... ומוות, למה לחיות? למה למות? התאבדות, לחיות או למות, רצון לחיות, רצון למות, סיבות לחיות, סיבות למות, להתאבד, למה העולם קיים? למה אלוהים ברא את העולם? רוצה לחיות, רוצה למות למה אנשים מעדיפים לחיות ולא למות? אליעד כהן פתח את הדיון בשאלה מדוע אנשים מעדיפים ... יותר שנכון ואתה מעדיף את הדבר שנראה לך יותר נכון שכלית. תתרכז יש רק שתי אפשרויות או שתגיד לי שאתה חושב שבשכל יש יותר סיבות לחיות מאשר למות ואז התשובה היא שזאת הסיבה שאתה רוצה לחיות ולא למות או שתגיד לי לא, בשכל יש לחיות ולמות אותן סיבות ואז תשאל אותי אם יש אותן סיבות אז למה אני רוצה לחיות ולא ...

... להורים, איך לטפל בילד? למה לחיות? אין חשק לחיות, בשביל מה לחיות? למה לא להתאבד? משמעות החיים, סיבות לחיות, אין רצון לחיות, התאבדות ילדים מה גורם לילד לרצות למות ואיך הורים יכולים לעזור? כאשר ילד נמצא בדיכאון, לא רוצה לחיות ואף מביע רצון להתאבד, ...

... בזכות בן זוג שאוהב אותו. כשהוא מרגיש אהוב, הוא מתחיל לאהוב גם את עצמו ואת החיים, וכשהוא אוהב את עצמו ואת החיים, החיים שלו הופכים להיות טובים יותר. כשחיים טובים, האדם לא מחפש סיבות לחיות, כי עצם הטוב שבו הוא נמצא ...

... וחברתיים כמו להציל את העולם, את הסביבה, או אנשים אחרים, למעשה משתמשים בעשייה כסוג של בריחה מהמציאות שלהם. הם לא עוצרים לרגע לשאול את השאלות האמיתיות על מטרת חייהם, וכך ממשיכים לרוץ ולברוח כל הזמן. מדוע האדם סובל ולא מצליח להפסיק לברוח? לפי אליעד כהן, האדם סובל מכיוון שאינו מבין את תכלית חייו ואת המציאות שבה הוא חי. אדם חי בעולם במשך עשרות שנים בלי להבין מה באמת מטרת הקיום שלו. גם מי שחושב שהוא יודע, אינו מבין באמת. כי כל תשובה שייתן האדם לשאלה מה תכלית החיים? תמיד תביא לשאלה הבאה - מה תכלית התכלית?. וכך האדם נשאר ... מהמציאות השלמה, לא היה חש בשום חיסרון. מדוע הצלת העולם היא בעצם בריחה מיותרת? אנשים רבים מאמינים שאם הם עוזרים לאנשים אחרים, הם פותרים לעצמם את בעיית משמעות החיים. הם חושבים שמשמעות החיים שלהם היא לעשות טוב ... לבריחה ולדיכאון הקיומי? הפתרון שאליעד כהן מציע הוא שהאדם יפסיק לברוח ויתחיל להתמודד עם השאלות העמוקות ביותר של קיומו. במקום לעשות אינסוף פרויקטים ללא משמעות אמיתית, על האדם להתמקד בשאלות כמו: למה אני חי? מה אני באמת רוצה? מה תכלית קיומי? עליו להפסיק לפחד מהשאלות ... לא תעזור, מכיוון שהאדם לעולם לא יוכל לברוח מעצמו. תחושת הריקנות תמשיך ללוות אותו עד שיבין את האמת לגבי קיומו. רק אחרי שהאדם יבין באמת מדוע הוא חי ומה התכלית של קיומו, העשייה שלו תהפוך לתכליתית ואמיתית. כך הוא יעשה מעשים טובים ... הבנה עמוקה ולא מתוך בריחה. אליעד מסיים את דבריו בציטוט: סוף מעשה במחשבה תחילה. כלומר, קודם על האדם לחשוב ולהבין, ורק אחר כך לעשות. למה אני מרגיש חסר? מהי משמעות החיים? איך להתמודד עם ... וגם כל החכמולוגים שאומרים שהם יודעים למה הם חיים, ומה הסיבה, הם לא באמת יודעים את הסיבה לחיים שלהם, כפי שכבר אמרתי