... של התודעה של האדם את האחדות הנל. ידעת והבנת האחדות הנל, משחררת את האדם מכל פחד. המציאות אוהבת את האדם כמו שהיא אוהבת את עצמה. מצידה של המציאות אין אדם + מציאות. מצידה של המציאות יש רק מציאות. האהבה של ...

... כל הרע כולו נוצר אך ורק בגלל האני הנפרד של האדם משאר הדברים שבמציאות. האני רוצה את מה שאין במציאות כרגע. האני מפחד מהמציאות. האני מרגיש לא מחובר למציאות. האני נאבק במציאות. לעומת זאת, הרמוניה = האדם היה מרגיש כלפי האני ...

... רגשית מלאה עם מה שקורה. כך תמצא את עצמך באמת, ותחדל להרגיש אבוד. איך לא לפחד מהמציאות ולחיות ללא התנגדות פנימית? כיצד ... כל רצון המתנגד למציאות מפסיק להפריע, ומאפשר שמחה ושלמות פנימית. איך לא לפחד מהמציאות ולחיות ללא התנגדות פנימית כיצד ...

... מסבל נפשי? מדוע אני סובל? מהי הדרך לאושר אמיתי? חקירה פנימית לפי אליעד כהן מהו מקור הפחד מהמוות? כיצד להפסיק לפחד מהמציאות?

... משהו. כשיגיע להבנה שאין סיבה אמיתית לרצות שום דבר, האדם יחווה שלמות ולא יסבול לעולם. למה האדם רוצה לשנות את המציאות? מה יקרה אם אפסיק לרצות? איך להשתחרר מהרצון? מה מקור הסבל האנושי? איך להפסיק לפחד מהמציאות? האם אפשר לא לסבול לעולם? מה המשמעות של לקבל את המציאות ...

... איך להגיע לוודאות מוחלטת? מהי אמת אובייקטיבית? איך לדעת שאני צודק במאה אחוז? מהי הארה רוחנית? מה נמצא מעבר לשכל האנושי? מהו כלום מוחלט? איך להפסיק לפחד מהמציאות?

... מדוע הוא מפחד, מה באמת עלול לקרות, ואיך הוא יכול להתמודד עם המציאות האמיתית והמורכבת. ככל שהוא יפתח יכולת להתמודד עם המציאות ישירות, הוא יראה פחות צורך להישען על האמונה התפלה. כיצד אדם יכול להתגבר על הפחד מהמציאות? אליעד מדגיש שהדרך להשתחרר מהאמונות הטפלות היא ללמוד להתמודד עם המציאות עצמה. במקום להימנע ולהתחמק באמצעות טקסים או פעולות דמיוניות, האדם צריך לאמץ גישה של הבנה ...

