8:29חקירה רגשית, ניתוח צורת שאלה, ניתוח מבנה שאלה, ניתוח רגשי, איך לשאול שאלה, לקרוא אנשים, למה אתה מתכוון
למה אנשים מוסיפים הקדמות מיותרות לשאלות שלהם?
אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו על חקירה רגשית וניתוח מבנה שאלות מדוע אנשים מוסיפים הקדמות והסברים שלכאורה אינם נחוצים לשאלות שהם שואלים. אליעד מביא דוגמה מעשית של שיחה בין שני אנשים, שבה אחד השואלים מתחיל את שאלתו באמירה כמו "יש לי שאלה פרקטית", ורק לאחר מכן שואל את השאלה עצמה. אליעד מנתח זאת ומסביר כי עצם ההכרזה מראש שמדובר בשאלה פרקטית מצביעה על כך שיש בשואל תחושת אי - נוחות, חוסר ביטחון או צורך להגן על עצמו.
מה מסתתר מאחורי האמירה "יש לי שאלה פרקטית"?
לפי ההסבר של אליעד, כשאדם מוסיף הקדמה בסגנון "זו שאלה פרקטית", הוא למעשה מגיב באופן רגשי ופסיכולוגי למחשבות פנימיות או לתחושות לא נעימות. לדוגמה, אם הוא רגיל לשאול שאלות שנראות לאנשים אחרים פילוסופיות או מופשטות מדי, ייתכן והוא כבר חושש או נבוך מכך, ולכן הוא מנסה להגן על עצמו מראש על ידי אמירה מוקדמת שהפעם הוא שואל משהו מועיל, ממשי או פרקטי. זוהי פעולה פסיכולוגית שבה האדם למעשה מנסה להרגיע את עצמו ולהגן על התדמית שלו בעיני עצמו ובעיני אחרים.
מדוע קשה לאנשים לשאול ישירות את השאלה שלהם בלי הקדמה?
אליעד כהן מתאר שבמקרים רבים אנשים מרגישים צורך לתת רקע או הקדמה ארוכה לפני השאלה שלהם, כי הם חוששים שאולי השאלה תיתפס כלא מספיק חשובה או מועילה. כאשר אדם אומר מראש "יש לי שאלה פרקטית", הוא בעצם מאותת למאזינים שהוא מודע לכך שייתכן שהשאלות שלו בעבר היו לא מעשיות, ולכן הוא מנסה כעת להדגיש את חשיבות השאלה הנוכחית. אך לפי אליעד, דווקא הקדמה זו חושפת את הפחד או חוסר הביטחון של השואל.
כיצד אליעד כהן מציע לנתח ולקרוא אנשים לפי השאלות שהם שואלים?
אליעד מסביר שלכל שאלה יש שני רבדים:
למה לפעמים הקדמות ארוכות דווקא מפריעות לשאלה להיות ברורה?
אליעד מדגים איך לפעמים ההקדמות דווקא מבלבלות ומרחיקות את המאזינים מהשאלה האמיתית. הוא נותן דוגמה שבה אדם מתחיל בשאלה עם הקדמה שאינה נחוצה, ובסופו של דבר אנשים אינם מבינים מה השאלה בפועל, או למה בכלל הייתה נחוצה ההקדמה הזו. אליעד מסביר כי ההקדמה הארוכה, במקום ליצור הבנה ועניין, יוצרת תחושת בלבול, כי המאזין מנסה להבין את ההקשר ואת הסיבות לכך שהשואל בחר להדגיש שזו שאלה "פרקטית", במקום להתמקד בתוכן השאלה עצמה.
איך אפשר לשאול שאלות בצורה טובה יותר לפי אליעד כהן?
