... תאיר ראדה? רומן זדורוב זכאי, רצח תאיר ראדה, לעמוד בחקירה, שופטי בית המשפט, עורכי דין, להודות באשמה, שחזור רצח, פרטים מוכמנים, נטל ההוכחה, יעוץ משפטי, הכנה לחקירה מה התגובה הנכונה בחקירה כשאומרים לך למה רצחת? כאשר חוקר שואל אדם, למה ... כאשר אין הוכחות חד - משמעיות, החוקרים חייבים מניע כדי לחזק את הסיפור שלהם בפני בית המשפט והציבור. מהם פרטים מוכמנים ואיך הם משפיעים על ההרשעה? פרטים מוכמנים הם פרטי מידע ספציפיים על הרצח, שאמורים להיות ידועים רק לרוצח עצמו. לדוגמה, אם תאיר ראדה נחתכה במקום מסוים ... זה כהוכחה שהוא היה מעורב בפשע. אליעד כהן מציין שכאן ישנן שתי אפשרויות שיכולות להסביר כיצד החשוד יודע את הפרטים המוכמנים: אפשרות ראשונה: הוא יודע את הפרטים באופן אקראי, מתוך ניחוש סביר או מקרי. אפשרות שנייה: החוקרים בעצמם שתלו לו ... בין אם במודע או לא במודע. לדוגמה, החוקרים יכולים לשאול איפה לדעתך נחתכה? ולרמוז לכיוון מסוים. בסופו של דבר, הפרטים המוכמנים יכולים להיות מופקים לא מתוך אשמת החשוד, אלא מתוך השפעה בלתי מודעת של החוקרים. כיצד שחזר רומן זדורוב פרטים ... מציג את המורכבות והבעייתיות של הפרשה ושל ההרשעה. הוא מצביע על כך שלחץ החוקרים, שחזור פרטים לא נכונים, שתילת פרטים מוכמנים והודאה תחת לחץ יכולים להוביל להרשעה שגויה. מי רצח את תאיר ראדה? האם רומן זדורוב זכאי? מהם פרטים מוכמנים? איך להתמודד בחקירה משטרתית? האם שופטי בית המשפט תמיד צודקים? נטל ההוכחה במשפט פלילי האם אפשר להודות באשמה בלי ...

...הוא יודע שאין הבדל בין קיים ללא קיים. מצד האמת אני קיים ואני לא השולחן, אבל מצד אותה אמת, אני והשולחן אותו הדבר. אני והשולחן קיימים באותו גודל, באותה צורה, ממש אותו הדבר. למה? כי המהות והצורה הם אחד ממש. אם האדם מצליח להבין בשכל שלו שאין הבדל בין יד לספר, האם אפשר לשאול בכלל, אם יש לך בחירה? בחירה על מה? מתי יש בחירה? כאשר האדם חווה שיש הבדל בין צורה מסוימת לצורה אחרת, אבל אם אין הבדל בין הצורות, אז אין שינוי, ולכן אין בכלל סיבה לשאול האם יש בחירה או אין בחירה. האם זה אומר שיש בחירה? לא. האם זה...

...לא אכפת לנו אם יש לנו טוב או רע. התפיסה הזו עוזרת לנו להתגבר על הרגשות השליליים ולהתמקד בהווה, מבלי להתעקש לשנות אותו כל הזמן. כיצד להתמודד עם הפחד? בהרצאה יש גם דיון על פחד, בעיקר פחד ממצבים שבהם הכל מושלם או שכל הרצונות שלנו יכולים להתממש. אליעד מציין כי פחד זה הוא פחד להשתעמם, ופחד מליהפך לאלוהים - כלומר, להיות במצב שבו הכל הוא בדיוק כפי שאנחנו רוצים, עד שברגע מסוים לא נרגיש את העניין וההתרגשות. ההסבר הוא שלעיתים אנחנו לא מוכנים לכך שהכל יתנהל כפי שאנחנו רוצים. ברגע שאין לנו שום דבר להילחם בו...

...אלא זה רק אפשרי המציאות, שהיא תהיה כך או אחרת. וכיצד האדם יכול לפרק אצל עצמו את התחושה שהוא חווה, שמחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת? וכיצד יכול האדם להביא את עצמו לחוויה, שמבחינתו זה יהיה רק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. דהיינו, שהאדם שואל את עצמו באמת ובכנות מלאה, למה הוא חושב שהמציאות צריכה להיות כך או אחרת? והאם באמת זה מוכרח שהיא תהיה כך או אחרת? ומי אמר שזה מוכרח שהיא תהיה כך או אחרת? ומה יקרה אם המציאות תהיה כך או אחרת? והאם הרע הזה שהוא חווה, האם הוא רק רע...

