תקווה, מי שאין לו תקווה טוב לו, רע שנוצר מהרצון להרגיש טוב, איך הטוב יוצר רע מהי תקווה ולמה מי שאין לו תקווה טוב לו? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו על הקשר בין תקווה לבין תחושת הטוב והרע. הרעיון המרכזי הוא שמקור כל הסבל והתחושה השלילית שהאדם חווה, נובע מתוך הרצון להרגיש טוב יותר. אליעד מסביר, שלכאורה האדם חושב שהתקווה היא דבר חיובי, כי היא משקפת את האפשרות למשהו טוב יותר, אבל בפועל התקווה היא גם המקור לכאב ולסבל. איך זה עובד? האדם מרגיש רע, לא משום שקרה לו דבר רע ... טוב יותר ממה שקיים אצלו כרגע. לדוגמה, אדם שמרגיש רע מכך שאין לו כסף, למעשה לא סובל רק בגלל היעדר הכסף, אלא בעיקר כי הוא מקווה וחושב שיכול להיות מצב טוב יותר בו יש לו כסף. כלומר, התקווה עצמה מייצרת את ההשוואה בין הרצוי לבין המצוי, וכתוצאה מכך נוצר הסבל. אליעד ... אדם שנמצא בגן עדן, במצב שבו לכאורה הכל טוב ומושלם. גם במצב כזה, הוא עשוי לגלות שמשהו עדיין חסר לו. מדוע? כי תמיד קיימת בו התקווה למשהו טוב יותר, משהו אחר שעדיין אינו נמצא ברשותו. כלומר, גם גן עדן יכול להיות מקום של סבל, אם האדם אינו משחרר לחלוטין את התקווה למצב טוב יותר. איך נוצר רע מתוך הרצון להרגיש טוב? אליעד מסביר נקודה עמוקה ... לא היה רוצה שהמצב יהיה אחרת, הוא לא היה סובל כלל. לכן הרע נובע תמיד מתוך הרצון בטוב. לפי אליעד, כאשר האדם משתחרר לחלוטין מהתקווה ומגיע להבנה מוחלטת שאין מצב טוב יותר שיכול להיווצר, הוא מפסיק לחוות סבל. ... חושב שיכול להיות אחרת ולכן לא מרגיש חוסר. אך אליעד מבהיר שלא מדובר כאן בדיכאון רגיל, משום שאדם בדיכאון בדרך כלל כן ממשיך לקוות שמשהו ישתנה לטובה בעתיד, וזה בדיוק מה שממשיך להזין את הסבל שלו. הסבל נמשך כל עוד קיימת התקווה. האם ייתכן מצב של סבל בלי רצון למשהו טוב יותר? אליעד עונה על כך בשלילה חד - משמעית: לא ייתכן מצב של סבל בלי רצון למשהו טוב יותר. הסיבה לכך היא שהסבל אינו דבר עצמאי שקיים בפני עצמו, אלא נוצר ... רע, אפילו המינימלי ביותר, נוצר כי האדם משווה בין המצב שלו לבין משהו שהוא מדמיין כטוב יותר. מה קורה כשמוותרים לחלוטין על התקווה? אליעד מדגיש שברגע שהאדם משתחרר לחלוטין מהתקווה, לא רק שהוא מפסיק לסבול, הוא גם עשוי לחוות שלווה אמיתית. זה לא מצב של ייאוש במובן הרגיל של המילה, כי ייאוש רגיל נוצר דווקא מתוך ההשוואה והתקווה שלא מתממשת. במצב של ויתור מוחלט על התקווה, האדם מפסיק לחפש שינויים, מפסיק להשוות, ומקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא ללא ... במצב הזה, הסבל פשוט לא יכול להיווצר, כי המקור היחיד לסבל הוא ההשוואה והרצון למשהו אחר. מהי הטעות של אנשים שחושבים שיש להם תקווה? אליעד מציין שרוב האנשים חושבים שהתקווה טובה להם, כי היא נותנת תחושה שיש עתיד טוב יותר שמחכה להם. אך הטעות היא שהם לא מבינים שהתקווה עצמה היא זו שגורמת לסבל שלהם ברגע הזה. התקווה יוצרת את הפער בין הרצוי למצוי, ומכאן נולד הרע. אם האדם באמת היה בטוח במאה ... מצב טוב יותר, הוא יפסיק לסבול מיד, כי לא יהיה לו כבר שום רצון בלתי - ממומש. לסיכום, אליעד כהן טוען שהמקור לכל סבל הוא התקווה והרצון למשהו טוב יותר. הדרך להשתחרר מהסבל היא להבין לעומק את המנגנון הזה ולהגיע למצב של קבלת המציאות ללא תנאי. מהי תקווה? איך להפסיק לסבול? האם תקווה היא דבר טוב? למה האדם סובל? מה הקשר בין טוב לרע? איך להשיג שלווה אמיתית? האם אפשר לסבול בלי רצון למשהו אחר? ...

