תחושת המקום והזמן מתוארת כהרגשה סובייקטיבית שקיימת בתודעה של האדם. לדוגמה, אליעד מסביר כי התחושה של "מקום" נובעת מהיכולת להבדיל בין דברים, כמו ימין ושמאל, קדימה ואחורה. כשאתה מזהה הבדלים בין שני דברים, אתה יוצר בתודעה שלך חוויה של מקום. באופן דומה, זמן הוא התחושה של אירועים המתרחשים לפי סדר כרונולוגי. לדוגמה, אתה זוכר מה קרה אתמול ומדמיין מה יקרה מחר. אך אליעד מבהיר כי אם לא הייתה לך אפשרות להבדיל בין החוויות האלו, לא היית חווה את הזמן והמקום.
הוא מביא דוגמה פשוטה של שולחן שעומד במקום אחד וכאשר מדמיינים אותו במקום אחר בעתיד, נוצרת תחושת זמן. אם היית מסוגל לחוות את הדמיון בצורה מוחשית כמו המציאות עצמה, לא הייתה קיימת אצלך תחושת ההבדל בין דמיון למציאות, ואז גם תחושת הזמן הייתה נעלמת.
האם תחושת הזמן והמקום היא אמיתית?
אליעד שואל את השאלה העמוקה האם התחושות הללו באמת משקפות את המציאות, או שהן רק אשליה? הוא מביא כדוגמה ילד קטן שאינו יודע להבדיל בין מרחקים שונים או בין אתמול לבין שבוע שעבר. מבחינת הילד, אירועים שקרו בעבר הרחוק התרחשו "אתמול", כי הוא לא מסוגל לתפוס את מושג הזמן. באופן דומה, לילד קטן אין הבדל ברור בין מרחקים שונים. לדוגמה, חפץ שנמצא רחוק נראה לו קרוב, בדיוק כמו חפץ שנמצא קרוב מאוד. מכאן עולה השאלה המרכזית: האם ההבדלים האלה שאנחנו חווים הם אמיתיים, או רק פרי תודעה סובייקטיבית שלנו?
אליעד מרחיב ואומר שאולי כל האירועים מתרחשים במקביל, והזמן והמקום אינם אלא דרך שלנו לסדר את האירועים בצורה מסוימת בראש.
מה הסיפור של הסרט "הורטון שומע מישהו" ממחיש?
הסרט "הורטון שומע מישהו" משמש דוגמה חזקה כדי להמחיש רעיונות אלו. בסרט, הפיל הורטון שומע קולות מתוך גרגר אבק קטן, בעוד שאף אחד אחר לא מצליח לשמוע אותם. אליעד מסביר שזה דימוי לאדם ששומע בתוכו קול פנימי, תחושה או מחשבה עדינה מאוד, שאחרים לא מסוגלים לשמוע או להבין. האדם (הורטון) מודע למשהו מאוד קטן אך משמעותי שמתרחש בתוכו, בעוד שהסביבה חושבת שהוא השתגע.
הסביבה בסרט מיוצגת על ידי הקנגורו, שמנסה לשכנע אותו שהקול הפנימי הזה הוא טעות, אשליה או סתם שטות. מצד שני, בתוך הגרגיר עצמו יש חיים שלמים, ומבחינתם הורטון הוא דמות אלוהית ובלתי מושגת. זה ממחיש שאלוהים כביכול הוא משהו שנמצא מחוץ לתפיסה שלנו, ואנחנו בעצמנו נמצאים בתוך מציאות שאנו לא תופסים את גבולותיה.
מה המסר של הסיפור בהקשר לתפיסת המציאות?
אליעד אומר שהסרט מייצג את האדם שנקלע לשאלות קיומיות באופן פתאומי. האדם חי את חייו בשגרה, ופתאום "שומע" קול פנימי, או חווה תחושה פנימית עמוקה, שמערערת את כל תפיסת העולם שלו. כאשר האדם מתחיל לשאול שאלות על המקום, הזמן והמציאות עצמה, הוא נכנס לתהליך של בירור פנימי עמוק.
הסרט ממחיש שאם האדם יחקור עד הסוף את אותו קול פנימי או את אותו "גרגיר אבק" שבתוכו, הוא יגיע להבנת השורש של המציאות כולה. אליעד מוסיף, שאם תבין דבר אחד לעומק, אפילו את הדבר הכי פשוט - למה מים זורמים למטה ולא למעלה - תגיע להבנת המציאות כולה, כי המציאות היא מערכת שלמה המקושרת זו בזו באופן מוחלט.
מדוע אנשים לא שומעים את הקולות הפנימיים?
הוא מסביר שרוב האנשים הם כמו האנשים בסרט, שאין להם "אוזניים גדולות"...
- האם הזמן והמקום אמיתיים?
- מה המשמעות של הסרט "הורטון שומע מישהו"?
- איך להתמודד עם ספקות פנימיים?
- מה המשמעות של קול פנימי?
- איך להגיע להבנת המציאות?
- האם הכל מחובר?
- איך להתגבר על פחד בדרך לאמת?