לפי ההסברים של אליעד, הדרך הטובה ביותר לשאול שאלות היא פשוט לשאול אותן באופן ישיר, בלי הקדמות מיותרות או הסברים מקדימים. הוא מציע שאם רוצים להוסיף מידע נוסף, רצוי לעשות זאת אחרי ששאלתם את השאלה, כי אז ברור בדיוק על מה מדובר ומהו ההקשר. ההמלצה שלו היא להימנע מהסברים או מהקדמות שלא מוסיפים מידע חיוני או שקשורים לרגשות הפנימיים של השואל לגבי חשיבות השאלה.
מה הקשר בין השאלה ששואלים לבין הביטחון העצמי של השואל?
אליעד מתאר באופן מפורט את הקשר בין הצורה שבה אדם שואל שאלות לבין הביטחון העצמי שלו. אם אדם מרגיש צורך להוסיף הקדמה כדי להצדיק את השאלה, הוא למעשה מפגין חוסר ביטחון לגבי הערך של השאלה שלו. שאלות שמוצגות בצורה פשוטה, ישירה וללא צורך להצדיק אותן מראש, משדרות ביטחון עצמי גבוה יותר. לעומת זאת, שאלות שכוללות הקדמות, הסברים או התנצלויות מראש משדרות חוסר ביטחון ופחד מתגובת האחרים.
איך נוכל לזהות את הכוונה האמיתית של האדם מתוך השאלה שהוא שואל?
אליעד מציע טכניקה של חקירה רגשית וניתוח רגשי של השאלה. כאשר אדם שואל משהו, כדאי לשים לב לניואנסים - כמו טון הדיבור, אורך ההקדמה, הניסוח ואפילו מילים ספציפיות שהוא בוחר להשתמש בהן. לפי הטכניקה הזו, המאזין יכול לזהות אילו רגשות עומדים מאחורי השאלה (כמו פחד, בושה או חוסר ביטחון) ובכך להבין את הכוונה האמיתית והעמוקה יותר של השואל.
אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו על חקירה רגשית וניתוח מבנה שאלות מדוע אנשים מוסיפים הקדמות והסברים שלכאורה אינם נחוצים לשאלות שהם שואלים. אליעד מביא דוגמה מעשית של שיחה בין שני אנשים, שבה אחד השואלים מתחיל את שאלתו באמירה כמו "יש לי שאלה פרקטית", ורק לאחר מכן שואל את השאלה עצמה. אליעד מנתח זאת ומסביר כי עצם ההכרזה מראש שמדובר בשאלה פרקטית מצביעה על כך שיש בשואל תחושת אי - נוחות, חוסר ביטחון או צורך להגן על עצמו.
מה מסתתר מאחורי האמירה "יש לי שאלה פרקטית"?
לפי ההסבר של אליעד, כשאדם מוסיף הקדמה בסגנון "זו שאלה פרקטית", הוא למעשה מגיב באופן רגשי ופסיכולוגי למחשבות פנימיות או לתחושות לא נעימות. לדוגמה, אם הוא רגיל לשאול שאלות שנראות לאנשים אחרים פילוסופיות או מופשטות מדי, ייתכן והוא כבר חושש או נבוך מכך, ולכן הוא מנסה להגן על עצמו מראש על ידי אמירה מוקדמת שהפעם הוא שואל משהו מועיל, ממשי או פרקטי. זוהי פעולה פסיכולוגית שבה האדם למעשה מנסה להרגיע את עצמו ולהגן על התדמית שלו בעיני עצמו ובעיני אחרים.
מדוע קשה לאנשים לשאול ישירות את השאלה שלהם בלי הקדמה?
אליעד כהן מתאר שבמקרים רבים אנשים מרגישים צורך לתת רקע או הקדמה ארוכה לפני השאלה שלהם, כי הם חוששים שאולי השאלה תיתפס כלא מספיק חשובה או מועילה. כאשר אדם אומר מראש "יש לי שאלה פרקטית", הוא בעצם מאותת למאזינים שהוא מודע לכך שייתכן שהשאלות שלו בעבר היו לא מעשיות, ולכן הוא מנסה כעת להדגיש את חשיבות השאלה הנוכחית. אך לפי אליעד, דווקא הקדמה זו חושפת את הפחד או חוסר הביטחון של השואל.
