... הפנימיות? במהלך השיחה, אליעד מדריך את האדם כיצד לנתח לעומק כל תחושה ומחשבה, צעד אחר צעד: קודם כל - להבין את השאלה לעומק. לאחר מכן - להבדיל בין עובדה לפירוש . לבסוף - לבדוק מה בדיוק גורם לתחושה השלילית והאם העובדה בהכרח מחייבת את התחושה. הם עוברים תהליך בו הם מפרקים את האירוע (קבלת הדוח) לעובדות ופירושים : עובדה: קבלת דוח. ... אלא נובעת מסיפור ומשמעויות פנימיות שהוא עצמו נותן למקרה. סיכום והמשך הדרך אליעד מנחה את האדם להמשיך לחקור לעומק את הנושא, במיוחד את ההבדלים בין עובדה ופירוש, ומדגיש כי חשוב שהאדם עצמו ... הבנה ברורה יותר של תהליך החשיבה הדרוש על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית יותר עם תחושות של חוסר שלמות וכאב פנימי. איך להיות שלם עם החלטה? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? איך להתמודד עם תחושות אשמה? ...

... ופרשנויות של הפגיעה הפיזית, התמודדות עם תחושת השפלה, איך לא להרגיש מושפל? איך לא להרגיש סמרטוט? איך לנתח תחושה רעה? ניתוח עובדות ופירושים, האם אני באמת חלש? למה אני מפחד ממשהו? מה עומד מאחורי תחושת ההשפלה כשמישהו פוגע בנו פיזית? אליעד פותח את השיחה ... מסביר: נכון, יש עובדות, אבל רוב הסבל שלך הוא תוצאה של הפירושים שלך, ולא של העובדות עצמן. איך לבדוק האם התחושות שלנו הן עובדה או פירוש? אליעד נותן הנחיות ברורות לתהליך פנימי: קח סיטואציה ספציפית, היכנס לתוך המוח שלך ושאל את עצמך - מה העובדה ומה הפירוש? ... כבר בדק את הפירושים ועדיין מרגיש רע. אליעד מבהיר שהבעיה היא לא עצם הבדיקה, אלא העומק שלה. הם צריכים לחדד את ההבדלים בין עובדות לפירושים בצורה מדויקת יותר. בשיחה הובהר שהבעיה של האדם לא היתה בעצם הפעולה של בדיקת הפירושים (ההפרדה בין עובדות לפירושים), אלא בדרך ובעומק שבה הוא עשה זאת. אליעד הסביר לאדם כי הוא אמנם כבר ניסה בעבר לבדוק מה הן העובדות ומה הם הפירושים שלו ... להבין עד כמה כל פירוש הוא עובדה אמיתית, או רק פרשנות לא מחויבת שלו. לכן הכוונה היא שהפעולה הנכונה היא לא רק לשאול האם זה עובדה או פירוש?, אלא לעשות זאת בצורה מעמיקה, מדויקת, ושיטתית יותר, ולרדת לפרטי פרטים, כדי לזהות ולשנות את ההרגלים המחשבתיים שמייצרים את ... להתמודד עם תחושת הסמרטוט? האדם אומר שהוא מרגיש כמו סמרטוט כאשר פוגעים בו פיזית. אליעד שואל אותו: מה זה סמרטוט עבורך? זאת עובדה או פירוש? הם מגיעים להבנה שסמרטוט זו פרשנות סובייקטיבית לחלוטין. לדוגמה, אליעד מדגים: אם אתה חולה שפעת, אתה מרגיש חלש מאוד, אבל ... דומות בהן התחושות שונות, כדי לזהות את ההבדל בפרשנות. להחליט באופן מודע איזה פירושים לאמץ ואילו לשחרר. למה חשוב לאזן בין עובדות לפירושים? אליעד מדגיש שחשוב לשמור על איזון: אתה לא חייב תמיד להטיל ספק בכל דבר. יש פירושים שבחיי היומיום עדיף לקבל כעובדה כדי ... לעכל. תחושת השפלה וסמרטוט היא סובייקטיבית לחלוטין ותלויה בפרשנות האישית. השוואה בין סיטואציות מאפשרת להבין את ההבדל בין עובדות לפירושים . היכולת להטיל ספק בפרשנויות שליליות מעניקה שליטה רגשית וחופש נפשי. למה אני מרגיש מושפל כשפוגעים בי? איך להפסיק לפחד מאלימות? מה ההבדל בין עובדות לפירושים? למה אני קופא במצב לחץ? איך לשנות פרשנויות שליליות? למה אלימות משפיעה עלי נפשית? איך להתגבר על תחושת השפלה? ...

...עם מקרה כזה? דהיינו, איך לדעת מה האמת? איך לדעת מי אחראי לכך שאין תוצאות? ואיך לדעת איפה לשים את האחריות? כי השאלה היא לא איך להאשים את העובד, ואיך לגרום לעובד לקחת אחריות, אלא קודם כל איך לדעת מי אחראי. ורק אחר כך להבין איך לפעול מול העובד. והתשובה היא שצריכים לעשות הפרדה בין השאלה למה אין תוצאות, לבין השאלה האם העובד עושה את המקסימום שלו שהוא כן יכול לעשות. אלו שאלות נפרדות. ונכון שיכול להיות שגם אם העובד יעשה את המקסימום שלו, עדיין לא יהיו תוצאות...