מספר פעמים. כי אף אחד לא מבין מה התכלית, ומה הסיבה של ככה ולא אחרת, ואם מישהו יגיד שזו התכלית כך וכך, תמיד יהיה אפשר לשאול אותו מה התכלית של התכלית, וכך הלאה והלאה, ולאף אחד אין באמת מושג. ולא רק שלא יודעים את התכלית, גם אף אחד לא יודע מה הוא רוצה. בן ... ומחפש כל הזמן מה לעשות, ורץ אחרי העשייה, כאילו מישהו רודף אחריו עם אקדח, אבל האדם בורח בעצם מעצמו, בורח מההבנה של מה המציאות באמת, מי הוא בכלל, מה המהות. אבל... האנשים העושים כל הזמן... הם עוסקים בפרויקטים מאד חשובים. ועשייה של הצלת העולם בכל מיני צורות, אבל באמת, לא מבינים בכלל מה תכלית הקיום שלהם מה תכלית הרע, ומה זה הרע הזה בכלל, למה הא ... מושלמת כפי שהיא. וזו טיפשות, תציל את עצמך קודם כל ותבין מה זה רע, ומאיפה הוא נובע? ואם תבין לא תצטרך להציל את העולם. והאדם בורח מעצמו, ופוחד להבין מה המשמעות של חייו, מה התכלית, האם יש תכלית לקיום שלי? והעשייה ללא סוף, היא ... האדם בורח מעולם המחשבה לעולם העשייה. והאדם יכול לברוח מכל אחד ואחד, אבל מעצמו הוא לא יוכל לברוח, וזה ירדוף אותו לנצח והסבל ימשיך עד שתבין למה אתה חי, מה התכלית של הקיום, כשיגיע להבנה, אז יהיה בעשייה תכליתית באמת, אבל קודם תבין ואחר כך תעשה, ...

... מהטיפשות של הרע? האם באמת אפשר להציל את העולם מהרע ומהטיפשות? אנשים רבים חושבים שהמטרה בחיים היא לעשות טוב, לעזור לאחרים, ולהציל את העולם מהרע שקיים בו. אך אליעד ... שלא משנה כמה טוב אדם יעשה, הרע תמיד ימשיך להתקיים בעולם. הרע והטוב קיימים בצורה מהותית והם תמיד יהיו נוכחים, ולכן כל ניסיון מוחלט למחוק את הרע הוא חסר משמעות, מאחר שבמהות הדברים, הרע לעולם לא ייעלם. מהו בכלל הטוב שאנחנו רוצים לעשות? אליעד מסביר שאחד ... ימותו בסוף. אולי מאוחר יותר, אולי בעוד חמש או עשרים שנה, אבל עדיין ימותו. לכן, מהותית, האדם שהמציא את התרופה לא באמת עשה משהו בעל משמעות מוחלטת. האם באמת טוב יותר לחיות מאשר למות? אליעד מעלה שאלה נוספת: מי בכלל קבע שזה שהצלת חיים הוא טוב? אולי בכלל ... לגרום לכולם להרגיש טוב לחלוטין, זה עדיין יהיה דמיון, כי המציאות עצמה מכילה באופן מהותי גם את הטוב וגם את הרע. מהי אהבה אמיתית של הטוב והרע? אהבה אמיתית לפי אליעד כהן ... שלמעשה המצב שלהם כבר טוב. במקום לעודד אותם להבין מדוע מה שנראה להם רע הוא טוב במהותו, הם מחזקים את האשליה שקיים רע שיש להילחם בו. מהי הדרך האמיתית להפצת טוב בעולם? ... הוא יעשה זאת כמשחק בלבד, ולא מתוך אמונה אמיתית בקיומו של הרע. אליעד נותן דוגמה לילד שמשחק בלגו ומדמיין שהוא מציל אנשים. הילד מבין שזה משחק, וכך גם האדם שמבין באמת - העולם אינו זקוק להצלה, כי אין בו בעיה ... חיים ארוכים באמת טובים? איך לאהוב את הרע? למה אנשים רוצים לעזור לאחרים? האם יש משמעות אמיתית להצלת חיים? מהי אהבה אמיתית? הפעם אדבר על אנשים שרוצים לעשות טוב ולעזור לעולם. ויש אנשים שחושבים שהתכלית היא לעזור ולעשות טוב, וגם זה שקר. האמת היא לא מה שהבן אדם חושב, בכל שקר