מוסריות ערכיות - מדוע יש התפוררות של מוסר ושל ערכים? למה יש הידרדרות מוסרית? אם נתבונן נראה, שמיום ליום מתרחשים אירועים שנראים כאילו בני האדם מאבדים את הערכים ואת המוסר שלהם. והשאלה היא, מהי המשמעות של כל זה? ולהיכן כל זה מוביל? והעניין הוא, שהאמת היא נצחית ויציבה. ודבר שהוא אמיתי הוא לא מתבטל לעולם. ואם משהו מתבטל, הרי שהוא לא אמיתי. והמשמעות של מה שנראה כהתפוררות מוסרית וערכית, הוא תהליך חיובי של הגדרת זהות חדשה של בני האדם. כי אילו האדם היה תופס את עצמו בצורה נכונה ומבין היטב את מהותו ומתייחס כראוי לסביבתו על פי האמת, הרי שלא היה אפשרי שתהיה התפוררות מוסרית כלשהי. וכל הדברים שבעולם שואפים ומתקרבים כל הזמן אל השלמות. והשלמות היא האמת. וכל זמן שערכי המוסר של העולם, הם לא על פי האמת לאמיתה, הרי שהם יתפרקו, כחלק מתהליך השיפור שלהם וההתקרבות שלהם, אל השלמות הטובה יותר. וכל הדברים האלו נכונים גם ביחס לאדם עצמו מול עצמו. כי אם האדם לא מצליח לעמוד בסולם הערכים של עצמו, ואם האדם עושה דברים לא מוסריים בעיני עצמו, המשמעות של כך היא, שתפיסת המוסר של האדם שגויה. כי יש אמת. ומי שיודע את האמת, הוא לא זז ממנה. בגלל שהוא לא יכול ... הרי שהוא עוד לא מצא את האמת. כי מהאמת אי אפשר להתרחק. ואם האדם מרגיש רחוק מהאמת, הרי שהוא עוד לא הבין מהי האמת. וכאשר האדם עובר על ערכי המוסר של עצמו, זה רק משום שהם לא אמתיים בשלמות. ועל האדם לחפש את האמת ולהיצמד אל האמת, שזו שלמות המוסר והערכים. ובכל פעם שיש התדרדרות מוסרית וערכית, המשמעות של כך היא שבסיס הערכים הקיים טעון שיפור. וכל זמן שהערכים לא יהיו עפ האמת, הרי שהם יתפוררו, כי רק האמת יציבה ושורדת. ובסופו של דבר, ההתפוררות הערכית והמוסרית, כל הדברים האלו יגרמו לעולם להיות טוב יותר בעתיד. משום שהם דוחפים את בני האדם ...

... להכניס את המציאות לתוך הקטגוריות של טוב ורע. במצב הזה, האדם רואה את המציאות כפי שהיא, ללא צורך להעניק לה משמעות מיוחדת. הוא פשוט חווה את החיים בלי לחפש תוויות ערכיות או לשפוט את אלוהים או את המציאות. על פי אליעד, רק אז האדם יכול להגיע להבנה רחבה ועמוקה יותר של מהות הקיום והמציאות, מעבר ... כמו טוב ורע. האם ניתן לראות את המציאות ללא שיפוט ערכי? אליעד מסביר שבעיקרון זה אפשרי, אך מדובר במצב תודעה נדיר מאוד שבו אדם לא מנסה להכניס את המציאות לתבניות ערכיות. האדם שמגיע לנקודת מבט כזו כבר לא מוטרד מהשאלה אם אלוהים טוב או רע, כיוון שהוא מבין שכל שיפוט הוא יחסי ולא אובייקטיבי. הוא ...