...הוא אוכל. ומי שרוצה לנהל את הזמן שלו בצורה יעילה ולהשיג את המטרות שלו בצורה יעילה, עליו להתחיל ליצור אצל עצמו סדר בדברים הקטנים שנראים כפשוטים. ועל האדם לנסות להיות מסודר בדברים החיצוניים שלו, ולהשתדל לעשות את הדברים בצורה מסודרת וכולי. וכאשר האדם מתרגל להיות מסודר בדברים קטנים, על ידי זה בסופו של דבר, יש לאדם סדר גם במחשבות שלו בראש שלו. ואז האדם מסוגל להספיק לעשות הרבה יותר דברים, בזמן יותר קצר, בדרך יותר מהירה ויעילה, בלי הרבה מאמץ, ובצורה רגועה. והכל תלוי בכך שהאדם יהיה מסודר, כמה שהוא יכול...

...אלא שהאמת נמצאת או בכל מקום (כלומר כל הזוויות הן אמת) או שהיא בכלל מחוץ לכל הדברים הללו. אין אמת מוחלטת שמוגבלת רק לצורת מחשבה אחת או שיטה אחת, כי ברגע שאדם אומר שרק דרך מסוימת היא אמת - הוא שוב לכוד בתוך הגבלה. זה בדיוק מה שקורה בשיטות הרוחניות המסורתיות, שבהן אומרים לך שרק התפיסה שלהם נכונה. הסיבה שהגישה של אליעד כהן מיוחדת יותר אליעד כהן מציג כאן את הגישה המיוחדת שלו, שהיא שונה מהשיטות הרוחניות המסורתיות. ההבדל המרכזי הוא שבעוד שבשיטות אחרות לימדו את האדם להאמין שרק מה שלמדת כאן הוא נכון, אליעד...

...בעולם, עושה בחירות, ומתאמץ להשיג מטרות, אך כל זה מתרחש באופן אוטומטי וספונטני. הוא מוסיף דוגמה של אדם שמתאמץ, ואומר שגם המאמץ הזה מתרחש מעצמו. כלומר, האדם לא באמת בוחר להתאמץ, אלא שהמאמץ פשוט קורה. אליעד מדגיש כי מה שקורה קורה זה לא אומר שהאדם מוותר על הפעולה, אלא שהפעולה מתרחשת ללא תחושת שליטה. במצב כזה, האדם אינו סובל מהמאמצים שלו, כי הוא מבין שכל מה שקורה הוא תהליך ספונטני שמתרחש מעצמו. המצב ההפוך הוא המחשבה שהכל קורה רק בזכות הפעולות של האדם. אליעד מבהיר שזה רק צד אחד של המטבע, ושהאמת העמוקה...

...אל האהבה היחסית. ובלי שהאדם ירצה למצוא אהבה מוחלטת, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אהבה יחסית. ובלי שהאדם ירצה למצוא אהבה יחסית, בלי זה האדם לא ירצה למצוא אהבה מוחלטת. כי מי שיתבונן יראה, כי למרות שהחיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, נובע מכך שהאדם לא מספיק רוצה למצוא אהבה מוחלטת, הרי שמצד שני, החיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, הוא נובע, רק משום כך שהאדם מחפש אהבה מוחלטת. ובלי שהאדם היה מחפש אהבה מוחלטת, בלי זה הוא לא היה מחפש אהבה יחסית. ולמה? כי בפועל, תמיד יש לאדם אהבה יחסית ברמה כלשהי ובעצמה כלשהי....

...היא חסרת היגיון ומוטעית. הוא מדגים את האבסורד שבמצב הנוכחי שבו מותר לאדם לעשן ברחוב, להוריד את המסכה ולהזיק לעצמו ולסביבתו, אך אסור לו להוריד מסכה רק כדי לנשום אוויר נקי. לדבריו, זו התרמית האמיתית: הממשלה לא באמת מעוניינת לשמור על בריאות הציבור, אלא מנצלת את המצב להטיל הגבלות ולקדם אינטרסים אחרים. מדוע אנשים ממשיכים לשאול את השאלות הלא נכונות? אליעד חוזר ומדגיש כי אנשים המתעסקים בשאלות האם יש או אין קורונה, האם הנתונים על המתים מדויקים, או האם אנשים נדבקים בהפגנות, בעצם נופלים לתוך מלכודת של ויכוחים...

...שמפריעות לו, אך מצד שני חשוב גם להחזיק בפרספקטיבה לפיה בעצם לא משנה באמת אם הוא יפתור את הבעיה או לא. כך הוא ישמור על איזון נכון בין פעולה לבין קבלה פנימית, ויוכל ליהנות משני העולמות בו זמנית - גם מהמאבק וגם מהרוגע הפנימי. איך שאלת האמת יכולה להפוך כל פעולה לנהדרת? אליעד מסביר שכאשר האדם עושה פעולה, כמו להזיז בטרייה בשלט, והוא שואל את עצמו כל הזמן האם זאת האמת?, הוא למעשה מתחבר לתהליך פנימי של התבוננות עמוקה יותר על המציאות. האדם מטיל ספק בעצם קיומו, בכך שיש הבדל בין הדברים ובכך שהדברים נפרדים....