דוגמה לניתוח רגשי, ניתוח העדפה אישית, ניתוח רצון עצמי, ניתוח העדפה רגשית, לא לברוח מהאמת, להסתכל לאמת בעיניים, איך להבין את עצמך? התבוננות עצמית, חקירה עצמית, מודעות עצמית למה אוכל שמבשלים לך טעים יותר מאוכל שהכנת בעצמך? אליעד כהן מציג דוגמה מפורטת לניתוח רגשי ולהבנת העדפות אישיות דרך המקרה הבא: אדם שם לב שהוא נהנה יותר מאוכל שמישהו אחר מבשל לו, בהשוואה לאוכל שהוא מבשל לעצמו. הוא מציג זאת תחילה כשאלה כללית: למה תמיד יותר טעים לי כשמבשלים לי, מאשר כשאני מבשל לעצמי?. אליעד מפרק את השאלה למספר שאלות משנה: האם ההבדל בטעם קורה תמיד או רק לפעמים? האם מדובר רק בטעם עצמו או שיש מרכיבים אחרים בהנאה, כמו תחושת כיף או סיפוק? האם יש הבדל גם כאשר מדובר בפעולה פשוטה כמו חימום אוכל, או רק כאשר מדובר בבישול ממש? מתוך השאלות עולה הבחנה ברורה בין ההנאה מהטעם לבין ההנאה מתהליך הבישול. אליעד מציע שהסיבה הפשוטה לכאורה, לפיה האוכל שהאדם מבשל לעצמו פשוט פחות טעים, אינה מספיקה. במקום זאת, הוא מציע לבחון את האפשרות שהאדם, כשהוא מבשל בעצמו, חשוף לכל הפרטים, התהליכים והאפשרויות שבבישול, ולכן הוא מודע גם לחסרונות, לספקות, ולאפשרויות החלופיות שהיו קיימות בתהליך ההכנה. לדוגמה, כאשר אדם מבשל פסטה לעצמו, הוא יודע בדיוק כמה מלח שם, כמה רוטב, מה היה יכול להיות שונה וכיצד התוצאה הסופית יכלה להיות טובה יותר. התהליך הזה מוביל אותו לראות את החסרונות של המנה, בעוד כאשר הוא מקבל מנה מוכנה, הוא פשוט נהנה מהתוצאה הסופית בלי להיות מודע לתהליכים ולספקות. למה אנשים מעדיפים לא לראות את תהליך ההכנה של דברים שהם אוהבים? אליעד ממשיך ומסביר את הנקודה דרך דוגמה נוספת של אדם שנכנס למסעדה, ויכול לבחור האם לראות את תהליך ההכנה או לא. הוא אומר שאם תהליך ההכנה ייחשף לאדם, זה עלול להוריד את רמת ההנאה שלו, כי הוא יבחין במה שניתן היה לשפר, כמו תיבול שונה או כמויות אחרות של רכיבים. הוא מוסיף דוגמה נוספת ומחבר אותה למציאות החיים: כמו אדם שנהנה מרכב בטיחותי אך לא רוצה לדעת איך בדיוק הרכב בנוי, מחשש לגלות דברים שעלולים להפחית את תחושת הביטחון שלו. בצורה זו, האדם מעדיף לשמור על הבורות, כדי ליהנות מהאשליה שהכל מושלם ונטול חסרונות. מה המשמעות העמוקה של העדפת הצורה על פני המהות? בהמשך, אליעד יורד לשורש העניין ומבהיר שההעדפה לא לראות את הפרטים היא למעשה בחירה מודעת או בלתי מודעת לראות את הצורה השלמה (התוצאה הסופית) מבלי להתעמק במהות (החלקים שמרכיבים אותה). לדבריו, כאשר האדם רואה את המהות, הוא מתחיל לראות חסרונות ופרטים שפוגעים בהנאה המיידית שלו. אליעד מדגים זאת שוב דרך האוכל, ומסביר שכאשר אדם רואה מולו מנה שלמה, הוא מתמקד ביופי שלה, בטעם שלה ובחוויה הכוללת. אך אם הוא יראה את הרכיבים בנפרד (כמו סוכר, קמח, מים), הוא עלול להפסיק לראות בה משהו מושלם. האם לראות את האמת זה טוב או רע? בסיכום הרעיון, אליעד טוען שזו בעצם דוגמה לבריחה מהאמת. האדם אומר במודע או שלא במודע: אני לא רוצה לראות את האמת, אני מעדיף את האשליה שהכל מושלם. לדבריו, כשאדם רואה את האמת (את תהליך ההכנה, את הרכיבים), הוא נחשף לעובדה שהכל יכול היה להיות אחרת, ומשם צצות ספקות וחרטות על מה שהיה יכול להיעשות טוב יותר. אליעד מדגיש שאין נכון או לא נכון מוחלט בהחלטה הזאת, אלא זה תהליך של בחירה אישית. לפעמים האדם יעדיף להיות מודע לפרטים ולראות את האמת, למרות הפגיעה בהנאה המיידית, ולפעמים יעדיף להישאר באשליה הנוחה שהכל טוב כמו שהוא. איך זה מתחבר למציאות בחיים? אליעד לוקח את העיקרון הזה למציאות הכללית של החיים. הוא מסביר שאנשים פועלים בצורה דומה לא רק לגבי אוכל, אלא גם בנושאים משמעותיים יותר. למשל, אנשים מעדיפים לא לראות את החסרונות בחיים הטובים שיש להם (כמו הבריאות שלהם), כי אם יתחילו לחשוב על מה שיכול היה להיות טוב יותר, ההנאה שלהם תפחת. הוא מחבר את זה גם לנושא המוסרי ולמושגים כמו טבעונות וצמחונות, ומציג דוגמה מהמציאות, של אנשים שלא רוצים לראות כיצד הפרה נשחטת לפני שהם אוכלים בשר, כי אז הם יהיו חייבים להתמודד עם האמת שמאחורי מה שהם נהנים ממנו. בסופו של דבר, אליעד מסכם שהעיקרון של לראות את האמת או לברוח ממנה הוא עיקרון עמוק שמשקף את תפיסת העולם והמודעות העצמית של האדם. התבוננות עצמית וחקירה עצמית מובילים להבנה עמוקה יותר של הרצון העצמי, ומאפשרים לאדם להבין טוב יותר את ההעדפות הרגשיות שלו. למה אוכל של אחרים טעים יותר? איך לנתח רגשות? התבוננות עצמית וחקירה עצמית מהי מודעות עצמית? למה אנשים מעדיפים לברוח מהאמת? האם לדעת את האמת זה טוב?