מוסריות, יפי נפש, למה לא להיות מוסרי? בעד ונגד מוסריות, מוסריות בזמן מלחמה, מוסריות והתנהגות חייתית, האם מוסריות היא התנהגות הישרדותית? איך לנצח את הטרור? מה שלא הולך בכוח הולך עם יותר כוח? פגיעה בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? האם כדאי לשמור על מוסריות בזמן מלחמה? האם בזמן מלחמה, כאשר ישנו אויב שפוגע בנו, יש מקום לשמור על מוסריות? אליעד מציע כי הבחירה בין מוסריות לבין הישרדות היא שאלה אישית שמבוססת על מה שחשוב לאדם יותר: האם להיות מוסרי בכל מחיר, או להגן על עצמך על ידי כל אמצעי, גם אם הם לא מוסריים? האם מוסריות היא תכונה הישרדותית? אם אדם מאמין שחשוב לו למות בתור אדם מוסרי, הוא עשוי לבחור לשמור על ערכיו גם במצבים קשים. עבורו, המוסר הוא עקרון עליון, והוא יעדיף להימנע ממעשים לא מוסריים, גם אם אלו יכולים להוביל למותו. הוא לא ירצה להפוך להיות כמו האויבים שהוא נלחם בהם, כמו חמאס או דאעש, וימשיך לשמור על צלם האנוש שלו גם בסיטואציות קשות. האם עלינו להיות מוסריים בכל מצב? מצד שני, אם חשוב יותר לאדם לחיות ולא למות מוקדם, הוא עשוי לבחור לפעול מתוך אינסטינקט הישרדותי, גם אם זה אומר לפגוע באנשים חפים מפשע או לבצע פעולות שנחשבות לא מוסריות. אליעד טוען כי המוסריות היא לא חוק טבעי, אלא המצאה אנושית שנועדה להבדיל אותנו מהחיות, אך בטבע הבסיסי של בעלי החיים, ברגע שיש איום, הפגיעה בצד השני היא אינסטינקטיבית, ולא נתפסת כלא מוסרית . מה הגישה החייתית אומרת? אליעד מביא דוגמה ... למקום שבו אדם נמצא. אם הנחש מרגיש איום, הוא יתקוף, גם אם לא הייתה כוונה רעה מצד האדם. זהו המודל של הגונגל - ברגע שאתה מאוים, אתה נלחם כדי להישאר בחיים, בלי לחשוב על מוסריות. כך גם במקרה של אדם שנמצא בסיטואציה של מלחמה, אם אויב יורה עליו מתוך אזור אזרחי, הוא יכול להכות אותו בכל הכוח, בלי לחשוב על מה מוסרי או לא מוסרי. האם מוסריות יכולה להוביל למוות? הדובר מסביר כי מוסריות יכולה להוביל למוות מוקדם, כי היא עלולה למנוע מאדם לבצע פעולות שנחוצות להישרדותו. לדוגמה, אם אדם מסרב לפגוע בחפים מפשע מתוך רצון להימנע ממעשים לא מוסריים, הוא עשוי לשלם על כך בחייו. אם יש אדם שמעדיף להישאר מוסרי במחיר חייו, זו זכותו, אך אין חובה כזאת בתנך ... מלחמה? בהתאם לגישת הגונגל, אם אויב מהווה איום ויש אפשרות לחסל את האויב יחד עם משפחתו או מי שמסביבו כדי להפסיק את האיום, אז הגישה של אליעד היא לפעול מבלי להתחשב בשיקולי מוסר. הוא טוען שמי שלא רוצה להילחם, לא יפגע במי שלפניו, אבל אם האויב ממשיך להפעיל אלימות, אין מקום להתחשב במוסר. כיצד הגישה הזו מתקשרת למאבק פנימי? אליעד מקשר את הגישה הזו גם למאבק פנימי, שבו האדם נלחם ברצונות, מחשבות טורדניות והרגלים רעים שמנסים לפגוע בו. כמו במלחמה חיצונית, לעיתים הפתרון לא יהיה מוסרי או נחמד, אלא פעולה נחרצת שמטרתה להפסיק את ... או בפתרונות אחרים. האם חייבים לנהוג באכזריות מוחלטת? אליעד מדגיש שאין הכוונה לומר שצריך לבחור תמיד באכזריות, אלא אם מדובר במצב הישרדותי, לא בהכרח צריך להימנע להיות לא מוסרי. אם אפשר לפתור את המצב דרך דיאלוג ושלום, זה ...

