איך להגיע למצב של עשייה באי עשייה?

הרצאה זו של אליעד כהן עוסקת במצב התודעתי שנקרא "עשייה באי עשייה". אליעד מסביר מצב זה כפעולה ללא תחושת "אני עושה". הוא מתאר את ההבדל בין שני מצבים עיקריים של תודעה: "האני החוצה" ו"האני פנימה". כאשר התודעה מופנית כלפי חוץ ("האני החוצה"), האדם חווה עולם מלא בנפרדות, פרטים ואירועים. כאשר התודעה מופנית פנימה ("האני פנימה"), היא מגיעה למקום של אחדות מוחלטת וחוסר קיום.

מהו המצב התודעתי של "האני פנימה"?

"האני פנימה" מתואר כמצב שבו האדם מפנה את התודעה אל תוך עצמה, וכתוצאה מכך מגיע להכרה עמוקה של חוסר ידיעה מוחלט. אליעד מדגים זאת בכך שכאשר אדם בוחן כל מחשבה, תחושה או ידיעה, הוא מגיע בסופו של דבר להכרה אחת בסיסית ויחידה - "אני קיים". אך כאשר הוא ממשיך לשאול שאלות על עצם קיומו, אפילו ההנחה "אני קיים" מתערערת, עד למצב שבו הוא כבר אינו יודע דבר, אפילו לא שהוא קיים.

איך אפשר להסתכל על השכל מבחוץ?

אליעד מסביר את המושג "להסתכל על השכל מבחוץ" בעזרת דוגמה מפורטת: השכל האנושי רגיל לקבל דברים כאמיתיים ומוחלטים - למשל ההבדל בין "יש" ו"אין". הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה של הכוס: השכל בטוח בכך שאם יש כוס, אז בוודאות אין מצב שאין כוס באותו רגע. אך הוא מציע להתבונן בשכל עצמו ולהטיל ספק בכל דבר, גם באמיתות היסודיות ביותר. הוא מדגים זאת בכך שאפשר להטיל ספק אפילו במציאות הכוס, ולשאול: "מי אמר שזאת האמת?". ככל שהאדם מתרגל יותר את הטלת הספק הזו, השכל מתחיל להתבונן על עצמו כעל אפשרות בלבד, ולא כעל אמת מוחלטת.

מהי משמעות "ביטול עצמי" והיעדר קיום לפי אליעד?

אליעד מדבר על "ביטול עצמי" והיעדר קיום כתוצאה טבעית של התבוננות פנימה עד הסוף. הוא מתאר תהליך שבו האדם שואל ללא הרף "האם אני באמת קיים?", "מה הייתי לפני שנולדתי?", ו"מה המשמעות של להיות קיים?". ככל שהאדם מתעמק בשאלות אלו, התודעה מפסיקה להיאחז בכל הגדרה ובכל ידיעה. בשלב מסוים, כשהתודעה ממוקדת רק באחדות מוחלטת - היא מפסיקה לדעת שהיא קיימת, וכאשר היא אינה יודעת שהיא קיימת - היא אינה קיימת באמת, מנקודת מבטה שלה.

מה קורה לאחר מצב של חוסר קיום מוחלט?

לאחר מצב זה של היעדר קיום מוחלט, האדם חוזר בהדרגה אל מצב של מודעות רגילה. אך החזרה הזו מלווה בתחושה של "רשימו" - זיכרון או רושם של המצב הלא ידוע. אליעד מדגים זאת בעזרת דימוי של התעוררות משינה עמוקה: ברגע ההתעוררות, אין עדיין שום תחושה של עולם, של עצמי או של זהות, אך המודעות מתחילה לאט לחזור ולהיזכר בפרטי החיים. המודעות חוזרת בהדרגה לעולם הנפרדות, אבל עם זיכרון פנימי ברור של מצב קודם של "לא לדעת שום דבר". מצב זה גורם לאדם לחוות את החיים מתוך תודעה חדשה - שבה הכל נראה זמני, אפשרי בלבד ולא מוחלט.

כיצד אדם יכול להגיע למצב של "אי ידיעה" מוחלט?

אליעד מסביר שהדרך להגיע ל"אי ידיעה" מוחלט היא על ידי שאילת שאלות בלתי פוסקת כלפי המחשבות, ההרגשות והתחושות. הוא מדגים...