...הקשר יקבל תוקף רשמי וזה ייצור ביטחון ויציבות. אבל במציאות, הצלחת הקשר תלויה בפרמטרים רבים כמו יכולת לתקשר, הבנה הדדית, התאמה רגשית, והתחייבות פנימית. אם אלו אינם קיימים, טקס הנישואים לא באמת יעזור. מה ההבדל בין הכרזה על זוגיות לבין חתונה? גם הכרזה פשוטה של אנחנו זוג היא למעשה צעד סמלי. אם בני הזוג מייחסים להכרזה זו משמעות גדולה מדי, כמו עכשיו בטוח שלא יעזבו אותי, זה עלול להיות שקר עצמי מסוכן באותה מידה כמו חתונה פורמאלית. ההכרזה עצמה לא יוצרת מציאות...

...ללא שום תלות בגורם חיצוני. שלמות אמיתית מתקיימת כשהאדם מפסיק להיאבק עם המציאות החיצונית, מקבל לעומק את האמת של האחדות, וחווה את עצמו כחלק בלתי נפרד מכל מה שקיים. מצב זה, לפי אליעד, הוא לא רק תאורטי אלא גם מעשי ונגיש לאדם, בתנאי שהוא יבין לעומק את המנגנון שיוצר את תחושת הנפרדות ואת הסבל הנובע ממנה. איך להרגיש טוב ללא תנאים? מהו מקור הסבל? האם אפשר להגיע לשלמות פנימית? למה קשה להשיג שלמות פנימית? האם אפשר להתנתק מהאני? ייאוש מהשלמות נפרדות ואחדות

...בתחושות החרדה ולצאת מהמעגל של המחשבה המחייבת הישגים חברתיים וזוגיים בכל מחיר. כאשר אדם מפנים שאין חובה רציפה לזכות באהדת כולם או להיות כל הזמן במרכז העניינים, הוא יכול להרגיש חופש פנימי גדול יותר, לשפר את הביטחון העצמי ולהתנהל מתוך בחירה ולא מתוך פחד. התמודדות עם פחד מדחייה חרדת נטישה ביטחון עצמי להעריך את עצמי איך להרגיש טוב לבד? פחד קהל, פחד במה, איך לא לפחד מאנשים? איך לא להיפגע מאנשים? מה חושבים עלי? איך לא לפחד מבחורות? איך לא לפחד מגברים? ביטחון...