...את התובנה הגדולה, מפרק אותה לחלקים קטנים ומוחשיים, ואז התלמיד יכול להבין כל חלק בנפרד ובהדרגה להגיע להבנה שלמה ומלאה. כיצד מגיעים לריכוז אינסופי כמו אליעד כהן? אליעד מספר שההבדל העיקרי בינו לבין אנשים אחרים שהגיעו להישגים פחותים הוא שהוא התמיד באופן מוחלט ורציף. הוא מביא כדוגמה אדם ששואל את עצמו מה זה אושר? או מה זה רצון? - רוב האנשים חושבים על כך באופן מקוטע. לעומת זאת, אליעד מציין שהוא היה מסוגל לחשוב על אותה שאלה במשך ימים שלמים ברצף, בלי הסחות...

...להחצין את כוחו, ובחירת הקורבן נעשית באופן אינסטינקטיבי, כאשר אדם חלש נבחר מתוך התחושה שהוא לא יוכל להחזיר מלחמה. אליעד מציע שיש שני תהליכים עיקריים המתרחשים כאשר אדם מציק למישהו אחר: 1. תהליך ההצקה - כלומר, האדם המציק מרגיש תחושת עליונות כאשר הוא מציק. 2. תהליך הבחירה של הקורבן - בחירת קורבן חלש נעשית מתוך מניע של רצון להרגיש עילאיות. במקרה זה, הכוח נמדד ביחס לחולשה של האדם האחר, ולא בהשוואה לפוטנציאל ההתנגדות של הקורבן. האם התנהגות חלשה אכן מעודדת...

...מרגיש לבד? התמודדות עם בדידות רגשית עכשיו תחושת בדידות ממה נובעת תחושת בדידות מכיר בדידות שאנשים מרגישים בודדים לבד בודד בודד לבד ממה זה נובע מה השכל של הבדידות למה אנשים לא רוצים להיות לבד, אנשים אוהבים להיות בודדים? ש: לא. אליעד: למה לא מה הבעיה בן אדם אומר אני מרגיש בודד מה זה מרגיש בודד מה זה בדידות? ש: חסר לו משהו. אליעד: כן. ש: והוא חושב. אליעד: שאם יהיה לו את זה יהיה לו טוב כן. ש: שלא יהיה חסר לו. אליעד: והוא חושב שחסר לו חברים ואז הוא בודד...

...אליעד מציין שבמובנים מסוימים, כל רדיפה אחרי טוב מובילה דווקא להרגשה של רע, כי אנחנו לא מאפשרים לעצמנו להתמודד עם הרע שבמציאות. האם אדם יכול להרגיש טוב מבלי לחוות רע? כאשר אליעד שואל אם אפשר להרגיש טוב מבלי לחוות רע, הוא פותח דיון מעמיק על רצון והשלמות. לדוגמה, הוא מציין את המצב של אדם שבע, שלא מרגיש רעב - האם אפשר לתאר אותו כמרוצה אם הוא לא באמת חווה את תחושת הרעב? אליעד מציע שמצבים כאלה, בהם לא חווים רע, מבטלים את היכולת להבין את משמעות הטוב. כלומר...

...של מעט זה טוב היא חיובית ומקדמת, אך במקרים אחרים צריך דווקא גישה של הכל או כלום, שאומרת לאדם: אני לא מוכן להסתפק במעט, אני חייב להשיג הכל. למשל, אדם שמוצא את עצמו תקוע וחושב שהוא מסתפק במעט, לפעמים זקוק לזעזוע, לומר לעצמו אני רוצה הכול, כדי לצאת מהמקום התקוע. לכן, חשוב שהאדם ידע לזהות באיזו סיטואציה הוא נמצא, ולהשתמש בגישה שמתאימה לו באותו רגע. לעיתים נכון לומר מעט זה טוב כדי להתחיל תהליך, ולעיתים דווקא לומר אני רוצה את הכל, כדי לעורר מוטיבציה עוצמתית...

...היא האם האדם באמת חושב שאתה גורם לו יותר רע מאשר טוב, או שמא ישנן סיבות אחרות. אליעד כהן מסביר את הרעיון בעזרת דוגמה: אם זוג מחליט להתגרש או חבר מחליט לנתק קשר, לכאורה, פירוש הדבר הוא שצד אחד מרגיש שהקשר הזה גורם לו יותר סבל מאשר הנאה. לכאורה, זה ברור כי אדם תמיד רוצה לעשות דברים שגורמים לו להרגיש טוב ונמנע מדברים שגורמים לו רע. אך השאלה היא האם באמת זו הסיבה היחידה לכך שאדם יבחר לנתק קשר? האם הסיבה שמישהו לא רוצה אותי היא תמיד בגלל שאני מזיק לו...

...שרוב האנשים חושבים שיש להם שתי אלטרנטיבות: או להיצמד לאמת ולסבול משעמום, או לא להיצמד לאמת ולהתמודד עם משחקי הטוב והרע. אך שתי האלטרנטיבות האלו הן בעייתיות ואינן פתרון מוחלט. כאשר האדם אינו נצמד לאמת, הוא מתמודד עם חוויות של טוב ורע, סבל והנאה, ולפעמים חווה דיכאון משום שהוא מרגיש לכוד במשחק הזה. מצד שני, כאשר הוא מדמיין את עצמו צמוד לאמת מוחלטת, הוא מדמיין מצב של שעמום וריקנות, כי במצב הזה אין יתרון ואין חיסרון - הכל אחד, ללא עניין או אתגר. מהו ההבדל...