🖨חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 6וכאשר המורה רוצה ללמד את התלמיד איזה דבר, שלב ראשון על המורה לנסות להבין, מה בעצם הוא מלמד את התלמיד, מלבד את הידע עצמו. כי הידע עצמו כידע, הוא ברובו, לא מעניין בעולם הממשי. ובפרט, לא את התלמיד בחייו האישיים כרגע. ועל המורה לנסות להתבונן היטב ולנסות להבין מול עצמו, מה בעצם הוא מלמד את התלמידים, מעבר לידע ולמידע הטכני עצמו.
ואחרי שהמורה מבין את מה שהוא מלמד, דהיינו, אחרי שהמורה מבין, שהוא לא מעביר כאן ידע יבש ומשעמם, אלא הוא עושה כאן משהו אחר לגמרי. שהוא, להקנות לילדים שכל כלשהו, שבאמצעותו הם יהיו יכולים לחיות טוב יותר, עכשיו, יותר קל למורה, גם להתעניין באופן אישי במה שהוא מלמד, וגם לגרום לתלמידים, להתעניין בחומר הנלמד.
והעיקר המרכזי הוא, שהמורה צריך להפסיק להסתכל על מה שהוא מלמד, כעל מידע יבש שלא מעניין אף אחד, או שהוא מעניין רק יחידי סגולה, אלא הוא בעצם מלמד כאן משהו אחר, משהו מעבר, משהו שנותן לאדם תועלת ממשית בחייו.
ואחרי שהמורה מבין את כל זה, והמורה באמת מתייחס למה שהוא מלמד, לא כאל דרך לעשות שטיפת מוח במידע מיותר, למוחם של התלמידים שלא יכולים להתנגד לו, אלא כדרך של לעזור לתלמידים, לרכוש כישורים אמיתיים כדי לחיות טוב יותר, עכשיו מגיע השלב הבא.
והוא, שעל המורה לנסות לראות ולהבין, כיצד המידע שאותו הוא מלמד, כיצד הוא שימושי בחיי היום יום של התלמידים. ואם נחזור לדוגמה, לעניין של הכלל במתמטיקה, שאומר, שכל פעולה שמבצעים על צד אחד של המשוואה, מבצעים אותה גם על הצד השני, הרי שבשלב הראשון, על המורה לנסות להבין בעצמו, את המשמעות לחיים של הכלל המתמטי הזה.
ועכשיו, על המורה לנסות להתבונן, כיצד התלמידים, בחיים האישיים שלהם, כיצד השימוש בחוק הזה, בא לידי ביטוי אצלם. ועל המורה לנסות להבין אל מול עצמו, כיצד זה שהתלמידים יבינו טוב יותר, את הסיבה שבגללה הכלל המתמטי הזה, הוא כפי מה שהוא, כיצד זה ישפר את צורת המחשבה שלהם, ואת החיים האישיים שלהם.
וכיו"ב לדוגמה, לגבי לימודי ההיסטוריה. שעל המורה, בשלב הראשון לנסות להבין, את המוסר השכל שאפשר ללמוד מהאירוע ההיסטורי. ולאחר מכן, על המורה לנסות להבין, מהי בעצם מהות התהליך החברתי, שהתרחש באותו אירוע ההיסטורי. ועל המורה, לנסות למצוא דוגמה, לאירוע בחיי התלמידים, שהתלמידים יכולים ללמוד מהאירוע ההיסטורי, לחיים האישיים שלהם.
וכיו"ב, בכל שאר התחומים. שהדגש המרכזי הוא, שעל המורה לנסות להבין, כיצד הלימוד של התלמידים, את החומר שהוא רוצה ללמד אותם, כיצד זה יכול בצורה כלשהי, לעזור להם בחיים האישיים שלהם, בשלב הזה של החיים שלהם, לפי הרצונות שיש לתלמידים, בשלב הזה של החיים שלהם.
ואחרי שהמורה מתחיל להתייחס לעצמו, לא כאל מישהו שמעביר מידע, אלא כאל מישהו שמלמד משהו, בעל משמעות אמיתית לחיים. ואחרי שהמורה מבין, כיצד גם התלמידים יכולים בחיים האישיים שלהם, להיתרם מכך שהם לומדים את המקצוע שאותו הוא מלמד. מכאן, הדרך לגרום לתלמיד לאהוב את הלימודים, היא די קצרה.
