האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה?

השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ובשם שאנחנו מעניקים להם? הוא נותן את הדוגמה של "הבנת המציאות המוחלטת" מול "אי - הבנת המציאות המוחלטת". לכאורה מדובר בשני מצבים מנוגדים, אבל בפועל, כאשר מנתחים אותם עד הסוף, מגלים שאין ביניהם שום הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם שאינו מבין דבר. שניהם נמצאים במצב של שתיקה פנימית וחוסר שאלות.

השאלה המתבקשת כאן היא: אם שני המצבים הללו זהים לחלוטין, מדוע אנו עדיין רואים אותם כשניים שונים? אליעד מסביר שההבדל היחידי שנמצא ביניהם הוא רק השם או ההגדרה שנתנו להם. כאשר אתה נמצא בנקודה האמצעית שבה אתה בעצמך לא מבין ולא יודע אם אתה מבין או לא, אתה רואה הבדל בין אדם מבין לאדם שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה.

האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת?

אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין "אמונה מוחלטת" ל"ידיעה מוחלטת". לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. לכן, באופן אבסולוטי, אין שום הבדל ביניהם.

אך מדוע בכל זאת אנחנו מרגישים שיש הבדל? אליעד מסביר שהאשליה של ההבדל נובעת מכך שאנחנו מסתכלים על הדברים בצורה יחסית בלבד. כל עוד אנחנו מסתכלים מנקודת מבט חלקית ויחסית, תמיד נראה הבדל. אך אם נתבונן באמת, דרך כל ההיבטים, נגלה בסופו של דבר שאין שום הבדל בין המושגים.

איך לדעת אם שני דברים הם באמת שונים?

אליעד מציע לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, צריך להגדיר באופן ברור מהו "יש" ומהו "אין". הוא נותן דוגמה של שני כיסאות שנראים דומים לחלוטין - מצד אחד אפשר לומר שהם אותו דבר כי הם בעלי אותם מאפיינים, אך מצד שני אפשר לומר שהם שונים, כי הרי מדובר בשני כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל?

החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים.

האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט?

נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן יחסי. אפילו אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו בוודאות, כמו למשל שיש פה שולחן או שאין פה פיל, השכל יכול תמיד להעלות ספק לגבי זה. אולי החושים טועים, אולי כל מה שאנחנו חווים הוא אשליה?

לכן אליעד מציע לנסות לבדוק את הדברים דרך משהו אחר, עמוק יותר מהשכל והחושים. הוא טוען שבמקום הכי...