כיצד אליעד כהן מציע לנתח ולקרוא אנשים לפי השאלות שהם שואלים?
אליעד מסביר שלכל שאלה יש שני רבדים:
- הרובד הגלוי: מה האדם שואל בפועל, המילים המדויקות שהוא משתמש בהן.
- הרובד הסמוי: מה האדם חושב ומרגיש כשהוא שואל את השאלה, איזו חוויה רגשית עומדת מאחורי השאלה.
למה לפעמים הקדמות ארוכות דווקא מפריעות לשאלה להיות ברורה?
אליעד מדגים איך לפעמים ההקדמות דווקא מבלבלות ומרחיקות את המאזינים מהשאלה האמיתית. הוא נותן דוגמה שבה אדם מתחיל בשאלה עם הקדמה שאינה נחוצה, ובסופו של דבר אנשים אינם מבינים מה השאלה בפועל, או למה בכלל הייתה נחוצה ההקדמה הזו. אליעד מסביר כי ההקדמה הארוכה, במקום ליצור הבנה ועניין, יוצרת תחושת בלבול, כי המאזין מנסה להבין את ההקשר ואת הסיבות לכך שהשואל בחר להדגיש שזו שאלה "פרקטית", במקום להתמקד בתוכן השאלה עצמה.
איך אפשר לשאול שאלות בצורה טובה יותר לפי אליעד כהן?
לפי ההסברים של אליעד, הדרך הטובה ביותר לשאול שאלות היא פשוט לשאול אותן באופן ישיר, בלי הקדמות מיותרות או הסברים מקדימים. הוא מציע שאם רוצים להוסיף מידע נוסף, רצוי לעשות זאת אחרי ששאלתם את השאלה, כי אז ברור בדיוק על מה מדובר ומהו ההקשר. ההמלצה שלו היא להימנע מהסברים או מהקדמות שלא מוסיפים מידע חיוני או שקשורים לרגשות הפנימיים של השואל לגבי חשיבות השאלה.
מה הקשר בין השאלה ששואלים לבין הביטחון העצמי של השואל?
אליעד מתאר באופן מפורט את הקשר בין הצורה שבה אדם שואל שאלות לבין הביטחון העצמי שלו. אם אדם מרגיש צורך להוסיף הקדמה כדי להצדיק את השאלה, הוא למעשה מפגין חוסר ביטחון לגבי הערך של השאלה שלו. שאלות שמוצגות בצורה פשוטה, ישירה וללא צורך להצדיק אותן מראש, משדרות ביטחון עצמי גבוה יותר. לעומת זאת, שאלות שכוללות הקדמות, הסברים או התנצלויות מראש משדרות חוסר ביטחון ופחד מתגובת האחרים.
איך נוכל לזהות את הכוונה האמיתית של האדם מתוך השאלה שהוא שואל?
אליעד מציע טכניקה של חקירה רגשית וניתוח רגשי של השאלה. כאשר אדם שואל משהו, כדאי לשים לב לניואנסים - כמו טון הדיבור, אורך ההקדמה, הניסוח ואפילו מילים ספציפיות שהוא בוחר להשתמש בהן. לפי הטכניקה הזו, המאזין יכול לזהות אילו רגשות עומדים מאחורי השאלה (כמו פחד, בושה או חוסר ביטחון) ובכך להבין את הכוונה האמיתית והעמוקה יותר של השואל.
- איך לשאול שאלות נכון?
- ניתוח רגשי של שאלות
- מה מסתתר מאחורי השאלות שלנו?
- למה אנשים מוסיפים הקדמות לשאלות?
- כיצד לקרוא אנשים לפי שאלות?