כי עכשיו, על המורה לנסות ללמד את התלמידים, כיצד לשפר את החיים שלהם, באמצעות חומר הלימודים, שאותו הוא ילמד אותם. ואם התלמיד יבין בצורה פשוטה, כיצד באמת הדבר שאותו הוא לומד, כיצד זה מביא לו תועלת מעשית בחיים שלו, הרי שממילא, הילד שהוא מאוד אוהב ללמוד מטבעו, ממילא, הוא יתעניין בלימודים.
ונוסיף: ידוע הדבר, שכל הנ"ל, זה לא קל לביצוע. כי השינוי המרכזי, הוא בצד של המורים, ולא בצד של התלמידים. כי התלמידים, הם בסדר גמור. וכאשר יש לילד הפרעות קשב וריכוז / בעיות התנהגות בלימודים וכיו"ב, ואומרים שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, הרי שמה שזה באמת אומר, זה: שהמורה סובל, מכך שהוא עצמו כמורה, משועמם ממה שהוא עצמו מלמד. והוא מקרין את זה כלפי חוץ, גם אם זה באופן בלתי מודע. וממילא, גם הילד, לא מתעניין בחומר הנלמד.
והפתרון לבעיית חינוך הילדים, היא בכך, שהמורים עצמם יעברו שינוי פנימי. ושהמורה, לא יסתכל על עצמו, כעל מי שמעביר מידע טכני יבש חסר תועלת. אלא, כעל מישהו שמלמד את התלמיד שכל כלשהו. שבאמצעותו, הוא יכול לחיות טוב יותר.
והדבר הזה, דורש מהמורה עצמו, להיות יותר בעל מודעות עצמית אישית. כי המורה עצמו, צריך להתבונן על המידע שאותו הוא מלמד. והמורה עצמו, לא מספיק שהוא יחליט שהוא מפסיק להתייחס לעצמו, כאל מישהו שמעביר מידע טכני. אלא, הוא באמת צריך להתחבר רגשית ושכלית, לדבר שאותו הוא מלמד.
והמורה עצמו, שרוצה שהתלמידים שלו יתעניינו במה שהוא מלמד, קודם כל, הוא עצמו חייב להתעניין בכל פעם מחדש, במה שהוא מלמד. אחרת, הוא לא שונה מרובוט מדבר, שמדבר דברים חסרי כל עניין. כי הרי הדברים האלו, לא מעניינים, אפילו לא אותו עצמו.
ועל המורה לעבור שינוי פנימי עם עצמו, ולנסות להבין, מה בעצם...
תרופות פסיכיאטריות, הפרעת התנהגות, דימוי עצמי שלילי, הפרעות נפשיות, מחלות נפשיות, חולה במחלה נפשית, התנהגות טורדנית, ocd קשה, ערך עצמי נמוך, סכיזופרניה, בעיית התנהגותתרופות פסיכיאטריות, הפרעת התנהגות, דימוי עצמי שלילי, הפרעות נפשיות, מחלות נפשיות, חולה במחלה נפשית, התנהגות טורדנית, ocd קשה, ערך עצמי נמוך, סכיזופרניה, בעיית התנהגות... פסיכיאטריות, הפרעת התנהגות, דימוי עצמי שלילי, הפרעות נפשיות, מחלות נפשיות, חולה במחלה נפשית, התנהגות טורדנית, ocd קשה, ערך עצמי נמוך, סכיזופרניה, בעיית התנהגות מהו האינטרס של אדם להגדיר את עצמו כחולה נפש? המרצה, אליעד כהן, מציין כי לעיתים יש אנשים המגדירים את עצמם כחולי נפש או עם בעיות נפשיות, למרות שמהות הבעיה היא ... קושי להרים משקל מסוים ומחליט להגדיר את עצמו כנכה, למרות שלא מדובר בנכות אלא בקושי טבעי שיכול להיגרם מחולשה פיזית זמנית. אליעד מדבר על הצורך של אנשים להיאחז בהגדרות של הפרעה או בעיה נפשית, כי זה מאפשר להם להימנע מלקיחת אחריות או פתרון בעיות. הם