...שזה הדבר הכי טוב עבורו. דחיינות עובדת בדיוק באותה צורה. אנשים תמיד בוחרים באפשרות שהם תופסים כהכי טובה או מהנה באותו רגע נתון, גם אם לאחר מכן הם מתחרטים על כך. בסיכום הדברים, אליעד מדגיש כי מהות הדחיינות והעצלנות היא פשוט בחירת האדם בפעולה שנראית לו הכי נעימה באותו רגע. הדרך להתמודד היא מודעות והכרה מלאה בהחלטה הזאת, והפסקת האשליה שיש בכך משהו שלילי או פסול. עצם המודעות לבחירה הרגעית כבר עוזרת לאדם לקבל החלטות בצורה נכונה וטובה יותר עבורו. איך להפסיק...

...מה הקשר בין פחדים, אומץ ואושר לפי רבי נחמן? רבי נחמן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שאנשים אינם מאושרים היא הפחד שלהם. הפחד מונע מהאדם לפעול ולהיות מאושר באמת. רבי נחמן אומר שכל הצרות והייסורים של האדם נובעים מחוסר אומץ לב. האושר לא תלוי במצב חיצוני כמו מחלה או עוני, אלא באומץ של האדם להתמודד עם הפחדים הפנימיים שלו. אדם אמיץ לא מפחד להתעמת עם מחשבותיו, ולכן הוא מסוגל להשיג אושר אמיתי. מה ניתן ללמוד מסיפור דוד וגוליית על אומץ לפי רבי נחמן? רבי נחמן נותן...

...המציאות כוללת הכל, גם דברים שליליים כמו כעס או אכזבה. תלמידים שמתעקשים שהמציאות צריכה להיות רק חיובית, או שהמורה צריך להיות קדוש, תמיד יתאכזבו. מהי מטרתו האמיתית של מורה רוחני לפי אליעד? המטרה האמיתית של מורה רוחני, לפי אליעד, היא ללמד אותך איך להתנהל נכון מול המציאות כולה, כולל מול המורה עצמו. מורה רוחני אמיתי מלמד אותך כיצד לבדוק את עצמך, ולא רק להיצמד אליו. הוא מסביר שהלמידה המשמעותית ביותר מתרחשת כאשר אתה חופשי מתלות או מאמונה עיוורת במורה שלך...

...היא להתמקד בכל אחד מהתסמינים באופן ספציפי ולהבין אותם לעומק. למשל, במקום לומר אני חולה סכיזופרניה, האדם צריך לומר לעצמו אני סובל משמיעת קולות, או אני סובל ממחשבות שווא של רדיפה, ולטפל בכל אחד מהדברים האלה בנפרד ובאופן ממוקד. מהו הפתרון האמיתי להפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה? הפתרון האמיתי, לפי אליעד כהן, הוא להבין את השורש האמיתי של כל סימפטום נפשי ולטפל בו לעומק. אין טעם להתמודד עם ההגדרה של סכיזופרניה באופן כללי, כי סכיזופרניה היא רק שם כולל למגוון...

...הוא מרגיש שהוא אוהב. אוקי עכשיו ואז הוא בעצם בן אדם בעצם לוקח תחושות שנכונות לגבי האושר המוחלט ומלביש אותן על מערכת יחסים זוגית, לדוגמה באושר המוחלט בתחושה הזאת אתה באמת מרגיש שמצאת את האחד שלך או את האחת שלך זאת אומרת שאתה מרגיש שהמציאות מה שקורה בה כרגע זה בדיוק מה שאתה רוצה. נניח שבן אדם מרגיש כל מה שקורה כרגע במציאות זה בדיוק מה שאני רוצה במאה אחוז זה כמו התחושה של זאת האחת שלי או זה האחד שלי, כאילו מה המהות של זאת האחת שלי זה בעצם להגיד זאת...

...לא יכול להיות דבר עם יתרון מוחלט שאין בו שום חיסרון, כי המציאות בנויה תמיד מפרספקטיבות שונות, ולכל דבר יש נקודת מבט שממנה הוא חסר או בעל יתרון. למה אין במציאות שום דבר מוחלט באמת? אליעד מסביר שבמציאות אין באמת משהו שהוא מוחלט לחלוטין, משום שהמציאות עצמה מורכבת מהפכים ומשני הצדדים של המטבע. לכל דבר יש שני צדדים לפחות, ולכן תמיד אפשר למצוא בו גם יתרונות וגם חסרונות. המצב של מוחלטות הוא תאורטי, כי ברגע שמשהו קיים, כבר אפשר לראות אותו לפחות מפרספקטיבה...