ויש לזה המון הסברים והמון סיבות אפשריות. ואחת הסיבות המרכזיות לאיך נוצרת עייפות נפשית, היא בגלל שהאדם רגיל לחשוב בצורה של מחויב ולא של אפשרי. ואני אסביר:
עייפות, נובעת ממאמץ, אם אין מאמץ אין עייפות. מאמץ, נובע מהרצון לשנות משהו קיים. אם אין לשנות שום דבר קיים, אין מאבק, ואין מאמץ, ואין עייפות.
וזה אומר, שכאשר האדם רגיל לחשוב שהוא חייב שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת והוא צריך שדברים יקרו דווקא בדרך כלשהי ושדברים יהיו בדיוק כך ולא אחרת, זה מגדיל באופן כללי את הסיכוי לכך שהוא ירגיש עייפות. כי באופן כללי הוא במאבק עם המציאות, שהיא תהיה דווקא כך ולא אחרת.
ואיך להפסיק עם העייפות? תשובה: באמצעות זה שהאדם לומד לקחת דברים בקלות ולהתייחס לחיים יותר כמו משחק ופחות להתייחס לחיים ביותר מידי רצינות יתר. ואיך עושים את זה? זה כמובן נושא אחר...
עייפות, נובעת ממאמץ, אם אין מאמץ אין עייפות. מאמץ, נובע מהרצון לשנות משהו קיים. אם אין לשנות שום דבר קיים, אין מאבק, ואין מאמץ, ואין עייפות.
וזה אומר, שכאשר האדם רגיל לחשוב שהוא חייב שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת והוא צריך שדברים יקרו דווקא בדרך כלשהי ושדברים יהיו בדיוק כך ולא אחרת, זה מגדיל באופן כללי את הסיכוי לכך שהוא ירגיש עייפות. כי באופן כללי הוא במאבק עם המציאות, שהיא תהיה דווקא כך ולא אחרת.
ואיך להפסיק עם העייפות? תשובה: באמצעות זה שהאדם לומד לקחת דברים בקלות ולהתייחס לחיים יותר כמו משחק ופחות להתייחס לחיים ביותר מידי רצינות יתר. ואיך עושים את זה? זה כמובן נושא אחר...