האם אפשר באמת לסמוך על מישהו או משהו בחיים?

השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה בהרצאה היא על מי או על מה אפשר לסמוך בחיים. לפי אליעד, התשובה לכך מורכבת מאוד ותלויה בגילוי האמת הסופי ובבדיקה עמוקה של כל הנחות היסוד שלנו.

האם אפשר לסמוך על החושים ועל השכל שלנו?

אליעד מסביר שבעיקרון, יש שתי אפשרויות בסיסיות בנוגע לחושים ולשכל:

• האפשרות הראשונה היא שהחושים והשכל אכן אומרים לנו את האמת באופן מלא, ובמצב זה ניתן לסמוך עליהם לחלוטין.
• האפשרות השנייה היא שהחושים והשכל מטעים אותנו או "מבלפים" אותנו, ואז כמובן אי אפשר לסמוך עליהם באופן מוחלט.

כדי לדעת על מי לסמוך, האדם צריך לברר את האמת לעומקה. אם אדם בודק ובוחן את החושים והשכל באופן יסודי, יכול להיות שיגלה שחלק מהדברים אכן נכונים ואמיתיים, בעוד חלק אחר אינו נכון. כאשר אדם מגלה שחלק מהדברים שהחושים והשכל אומרים לו הם אמת, הוא יכול לבחור לסמוך על אותם חלקים ספציפיים. מצד שני, אם התברר לו שהחושים או השכל "מבלפים" אותו, הוא עדיין יכול לבחור לשקר לעצמו ולהמשיך לסמוך עליהם, אבל הוא עושה זאת במודע.

מה המשמעות של "לסמוך" באופן מוחלט על משהו או מישהו?

אליעד כהן מסביר שלסמוך זו מילה גדולה, כי כדי לסמוך על משהו באופן מלא ומוחלט, אתה חייב להיות בטוח במאה אחוז שהדבר הזה הוא תמיד אמיתי, אמין ונכון. אך מאחר שבדרך כלל יש ספקות לגבי המציאות ולגבי מה שהחושים והשכל שלנו אומרים, בפועל אי אפשר לסמוך על שום דבר או אדם באופן מוחלט.

הוא נותן דוגמה לאנשים שאומרים שהם סומכים על אלוהים. לטענתו, גם אנשים אלו לא באמת סומכים באופן מלא על אלוהים, כי אם היו סומכים עליו לחלוטין, הם לא היו מבקשים שום דבר ממנו. אם אדם מתפלל שיהיה בריא או שיבוא המשיח, הרי שבפועל הוא אינו סומך לחלוטין על אלוהים, שהרי אם היה סומך עליו באופן מלא היה מקבל בשלווה כל מצב כפי שהוא.

למה אי אפשר לסמוך אפילו על אלוהים?

אליעד מתאר שהסיבה לכך שאי אפשר לסמוך אפילו על אלוהים, היא שאין ודאות מוחלטת שאותו אלוהים ירצה תמיד בטובתנו כפי שאנחנו תופסים אותה. ייתכן שהאל יפעל לטובתנו אך בדרך שנתפסת לנו כ"רעה", ולכן לא ניתן לסמוך עליו שיפעל תמיד בהתאם לציפיות שלנו.

הוא מציין גם שאנשים שמפחדים לסמוך על עצמם לעיתים קרובות פונים לסמוך על אלוהים, מתוך חשש לקחת אחריות על עצמם ועל החלטותיהם. אליעד מסביר שדווקא האנשים האלה מתערערים כאשר נאמר להם שגם על אלוהים לא ניתן באמת לסמוך במובן שהם חשבו.

מה המסקנה הסופית לגבי האפשרות לסמוך?

המסקנה שאליעד מגיע אליה היא שאין על מי לסמוך באופן מוחלט, לא על אנשים, לא על השכל, לא על החושים ואפילו לא על אלוהים. הוא מדגיש משפט מוכר "אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים", אך מפריך גם את המשפט הזה ומסביר שאפילו לא ניתן לסמוך על אותו "אבינו שבשמיים" במובן המקובל. כל זה מוביל להבנה הפנימית של האדם שאין לו למעשה על מי לסמוך מלבד האמת עצמה, ורק לאחר בירור מלא של האמת ניתן יהיה לדעת מה אמין ומה לא.

אליעד מדגיש שכדי להגיע לוודאות כזו האדם חייב להיות פתוח לאפשרות שהוא לא יכול לסמוך על שום דבר, וזהו הצעד הראשון לגילוי האמת המוחלטת.

האם אדם יכול לבחור במודע לסמוך על משהו שידוע לו שהוא שקר?

כן, אליעד מדגים שהאדם יכול לשקר לעצמו באופן מודע. גם אם הוא יודע שהשכל או החושים שלו לא אמינים, הוא יכול להחליט לסמוך עליהם בכל זאת, אך הוא צריך לדעת שהוא בוחר בשקר באופן מודע. אין איסור לעשות זאת, אך זו בחירה שהאדם עושה תוך מודעות לכך שהוא בוחר בשקר.

לסיכום, האם יש אמת מוחלטת לסמוך עליה?

בסופו של דבר, לפי אליעד, רק לאחר שהאדם מטיל ספק בהכל ובודק באופן יסודי כל דבר, הוא יכול לגלות משהו שאולי יוכל לסמוך עליו באמת. אבל לפני השלב הזה, האדם נמצא במצב של ספק מתמיד ואי - ודאות, ולכן לא יכול לסמוך על שום דבר לחלוטין. רק דרך חקירה פנימית והטלת ספק בכל ניתן להגיע לאותה אמת מוחלטת שאולי תאפשר לסמוך באמת.