... מובילה אותם אל הנקודה הטובה ביותר עבורם. וכאן עבור אותם אנשים שבטוחים בדרכם, ניתן את נקודת המחשבה הבאה. והיא, שכל זמן שהאדם לא הגיע אל
סוף הדרך שבה הוא הולך, הרי שהוא לא ... יכול לשער הרבה השערות ולהניח הרבה הנחות, והאדם יכול לקוות הרבה תקוות ולדמיין הרבה דמיונות, אבל כל זמן שהאדם עצמו באופן אישי לא הגיע אל
סוף הדרך שבה הוא עצמו הולך, הרי שהוא ... ללכת בדרך שתשיג עבורך את מה שאתה באמת רוצה. וכל זמן שלא ברור לאדם בשלמות מה באמת הוא רוצה, וכל זמן שלא ברור לאדם בשלמות, מה בדיוק יש
בסוף הדרך שאליה הוא הולך, והאם באמת ... הוא הולך, ולהיכן בדיוק הדרך מובילה אותו, הרי שיכול להיות שהאדם צועד אל גיהנום, למרות שבכלל נדמה לו שהוא צועד לגן עדן. ורק מי שמגיע
לסוף הדרך, רק הוא יכול לדעת להיכן הדרך מובילה. ורק מי שנמצא
בסוף הדרך הנכונה, הדרך אל האושר, רק ... להשיג ומה באמת המטרה הפנימית שלו בחיים, שהיא זו שמניעה אותו. והקצה השני הוא, על ידי זה שהאדם יחקור וידרוש ויבדוק היטב, מה בדיוק מחכה לי
בסוף הדרך שבה אני הולך. כי כל אדם הולך ... לעצור ולחשוב. להיכן הדרך שלי מובילה אותי? מה הסוף? מה יש בסוף? להיכן הכל מתקדם? מה התכלית של מה שאני עושה? מה בדיוק הדבר שאליו מגיעים
בסוף הדרך? האם אני בכלל בטוח שאני רוצה ... נוספים הולכים בה? האם אני באופן אישי חושב שהדרך הזו נכונה, גם בלי קשר לזה שעוד אנשים חושבים שהיא נכונה? האם אני באמת מבין מה קורה
בסוף הדרך? האם זה שסיפר לי על הדרך שבה אני הולך, האם הוא עצמו באופן אישי היה
בסוף הדרך? האם זה שמנהיג אותי ושמוביל אותי בדרך כלשהי, האם הוא עצמו מדבר מתוך נקודת מבט של מישהו שרוצה להגיע אל
סוף הדרך , או מתוך נקודת מבט של מישהו שכבר הגיע
לסוף הדרך, ושהוא רק מראה גם לי את הדרך? כי אם המנהיג עצמו אומר שהוא עצמו עוד לא הגיע
לסוף הדרך, הרי שעל האדם להיות מאוד ערני וזהיר, ועל האדם לזכור שזה שמוביל אותו, יודע מה יש
בסוף הדרך, בדיוק כמו שהוא עצמו יודע מה יש
בסוף הדרך. דהיינו, גם הוא וגם זה שמוביל אותו, אף אחד לא באמת יודע מה יש
בסוף הדרך, כי גם האדם עצמו וגם המנהיג עצמו, אף אחד מהם לא היה עדיין
בסוף הדרך.