לא צריכים לשנות את התפיסה או המצב אלא פשוט לטעון שהבעיה היא גנטית או טבעית. האם יש ... בכך, האדם לא לוקח אחריות על הבעיות הנפשיות שלו, כי הוא פשוט משייך אותן למשהו גנטי שאין לו שליטה עליו. במקום להתמודד עם בעיה או להכיר בכך שהמטרה היא שינוי תפיסתי או התנהגותי, הוא יכול להרגיש פחות רע עם עצמו, שכן זה הופך את הבעיה למשהו חיצוני שנמצא מעבר לשליטתו האישית. אליעד מציין שדבר דומה קורה כשבן אדם לא מרגיש רע מכך שהוא לא ... את עצמו כחולה נפש, הוא משחרר את עצמו מההרגשה שהוא לא מסוגל להתמודד עם חייו. מהו תהליך ההתמודדות עם פחד מכישלון? אליעד מציין שכאשר אדם נתקל בקושי נפשי כמו חרדה או התנהגות כפייתית ולא מצליח להתמודד איתן, הוא מרגיש כישלון ומתקשה להרגיש טוב עם עצמו. הוא מחפש עזרה במישהו אחר, שמאבחן אותו עם בעיה או הפרעה נפשית. המטרה של המאבחן היא להסיר את תחושת הכישלון מהאדם על ידי הגדרת הבעיה כהפרעה גנטית או נפשית. בכך, האדם לא נדרש לקחת אחריות על הבעיה ולהתמודד איתה בעצמו, אלא להאמין שיש פתרון חיצוני שמגיע על ידי תרופות או טיפול. אליעד מסביר איך זה מקל על ... את האפשרות להתמודד עם האתגרים ולהתפתח. בסופו של דבר, הוא נשאר במצב של אי , תנועה. אליעד מציין גם את דימוי המערכת המגוננת שנמצאת במצב של שליטה , דוגמת הסרט דרך קלוברפילד, שבו הדמויות כלואות במקלט ומגוננות עליהן מהעולם החיצוני. כשהן לא יכולות לדעת מה קורה מחוץ, הן לא יודעות אם מה שמגונן עליהן הוא באמת לטובתן או שמא משעבד אותן. איך תופסות השפעות חיצוניות עלולות להוביל לשליטה על האדם? אליעד מסביר שבדיוק כמו בסיפור של הסרט דרך קלוברפילד, כאשר אדם נמצא במערכת סגורה ואין לו דרך לדעת מה קורה בסביבה החיצונית, הוא עשוי להיות משועבד לתפיסות שמגבילות אותו. הוא מאמין שהוא נתון בהגנה, אבל הוא למעשה לא ... עליו מפני פחדים שונים, כמו פחד מהכישלון או פחד מהתנסות שלא יצליחו בה. פעמים רבות, הוא מאמין שההגנה שמספקת לו המחשבה מגוננת היא הדרך היחידה בה הוא יכול להימנע מכישלון. הפרעות נפשיות סכיזופרניה התמודדות עם חרדה פחד מכישלון תפיסות מגוננות השלכות של אמונה מגוננת מהו האינטרס של אדם להגדיר את עצמו כחולה נפש? הנושא המרכזי בהרצאה הוא התפיסה ... מצבים נפשיים וההשפעה של הגדרה כחולה נפש או סכיזופרני על התפיסה העצמית שלהם ועל ההתמודדות עם החיים. אליעד מציין את האינטרס של האדם להגדיר את עצמו כחולה נפש או כמי שסובל מהפרעה נפשית, תוך הסבר על האתגרים שמגיעים עם לקיחת אחריות על בעיות נפשיות. האם יש יתרונות בהגדרה של עצמך כחולה נפש? כשאדם מאבחן את עצמו עם הפרעה נפשית, זה מאפשר לו להימנע מלקיחת אחריות על הבעיות שלו. במקום להתמודד ולהתאמץ לתקן את ההתנהגות או הלחץ הנפשי, הוא יכול להניח שזו בעיה גנטית שאין לו שליטה עליה. אליעד מביא דוגמה