רצח, רעידת אדמה, צונאמי, אסונות, אכזריות, הרג, מוות, זעזועים בחיים, מה טוב בדברים רעים, רחמנות, פירוק ההגדרות והנפרדות איך תמונה של פיגוע ואסונות יכולה לגרום לאדם להרגיש טוב? אליעד כהן מסביר כיצד תמונות של פיגועים, גופות, אסונות, רעידות אדמה וצונאמי - דווקא התמונות המזעזעות ביותר - יכולות להביא את האדם לחוויה של תחושה אלוהית ואחדות מוחלטת. הוא מתאר תמונות ... כאלוהים, כמי שעושה דברים ללא סיבה - שזו החוויה של האחדות והחופש האולטימטיבי. מה מלמדת אותנו רעידת האדמה ביפן והצונאמי שהגיע אחריה? אליעד מביא את הדוגמה של רעידת האדמה והצונאמי שהתרחשו ביפן כדוגמה נוספת. הוא מראה כיצד האדם חושב שהוא שולט בחיים שלו, שהוא יכול לתכנן הכל מראש, לבנות ...

... באמת רוצה לשנותה, או שהוא רוצה משהו אחר יותר. אליעד מביא דוגמה מוחשית מאוד לכך: נניח שיש בעיה כמו צונאמי ביפן, ואדם אומר שהוא רוצה שהצונאמי ייפסק. אליעד בוחן את האמירה הזאת וטוען כי הרצון האמיתי של האדם יכול להיבחן על ידי שאלות ספציפיות. אם למשל האדם מתבקש לבחור בין הפסקת הצונאמי לבין תוצאה שלילית אחרת, והאדם בוחר להימנע מהתוצאה השלילית, זה אומר שהוא אינו באמת רוצה להפסיק את הצונאמי בכל מחיר, אלא מעוניין במשהו אחר, חשוב לו יותר. מה מונע מכם לשנות את המציאות באמת? אליעד כהן מציג דוגמה של אישה שרוצה להפסיק את הסבל בעולם, כמו צונאמי שמתרחש ביפן. הוא טוען שאם האישה באמת הייתה רוצה להפסיק את הצונאמי, המציאות הייתה משתנה, והצונאמי היה נעצר מיד. אם זה לא קורה, זה סימן ברור שהיא לא באמת רוצה שהסבל ייפסק. האישה טוענת שהיא באמת רוצה, אך אליעד מראה לה כי הרצון שלה אינו מוחלט, וכי היא מתעדפת דברים אחרים על פני הפסקת הצונאמי. למשל, הוא שואל אותה אם היא מוכנה לסבול לנצח כדי להפסיק את הצונאמי, והיא עונה שלא. התשובה הזאת מוכיחה שהיא לא באמת רוצה להפסיק את הצונאמי בכל מחיר, אלא שיש לה רצונות אחרים, חשובים יותר, שמונעים את השינוי במציאות. הדוגמה הזו מלמדת אותנו שהבעיה היא ... ובאופן מוחלט, ללא שום סייג, המציאות תתאים את עצמה לרצונו, והוא יצליח לשנות אותה. הדוגמה של אליעד לגבי האישה והצונאמי ביפן ממחישה את הרעיון היטב: אם האישה באמת הייתה רוצה שהצונאמי ייפסק בכל מחיר, הוא היה נעצר. אבל ברגע שהיא מוכנה לוותר על הרצון שלה לטובת משהו אחר, כמו אי ...

... היא לא גורם חיצוני זר, אלא ביטוי של האדם עצמו. איך אפשר להבין את האחריות שלנו לגבי אסונות כמו צונאמי? אחת ההתנגדויות הנפוצות שעולה בנושא הזה היא: אבל מה זאת אומרת שאני אשם בכל דבר שקורה בעולם? מה, אני אשם בצונאמי? אליעד מדגים את הנקודה הזו בעזרת דוגמה מוחשית: נניח שבזמן שישנת, בלי כוונה, לחצת ביד שמאל על כפתור שהשמיד ... פעולה שלך, גם אם באופן לא מודע או עקיף. לכן, האחריות תמיד עליך. האם אני אחראי גם לאסונות טבע ולצונאמי? לגבי שאלת האחריות לאסונות טבע, כמו צונאמי, אליעד מדגיש שאין הבדל מהותי. הוא טוען שהמציאות היא ביטוי של האדם עצמו. להגיד שצונאמי זו תופעה חיצונית שאינה באחריותך, משול לאדם שאומר שהעסק שבו הוא עובד איננו אחריותו. המציאות כולה נמצאת תחת אחריותך ...

יהדות, חילוני מאושר, דתי מאושר, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, שמירת מצוות, שכר ועונש, קיום מצוות, אמיתות התורה, שמירת שבת, לשמור שבת, לחזור בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בשאלה, אמונה באלוהים

... את עצמו, כך שבכל מקרה האדם אשם. תפסיק לדבר על המציאות כמישהו זר, המציאות זה אתה. למשל עכשיו היה צונאמי, למעשה האדם עצמו אחראי לצונאמי. כי האדם כאלוהים עושה הכל. וכאשר האדם מבין שכאשר הוא מאשים מישהו אחר, הוא מתכוון שהאני שלו אשם, אז ... האדם מבין שאף כוח חיצוני לא יכול לעזור לו, כי הרי אתה עושה את זה. שאלה: אני מאוד רוצה שהצונאמי יפסק. אליעד: את מאוד רוצה שהצונאמי יפסק? כן מאוד. יש עוד דברים שאת רוצה? אם אומרים לך, שאם תמותי יפסק הצונאמי, האם תסכימי? לא. אז את לא כל כולך רוצה. שאלה: בא נגיד שאני מוכנה למות בעד זה. אליעד: כל ...

... ולעומת זאת, דברים טובים קורים לאנשים רעים, עבריינים, או אנשים שפוגעים בזולת. הוא משתמש בדוגמה של אסונות טבע כמו צונאמי, שמתרחשים ללא קשר להתנהגות של אנשים, ואין בהם שום עניין של שכר או עונש. האם מטרת הסבל היא ללמד ...

... הנוכחי של השיחה, אליעד מציע למצוא מכנה משותף שיאפשר לעבור מנושא אחד לנושא השני. לדוגמה, מעבר מנושא של תפוחים לצונאמי בתאילנד אפשרי על ידי יצירת גשר אסוציאטיבי. אפשר לומר משהו כמו התפוחים הכי טובים בעולם בכלל נמצאים בתאילנד, למרות שמאז הצונאמי הדברים השתנו. כך יצרת מעבר טבעי מנושא אחד לאחר. מהו העיקרון הבסיסי בניהול שיחה אסוציאטיבית? אליעד מדגיש את החשיבות ...