מה המהות של השאלה? לכל שאלה יש מהות, השורש של השאלה, איך להבין שאלה? דוגמה לניתוח שאלה, החוקיות של השאלה, איך למצוא תשובה לשאלה? מוח מהיר, מוח איטי, האם יש בחירה חופשית? אקראי או סיבתי
מהי הדרך להבין לעומק את המהות של כל שאלה?
אליעד כהן פתח והסביר שכאשר בן אדם שואל שאלה, חשוב קודם כל להבין מה בדיוק עומד מאחורי השאלה שלו, כלומר, להבין את המהות שלה. לכל שאלה יש "שורש", מהות עמוקה יותר, שעליה מבוססת השאלה עצמה. אדם ששואל משהו ספציפי, כמו "מה השעה?" או "איך להגיע לירושלים?" בעצם שואל משהו שיש לו מהות בסיסית. למשל, כשמישהו שואל "מה השעה?", הוא כנראה רוצה לדעת מתי הוא צריך לצאת לפגישה או משהו דומה. כשהוא שואל באיזה כביש נוסעים לירושלים, הוא למעשה מבקש מידע מתוך זיכרון קודם, ולכן מי שנותן תשובה לשאלות כאלו עושה זאת מתוך הזיכרון שלו.
הוא המשיך בהסבר שבשביל להבין לעומק שאלה, צריך לשאול את עצמך "מהן הנחות היסוד שעומדות מאחורי השאלה?" לדוגמה, כאשר מישהו נתקל בתרגיל במתמטיקה, כמו תרגיל בגיאומטריה, הוא קודם מבין את השאלה לעומק, מזהה לאילו חוקיות או עקרונות בסיסיים היא מתייחסת, ואז בוחר משפטים או נוסחאות שיכולים לפתור את התרגיל. כלומר, צריך לזהות מה בדיוק המהות או הקושי שבתרגיל: האם זה בגלל הנעלמים, הסוגריים, ההעלאה בחזקה וכו'.
אליעד נתן דוגמה מפורטת נוספת והסביר שאם נתון תרגיל פשוט כמו "2x ועוד 5 שווה 7", יש לכך חוקיות בסיסית: "משוואה עם נעלם". כך כל משוואה דומה היא וריאציה של המהות הזאת. המהות היא העיקרון הבסיסי של השאלה, והוא זה שמאפשר לפתור אותה.
מדוע חשוב לחפש את המהות של השאלה?
אליעד כהן ציין שכשבן אדם שואל, למשל, "האם יש מוח שחושב או מבין את המציאות יותר מהר ממוח אחר?" חשוב להבין מה בדיוק המהות של השאלה הזו. על פניו, השאלה נראית פשוטה וברורה: ברור שיש אנשים שחושבים מהר יותר או לאט יותר. אבל הוא התעקש על השימוש במילה "מוח", והסביר שהשאלה במקור הייתה אם יש מוח שמבין יותר מהר את החוקיות של המציאות. מדוע לא לשאול פשוט האם יש אנשים שחושבים מהר יותר? כי כשמדברים על "מוח", הדגש הוא על מבנה ביולוגי או מבנה בסיסי מולד, כלומר, שהשואל בעצם שאל האם מדובר במשהו מובנה, ביולוגי או גנטי.
אליעד הסביר לעומק שיכולים להיות שני פירושים לשאלה הזו:
האם ההבדל ביכולת חשיבה הוא סיבתי או אקראי?
אליעד המשיך ופירש עוד יותר את המהות של השאלה. לדבריו, מי ששאל זאת במקור למעשה שואל שאלה עמוקה עוד יותר: האם העובדה שאדם מסוים חושב מהר יותר מאחרים נובעת מסיבה כלשהי (למשל, הוא התאמן יותר, למד יותר, התפתח או התאמן) או שהדבר הוא אקראי לחלוטין, כלומר, תוצאה של מבנה ביולוגי מולד שאין לו שליטה עליו?
השאלה הזאת קשורה לשאלה פילוסופית רחבה עוד יותר: האם יש לאדם בחירה חופשית או לא? אם המהירות שבה האדם חושב תלויה באימונים שלו, הרי שיש בחירה חופשית, כי הוא יכול היה להתאמן ולחשוב מהר יותר. לעומת זאת, אם זה דבר מולד שאין לאדם שליטה עליו, הרי שההבדל הוא אקראי לחלוטין, ואין לאדם בחירה.
מה הקשר בין בחירה חופשית, אקראיות וסיבתיות?
אליעד המשיך ופירט את הקשר בין המהות של השאלה לבין הנושא של בחירה חופשית. אם בן אדם אומר שהוא עושה משהו כי הוא מרגיש כך או רוצה כך, אז צריך לשאול - האם הוא יכול לבחור את מה שהוא מרגיש? אם התשובה היא לא, אז אין לו באמת בחירה חופשית...