יש אמת, ... וזה משום שיש רע בעולם. וכל מה שאתה עושה, זה משחקי מילים, והטוב והרע קיימים מבחינה מהותית. מכיוון שלאף אחד לא ברור מה זה טוב ומה זה רע, ממילא לא שייך להגיד שאתה רוצה ... שני מי בכלל מי החליט שזה שהצלת להם את החיים שלהם זה בכלל טוב? מי החליט? מי החליט שלחיות זה יותר טוב? אולי למות זה טוב? אדם אמור שיהיה לו טוב מהחיים וליהנות ושגם לא ישנה לו אם הוא מת או חי. אבל אדם אין לו מושג למה הוא חי, הוא חושב שהוא חי בשביל לחיות , ואז הוא מחליט שאם הוא הצליח להאריך חיים זה טוב. אדם יכול לחשוב שלחיות זה יותר טוב, אולי הצד של המוות יותר טוב, הרי בחיים שלנו יש רוטציה חיים מוות, חיים מוות. ונניח שהחיים טובים ולחיות זו המטרה ואדם ימציא תרופה שתעזור לאנשים לחיות לנצח? האם זה טוב? לא בהכרח, כולם סובלים לפי רמת התסכול שלהם, אם אתה חולה, בריא, ...

מטרת החיים, תכלית החיים, משמעות החיים, יעוד בחיים האם יש לאדם ייעוד בחיים, ומה משמעות השאלה עצמה? אליעד כהן פתח בשאלה מרכזית שנשאל: האם יש לאדם ייעוד בחיים, ואם כן, מהו? הוא שיבח את אופן ניסוח השאלה, משום שלפני שמחפשים מה ... מהו אותו ייעוד. מדוע אדם מרגיש צורך לחפש ייעוד בחיים? אליעד הסביר שהשאלה לגבי קיום ייעוד לחיים עולה בגלל שהאדם רואה בעולם שני סוגי תהליכים: תהליכים עם תכלית ברורה, כמו אכילה למטרת שובע. תהליכים חסרי תכלית ברורה, כמו הטלת קוביות במשחק שש - בש, שהתוצאה שלהן נתפסת כאקראית. האדם עצמו לעיתים פועל ללא מטרה ברורה, למשל, כשאליעד הזיז חפץ על השולחן בלי סיבה מיוחדת. לכן התודעה האנושית מתמודדת עם השאלה: האם החיים עצמם הם תהליך עם ייעוד ברור או שמא הם חסרי תכלית לחלוטין? האם ייעוד האדם קשור לייעוד של העולם כולו? אליעד טען שהשאלה על הייעוד של האדם אינה עומדת בפני עצמה, אלא קשורה לשאלה רחבה יותר על קיום תכלית או ייעוד לכל המציאות. אם לעולם כולו אין תכלית, לא ייתכן שלפרט בודד בתוך העולם תהיה תכלית. אליעד הביא כדוגמה את בריאת העולם, והסביר שאם התהליך הכולל של יצירת היקום הוא חסר מטרה, הרי שגם לחיים האנושיים לא יכולה להיות מטרה. האדם הוא חלק קטן וזניח מתוך תהליך רחב הרבה יותר. האם אפשר למצוא תכלית אמיתית לקיום המציאות? לפי אליעד, כשמנסים להבין את תכלית הקיום של העולם, נתקלים בפרדוקס: כל סיבה שניתן להמציא לקיום העולם ניתן לשאול עליה: ומה הסיבה לסיבה הזו?. למשל, אם נניח שהעולם נוצר כדי לבטא ... למסקנה שגם הקיום עצמו אינו מחויב, כי המציאות כולה יכולה להיעלם בכל רגע. עצם העובדה שאפשר לדמיין שהמציאות תפסיק להתקיים מוכיחה שקיומה אינו מחויב. לכן אין תכלית מוחלטת לקיום, ואם כך, גם לחיי האדם לא יכולה להיות תכלית מוחלטת. האם האדם בכלל בוחר מה לעשות? נקודה נוספת שאליעד העלה היא שהשאלה על ייעוד החיים מניחה שהאדם בוחר ומחליט מה לעשות. למשל, כשכוס מים ... ייעוד ברור לאדם, השאלה הגדולה היא מה קורה לאחר שהאדם משיג את אותו ייעוד. אם האדם משיג את ייעודו ועדיין ממשיך לחפש ייעוד חדש, הרי שהמושג ייעוד מאבד