... איך פועלים מסרים תת הכרתיים? איך לגרום למישהו לעשות מה שאתה רוצה? פלרטוט, טיזינג, מסרים כפולים, ריבוי משמעויות , מסר תת הכרתי, איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים? וכאן אבאר עוד דרך כיצד ... שאתה רוצה, באמצעות שימוש במסרים תת הכרתיים, שעוברים ונוצרים בתת המודע של האדם, על ידי שימוש במילים עם משמעות כפולה. וכאן אבאר גם, כיצד המוח של האדם חושב? ואיך המוח של האדם מבין ומפרש את ... אותו, לחשוב כך בצורה מודעת. והדרך לכך היא, באמצעות שימוש במילים במשפטים ובצורות ביטוי, שיש להן ריבוי משמעויות. ואסביר את העניין לעומק, מתוך ההבנה של כיצד פועל המוח האנושי וכיצד המוח ... שעולות למוח, ביחס לאותו המידע שהמוח נחשף אליו. ובכל פעם שהמוח נחשף למידע כלשהו, המוח מנתח מחדש את המשמעות של אותו המידע, על סמך הזיכרון של האדם ועל סמך חישובים שונים נוספים, שביארתי ... אליו, עולים וצפים במוח אפשרויות שונות, כיצד לפרש את המידע הזה. לדוגמה, שהאדם שומע ביטוי שיש לו ריבוי משמעות כזה או אחר. והמוח של האדם, כאשר הוא שומע את אותו הביטוי, אז הוא מבצע חישוב, שמחליט איזו משמעות לייחס לאותו ביטוי, לפי ההקשרים השונים ולפי החישובים השונים שהמוח ביצע באותו הרגע. וזה בעצם אומר, שברגע שהאדם שומע ונחשף לצורת ניסוח לצורת התנהגות שיש לה ריבוי משמעות כזה או אחר, דהיינו, שאפשר לפרש אותה בצורות שונות, הרי שברגע שהמוח של האדם ... נבחרה בסוף כפירוש הסופי של אותו המסר. כי יש פירוש אפשרי ויש פירוש מחויב וסופי. כי למסר עצמו יש ריבוי משמעויות שונות. וכאשר המוח שומע את המסר, יש פירושים אפשריים שהוא יכול לפרש את המסר ... שבהם האדם ככ לא רוצה לחשוב על דבר כלשהו, עד כדי כך שגם אם אומרים לו דבר כלשהו, שיש לו רק פירוש אחד ומשמעות אחת, הוא לא מבין את מה שאומרים לו, בגלל שהוא לא רוצה להבין את מה שמתבקש שהוא ... רוצה לחשוב משהו כלשהו. ורוצים לגרום לו לחשוב על כך בצורה לא מודעת, באמצעות שימוש במסר כפול עם ריבוי משמעות . שבמקרה כזה, המוח של האדם כמעט ולא יחשוב על הפירוש ועל המשמעות שממנה האדם השני מנסה לברוח. שזה בעצם אומר, שמצד אחד רוצים לגרום לאדם לחשוב על משהו, שהוא לא ממש רוצה לחשוב עליו. ורוצים לגרום לו כן להתבונן על הפירוש ועל המשמעות המסוימת, שעליה הוא לא רוצה לחשוב. ורוצים לגרום לו לחשוב לפרש את מה שנאמר לו, ... צריך להסתיר את המניפולציה שנעשית כאן. כדי שהאדם לא יראה כיצד מנסים לשתול אצלו את המחשבה הזאת. כי המטרה היא, שהמחשבה תופיע מעצמה אצל האדם, כדי שהוא יחשוב שהוא בעצמו באמת חושב כך. ... שזה יכול להרוס את כל המהלך. ועוד אוסיף, כי העברת מסרים תת הכרתיים באמצעות שימוש במסרים בעלי ריבוי משמעות וכיוב, אפשר לעשות זאת, לא רק באמצעות שימוש במילים ובמשפטים של השפה. אלא גם באמצעות מעשים כאלו ואחרים, שניתן לפרש אותם בכל מיני משמעויות שונות (עע פלרטוט טיזינג איך להתחיל עם בחורה) וכיוב. שהם לא בהכרח דיבורים במילים, אלא יכולים להיות גם מעשים בפועל כאלו ואחרים, שניתן לפרש אותם בצורות ובמשמעויות שונות. ובסיכומו של דבר הרעיון הוא, שהדרך למודע של האדם, עוברת בתת המודע שלו. ... שלא לעורר התנגדות מיותרת. ועדיין לדעת לעשות זאת בצורה מספיק גלויה, כדי שהאדם אכן ייחשף גם לפירוש ולמשמעות שממנה אולי הוא מנסה לברוח. ואתה, כאשר אתה שומע מסר כלשהו, האם אתה מודע לכל ...

... לשתול מחשבות? איך לשכנע לקוח? איך להשפיע על התת מודע? תרתי משמע, ריבוי משמעויות, ללמוד לשכנע, החדרת מסרים לתת מודע, העברת מסרים לתת מודע, ללמוד ... עיבוד המידע בתת המודע. איך עובד התת מודע בזמן שמיעת מסרים שיווקיים? אליעד כהן מתאר כיצד פועל התת מודע כשמדובר בשמיעת משפטים בעלי משמעויות שונות או ריבוי משמעויות. הוא מסביר שבני אדם באופן אוטומטי מפשטים משפטים ארוכים למסר קצר ...

... מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? שיטות שכנוע, טכניקת NLP איך משתמשים בתרתי משמע כדי לשכנע אנשים? אליעד כהן מסביר איך ניתן לבצע מניפולציה פסיכולוגית באמצעות שימוש מושכל במילים שיש להן ריבוי משמעויות (תרתי משמע). המטרה היא להעביר מסר שהשומע יקבל, תוך שתילת משמעות נסתרת בתת - המודע שלו. לפי אליעד, ניתן להשתמש בשיטה זו גם לצורך השמצה מתוחכמת או לצורך העברת מסר עקיף שהשומע לא יהיה מודע אליו לחלוטין. ... דומה בלי לעורר התנגדות, ניתן להשתמש במשפט כמו: חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים או יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים. שתי האפשרויות האלה כביכול דומות מבחינת משמעות, אך לפי אליעד הן משפיעות באופן שונה על התודעה. כאשר אומרים חלק מהאנשים, השומע מפרש זאת כמדויק ואמין יותר, ולכן נוטה לקבל את המסר ביתר קלות. אך כשבודקים לעומק, מסתבר שיש הבדל משמעותי בין חלק מהאנשים לבין יש אנשים. אליעד נותן דוגמה להמחשת העניין: אם אומרים חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים ומורידים את המילה חלק, נשאר ... בקבוצה הזאת גנבים, שאינו נשמע כהכללה מוחלטת כמו המשפט הקודם. מכאן ההסבר שאליעד נותן: כשאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים, השומע עשוי לפרש זאת בתת - המודע כמשמעות של כל האנשים, כי המבנה הלשוני מאפשר זאת. מצד שני, המשפט אנשים בקבוצה הזאת גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט נבחנת עצמאית וגם ביחס לשאר המשפט. לכן, כאשר המוח שומע משפט מסוים, הוא מפרש ... משמעי אתה רוצה ללכת לשם. לכן, ברובד מסוים של התודעה, האדם קולט גם את המסר: אתה רוצה ללכת לשם, ולא רק את האפשרות שהוא לא בטוח בזה. איך אפשר להשתמש במילים עם משמעות כפולה כדי להימנע מהתנגדות? אליעד מדגים איך אפשר להעביר מסר בצורה עקיפה כדי להימנע מהתנגדות. לדוגמה, אם רוצים לומר למישהו אתה צריך לעשות ... בניסוחים שלא מאפשרים סילוף בקלות, כגון תצביעו רק למפלגה X. למה חשוב להיזהר בניסוח משפטים? הסיבה המרכזית להיזהר בניסוח משפטים היא משום שהמוח מסוגל לקלוט גם משמעויות הפוכות ממה שהתכוונו, וניתן לבצע מניפולציות על אנשים דרך עריכה פשוטה של מילים. אליעד ממליץ לשים לב היטב לכך, הן כשמעבירים מסרים והן כששומעים אותם מאחרים, כדי לא ליפול במלכודת של פירושים כפולים או מסולפים. למה מודעות לריבוי משמעויות מונעת מניפולציות? לפי אליעד, אנשים שמודעים לכך שמילים ומשפטים יכולים להתפרש בכמה משמעויות, חסינים יותר בפני מניפולציות. מי שאינו מודע לכך עלול לקבל מחשבות או תפיסות מוטעות בלי להבין כיצד הן הגיעו אליו. כשמישהו מודע לתופעה, הוא ... של דבר, אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההבנה כיצד להשתמש ולהיזהר ממילים עם תרתי משמע, מתוך מודעות לאופן שבו המוח האנושי מפרש מסרים. איך לשכנע אנשים? מה זה ריבוי משמעויות? איך המוח מפרש משפטים? מה זה מניפולציה פסיכולוגית? כיצד להימנע ממניפולציות? איך להעביר מסר חד - משמעי? שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת דוגמה לסוג של מניפולציה שניתן לעשות באמצעות שימוש במילים שיש בהם תרתי משמע. אוקי דהיינו, ריבוי משמעויות כאשר אחת המשמעויות ואחת המשמעויות לא נכונה ואף על פי כן משתמשים בביטוי הזה כדי להעביר לתת מודע של השומע את המשמעות הלא נכונה תוך כדי שכביכול אומרים את האמת מאחר שיש למילה הזאת גם משמעות נכונה ואני אתן סתם דוגמה, נגיד שרוצים להשמיץ קבוצה של אנשים. אוקי ואז איך אפשר להשמיץ אותם לדוגמה נגיד כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם ... אחד כי המוח כפי שאמרתי מנתח כל חלק בפני עצמו וגם את הכל ביחד, הוא גם מנתח את הכל ביחד אבל הוא גם מנתח את כל החלקים בפני עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד. אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים האנשים בקבוצה הזאת גנבים בעצם הוא קיבל את המשמעות שאומרת כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים שימו לב כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים אפשר לומר אבל אי אפשר לומר כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים, שימו לב אם ... המשפט, לדוגמה אני חושב שאתה צריך לעשות שיעורים או גם אתה תבין שאתה צריך לעשות שיעורים. עכשיו הצורה הזאת של מה שאמרנו בהמשך של המשפט בעצם שאמרנו שיש לה כמה משמעויות אז בעצם המוח מקבל גם בתת מודע או באחד מהרבדים במודעות המוח מקבל גם את הפירוש של המשפט שלא בהכרח מבינים אותו לפי ההקשר המלא של המשפט, זאת ... לעומת זאת אם נגיד היינו אומרים יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים אז בשום שלב אין שום פירוש במילים האלה שמתפרש כאילו כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים. מה בעצם המהות של מה שאני אומר, המהות של מה שאני אומר היא כזאת שימו לב יש מילים שיש להם כמה משמעויות או שיכולות להיות להם כמה משמעויות יש משפטים שלמשפט יכולות להיות כמה משמעויות שונות, יש משפטים שיכולים להיאמר בהקשרים שונים. עכשיו לעומת זאת יש משפטים שהם יש להם פחות פירושים, עכשיו אם רוצים להעביר מסר מסוים אז ניתן להשתמש במילים שיש להם תרתי משמע ומראש לשים בהתחלה איזו מילה שכביכול תסתיר את אחד הפירושים שיכולים להתפרש אחר כך ויש לזה עוד הרבה דוגמאות אבל הרעיון הוא המהות של הרעיון כאן זה לשים לב שהמוח כשהוא שומע את המשפט הוא לא בהכרח מפרש אותו רק לפי כל ההקשר כולו לפעמים המוח מפרש את זה גם כיחידות בודדות. ... יעביר מסר ברור אלא שגם כמה שגם כמה שפחות חלקים בתוך המשפט יהיה ניתן לפרש אותם שונה ממה שהתכוונו. זאת אומרת שגם אם נמחקו מילים מסוימות עדיין לא תוכל לצאת משמעות אחרת. כפי שאתם יודעים הרבה פעמים לוקחים פוליטיקאי או מישהו שאמר איזשהו משפט, באיזה וידאו צולם אמר איזשהו משפט ואז מורידים אחר כך שנגיד ...