אליעד כהן פתח והסביר שכאשר בן אדם שואל שאלה, חשוב קודם כל להבין מה בדיוק עומד מאחורי השאלה שלו, כלומר, להבין את המהות שלה. לכל שאלה יש "שורש", מהות עמוקה יותר, שעליה מבוססת השאלה עצמה. אדם ששואל משהו ספציפי, כמו "מה השעה?" או "איך להגיע לירושלים?" בעצם שואל משהו שיש לו מהות בסיסית. למשל, כשמישהו שואל "מה השעה?", הוא כנראה רוצה לדעת מתי הוא צריך לצאת לפגישה או משהו דומה. כשהוא שואל באיזה כביש נוסעים לירושלים, הוא למעשה מבקש מידע מתוך זיכרון קודם, ולכן מי שנותן תשובה לשאלות כאלו עושה זאת מתוך הזיכרון שלו.
הוא המשיך בהסבר שבשביל להבין לעומק שאלה, צריך לשאול את עצמך "מהן הנחות היסוד שעומדות מאחורי השאלה?" לדוגמה, כאשר מישהו נתקל בתרגיל במתמטיקה, כמו תרגיל בגיאומטריה, הוא קודם מבין את השאלה לעומק, מזהה לאילו חוקיות או עקרונות בסיסיים היא מתייחסת, ואז בוחר משפטים או נוסחאות שיכולים לפתור את התרגיל. כלומר, צריך לזהות מה בדיוק המהות או הקושי שבתרגיל: האם זה בגלל הנעלמים, הסוגריים, ההעלאה בחזקה וכו'.
אליעד נתן דוגמה מפורטת נוספת והסביר שאם נתון תרגיל פשוט כמו "2x ועוד 5 שווה 7", יש לכך חוקיות בסיסית: "משוואה עם נעלם". כך כל משוואה דומה היא וריאציה של המהות הזאת. המהות היא העיקרון הבסיסי של השאלה, והוא זה שמאפשר לפתור אותה.
מדוע חשוב לחפש את המהות של השאלה?
אליעד כהן ציין שכשבן אדם שואל, למשל, "האם יש מוח שחושב או מבין את המציאות יותר מהר ממוח אחר?" חשוב להבין מה בדיוק המהות של השאלה הזו. על פניו, השאלה נראית פשוטה וברורה: ברור שיש אנשים שחושבים מהר יותר או לאט יותר. אבל הוא התעקש על השימוש במילה "מוח", והסביר שהשאלה במקור הייתה אם יש מוח שמבין יותר מהר את החוקיות של המציאות. מדוע לא לשאול פשוט האם יש אנשים שחושבים מהר יותר? כי כשמדברים על "מוח", הדגש הוא על מבנה ביולוגי או מבנה בסיסי מולד, כלומר, שהשואל בעצם שאל האם מדובר במשהו מובנה, ביולוגי או גנטי.
אליעד הסביר לעומק שיכולים להיות שני פירושים לשאלה הזו:
- האם יש אנשים שבאופן כללי חושבים יותר מהר מאחרים (פירוש פשוט).
- האם יש מוח מסוים (ברמת המבנה הביולוגי, הגנטי או הפיזיקלי) שבנוי כך שהוא מסוגל להבין יותר מהר את חוקי המציאות ביחס למוחות אחרים.
האם ההבדל ביכולת חשיבה הוא סיבתי או אקראי?
אליעד המשיך ופירש עוד יותר את המהות של השאלה. לדבריו, מי ששאל זאת במקור למעשה שואל שאלה עמוקה עוד יותר: האם העובדה שאדם מסוים חושב מהר יותר מאחרים נובעת מסיבה כלשהי (למשל, הוא התאמן יותר, למד יותר, התפתח או התאמן) או שהדבר הוא אקראי לחלוטין, כלומר, תוצאה של מבנה ביולוגי מולד שאין לו שליטה עליו?
השאלה הזאת קשורה לשאלה פילוסופית רחבה עוד יותר: האם יש לאדם בחירה חופשית או לא? אם המהירות שבה האדם חושב תלויה באימונים שלו, הרי שיש בחירה חופשית, כי הוא יכול היה להתאמן ולחשוב מהר יותר. לעומת זאת, אם זה דבר מולד שאין לאדם שליטה עליו, הרי שההבדל הוא אקראי לחלוטין, ואין לאדם בחירה.
מה הקשר בין בחירה חופשית, אקראיות וסיבתיות?
אליעד המשיך ופירט את הקשר בין המהות של השאלה לבין הנושא של בחירה חופשית. אם בן אדם אומר שהוא עושה משהו כי הוא מרגיש כך או רוצה כך, אז צריך לשאול - האם הוא יכול לבחור את מה שהוא מרגיש? אם התשובה היא לא, אז אין לו באמת בחירה חופשית...
- האם יש מוח שחושב מהר יותר?
- מהי המהות של השאלה?
- האם יש בחירה חופשית?
- מה זה אקראי או סיבתי?
- איך למצוא תשובות לשאלות מורכבות?
- איך להבין שאלה לעומק?
- האם יש הבדל בין יש לאין?