כל משמעות. ואם האדם משיג את ייעודו ואינו מחפש יותר דבר, אז אפשר לומר שהייעוד הוא להגיע למצב שבו האדם מפסיק לחפש ייעוד. במילים אחרות, הייעוד האמיתי של האדם הוא להגיע למצב שאין לו עוד צורך בשום ייעוד. מהי המסקנה הסופית לגבי תכלית החיים? בסוף, אליעד הציג תשובה פרדוקסלית לשאלה על תכלית החיים: מצד אחד, אין ייעוד מוחלט כי העולם חסר סיבה מוחלטת. מצד שני, אם אין תכלית מוחלטת, אז המשמעות של כל רגע ורגע בחיים הופכת להיות התכלית של עצמה. כלומר, האדם צריך לחיות כל רגע בחייו כאילו הרגע עצמו הוא הייעוד, בלי לחפש שום ייעוד מעבר לכך. אם האדם עושה כל פעולה רק לשם הפעולה עצמה (אוכל כדי לאכול, הולך כדי ללכת), הוא למעשה משיג את האושר המוחלט, את המצב שבו הוא לא מחפש עוד דבר. אליעד סיכם שכאשר אדם מבין לעומק שלמציאות אין תכלית סופית, הוא מגיע לשלווה מוחלטת כי הוא מפסיק לשאול למה זה קורה? ומקבל את המציאות כמו שהיא, מתוך הבנה שכל דבר שקורה, קורה בדיוק כפי שהוא אמור לקרות. האם יש לאדם ייעוד בחיים? מה תכלית הקיום? האם יש משמעות לחיים? האם לאדם יש בחירה חופשית? מה המשמעות של חוסר תכלית בחיים? איך לחיות ללא

מטרת החיים, תכלית בריאת העולם, דומם מדבר נשמה, רצון חופשי, בחירה חופשית, חוקי הפיזיקה, מהו רצון, האני מדוע אנשים סובלים וכיצד ...

מטרת החיים, השגת מטרות, המטרה הסופית, מה המטרה שלך, התכלית הסופית, תכלית החיים, משמעות החיים, להציל את המציל למה חשוב לצלם את עצמך ולבדוק את המטרות שלך? אליעד מסביר בתחילת דבריו את החשיבות של צילום עצמי או הקלטת הרצאה, לצורך בדיקת התקשורת של האדם עם עצמו. אם לאדם יש כוונה או מטרה שהוא רוצה להעביר לקהל, הוא עלול לחשוב שהוא מבטא אותה נכון, אבל בפועל הוא אומר בדיוק את ההפך ממה שהתכוון. רק בצפייה מאוחרת ... ניתן לראות אם אכן המילים מביעות את הכוונה המקורית. האם יש לך מטרה רחוקה או שאתה משיג אותה עכשיו? אליעד מפרט לגבי סוגים שונים של מטרות. יש מטרות מיידיות, כמו אדם רעב שאוכל עכשיו כדי להשביע את רעבונו. במקרה כזה, האדם כבר משיג את מטרתו ברגע זה. אבל אם המטרה של האדם רחוקה, ארוכת טווח, אז הפעולה הנוכחית שלו היא רק אמצעי להשגת המטרה בעתיד. לדוגמה, אדם אוכל כדי שיוכל להמשיך לחיות, להתפתח, ולהגיע למטרות רחוקות יותר. מהי המטרה הגדולה ביותר שיכולה להיות לך? אליעד מדגים שאם המטרה שלך היא לגאול את העולם, זוהי מטרה גדולה מאוד. אך הוא מסביר שיש משהו גדול אף יותר: להבין מה המטרה של המטרה שלך. אם תחקור כל מטרה שאתה מציב לעצמך עד סופה, תמיד תגלה שהמטרה הזו מובילה למטרה אחרת. כלומר, תמיד המטרה שלך משרתת מטרה נוספת רחוקה יותר, כך שאין באמת מטרה סופית וחד - משמעית. האם יש בכלל מטרה סופית אמיתית לחיים? אליעד מעמיק ומסביר שבסוף החקירה הפילוסופית, אם תנסה להבין את המטרה הסופית של כל המטרות, תגלה שהכל מוביל לאין סוף. המטרה הסופית אינה טובה או רעה, ואינה חשובה באופן מוחלט. אם בסופו של דבר אין טוב ואין רע, זה אומר שגם כל מה שאנחנו עושים במהלך ...

