... באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין סיבה למה שאתה מרגיש? אנשים רבים טוענים לפעמים שהם חווים רגשות או תחושות מסוימות ללא סיבה. הם מרגישים פחד, חרדה, כעס או עצב, וכאשר שואלים אותם מדוע, הם עונים: לא יודע, פשוט ככה. אליעד כהן מסביר שאין דבר כזה בלי סיבה. כל רגש, תחושה או מחשבה שמתרחשת אצל האדם, יש לה סיבה מסוימת גם אם היא נסתרת, לא ידועה או נשכחה לחלוטין. הוא מסביר שכאשר אדם טוען שמשהו קורה ללא סיבה, הוא בעצם אומר: אינני יודע את הסיבה, ולא שבאמת אין סיבה. אליעד מדגיש כי המוח של האדם מתוכנת לחפש היגיון וסיבות לכל דבר שקורה. לכן, כאשר אדם מרגיש משהו שהוא חושב שאין לו סיבה, יש לו שתי אפשרויות: הראשונה לומר אין סיבה ולהפסיק לחפש, והשנייה היא להמשיך ולחפש אחר הסיבה הנסתרת, שכרגע אינה ברורה לו. למה אנשים מעדיפים לחשוב שאין סיבה? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מעדיפים להניח שאין סיבה, היא מפני שזה קל יותר מאשר להתמודד עם חיפוש סיבה לא ידועה. לחפש סיבות זה תהליך מעייף שדורש מאמץ, זמן וכאב נפשי לעיתים. לכן, האדם יעדיף לעיתים לוותר מראש ולקבוע שהתחושה או המחשבה פשוט קיימת ללא סיבה, וכך הוא פוטר את עצמו מן הצורך לחפש ולהתעמק. אך אליעד מסביר שיש כאן בעיה גדולה: כאשר אדם אומר על עצמו אני מרגיש כך ללא סיבה, הוא בעצם מתייג את עצמו כמשוגע. כי מהו שיגעון אם לא לבצע פעולות או להרגיש רגשות ללא סיבה הגיונית ברורה? אדם שהולך ברחוב וצועק הצילו! ללא

... של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, ... שכל חדש וכולי. והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה, שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל

... של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש

... ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה למה אנשים בוכים בלי סיבה? בכי ללא סיבה הוא מצב שבו אדם מוצא את עצמו בוכה בלי סיבה ברורה ובלי שהוא מצליח להבין מדוע הוא עושה זאת. לפי ההסבר של אליעד כהן, יש מספר גורמים שיכולים ... כל יש לחלק את הגורמים לבכי לשני סוגים עיקריים: סיבות פיזיות וסיבות רגשיות. סיבה פיזית: בכי שנובע מגירוי פיזי ישיר, כמו למשל דמעות שנוצרות בעת חיתוך בצל. אליעד נתן דוגמה מצחיקה ... דוגמה זו ממחישה באופן ברור כיצד בכי יכול להיגרם מסיבה פיזית ללא כל רגש מעורב. סיבה רגשית: בכי יכול לנבוע מרגשות חזקים של שמחה או של עצב. אליעד מציין שרוב האנשים, ברוב המקרים, אינם ... או קושי רגשי כלשהו. למה אני מרגיש צורך לבכות בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כי בכי ללא סיבה ברורה, במיוחד כאשר האדם מרגיש שהוא בוכה בלי שהוא יודע למה, נובע מכך שהוא חווה עצב או קושי רגשי ... הוא בעצם מסרב להכיר באופן מודע ברגש השלילי או בסיבה האמיתית לעצב שלו, ואז הרגש יוצא בצורה בלתי נשלטת של בכי. אליעד מבהיר שאדם שבוכה בלי לדעת למה הוא ... מה שיפסיק באופן טבעי את הצורך שלו בבכי ללא סיבה. לסיכום, בכי בלי סיבה אינו באמת חסר סיבה, מדובר בסימן לכך שישנה סיבה רגשית שהאדם פשוט לא מודע לה או מדחיק אותה. הדרך להפסיק בכי כזה היא התמודדות ישירה ואמיתית עם מקור ההדחקה. למה אני בוכה בלי סיבה? הדחקה רגשית ובכי איך לעצור בכי ללא סיבה? למה אני מרגיש עצוב? איך להפסיק להדחיק רגשות? למה זולגות הדמעות מעצמן? לא יודעת למה אני בוכה, למה אני לא יכולה להפסיק לבכות? למה בוכים בלי סיבה? למה אנשים בוכים? הדחקה רגשית, הדחקה ובכי, לבכות ולהדחיק, למה מישהו בוכה? ממה נובע צורך לבכות? למה אני מרגיש צורך לבכות? איך להפסיק לבכות בלי סיבה? איך להפסיק לבכות מכל דבר? איך להתגבר על בכי? לבכות ללא סיבה, בכי בלי סיבה, רצון לבכות בלי סיבה

... מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה מה לעשות כשמגיעים למבוי סתום בחקירה עצמית? אליעד כהן מסביר באופן מפורט מה לעשות כשאדם מגיע למבוי סתום בחקירה ... שלו, מבלי להתייחס לסיבות שעדיין לא ידועות לו. לדוגמה, אדם שרוצה להבין למה הוא מעשן צריך להתחיל לספר מתי הוא מעשן, כמה הוא מעשן, האם ... אומר אני עצבני בלי סיבה, עליו לחקור מה בדיוק הוא חש, מה בדיוק הוא מרגיש באותו רגע של עצבנות, מה קורה בגופו או במחשבתו בדיוק באותו ... מועקה או דיכאון בלי סיבה, עליו לתאר בפירוט מקסימלי את החוויה שלו: מתי היא מתרחשת, מה בדיוק הוא מרגיש, מה היה באותו רגע קודם, ואיך ... למה אני מרגיש מועקה בלי סיבה? איך מתמודדים עם לחץ ללא סיבה? מה לעשות כשלא מבינים את עצמנו? איך לצאת ממבוי סתום בחקירה עצמית? איך לזהות סיבות לפחד לא מוסבר? מדוע כדאי לפרק בעיות לחלקים קטנים? ...

... חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחוייבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה לבחירה חופשית? סיבתיות היא הרעיון שמאחוריו עומדים שני אירועים ... שירד) זה עשוי לגרום לאירועים נוספים לקרות (כמו שהגשם ירד בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר השני לא יקרה. לדוגמה, אם מישהו לא עובד, לא יהיו לו הכנסות. מצד שני, סיבה אפשרית היא סיבה שיכולה לאפשר התרחשות של אירוע מסוים, אך לא בהכרח תגרום לו לקרות. לדוגמה, אם אתה נמצא במקום מסוים, זה לא בהכרח אומר שתפגוש שם אנשים. הקשר בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין ... או אקראי. מצד אחד, אם כל דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל דבר קורה מתוך סיבה ראשונה? דבר מרכזי בהבנת הסיבתיות הוא השאלה האם כל דבר בעולם הוא תוצאה של סיבה ראשונית. לדוגמה, אם אתה קם בבוקר כדי לעבוד, זה לא בהכרח אומר שעשית את זה מתוך סיבה אחת - יכול להיות שזה מבוסס על הרבה סיבות קטנות שונות שמובילות לכך שתפעל בדרך מסוימת. השאלה המהותית היא האם יש סיבה אחת מוחלטת וראשונית לכל דבר שקורה, או האם הדברים הם תוצאה של סדר של סיבות קטנות ושרשרת אירועים. מה הקשר בין סיבתיות לחופש הבחירה? במבט פילוסופי, יש קשר הדוק בין סיבתיות לבין חופש הבחירה. אם כל דבר שקרה הוא תוצאה של סיבה קודמת, אז אולי אין לנו בכלל בחירה חופשית - כל הבחירות שלנו עשויות להיות תוצאה של סיבות שנמצאות מחוץ לשליטתנו. מצד שני, אם אנחנו רואים את עצמנו כבעלי בחירה חופשית, אז התוצאה ... על הסיבתיות? החוקיות של פיזיקה וטבע מציינת כי כל אירוע פיזי או טבעי, קורה על פי חוקי הטבע והפיזיקה, שלפיהם סיבה ותוצאה מחויבות להתקיים. אם כל דבר פיזי נגרם על ידי סיבה קודמת וקשור לחוקים טבעיים, השאלה שמועלת היא: האם אנחנו יכולים להשפיע על כך? האם כל פעולה שלנו נגרמת גם היא מהחוקיות הפיזיקלית? מהו חוק הסיבה הראשונה? החוק של הסיבה הראשונה מדבר על רעיון כי לכל דבר בעולם יש סיבה ראשונית, שהיא ההתחלה לכל התהליכים והאירועים. השאלה היא אם יש

... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה ... כי אי אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. בצד השני, ... כזה, לא היה טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות ... עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים ... שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ... סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות ... מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא

... הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק ... נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של ... אני כועס כי אני מאחר לעבודה. (סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס). אני עצוב כי אין לי כסף. (סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב). אני עצבני כי חם לי. (סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני). נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. (סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי). הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. (סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי). אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. (סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי). אני מפחד שלא אצליח במבחן. (סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה). אני לבד ועצוב לי. (סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי). אני בחרדה מכך שאמות. (סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך). וכיוב ניתן כמובן להביא עוד המון ... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים ... ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות ... לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה : כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס ... מחוייב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ... נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה קרה לפני מה ומה קדם למה, בציר הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה. לדוגמה: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. נשאל: מה קדם למה, ...

... של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית מונע את הקיום של האין סיבה. כי אם קיים במציאות דבר כלשהו שאין לו סיבה, הרי שממילא זה מוריד מהכוח ומשנה את המשמעות של היש סיבה. וכן להפך, שהקיום של יש סיבה, דורש הבנה מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה מהביטוי שלו במציאות. ולא רק שהיש סיבה נשאר ברמת הפוטנציאל בלבד, אלא שהוא גם ממשיך להתקיים בפועל, גם אם נאמר שאין שום סיבה לשום דבר. כי לומר שאין שום סיבה לשום דבר, זה בעצם לומר שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כי אין סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות היש סיבה, הרי שבכך בעצם אמרנו שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר. כי אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום

... סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? איך סיבה גורמת לתוצאה? כשאנחנו נתקלים בשני אירועים שונים, אנו נוטים להניח שאחד מהם הוא הסיבה והשני הוא התוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו מדליקים אש בעזרת גפרור ומקרבים אותה לנייר, התוצאה היא שהנייר נשרף. במקרה כזה, האש נחשבת לסיבה , והשריפה של הנייר היא התוצאה. לאחר שזיהינו את הסיבה והתוצאה, עולה השאלה איך האש גרמה לנייר להישרף? למעשה, בשאלה הזו ... איך כדור הארץ מסתובב? או איך הנייר נשרף?, אנחנו בעצם מחפשים מהי הסיבה לכך שאותו אירוע התרחש. כלומר, השאלה איך משהו קורה? היא ניסיון להבין את הסיבות לתופעה שאנו עדים לה. כשאנחנו יודעים כבר שיש לנו סיבה ותוצאה, מדוע אנחנו בכל זאת שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה? הרי לכאורה כבר יש לנו את הסיבה. למה לשאול איך הסיבה גורמת לתוצאה אם כבר יש לנו סיבה? כשאנחנו שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה?, אנו בעצם מנסים למצוא את החוליה החסרה או את השלבים הנסתרים בתהליך הסיבתיות. אם אנחנו מזהים סיבה כלשהי לתוצאה מסוימת, אך עדיין שואלים איך היא גורמת לכך?, זה אומר שאנחנו חושבים שיש משהו נוסף בין הסיבה שזיהינו לבין התוצאה עצמה. יש לכך שתי אפשרויות מרכזיות: הסיבה שזיהינו היא לא הסיבה הישירה או הקרובה ביותר לתוצאה, אלא היא חלק משרשרת ארוכה יותר של סיבות, מה שנקרא שרשרת סיבתית. הסיבה היא אכן קרובה לתוצאה, אבל יש עוד סיבות נוספות הפועלות במקביל אליה ויחד הן יוצרות את התוצאה הסופית. מהו ... סיבתית (סבא - אבא - בן)? במבנה שרשרת סיבתית, כל תוצאה נוצרת מסיבה מסוימת, אך הסיבה עצמה היא תוצאה של סיבה אחרת, וכך נמשכת השרשרת אחורה בזמן או בתהליך. לדוגמה, אם יש לנו ...