האם אני קיים, קיום, מה לשאול לפני השאלה האם אני קיים, יש ואין
מה צריך לשאול לפני השאלה האם אני קיים?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה עמוקה וחשובה מאוד: "האם אני קיים?", אך לפני שניגשים לענות על השאלה הזו, יש דבר יסודי וקריטי שיש לברר. אליעד מסביר שאדם ששואל את עצמו "האם אני קיימת או לא קיימת?" חייב תחילה לבדוק מה בכלל משמעות המושגים בהם הוא משתמש. כלומר, לפני שאפשר לענות על השאלה האם "אני קיים" או "אני לא קיים", צריך לעצור ולברר לעומק את ההגדרות הבסיסיות ביותר. צריך לבדוק: מה הכוונה בכלל במילה "אני"? מה משמעות המושג "קיים"? מה זה בכלל אומר להיות קיים או לא להיות קיים?
לדוגמה, אם מישהי שואלת "האם אני קיימת?", אליעד מבהיר שקודם כל היא צריכה להבין למה בדיוק היא מתכוונת כשהיא אומרת "אני". האם הכוונה לגוף? לנפש? לתודעה? ואולי בכלל מדובר על תחושה כלשהי? הוא מסביר שאם לא ברור לה לגמרי למה בדיוק היא מתכוונת במילה "אני", השאלה עצמה לא יכולה לקבל תשובה אמיתית.
מדוע חשוב לשאול את השאלה בלי אינטרס?
אליעד מדגיש שהגישה לשאלה כזו חייבת להיות אמיתית וכנה לחלוטין, בלי שום אינטרס שמעדיף תשובה אחת על פני אחרת. הוא מדגים זאת בצורה מאוד מפורטת: כשאדם שואל "האם אני קיים?" הוא חייב לוודא מראש שאין לו אינטרס מיוחד לקבל תשובה מסוימת. אם למשל אדם רוצה לדעת אם הוא קיים או לא, אך הוא מעדיף לקבל תשובה שהוא כן קיים כדי להרגיש בטוח או כדי להרגיע את עצמו, אז הוא מראש לא יוכל להגיע לתשובה האמיתית.
לדוגמה, אם מישהי אומרת שהיא רוצה להיעלם, אליעד מסביר שבדרך כלל היא לא באמת רוצה להיעלם, היא פשוט רוצה להפסיק לסבול ולהרגיש טוב. אליעד מדגיש שהיא צריכה לשאול את השאלה מתוך נקודת מבט נטולת אינטרס אישי, לא מתוך הרצון להיעלם אלא מתוך רצון אמיתי להבין את האמת עצמה. רק בצורה זו אפשר להגיע להבנה אמיתית.
איך השאלה "מה זה שולחן" עוזרת להבין קיום?
אליעד נותן דוגמה מאוד מפורטת על מנת להמחיש את הדרך הנכונה לבדוק קיום, באמצעות דוגמת השולחן. כאשר אדם שואל "האם השולחן קיים?" לפני שהוא יוכל לקבל תשובה אמיתית, עליו לשאול את עצמו "מה זה בכלל שולחן?". אליעד מסביר שעל ידי בירור והעמקה בשאלה "מה זה שולחן?", אפשר להגיע להבנה שאין בעצם שום הבדל מהותי בין "שולחן" לבין "לא שולחן".
הוא נותן דוגמה מפורטת איך להתקדם בשאלה: נגיד שהשולחן עשוי מעץ, אז שואלים "מה זה עץ?", אולי העץ מורכב מאטומים, אבל אז צריך לשאול "מה זה אטומים?", וכך הלאה, עד שמבינים שאין באמת הבדל עמוק בין היש לאין. התהליך הזה של לשאול "מה זה?" שוב ושוב, עד שמגיעים להבנה שאין הבדל אמיתי בין דבר אחד לאחר, הוא קריטי על מנת להגיע לתשובה האמיתית לשאלת הקיום. אליעד אומר שלפני ששואלים האם משהו קיים, צריך להעמיק עד לשורש, עד שמבינים מה בדיוק שואלים.
איך ניתן לדעת שאין הבדל בין יש לאין?