... מפני הצלחה, פחד מהצלחה, פחד להצליח, מטרות בחיים - מהו פחד מפני הצלחה? ובו יתבאר, ... למה האדם מפחד להצליח? ואיך להתמודד עם הפחד של האדם מכך שהוא יצליח? ופחד מפני הצלחה, הוא פחד שיש לאדם בתת המודע שלו, שמא הוא יצליח להשיג את המטרות שלו. כי לכל אחד, יש בחיים מטרות כאלו ואחרות. ויש פחד מפני הצלחה, שגורם לאדם לפחד להצליח להשיג את המטרות שלו בשלמות. והעניין הוא, כי תת המודע של ... להרגיש רע בכלל. מה שאומר שהאדם רוצה להרגיש טוב כל הזמן. ולהרגיש טוב כל הזמן, פירושו, שהמציאות תהיה כרצון האדם כל הזמן. והנה, לכל אחד בחיים, יש מטרות כאלו ואחרות. והמטרות שיש לאדם בחיים, הם החסרונות שלו. כי המטרות שיש לאדם, הם הרצונות שלו שהוא רוצה להשיג. וכל מטרה שיש לאדם, היא חיסרון שיש לאדם. כי המטרה של האדם, היא למלא את כל החסרונות שלו, ולגרום לכך שהמציאות תשתנה ותהיה כפי מה שהוא רוצה. והאדם מציב כמטרה, לשנות את המציאות, ולגרום לה להיות כרצונו תמיד. וכאשר האדם מצליח להשיג את המטרה שלו ולמלא את רצונו, אז הוא חווה שביעות רצון שמחה ואושר. ולכן האדם רוצה מצד אחד להצליח להשיג את הרצונות ואת המטרות שלו. כי ככל שהאדם משיג יותר את המטרות שלו, כך נוצרת התאמה גדולה יותר, בין רצונו של ... מרגיש טוב יותר. ומצד אחד, כל אדם אמור לרצות להצליח בשלמות, כמה שיותר מהר. ומהיבט מסוים, כל אחד בעולם, אמור ללכת עד הסוף אחרי כל הרצונות שלו. כי המטרה הסופית של האדם, היא, שהוא ירגיש טוב. וזה ... אלא מה, שהאדם שהוא לא טיפש גמור, ושיש לו כבר קצת ניסיון בחיים, הוא יודע ומבין מראש, גם ברמת המודע וגם ברמת תת המודע שלו, שגם אם הוא ישיג את המטרות שלו, הרי שגם אז הוא לא יהיה מרוצה בשלמות, ושתמיד יצוצו מטרות אחרות, שיגרמו לו להרגיש רע. כי ככל שיש לאדם יותר מטרות בחיים, וככל שהאדם יותר נחוש להשיג את המטרות שלו, כך האדם מרגיש יותר רע, מכך שהוא חושב שהמציאות שונה מהרצון שלו. ובמאמר מוסגר נאמר, כי אדם שבטוח שהוא ישיג את המטרות שלו, הוא פחות חווה את החיסרון שלהן, ופחות רע לו מהמטרות שלו. והאדם מייחל להיות מאושר ולהרגיש טוב תמיד. ומצד אחד, יש לאדם תקווה, שאם הוא ישיג את המטרות שלו, אז יהיה לו טוב יותר. וכאשר האדם מרגיש רע, אז יש לו אמונה ותקווה, שאם הוא יצליח בחיים ויצליח להשיג את המטרות שלו, אולי הוא יהיה מאושר בשלמות. והתקווה ... שיש לאדם, גורמת לאדם להירגע מכך שרע לו. כי היא מצננת עבור האדם את הסבל שלו. ומצד שני, האדם מבין ויודע בתוך תוכו, שגם אם הוא כן יצליח להשיג את המטרות שלו, הרי שעדיין הוא ירגיש רע. כי האדם חולה ... לשנות את