... של אלוהים, בריאת העולם, למה אלוהים ברא את העולם? מי ברא את
הפוטנציאל של המציאות? מי ברא את הבורא? האם אלוהים ברא את העולם מתוך שעמום? אליעד כהן מתייחס לשאלה מדוע אלוהים ברא את העולם, ומדבר על אחת ... אפשרות מסוימת לרצות. כך הוא חוזר לשאלה הבסיסית - מי יצר את יכולת הבריאה של אלוהים, או מהיכן הופיעה היכולת הזאת? האם
הפוטנציאל לבריאת העולם תמיד היה קיים באלוהים? אליעד כהן ממשיך להעמיק בשאלה לגבי
הפוטנציאל של בריאת העולם, ושואל אם
פוטנציאל זה תמיד היה קיים באלוהים. אם התשובה היא שכן, פירוש הדבר הוא שהמהות האלוהית כבר מראש אינה אחדות מוחלטת, כי יש בה
פוטנציאל להפריד את עצמה וליצור משהו נוסף. מנגד, אם התשובה היא לא,
והפוטנציאל לא היה קיים - אז כיצד בכל זאת נוצרה נפרדות מתוך אחדות מוחלטת? אליעד מסביר בפרוטרוט את הקושי הלוגי בפרדוקס הזה: אם יש באלוהים
פוטנציאל של נפרדות, אז הוא כבר לא אחדות מוחלטת, ואם אין בו
פוטנציאל כזה, אז איך בכלל התרחשה הבריאה והופיעה הנפרדות? השאלה הזו חושפת את הסתירה העמוקה בהבנת מושג הבריאה והאחדות. מדוע ההסבר שאלוהים ... אליעד טוען שמי שיעמיק בשאלות האלה יגיע בסופו של דבר לתובנה שהכל אחד - כלומר, שבמהות העמוקה של המציאות אין הבדל בין
הפוטנציאל לבין מימושו בפועל, בין לפני הבריאה לבין אחריה. הוא מציין שבאמת, ברמה העמוקה ביותר, לא קיים
פוטנציאל נפרד או נפרדות מוחלטת אלא הכל אחד מוחלט. לדבריו, העמקה בשאלות וחקירת הפרדוקסים תגלה לאדם את השכל האמיתי שלפיו
הפוטנציאל והנפרדות מתהווים מתוך אחדות מוחלטת, למרות הסתירה הלוגית לכאורה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהפתרון האמיתי לשאלות הללו הוא הבנה שהכל ... או כל סיבה אחרת, מציף מיד את השאלה: מה יצר את אותה סיבה? אם לפני הכל אלוהים היה קיים ללא חלוקה, כיצד הופיע בו פתאום
פוטנציאל לשינוי? הטענה אלוהים ברא את רצונו לא פותרת את הקושי, כי אם אין רצון מראש, אין תהליך שמחולל רצון חדש. כמו כן, עולה גם השאלה מי העניק לאלוהים את יכולת הבריאה עצמה, שהרי היכולת הזו היא כבר סוג של קיום נוסף מעבר למהות המקורית. כיצד בעיית
הפוטנציאל של המציאות מחמירה את הקושי? ישנה שאלה פילוסופית עמוקה: האם
הפוטנציאל לקיום העולם תמיד היה קיים בתוך המהות האלוהית? אם התשובה חיובית, לכאורה לא הייתה מהות אלוהית טהורה לחלוטין, כי כבר היה בה
פוטנציאל להפריד ולהפוך את עצמה למשהו נוסף. אם התשובה שלילית, ואין שום
פוטנציאל שכזה, איך בכל זאת נוצרה נפרדות מתוך אחדות מוחלטת? הפרדוקס מציג מצב שבו המהות הראשונה אמורה להיות באחדות כה גדולה, שאין בה אפשרות לשום נפרדות, אפילו לא ברמת
הפוטנציאל. ובכל זאת, בעולם שלנו כן קיימת נפרדות, ומכאן שהשאלה נותרת בעינה: כיצד נוצרו בכלל האפשרויות הנפרדות מתוך אחדות מוחלטת? מדוע ... בפרדוקסים מובילה לגילוי שהכל אחד? מי שמעמיק בכל השאלות הללו - איך מופיע רצון בישות מושלמת שאין בה שום שינוי, איך קיים
פוטנציאל לנפרדות במציאות אחדותית, למה העולם בכלל נוצר, ומה הייתה הסיבה של הסיבה - בסופו של דבר מגלה שכולן מובילות אל נקודה אחת. הנקודה היא שאין באמת הבדל בין לפני ואחרי הבריאה, בין
הפוטנציאל לביטוי בפועל, ובין נפרדות לאחדות ברמה העמוקה ביותר. הגילוי הוא שהכל אחד, וכל השאלות מתנקזות לתובנה שהמהות של המציאות חורגת מכל ... ולכן לא מחויב שאלוהים יהיה בורא! כי אם יכול להיות שיש רק אלוהים, אז אלוהים לא בורא, כי אז צריך להגיד שיש דבר נוסף,
פוטנציאל נוסף, חוץ מאלוהים! ומאחר שיש אפשרות שתהיה מציאות ללא שום דבר אחר שהוא לא אלוהים, אפילו לא ברמת
הפוטנציאל, ממילא מצד מהותו האמיתית של אלוהים, הוא אפילו לא מוגדר כבורא! כי כדי להגדירו כבורא יש להגיד שיש ישות נוספת חוץ ממנו! ונגיד שהוא ברא את הרצון ללא רצון, ממילא נשאל מי ברא אצל הבורא את יכולת הבריאה? מה גרם לבורא ליצור את
הפוטנציאל של המציאות בכלל? בעצם זה מתיחס לכל ההסברים למה אלוהים ברא את העולם, כי נגיד שהוא ברא מסיבה כזאת או אחרת, תמיד נשאל מה זה שגרם את ... זה היה יכול שלא להתרחש, ממילא תמיד תהיה השאלה למה הוא כן התרחש. ואני אתן עכשיו עוד נקודה מעניינת למחשבה והיא לגבי
הפוטנציאל של המציאות, השאלה היא האם
הפוטנציאל של קיומה של המציאות האם הוא תמיד היה קיים? כי אם כן, אז זה אומר שכל העולם כולו קיומו הוא נצחי ברמת
הפוטנציאל, וזה לא הגיוני כי הישות הראשונה היא אמורה להיות באחדות כל כך גדולה, עד כדי כך שלא יוכל להיות בה
פוטנציאל של נפרדות, כי אם יש בה
פוטנציאל של נפרדות אז היא כבר לא הישות הראשונה. הישות הראשונה במהות הבסיסית, לא יכול להיות אפילו לא
פוטנציאל של נפרדות. שאז זה אומר שלא יכול להיות
שהפוטנציאל היה קיים מאז ומעולם. האפשרות שיהיה עולם, האם יש אפשרות לכך שיהיה משהו שלא יהיה עולם? ויש שאלה נוספת, אם מצד המהות אין אפילו
פוטנציאל שתהיה נפרדות, אז איך יש נפרדות? כי הנפרדות היא ביטוי של האחדות, של המהות. אבל אם באחדות המוחלטת אין אפילו