... אכן אמיתי. האם קנה המידה שלפיו בודק האדם את עצמו אכן מדויק? האם אכן באמת יש ערך לאותם הערכים שנמצאים על קנה המידה? האם זה באמת משנה אם האדם הוא X או Y? האם למציאות ...

... צומח בעלי חיים, יש תודעה שונה משלו. מדוע? משום שכך נוח לו יותר להסתדר עם ערכי המוסר שלו. הסבר: אם היה האדם מבין שגם לדומם יש תודעה עצמית בדיוק כפי שיש לו, אז אולי היה האדם מרגיש סוג של ניצול שלו את הדומם ...

... היא להישאר מכור לעבודה. אפשרות נוספת היא, לוותר בצורה מודעת על הדברים שהעבודה נותנת לו, בעבור ערכים אחרים שאותם הוא מעדיף. לדוגמה, נניח שהעבודה של האדם נותנת לו תחושה של ריגוש והתחדשות. אך מהצד השני יש לאדם גם מחויבויות אחרות לבריאותו ...

... גם של מה שהאנשים סביבו חושבים, ואין בכך כמובן שום פסול. בנוסף, אם לא היה אכפת לאדם ממה שחושבים עליו, הרי שהעולם היה תוהו ובוהו. סולם הערכים של האדם, מושפע בין השאר גם מפרמטרים חברתיים וסביבתיים. וכל זה בסדר גמור, לצורך התנהלות תקינה של העולם. אלא מה? שלפעמים האדם נקלע למצב, שבו, מה שחושבים עליו, ... על עצמו, רק לפי האמת עצמה, ולא לפי הרגלים כלשהם. וכאשר האדם משתדל להתקרב אל האמת, על ידי זה, האמת עושה לאדם סוג של ניקוי ראש, וסולם הערכים של האדם, הופך להיות הגיוני יותר. וכאשר ההערכה העצמית של האדם, נובעת מהאמת, ממילא הוא כבר לא יפגע מאחרים. ונמשיך לשאול: ומה אם גם לפי סולם הערכים של האמת, נדמה לאדם שהוא לא ראוי להערכה. כגון לדוגמה, אם האדם עשה מעשים רעים וכיוב. הרי גם מצד האמת, האדם לא ראוי להערכה? ומה עושים אז? והתשובה היא, כי גם אם ...

... לפי מה עליו לקבל החלטה? ואיך עליו להמר? והתשובה היא, כי בכל מצב שבו אין לאדם מושג באיזו דרך ללכת, עליו להמר על הדרך שנראית לו אמיתית יותר. כאשר האדם צריך לבחור בין מספר ערכים שונים, ואין לו מושג באיזה ערך לבחור, הכי טוב זה להמר וללכת על הדרך שהאדם מרגיש שהיא הכי קרובה אל האמת. כאשר יש ...

... אדם מושפע ממה שחושבים עליו. והדימוי וההערכה העצמית של האדם לעצמו, מושפעים בין השאר, גם ממה שחושבים עליו. וסולם הערכים של האדם, גם הוא מושפע ממה שחושבים שאר בני האדם. ובדכ בני אדם רוצים שיאהבו אותו ושיעריכו אותם. ...

... מצב הרוח של האדם בשום צורה. וכאשר האדם רואה במציאות איזו התנהגות שנראית לו כלא ראויה, הרי שהדבר הזה גורם לאדם להרגיש לא טוב עם עצמו. כי לכל אחד יש את סולם הערכים שלו. וכל אחד בעולם, נאחז באיזו דעה ובאיזו מחשבה ובאיזו צורת הסתכלות על המציאות, שגורמת לו להרגיש טוב עם עצמו. וכאשר האדם רואה איזה דבר שלא ... הרע. וכל זמן שהאדם עוד לא יודע מהו הדבר הטוב שיש בכל דבר שיש בעולם, על ידי זה כאשר הוא רואה איזה דבר רע, הדבר הזה גורם לכך שהאדם מרגיש סוג של איום על סולם הערכים שלו. כי כדי שהאדם יוכל לחיות בטוב, לשם כך האדם מבין שהטוב הוא טוב יותר מאשר הרע. וכאשר האדם רואה איזה דבר רע בעולם, שהוא כביכול מנצח את הטוב, ...