אליעד כהן מסביר באופן ברור שכדי לדעת שאין הבדל בין יש לאין, יש להטיל ספק באופן יסודי במושגים הבסיסיים. צריך לשאול ולבדוק באופן עקבי, מה המשמעות של כל מושג שאנו משתמשים בו - "יש", "אין", "קיום", "אני" - ולהמשיך לברר כל מילה ומילה, עד שמגיעים לנקודה שבה רואים בבירור שאין הבדל מהותי בין המושגים.
לדוגמה, הוא מראה איך אדם יכול לבדוק את המושג "קיום": כשאומרים שמשהו קיים, מה בעצם אמרנו? מה ההבדל בין לומר על משהו שהוא קיים לבין לומר שהוא לא קיים? כדי להבין באמת, צריך לשאול שאלות באופן קבוע ומסודר עד שנעלמים כל ההבדלים. רק כאשר אדם מגיע להבנה שאין באמת הבדל מהותי בין יש לאין, הוא יכול להתחיל לקבל תשובות אמיתיות לשאלת הקיום שלו.
מה אנשים רוצים באמת, להיעלם או להפסיק לסבול?
אליעד כהן מתייחס לנקודה חשובה שאנשים חושבים לעיתים שהם רוצים להיעלם, אך בעצם הרצון שלהם עמוק יותר: הם לא באמת רוצים להיעלם, הם רוצים שהסבל שלהם ייעלם. כשהוא מתייחס לשאלה של אדם שמצהיר על רצונו להיעלם, אליעד מדגיש שהרצון האמיתי אינו להיעלם לגמרי, אלא לשחרר את עצמו מהסבל ומהכאב שבו הוא שרוי. ההבדל הזה הוא מאוד חשוב להבנה, כי הרבה אנשים מתבלבלים בין שני הדברים.
אליעד מסביר בפירוט, שהדרך הנכונה להתמודד עם סבל זה לא להעלים את עצמך, אלא להבין מהו המקור לסבל, מה יוצר אותו, ומה זה בעצם בכלל "סבל". רק הבנה עמוקה ואמיתית של מושגים אלו מאפשרת לאדם להשתחרר באופן מוחלט מהסבל, ללא הצורך להיעלם.
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה עמוקה וחשובה מאוד: "האם אני קיים?", אך לפני שניגשים לענות על השאלה הזו, יש דבר יסודי וקריטי שיש לברר. אליעד מסביר שאדם ששואל את עצמו "האם אני קיימת או לא קיימת?" חייב תחילה לבדוק מה בכלל משמעות המושגים בהם הוא משתמש. כלומר, לפני שאפשר לענות על השאלה האם "אני קיים" או "אני לא קיים", צריך לעצור ולברר לעומק את ההגדרות הבסיסיות ביותר. צריך לבדוק: מה הכוונה בכלל במילה "אני"? מה משמעות המושג "קיים"? מה זה בכלל אומר להיות קיים או לא להיות קיים?
לדוגמה, אם מישהי שואלת "האם אני קיימת?", אליעד מבהיר שקודם כל היא צריכה להבין למה בדיוק היא מתכוונת כשהיא אומרת "אני". האם הכוונה לגוף? לנפש? לתודעה? ואולי בכלל מדובר על תחושה כלשהי? הוא מסביר שאם לא ברור לה לגמרי למה בדיוק היא מתכוונת במילה "אני", השאלה עצמה לא יכולה לקבל תשובה אמיתית.
מדוע חשוב לשאול את השאלה בלי אינטרס?
אליעד מדגיש שהגישה לשאלה כזו חייבת להיות אמיתית וכנה לחלוטין, בלי שום אינטרס שמעדיף תשובה אחת על פני אחרת. הוא מדגים זאת בצורה מאוד מפורטת: כשאדם שואל "האם אני קיים?" הוא חייב לוודא מראש שאין לו אינטרס מיוחד לקבל תשובה מסוימת. אם למשל אדם רוצה לדעת אם הוא קיים או לא, אך הוא מעדיף לקבל תשובה שהוא כן קיים כדי להרגיש בטוח או כדי להרגיע את עצמו, אז הוא מראש לא יוכל להגיע לתשובה האמיתית.
