האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות?

אליעד כהן דן בנושא "מחויב המציאות" ו"אפשרי המציאות" ומסביר לעומק האם בכלל קיים דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות, כלומר, דבר שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים בשום תנאי. הסוגיה נוגעת לשאלה פילוסופית בסיסית ביותר - האם יש דבר שכל קיומו הכרחי לחלוטין ואינו תלוי בשום גורם חיצוני או נסיבות מסוימות, או שמא כל דבר שקיים הוא אפשרי בלבד, כלומר, יכול להתקיים או שלא להתקיים בהתאם לתנאים כאלה ואחרים.

אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים משתמשים במושגים "מחויב" או "אפשרי" מבלי להבין עד הסוף את המשמעות המדויקת של המושגים האלה. הוא מבהיר שלדבר על "מחויב המציאות" אומר שיש משהו במציאות עצמה שחייב להיות קיים תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, "אפשרי המציאות" הוא מושג שמתייחס לדברים שיכולים להיות קיימים, אך יכולים גם לא להיות קיימים, ותמיד מותנה במשהו אחר שקובע את קיומם.

מדוע חשוב להגדיר במדויק מהו "מחויב המציאות"?

אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הגדרות מדויקות. הוא מסביר שאם אנחנו לא מגדירים במדויק את המונח "מחויב המציאות", אנחנו עלולים להגיע לבלבול ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה לא מדויקת, כיוון שהעובדה שאנחנו לא יכולים לדמיין מצב מסוים אינה אומרת שהוא בלתי אפשרי באופן מוחלט.

אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: הוא אומר שאנשים יכולים לחשוב שדברים מסוימים הם "מחויבים", למשל העובדה שהשמש זורחת כל בוקר. עם זאת, הוא מסביר לעומק שהשמש אמנם זורחת כל בוקר, אך היא אינה מחויבת המציאות, מפני שתיאורטית ייתכן מצב שהשמש לא תזרח יום אחד מסיבה כלשהי. כלומר, עצם האפשרות לחשוב על מצב שבו השמש אינה זורחת כבר הופך את המציאות הזאת לאפשרית ולא מחויבת.

כיצד ניתן להבחין בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות?

על מנת להבין את ההבחנה בין "מחויב" ל"אפשרי", אליעד מציג שיטת בירור פשוטה: הוא מציע לשאול האם ניתן להעלות על הדעת מצב בו הדבר המדובר לא יהיה קיים. אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו בצורה תיאורטית או לוגית שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות.

אליעד כהן מוסיף הסבר נוסף על תהליך החשיבה: אם מישהו שואל "האם בסופו של דבר יש משהו מחויב המציאות או לא?" הוא למעשה מניח מראש שיש משמעות להגדרת המונח "מחויב". אליעד מסביר שאם אין בכלל משמעות למושג "מחויב המציאות", אז השאלה עצמה חסרת משמעות. כלומר, עצם הדיון בשאלה מניח שיש משמעות למונחים ולמושגים האלה, ולכן חשוב כל כך להגדיר אותם בצורה מדויקת וברורה.

מה גורם לאנשים להתקשות בהבנת מושג המחויבות?

אליעד מתייחס לכך שאנשים מתקשים להבין את מושג "מחויב המציאות" מפני שהם רגילים לראות דברים באופן מותנה - למשל, הם רגילים לכך שכל דבר שקורה בעולם מותנה בדבר אחר. לכן, כאשר הם מנסים להבין את הרעיון של משהו שהוא מוחלט ואינו מותנה בדבר אחר, הם נתקלים בקושי רב. הוא מציין שהקושי הזה נובע מכך שהחשיבה שלנו רגילה לתנאים ולנסיבות, ולחשוב על מציאות ללא תנאים וללא נסיבות, שהיא פשוט הכרחית תמידית, הוא דבר שקשה לנו לתפוס.

אליעד מוסיף דוגמה נוספת ואומר שאנשים עלולים לחשוב למשל ש"חוקי ההיגיון" הם מחויבי המציאות. אך הוא מסביר שגם זה אינו מדויק, מכיוון שייתכן לדמיין אפילו מצב בו ההיגיון עצמו משתנה או אינו קיים, גם אם קשה לנו מאוד לדמיין את המצב הזה בפועל. עצם האפשרות לדמיין ולחשוב על כך מוכיחה שהדבר אינו מחויב באופן מוחלט.

האם יש בכלל דבר שהוא באמת מחויב המציאות?

לאורך ההסברים והדוגמאות הרבות, אליעד מציג את התפיסה לפיה למעשה ייתכן שאין שום דבר שהוא באמת מחויב המציאות, אלא כל דבר שקיים הוא בהכרח אפשרי בלבד. הוא מציע לשקול את האפשרות שלמעשה כל הדברים שאנחנו רואים סביבנו - כולל העולם כולו, המציאות, הזמן והמרחב - כולם אפשריים בלבד, ואין שום דבר במציאות שהוא מחויב באופן מוחלט.

אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שההבנה הזאת היא נקודת המפתח להבנה עמוקה של המציאות, מפני שהיא עוזרת לנו להשתחרר מתפיסות שגויות ולראות את המציאות באופן יותר מדויק וברור.