איך לענות לאנשים ששואלים האם השמנתי?

אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם מצבים שבהם אנשים שואלים שאלות כמו "האם השמנתי?", ואיך נכון לענות להם. כשהאדם שואל שאלה כזו, הוא בדרך כלל מחפש משהו מעבר לתשובה המילולית הפשוטה. לפי אליעד, מי ששואל "האם עליתי במשקל?" או "האם השמנתי?" חושף בעקיפין את החשש שלו שהוא נראה פחות טוב או שהוא פחות מרוצה מעצמו. לכן, כשהוא שואל, בעצם הוא מחפש אישור לכך שהוא נראה טוב ושהוא עדיין אהוב או מקובל.

הדוגמה המרכזית שניתנת בשיחה היא של אישה שמספרת שבן זוגה שואל אותה אם הוא השמין, והיא עונה לו בכנות: "בעיניי אתה נראה מצוין, אני לא רואה שמשהו לא בסדר. גם אם עלית במשקל כמה קילוגרמים, אתה עדיין נראה טוב בעיניי". בעקבות תשובה כזו, בן הזוג מגיב בתסכול בטענה שהיא לא אומרת לו את האמת ושהוא אינו יכול לסמוך על דעתה. התגובה הזו מצביעה על כך שהוא מחפש משהו אחר, אולי אישור למציאות שהוא מדמיין או תירוץ להתמודד עם חוסר שביעות הרצון שלו מעצמו.

האם אנשים באמת רוצים לשמוע את האמת כשהם שואלים?

לפי אליעד, אנשים לא בהכרח מעוניינים לשמוע את האמת האובייקטיבית כשהם שואלים שאלות מסוג זה. הוא מסביר שהשואל מצפה לקבל תשובה שתעשה לו טוב, כאשר לעיתים הטוב יכול להתבטא דווקא בהכרה בכך שישנה בעיה, למשל שאכן הוא השמין, כי אולי זה ייתן לו מוטיבציה לשנות ולהשתפר. כלומר, גם האמת הפשוטה לפעמים אינה מה שאותו אדם מחפש. אדם יכול לבקש "תגיד לי את האמת", אבל בעצם הוא רוצה לשמוע משהו ספציפי שיתאים לסיפור הפנימי שלו.

איך לדעת מה האדם באמת רוצה לשמוע בתשובה?

אליעד כהן מציע פתרון ברור לבעיה זו: אם לא ברור לך איזו תשובה האדם שמולך רוצה לשמוע, פשוט שאל אותו באופן מפורש מה המטרה של השאלה שלו. אפשר לשאול: "למה אתה שואל? מה יקרה אם אגיד לך שכן או אם אגיד לך שלא?" דרך זו מאפשרת להבין את הכוונה האמיתית שעומדת מאחורי השאלה ולהגיב באופן שהכי נכון לאותו אדם.

הוא מסביר עוד, שאם מישהו שואל אותך אם הוא השמין, יכול להיות שהוא רוצה דווקא לשמוע "כן", כי הוא מחפש מוטיבציה לשנות. מצד שני, יש מי ששואל את אותה השאלה, ומחפש לקבל חיזוק חיובי והרגשה טובה יותר בנוגע לעצמו.

מדוע תשובות קיצוניות אינן נתפסות כאמינות?

לפי אליעד, כאשר נותנים תשובה קיצונית מדי, כמו לומר "אתה נראה מושלם", כשברור שהשואל אכן עלה במשקל, התשובה הזו נתפסת כשקר ולכן אינה מועילה ואף פוגעת באמינות. אדם ששואל שאלה כזו מודע בעצמו לשינוי שחל בו, ואם התשובה סותרת לגמרי את מה שהוא רואה או מרגיש, הוא לא יקבל אותה. לכן, עדיף לענות בכנות מאוזנת, לדוגמה: "נכון, עלית במשקל, אבל אתה עדיין נראה טוב". תשובה כזו נתפסת אמינה יותר ומשרתת את המטרה של עשיית טוב לאותו אדם.

איך להבין את הצרכים האמיתיים של האדם שמולך?

אליעד מדגיש שבכדי לענות נכון לאדם אחר, כדאי להפעיל אמפתיה ולהבין מה האדם שמולך היה רוצה שיאמרו לו, ולא מה את היית רוצה לשמוע בעצמך. הוא מסביר שאנשים שונים מגיבים אחרת לסיטואציות זהות. למשל, יכול להיות שעבורך, לשמוע שעלית במשקל גורם לך לתחושת חוסר נעימות עמוקה, אך לאדם אחר דווקא התשובה הזו עשויה להיות נעימה ולתת לו כוח ומוטיבציה.

לכן, ההמלצה היא לנסות להבין היטב את הצורך האמיתי של השואל, ובהתאם לכך לנסח את התשובה. לעיתים יש צורך בשאלה חוזרת כדי לחדד את הבקשה: "מה היית רוצה שאומר לך?", "איך תרצה שארגיש לגבי זה?". כך מתאפשרת תקשורת פתוחה ואותנטית יותר.

מדוע לא צריך לפחד לומר את האמת?

אליעד גם מזהיר מפני ההנחה שתשובה חיובית מדי (כמו "אתה מושלם") היא תמיד הדבר הנכון, כי היא יכולה לפגוע באמון של השואל בך. לכן עדיף לומר את האמת באופן מתון יותר. האמת לא חייבת להיות קשה או פוגעת, אלא פשוט כזו שמכירה במציאות, תוך מתן פרספקטיבה חיובית.

אם אדם שואל אותך אם הוא השמין, תשובה כנה אך רגישה כמו "אכן עלית קצת במשקל, אבל בעיניי זה עדיין נראה טוב עליך" תהיה התשובה האידיאלית. היא משלבת אמת, אמפתיה ורצון אמיתי לעזור לאותו אדם להרגיש טוב עם עצמו.

לסיכום, אליעד כהן מדגיש את החשיבות של הבנת הכוונה העמוקה יותר מאחורי השאלות שאנשים שואלים. כדי לתקשר בצורה אפקטיבית, יש לזהות האם האדם מחפש אישור, מוטיבציה או כנות מוחלטת, ובהתאם לכך לספק את התשובה.