המציאות באשר היא. וזו הסיבה שהאדם מפחד להצליח. כי האדם מפחד להתאכזב ולגלות את מה שהוא כבר יודע בתת המודע שלו, שגם כאשר הוא ישיג את המטרות שלו, גם אז הוא ירגיש רע ותחושת חיסרון. ומצד אחד, האדם מרגיש רע, מכך שיש לו מטרות שהוא לא משיג אותן. אבל מצד שני, האדם מרגיש טוב, מכך שהוא יכול לשקר את עצמו ולחיות באשליה, שכאילו אם הוא כן ישיג את המטרות שלו, אז כן יהיה לו טוב. כי האדם יודע בסתר ליבו ובתת המודע שלו, שאם הוא כן ישיג את המטרות שלו, את כל המטרות שלו, אז הוא ירגיש הרבה יותר רע. כי אז הוא ... לא להתאכזב ולגלות, שגם אם הוא יקבל את מה שהוא רוצה עדיין הוא ירגיש רע, שזה מצב מתסכל ביותר. והאדם מעדיף לשקר את עצמו, שאם הוא יצליח להשיג את המטרות שלו, אז יהיה לו טוב. אבל הוא מפחד להצליח ...

מטרות ויעדים, התמדה ונחישות, דבקות במטרה, להתמיד במטרות, השגת מטרות בחיים, הצבת יעדים, הצבת מטרות, להשיג מטרות ובו יתבאר אחד העניינים שקשורים להצבת מטרות ויעדים. והוא, העניין של נחישות ושל דבקות במטרה. ויתבאר מהי נחישות אמיתית להשגת מטרות? ואיך להשיג מטרות על ידי דבקות במטרה? ומהי התמדה ונחישות אמיתית, שהאדם צריך כדי להשיג מטרות בחיים? ועוד. וראשית נסביר, מהי בעצם מטרה? וכיצד האדם מגדיר לעצמו מטרה בחיים? והעניין הוא, די פשוט. והוא, שמטרה בחיים, היא בעצם רצון של האדם להשיג דבר כלשהו בחיים שלו. זא שכאשר האדם נולד, עדיין כמעט ואין לו שום מטרות בחיים (מלבד אולי להיות בריא וכיוב). וכאשר האדם גדל, הוא מתחיל להציב לעצמו מטרות בחיים. ומהן בעצם המטרות שהאדם מציב לעצמו בחיים? המטרות האלו, הן בעצם הרצונות של האדם, שהוא מזדהה איתם ושהוא חושב שחשוב ... ואז האדם מזדהה עם הרצון הזה. ואז ממילא נוצרת לאדם מטרה בחיים. דהיינו, מטרה בחיים פירושה, רצון, שהאדם חושב, שאם הוא ישיג אותו, אז החיים ... ואז האדם בוחר להזדהות עם אותו הרצון, ומציב לעצמו כמטרה, להשיג את אותו הרצון שהוא רוצה. ומטרה פירושה, רצון שהאדם חושב שאם הוא ישיג אותו, אז יהיה לו טוב יותר. וממילא זה אומר, שהמטרה הראשית של כל האנשים בעולם, היא להרגיש כמה שיותר טוב. וכאשר האדם מציב לעצמו איזו מטרה, דהיינו, מזדהה עם רצון כלשהו, עכשיו על האדם בעצם להתאמץ להשיג את המטרה שלו. כי האדם לא מציב לעצמו מטרות, שהוא כבר השיג אותן. אלא האדם מציב לעצמו מטרות, שהוא עוד לא השיג אותן. זא האדם לא רוצה לאכול, כאשר הוא שבע. אלא ... למצב אחר. ואז אם האדם מזדהה עם הרצון שלו, ומציב לעצמו מטרה להגשים את הרצון שלו, הרי שבעצם הוא מציב לעצמו מטרה, לשנות את המציאות. וככל שיש לאדם יותר