ניתוח תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי
איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע?
אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חושב על משהו באופן מודע, פתאום הוא שם לב יותר לאותו הדבר במציאות. לדוגמה, אדם שמתכנן לקנות רכב מסוג מסוים, פתאום שם לב יותר לפרסומות לרכבים, או פתאום רואה שהרכב הזה נמצא הרבה ברחוב. לפני כן, הרכבים האלה היו קיימים גם קודם לכן, אבל הוא לא שם לב אליהם. המחשבה של האדם "ממקדת" אותו לתפוס דברים שהוא לא שם לב אליהם לפני כן.
דוגמה נוספת שאליעד נותן היא של אדם שרוצה לקנות נעליים. לפני שהוא החליט לקנות, הוא לא שם לב לפרסומות של נעליים, אבל מהרגע שהוא החליט, הוא פתאום רואה פרסומות כאלה בכל מקום. הסיבה לכך היא שבתת המודע נמצאים כל הזמן כל הדברים, כל האפשרויות והמידע, אבל תשומת הלב מודרכת לפי ההחלטות המודעות.
האם התודעה משפיעה על המציאות או רק על תשומת הלב?
אליעד מבהיר נקודה חשובה לגבי התפיסה של המציאות - הוא מסביר שזה לא שבאמת מופיעים יותר רכבים או יותר נעליים במציאות בגלל שהחלטת להתמקד בהם. הכל קיים תמיד ובכל מקום, אלא שהתודעה של האדם היא זו שמחליטה על מה לשים את הדגש. התודעה, למעשה, לא יוצרת מציאות חדשה אלא רק מתמקדת בחלקים מסוימים מתוך המציאות האינסופית שכבר קיימת.
אליעד מסביר את הרעיון של ה"מיסטיות" לכאורה של התופעה. הוא מדגיש שאין כאן תהליך מיסטי או על - טבעי, אלא זהו תהליך ריאלי וטבעי לגמרי. המציאות מכילה את כל המידע כל הזמן, והתודעה רק בוחרת לאילו פרטים לשים לב מתוך המידע האינסופי הזה.
מה ההבדל בין תשומת לב למודעות?
אליעד מסביר שיש כאן שני תהליכים מקבילים: האחד הוא בחירה מודעת, והשני הוא תהליך תת - מודע. כאשר אדם חושב על דבר מסוים באופן מודע, תת - המודע שלו מפעיל פילטר אוטומטי, ולכן הוא שם לב יותר לאותו מידע שקודם לכן עבר לידו בלי שייחס לו חשיבות.
לדוגמה, כשאדם הולך לסופר, אם הוא החליט לפני כן לחפש מוצר מסוים, הוא יזהה אותו מהר מאוד על המדף, למרות שהמוצר היה שם תמיד. לפני ההחלטה שלו, המוצר "לא היה קיים" עבורו במובן של תשומת הלב שלו.
מה משפיע על האופן שבו המוח בוחר לשים לב לדברים?
אליעד מסביר שלמוח יש סדרי עדיפויות. כאשר אדם חוצה כביש, הוא מסתכל באופן אוטומטי לרכבים ולא לנמלים על הכביש, כי רכב הוא מידע חשוב יותר עבורו באותו הרגע. כלומר, התודעה בוחרת להתמקד בדברים שיותר רלוונטיים לאדם, והיא מתעלמת מדברים פחות חשובים, גם אם הם נמצאים שם כל הזמן.
ישנם גם מצבים שהאדם רוצה מאוד משהו, אך בכל זאת הוא לא מוצא אותו. לדוגמה, אדם שנמצא במדבר וצמא מאוד רוצה מים, אבל הוא לא ימצא מים רק בגלל שהוא רוצה אותם. זאת אומרת שהתודעה אמנם מכוונת את תשומת הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר.
האם התהליך אקראי או סיבתי?
אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם רוצה לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן...
אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חושב על משהו באופן מודע, פתאום הוא שם לב יותר לאותו הדבר במציאות. לדוגמה, אדם שמתכנן לקנות רכב מסוג מסוים, פתאום שם לב יותר לפרסומות לרכבים, או פתאום רואה שהרכב הזה נמצא הרבה ברחוב. לפני כן, הרכבים האלה היו קיימים גם קודם לכן, אבל הוא לא שם לב אליהם. המחשבה של האדם "ממקדת" אותו לתפוס דברים שהוא לא שם לב אליהם לפני כן.
דוגמה נוספת שאליעד נותן היא של אדם שרוצה לקנות נעליים. לפני שהוא החליט לקנות, הוא לא שם לב לפרסומות של נעליים, אבל מהרגע שהוא החליט, הוא פתאום רואה פרסומות כאלה בכל מקום. הסיבה לכך היא שבתת המודע נמצאים כל הזמן כל הדברים, כל האפשרויות והמידע, אבל תשומת הלב מודרכת לפי ההחלטות המודעות.
האם התודעה משפיעה על המציאות או רק על תשומת הלב?
אליעד מבהיר נקודה חשובה לגבי התפיסה של המציאות - הוא מסביר שזה לא שבאמת מופיעים יותר רכבים או יותר נעליים במציאות בגלל שהחלטת להתמקד בהם. הכל קיים תמיד ובכל מקום, אלא שהתודעה של האדם היא זו שמחליטה על מה לשים את הדגש. התודעה, למעשה, לא יוצרת מציאות חדשה אלא רק מתמקדת בחלקים מסוימים מתוך המציאות האינסופית שכבר קיימת.
אליעד מסביר את הרעיון של ה"מיסטיות" לכאורה של התופעה. הוא מדגיש שאין כאן תהליך מיסטי או על - טבעי, אלא זהו תהליך ריאלי וטבעי לגמרי. המציאות מכילה את כל המידע כל הזמן, והתודעה רק בוחרת לאילו פרטים לשים לב מתוך המידע האינסופי הזה.
מה ההבדל בין תשומת לב למודעות?
אליעד מסביר שיש כאן שני תהליכים מקבילים: האחד הוא בחירה מודעת, והשני הוא תהליך תת - מודע. כאשר אדם חושב על דבר מסוים באופן מודע, תת - המודע שלו מפעיל פילטר אוטומטי, ולכן הוא שם לב יותר לאותו מידע שקודם לכן עבר לידו בלי שייחס לו חשיבות.
לדוגמה, כשאדם הולך לסופר, אם הוא החליט לפני כן לחפש מוצר מסוים, הוא יזהה אותו מהר מאוד על המדף, למרות שהמוצר היה שם תמיד. לפני ההחלטה שלו, המוצר "לא היה קיים" עבורו במובן של תשומת הלב שלו.
מה משפיע על האופן שבו המוח בוחר לשים לב לדברים?
אליעד מסביר שלמוח יש סדרי עדיפויות. כאשר אדם חוצה כביש, הוא מסתכל באופן אוטומטי לרכבים ולא לנמלים על הכביש, כי רכב הוא מידע חשוב יותר עבורו באותו הרגע. כלומר, התודעה בוחרת להתמקד בדברים שיותר רלוונטיים לאדם, והיא מתעלמת מדברים פחות חשובים, גם אם הם נמצאים שם כל הזמן.
ישנם גם מצבים שהאדם רוצה מאוד משהו, אך בכל זאת הוא לא מוצא אותו. לדוגמה, אדם שנמצא במדבר וצמא מאוד רוצה מים, אבל הוא לא ימצא מים רק בגלל שהוא רוצה אותם. זאת אומרת שהתודעה אמנם מכוונת את תשומת הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר.
האם התהליך אקראי או סיבתי?
אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם רוצה לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן...
- איך עובד התת מודע?
- מה גורם למוח לשים לב?
- האם התודעה משפיעה על המציאות?
- מה זה אירועים אקראיים?
- מה הקשר בין מודעות למציאות?
- האם הכל אקראי או סיבתי?