ישירות למעשה עצמו, אלא למשמעות שהאדם מייחס למצב, ובעיקר להשפעה של החברה ושל חינוך מסוים. אליעד נותן דוגמה לאדם שהכיר אישה ...

... במורה הרוחני, להיות אינדיבידואל, יהדות, סביבה טובה, סביבה רעה, סביבה תומכת, סביבה חיובית, סביבה שלילית איך הסביבה משפיעה על האדם והאם ... לגבי הסביבה חייבת להיות תלויה במטרה הסופית. למשל, אם המטרה היא להיות שמח, אז סביבה שבה אנשים שמחים בהחלט יכולה לעזור לאדם להיות שמח יותר. אם הסביבה של ... יתקשה יותר להיות שמח. עם זאת, אם המטרה היא להגיע למצב שהאושר מגיע מתוך האדם עצמו, אז הסביבה החיובית הזאת יכולה להפוך לבעיה, כי האדם ... בניגוד לכך, בסביבות אחרות, כגון הדת היהודית או קבוצות רוחניות שונות, תמיד יש היררכיה - אלוהים, משה, רבנים, ואז האדם הפשוט. ... כך תוכל להיות יציב גם ללא הסביבה. המטרה הסופית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו אתה עצמאי לחלוטין, ללא תלות בשום סביבה, גם אם זו הסביבה ...

... ברגשות דתיים, יהדות, התורה היהודית, משה רבנו, החרדים, פגיעה ברגשות הזולת, אתאיסטים, אמונה אתאיסטית, אבולוציה תודעתית, לפגוע ברגשות של אחרים האם פגיעה ברגשות דתיים היא דבר לגיטימי? אליעד עוסק בשאלה המורכבת של פגיעה ברגשות דתיים ובהשלכותיה, ומסביר לעומק מדוע בכל פעם שאדם מביע דעה, הוא פוגע באופן ... מעין אליל, והדבר מונע מהם התפתחות אישית ורוחנית. הוא מתאר כיצד המאמינים מתמקדים בדמותו של משה ולא באלוהים עצמו, ולכן מבחינה אבולוציונית - תודעתית, היהדות מהווה מחסום להתקדמות תודעתית. כיצד הדת היהודית עוצרת את האבולוציה התודעתית? אליעד מציג את ההשוואה בין ההתפתחות המדעית, שמתקדמת דרך הטלת ספק מתמדת במה שהיה קודם, לבין היהדות שלטענתו פועלת הפוך לגמרי. הוא מתאר כיצד המדע מתפתח דווקא משום שהוא מנסה כל הזמן להוכיח שטעו בעבר, ונותן דוגמאות כיצד אנשים מקבלים פרס נובל רק אם הם מפריכים תיאוריות קודמות ולא אם הם רק מוכיחים אותן. לעומת זאת, בדת היהודית, הוא מסביר, אנשים מגיעים לבית המדרש מתוך ההנחה שהכל נכון ואסור להטיל ספק, מה שמונע התפתחות מחשבתית אמיתית. האם גם אתאיסטים יכולים ללמוד מפגיעה באמונות דתיות? אליעד מוסיף נקודה חשובה על התפקיד של ההסברים שלו כלפי אנשים אתאיסטים. הוא מציין שכאשר הוא מטיל ספק בסיפורים דתיים כמו הסיפור של משה רבנו, הוא בעצם מלמד גם אנשים אתאיסטים להטיל ספק בעמדות שלהם עצמם. כלומר, הטלת ספק בסיפור משה רבנו אינה רק מיועדת לאנשים דתיים אלא גם לאתאיסטים, כי כאשר הם שומעים את הספקנות שלו לגבי משה, הם לומדים להטיל ספק ... המאזינים? אליעד מפרט את השימוש שלו בפרובוקציה מכוונת: הוא לוקח דוגמה שיכולה להיות מאוד פרובוקטיבית, כמו דיבור שלילי על משה רבנו, לא רק כדי לזעזע אנשים דתיים אלא גם כדי לעורר אצל המאזינים חשיבה עצמאית וביקורתית. מטרת הפרובוקציה ... גם כזו שנראית בלתי מזיקה, יכולה לפגוע במישהו. הוא חוזר על כך בצורה שיטתית כדי להבהיר שלא קיימת עמדה נייטרלית שלא תפגע באף אדם. בין אם מדובר בדעות על דת, פוליטיקה או אפילו נושאים פשוטים כמו סוג המים שצריך לשתות, תמיד יהיו אנשים ... אליעד מציג תפיסה מורכבת ועמוקה שמטרתה לעורר מודעות לסכנה שבאמונה עיוורת, ולהראות כיצד הספקנות היא כלי חיוני להתפתחות תודעתית. האם מותר לפגוע ברגשות דתיים? האם היהדות עוצרת את ההתפתחות התודעתית? מה התועלת בהטלת ספק באמונה דתית? למה כל דעה ציבורית פוגעת במישהו? איך להשתמש בפרובוקציה להתפתחות עצמית? ...