כל אדם רוצה להיות מאושר. והאושר הוא הבנה של המציאות. הבנה כ"כ גדולה, עד שאין מה להבין מרוב שהכל ברור. ולהבין את המציאות, פירושו להבין גם את הדברים שיש בה. וללמוד מכל דבר, זאת זכות. כי כאשר האדם לא יכול ללמוד מכל דבר, הרי שהוא מוגבל ביכולת שלו ליהנות. כי ההנאה הכי גדולה, היא ההתחדשות של השכל. ומי שיודע ללמוד כל הזמן, הוא כל הזמן מגלה דברים חדשים, וכך הוא כל הזמן מתחדש.

והשאלה הנשאלת היא, איך בעצם אפשר ללמוד מכל דבר? ומהי מהות העניין של הלימוד מכל דבר?

והנה, האושר הוא הבנת המציאות כנ"ל. והבנת המציאות פירושו, הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, לכל תוצאה יש סיבה שגרמה לה לקרות. ולכל סיבה ולכל אירוע, גם הוא יש סיבה אחרת שקודמת לו, שהיא זו שגרמה לו לקרות. ולכל סיבה, יש סיבה אחרת שקודמת לה.

ולכל הסיבות, יש בהתחלתו של דבר, סיבה אחת, שהיא זו שמניעה את כל הדברים. והבנת המציאות, פירושו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות.

וכיו"ב ניתן לבאר, שכל הדברים שבעולם פועלים לפי חוקים כלשהם. ויש תבנית קבועה וכללים קבועים שלפיהם הדברים פועלים. וכל החוקים שיש בעולם, הם חלקים של חוקים אחרי כלליים יותר ורחבים יותר. כי כל כלל שיש בעולם, הוא חלק מכלל אחר שכולל אותו. ויש דבר אחד וחוק אחד וכלל אחד, שהוא כולל את כל החוקים. וההבנה שלו, היא הבנת המציאות.

וכיו"ב ניתן לבאר, שכל הדברים שיש בעולם, כולם פועלים לפי שכל כלשהו. וכל דעה שיש בעולם, היא נובעת משכל כלשהו. וכל שכל שיש בעולם, הוא נובע משכל אחר שגורם לו להיות נכון. כי כל שכל, הוא מבוסס על שכל אחר. וכל הנחת יסוד, היא מבוססת על הנחת יסוד אחרת. עד שהכל מבוסס על דבר כלשהו. והבנת השכל שעליו מבוסס הכל, היא הבנת המציאות.

והבנת השכל של המציאות, היא הבנת הסיבה הראשונה, והיא הבנת הכלל שעל פיו פועלת המציאות. והכל אחד.

והנה, השכל הזה של המציאות, הוא נמצא בכל דבר ודבר. וכל דבר ודבר שיש בעולם, הוא פועל לפי היגיון כלשהו. והשכל של המציאות, הוא בא לידי ביטוי בכל דבר ודבר שיש בעולם. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא באה לידי ביטוי בכל האירועים שיש בעולם. כי כל האירועים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה של כל הסיבות.

ומי שהוא רוצה להיות חכם, דהיינו, להבין את הסיבה של כל הסיבות, עליו לנסות להבין את התהליכים שהוא רואה מולו. ועל האדם פשוט להתבונן על דברים שהוא רואה, ולנסות להבין אותם. להבין מה הוא רואה. ולמה הדברים הם כך ולא אחרת.

כי הסיבה של כל הסיבות, שהיא הסיבה הראשונה, היא באה לידי ביטוי בכל דבר. וכל הדברים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה. ומי שרוצה לגלות את הסיבה הזאת של כל הסיבות, עליו לנסות לחפש את הסיבה של כל דבר. ודרך זה שהאדם מחפש את הסיבה של כל דבר, דרך זה האדם חוזר אחורה בזמן, ומתחבר לסיבה הראשונה.

ולחפש את הסיבה של כל דבר, זה בצורה מאוד פשוטה. ואיך? על ידי זה שהאדם פשוט מנסה להבין את הסיבה שבגללה הדבר הוא כפי מה שהוא ולא אחרת. ודרך זה האדם מגלה אין סוף שכל, עד שבסופו של דבר, האדם מגלה את הסיבה של כל הסיבות.

והדבר נכון גם על הצד השני. כי הסיבה של כל הסיבות, שהיא הסיבה הראשונה, תכליתה היא להשיג את התוצאה האחרונה של כל התוצאות. כי כל דבר מוביל לדבר. וכל דבר מוביל לדבר אחר. וכל הדברים כולם, בסופו של דבר, כולם מובילים לדבר אחד, שהוא התכלית הסופית של כל הדברים.

והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא כדי להשיג את התכלית הסופית של כל הדברים. וכל הדברים שיש בעולם, הם כולם חלקים מהדרך אל התכלית הסופית של כל הדברים. וכל דבר שיש בעולם, הוא מוביל אל התכלית הסופית של כל הדברים.

ומי שרוצה לגלות את התכלית הסופית של כל הדברים, דהיינו, להבין את תכלית הקיום ואת משמעות החיים, עליו פשוט לנסות להתבונן להיכן כל הדברים מובילים. כי כל דבר שקורה, הוא מוביל לאיזה דבר אחר. וכל הדברים בסופו של דבר, מובילים לדבר אחד.

ומי שרוצה להבין את הסוף של כל הדברים, עליו פשוט להתבונן על התוצאה של כל הדברים. דהיינו, על האדם פשוט לנסות להבין, להיכן מוביל כל דבר. כי כל דבר וכל צורת מחשבה וכל אירוע, כל דבר גורר אחריו דבר אחר. ועל האדם לנסות להתבונן על הנקודה שאליה מובילים כל הדברים.

ונמצא אם כן, כי האדם יכול להתבונן על הסיבה של כל דבר, או על התוצאה של כל דבר. ועל ידי זה האדם בסופו של דבר, מגיע אל הסיבה הראשונה, ואל התוצאה האחרונה. שהן כמובן מחוברות. כי הסיבה הראשונה, מטרתה היא התוצאה האחרונה. כך שהאדם יכול להתבונן על הסיבות או על התוצאות, עד שהוא יגיע לקצה של התהליך כולו....