מפגש עם אדם מת, היה מכניס את האדם החי לפרופורציות ולהתבוננות מחודשת על החיים עצמם.
מפגש עם אדם מת, היה מלמד את האדם שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, כי הרי בסופו של דבר הגוף מת.
לא יתכן שהתכלית תהיה דבר שסופו ידוע מראש.
לא הגיוני להתאמץ כדי להשיג דבר שמראש האדם יודע שיילקח ממנו.
בתחנה הסופית לוקחים לאדם את הכל. לא משנה כמה האדם מתאמץ, הכל נשאר מאחור. אז למה להתאמץ כ"כ קשה.
לפעמים האדם חושש מכך שאם לא יהיה לו כסף, אז הוא עלול למות וכולי. למרות שבאמת זהו חשש מטופש, כי הרי בכל מקרה האדם ימות בסוף, אז מה החשש הגדול כ"כ?!
הפחד מהמוות דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, שמפחד למות. וזאת למרות שמצד האמת הוא אינו יכול למות, אלא מקסימום להתעורר.
מפגש עם אדם מת היה גורם לאדם להבין שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, אלא חוויית הטוב של המציאות עצמה והחיים כחלק ממנה.
הדבר החשוב ביותר בחיים, הוא איך האדם חי את החיים ולא כמה זמן האדם חי אותם.
לחיות טוב באמת = ליהנות מכל רגע בשלמות.
ליהנות מכל רגע בשלמות = ליהנות מהרובד הפנימי ביותר של המציאות, הרובד הנצחי שלעולם לא ימות.
כל דבר שהוא זמני, הרי שהוא אינו התכלית.
כל דבר שהוא תלוי בדבר כלשהו, הרי שהוא אינו התכלית.
חבל להשקיע מאמץ להשיג דבר שאינו נצחי.
הדבר הנצחי היחיד הוא הדבר הפנימי ביותר בתוך התודעה של האדם, הדבר שאינו מת לעולם.
קיים דבר כלשהו אצל האדם ברובד פנימי ביותר, שמצידו אין שום הבדל בין חי למת.
חי או מת אלו רק מצבים שונים של המציאות, לא יותר מכך.
מוות = מציאות אחרת זהה לחלוטין לזו של החיים.
מצד המהות עצמה של המציאות, כל מציאות באשר היא זהה לכל מציאות אחרת.
התכלית של החיים היא ההתחברות למהות האמיתית ולטוב האמיתי של המציאות שאינו תלוי בצורה החיצונית שלה.
אם הטוב של האדם נובע מדברים זמניים שאינם נצחיים, הרי שהוא עדיין לא חי טוב באמת.
יחד עם זאת, אם האדם מחובר לרובד הבסיסי ביותר והפנימי ביותר של המציאות, הרובד שבו אין שום הבדל משום סוג בין מוות לחיים, רק אז האדם נקרא חי באמת, כי אז טוב לו באמת מכל רגע באשר הוא.
הדרך לפגוש אדם מת היא מאוד פשוטה. על האדם לשבת עם עצמו ופשוט לדמיין את עצמו מת.
מפחד לעשות זאת?
חשוב על כך שבשלב כלשהו תצטרך להתמודד עם...
מפגש עם אדם מת, היה מלמד את האדם שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, כי הרי בסופו של דבר הגוף מת.
לא יתכן שהתכלית תהיה דבר שסופו ידוע מראש.
לא הגיוני להתאמץ כדי להשיג דבר שמראש האדם יודע שיילקח ממנו.
בתחנה הסופית לוקחים לאדם את הכל. לא משנה כמה האדם מתאמץ, הכל נשאר מאחור. אז למה להתאמץ כ"כ קשה.
לפעמים האדם חושש מכך שאם לא יהיה לו כסף, אז הוא עלול למות וכולי. למרות שבאמת זהו חשש מטופש, כי הרי בכל מקרה האדם ימות בסוף, אז מה החשש הגדול כ"כ?!
הפחד מהמוות דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, שמפחד למות. וזאת למרות שמצד האמת הוא אינו יכול למות, אלא מקסימום להתעורר.
מפגש עם אדם מת היה גורם לאדם להבין שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, אלא חוויית הטוב של המציאות עצמה והחיים כחלק ממנה.
הדבר החשוב ביותר בחיים, הוא איך האדם חי את החיים ולא כמה זמן האדם חי אותם.
לחיות טוב באמת = ליהנות מכל רגע בשלמות.
ליהנות מכל רגע בשלמות = ליהנות מהרובד הפנימי ביותר של המציאות, הרובד הנצחי שלעולם לא ימות.
כל דבר שהוא זמני, הרי שהוא אינו התכלית.
כל דבר שהוא תלוי בדבר כלשהו, הרי שהוא אינו התכלית.
חבל להשקיע מאמץ להשיג דבר שאינו נצחי.
הדבר הנצחי היחיד הוא הדבר הפנימי ביותר בתוך התודעה של האדם, הדבר שאינו מת לעולם.
קיים דבר כלשהו אצל האדם ברובד פנימי ביותר, שמצידו אין שום הבדל בין חי למת.
חי או מת אלו רק מצבים שונים של המציאות, לא יותר מכך.
מוות = מציאות אחרת זהה לחלוטין לזו של החיים.
מצד המהות עצמה של המציאות, כל מציאות באשר היא זהה לכל מציאות אחרת.
התכלית של החיים היא ההתחברות למהות האמיתית ולטוב האמיתי של המציאות שאינו תלוי בצורה החיצונית שלה.
אם הטוב של האדם נובע מדברים זמניים שאינם נצחיים, הרי שהוא עדיין לא חי טוב באמת.
יחד עם זאת, אם האדם מחובר לרובד הבסיסי ביותר והפנימי ביותר של המציאות, הרובד שבו אין שום הבדל משום סוג בין מוות לחיים, רק אז האדם נקרא חי באמת, כי אז טוב לו באמת מכל רגע באשר הוא.
הדרך לפגוש אדם מת היא מאוד פשוטה. על האדם לשבת עם עצמו ופשוט לדמיין את עצמו מת.
מפחד לעשות זאת?
חשוב על כך שבשלב כלשהו תצטרך להתמודד עם...
050-3331-331