לדוגמה, אם מישהי אומרת שהיא רוצה להיעלם, אליעד מסביר שבדרך כלל היא לא באמת רוצה להיעלם, היא פשוט רוצה להפסיק לסבול ולהרגיש טוב. אליעד מדגיש שהיא צריכה לשאול את השאלה מתוך נקודת מבט נטולת אינטרס אישי, לא מתוך הרצון להיעלם אלא מתוך רצון אמיתי להבין את האמת עצמה. רק בצורה זו אפשר להגיע להבנה אמיתית.
איך השאלה "מה זה שולחן" עוזרת להבין קיום?
אליעד נותן דוגמה מאוד מפורטת על מנת להמחיש את הדרך הנכונה לבדוק קיום, באמצעות דוגמת השולחן. כאשר אדם שואל "האם השולחן קיים?" לפני שהוא יוכל לקבל תשובה אמיתית, עליו לשאול את עצמו "מה זה בכלל שולחן?". אליעד מסביר שעל ידי בירור והעמקה בשאלה "מה זה שולחן?", אפשר להגיע להבנה שאין בעצם שום הבדל מהותי בין "שולחן" לבין "לא שולחן".
הוא נותן דוגמה מפורטת איך להתקדם בשאלה: נגיד שהשולחן עשוי מעץ, אז שואלים "מה זה עץ?", אולי העץ מורכב מאטומים, אבל אז צריך לשאול "מה זה אטומים?", וכך הלאה, עד שמבינים שאין באמת הבדל עמוק בין היש לאין. התהליך הזה של לשאול "מה זה?" שוב ושוב, עד שמגיעים להבנה שאין הבדל אמיתי בין דבר אחד לאחר, הוא קריטי על מנת להגיע לתשובה האמיתית לשאלת הקיום. אליעד אומר שלפני ששואלים האם משהו קיים, צריך להעמיק עד לשורש, עד שמבינים מה בדיוק שואלים.
איך ניתן לדעת שאין הבדל בין יש לאין?
אליעד כהן מסביר באופן ברור שכדי לדעת שאין הבדל בין יש לאין, יש להטיל ספק באופן יסודי במושגים הבסיסיים. צריך לשאול ולבדוק באופן עקבי, מה המשמעות של כל מושג שאנו משתמשים בו - "יש", "אין", "קיום", "אני" - ולהמשיך לברר כל מילה ומילה, עד שמגיעים לנקודה שבה רואים בבירור שאין הבדל מהותי בין המושגים.
לדוגמה, הוא מראה איך אדם יכול לבדוק את המושג "קיום": כשאומרים שמשהו קיים, מה בעצם אמרנו? מה ההבדל בין לומר על משהו שהוא קיים לבין לומר שהוא לא קיים? כדי להבין באמת, צריך לשאול שאלות באופן קבוע ומסודר עד שנעלמים כל ההבדלים. רק כאשר אדם מגיע להבנה שאין באמת הבדל מהותי בין יש לאין, הוא יכול להתחיל לקבל תשובות אמיתיות לשאלת הקיום שלו.
מה אנשים רוצים באמת, להיעלם או להפסיק לסבול?
אליעד כהן מתייחס לנקודה חשובה שאנשים חושבים לעיתים שהם רוצים להיעלם, אך בעצם הרצון שלהם עמוק יותר: הם לא באמת רוצים להיעלם, הם רוצים שהסבל שלהם ייעלם. כשהוא מתייחס לשאלה של אדם שמצהיר על רצונו להיעלם, אליעד מדגיש שהרצון האמיתי אינו להיעלם לגמרי, אלא לשחרר את עצמו מהסבל ומהכאב שבו הוא שרוי. ההבדל הזה הוא מאוד חשוב להבנה, כי הרבה אנשים מתבלבלים בין שני הדברים.
אליעד מסביר בפירוט, שהדרך הנכונה להתמודד עם סבל זה לא להעלים את עצמך, אלא להבין מהו המקור לסבל, מה יוצר אותו, ומה זה בעצם בכלל "סבל". רק הבנה עמוקה ואמיתית של מושגים אלו מאפשרת לאדם להשתחרר באופן מוחלט מהסבל, ללא הצורך להיעלם.
- האם אני קיים?
- מה זה קיום?
- האם יש הבדל בין יש לאין?
- איך להפסיק לסבול?
- מה המשמעות של המילה "אני"?
- מה זה באמת להיות קיים?
- איך לשאול שאלות על המציאות?