של אדם שייתכן ויש לו קושי נפשי מסוים, כמו חרדה או התנהגות כפייתית, אבל הוא בוחר להימנע מלהתמודד עם זה בטענה שזו הפרעה נפשית שדורשת טיפול רפואי ולא שינוי תפיסתי או התנהגותי מצדו. מהו תהליך ההתמודדות עם פחד מכישלון? בפעמים רבות, כשאדם נתקל בקושי נפשי כמו חרדה או התנהגות כפייתית, הוא מנסה להתמודד עם זה ולא מצליח. תחושת הכישלון גורמת לו להרגיש רע עם עצמו, ואז הוא מחפש פתרון אצל מאבחן. המאבחן עשוי להאכיל אותו במידע שמעודד את ... על האדם ומונעת ממנו לצאת מהמעגל. איך תופסות השפעות חיצוניות עלולות להוביל לשליטה על האדם? ההרצאה מביאה גם את הדימוי של הכלא שבו אדם נמצא, שמזכיר את הסרט דרך קלוברפילד. אליעד מסביר כיצד כאשר אדם נמצא במערכת מבודדת מבלי יכולת להבין מה קורה בסביבה החיצונית, הוא עשוי להיות נתון להשפעות של אחרים שמגוננים עליו תחת תחפושת של הצלה. כשאין לו אינדיקציה לגבי מצבו, הוא עלול להאמין שהוא תלוי לחלוטין במידע שניתן לו, גם אם אין לכך בסיס רציונלי. הפרעות נפשיות סכיזופרניה התמודדות עם חרדה פחד מכישלון תפיסות מגוננות השלכות של אמונה מגוננת נתקלת פעם במישהו חולה סכיזופרניה נתקלת? ש, לצערי כן. אליעד, ומישהו פרנואיד? ש, זה בא ביחד. אליעד, ומישהו עם הפרעות נפשיות נתקלת, אוקי עכשיו השאלה היא מה האינטרס של בן אדם להגדיר את עצמו כחולה או משהו כזה. ש, יש פה הנחת יסוד שהוא בכלל מגדיר את עצמו. אליעד, לא נניח שמישהו בא והוא אומר יש לי בעיה אני סכיזופרן יש לי הפרעה נפשית יש לי פה יש לי שם מה הטוב. ש, שהוא לא לוקח אחריות זה הקלות. אליעד, קודם כל בא נסביר את השאלה עוד פעם ואז עכשיו מצד האמת הבן אדם הוא בן אדם רגיל עם בעיות רגילות אולי נגיד רגילות פלוס אבל עדיין זה לא הופך אותו לאיזה הפרעה או משהו כאילו הוא לא חייב להגדיר את עצמו ככה, נגיד לדוגמה נגיד שיש מישהו שקשה לו להרים משקל מסוים אז הוא יגיד אני נכה אתה לא נכה רק פשוט קשה לך אתה יותר חלש אבל יש אנשים שכאילו הם מזדהים עם התפיסה העצמית שלהם שהם יש להם איזה הפרעות נפשיות או משהו השאלה מה. ש, כי אז הם לא צריכים לקחת אחריות לסדר את זה לתקן את זה זה כאילו ככה זה הם לא צריכים כאילו לשנות את זה. אליעד, אוקי בוא תוסיף עוד משהו. ... אז בא נחדד את זה אוקי אז מה שקורה זה שלפעמים בן אדם יש לו נגיד לדוגמה חרדה כלשהי והוא לא יודע איך להתמודד איתה ואז הוא מנסה להתמודד איתה ולא מצליח יש לו נגיד איזו הפרעת התנהגות איזו התנהגות כפייתית הוא מנסה להתמודד ולא מצליח ואז מה שקורה אין לו כוח להתמודד הוא מרגיש שהוא כישלון מרגיש רע, מרגיש עצבים על עצמו ואז הוא הולך לאיזה מישהו אחר שואל אותו מה לעשות ואין לו מושג הוא אומר לו יש לך איזה הפרעה. עכשיו האינטרס של אותו מאבחן להגיד לו שיש לך
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?