... טוב כשרע ולמה רע כשטוב, תקווה שיהיה טוב, למה אנשים אוהבים בעיות, גן עדן הוא גיהנום, גלעד שליט למה רע ... להם כאשר הם נמצאים בבעיות או סובלים ממשהו מסוים. עם זאת, אליעד כהן מסביר שהמציאות שונה. לדבריו, דווקא כאשר רע לך יש תקווה ויכולת לדמיין עתיד טוב יותר, ולכן אתה מרגיש טוב יותר מבחינה רגשית. האדם אומר לעצמו: ברגע שיהיה לי כסף, יהיה לי טוב, ברגע שאהיה בריא, יהיה לי טוב. התקווה והציפייה לכך שבעתיד יהיה טוב יותר הן אלו שנותנות תחושת אושר מסוימת גם ... אוהבים שיש להם בעיות או מעדיפים להישאר בתוך הבעיות שלהם. למה זה קורה? מפני שהבעיה מספקת להם משמעות והרגשה טובה דרך התקווה שהמצב ישתפר. הבעיה יוצרת אשליה נעימה שיום אחד האדם יצא מהמצב השלילי ויגיע ... אתה יכול לפנטז שבעתיד תצא משם ותגיע למקום טוב יותר. למשל, אתה אומר לעצמך: כשאצא לגן עדן, יהיה לי טוב. הפנטזיה והתקווה עוזרות לאדם להרגיש טוב יותר, גם כאשר בפועל הוא עדיין נמצא במצב קשה. אבל ... משמעות. כשיש בעיה, האדם אומר לעצמו: בעתיד אני אצא מזה, ואז יהיה לי טוב. התחושה הזו של בעתיד יהיה טוב מעניקה משמעות ותקווה, והיא זאת שנותנת לאדם כוח להמשיך קדימה. אבל אם האדם יוצא מהבעיה, הוא מגלה ... כל מה שרצו היא שהשאיפות והבעיות היו אלה שנתנו להם את תחושת המשמעות. כל עוד יש לך שאיפה או בעיה, אתה מתמלא באדרנלין של תקווה וציפייה לעתיד טוב יותר. ברגע שאתה משיג את כל מה שרצית, אין עוד למה לקוות, ואז האדם חווה תחושת ריקנות ואכזבה גדולה. כלומר, האושר האמיתי לכאורה שחשב ... מעמד בתקופה הקשה בשבי. אבל כאשר האדם משתחרר ומגיע אל החופש שאליו השתוקק כל כך, הוא לעתים מגלה שעדיין רע לו. זאת משום שהתקווה הטמונה בפנטזיה לחופש היא שלב זמני בלבד, וכאשר הוא מגיע לאותה נקודת חופש ...

לאבד כל תקווה, המהות של הטוב והרע, להתייאש, אין שום ייאוש, ייאוש מושלם, תקווה, תפישת הטוב והרע האם אפשר באמת להתייאש ... מוחלט הוא מצב שבו כל הסיטואציות נתפסות כרעות באותה מידה בדיוק, ואין העדפה לאף מצב אחר. מה הקשר בין ייאוש לטוב ורע? כדי להבין את מושג הייאוש, אליעד מסביר ... לרע. כאשר אדם מגדיר מצב מסוים כטוב, הוא אוטומטית מגדיר מצבים אחרים כפחות טובים או כרעים. ברגע שיש תפיסה של טוב ורע, יש גם רצון לשפר את המצב ולהשיג משהו טוב ... אינו מסוגל יותר לסבול, כי אין לו העדפה לשום דבר. הוא לא מצפה לדבר, ולכן הוא אינו מאוכזב משום דבר. האם התקווה גורמת לסבל או לאושר? אליעד מסביר שההפך מייאוש הוא תקווה. מי שעדיין מחזיק בתקווה, מחזיק גם בתפיסה שיש טוב ויש רע, וממילא הוא סובל מכך שהוא לא נמצא במצב הטוב ביותר שהוא מדמיין. אם אדם באמת היה מיואש לחלוטין, לא הייתה לו שום תקווה לעתיד טוב יותר, ולכן לא היה סובל כלל, כי לא היה לו למה לצפות. כדי להבהיר זאת, אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם שמתלונן שכואב לו הראש ומקווה שהכאב יעבור, למעשה לא התייאש לגמרי, כי הוא עדיין מחזיק בתקווה שמשהו ישתפר. אם הוא היה מיואש לגמרי, לא היה אכפת לו כלל מהכאב, כי בעיניו הכל כבר רע באותה מידה, ואין לו למה לצפות או לקוות. מה ההבדל בין ייאוש חלקי לייאוש מוחלט? ... בין טוב לרע ולשאוף לטוב. הוא מציין שרוב האנשים לא יכולים להגיע לייאוש מוחלט, מאחר שהם תמיד יישארו עם תקווה כלשהי, ולו הקטנה ביותר, למצב טוב יותר. ... או קושי מסוים, הוא עדיין נמצא בתפיסת הטוב והרע, ועדיין אינו מיואש באמת. מהו ייאוש מוחלט? איך להיפטר מהתקווה? מה הקשר בין תקווה וסבל? האם יש טוב ורע באמת? למה אנחנו סובלים? האם אפשר להתייאש ...

... תקווה ואין שום ייאוש בעולם כלל - איך למה ומדוע? ומצד האמת אין שום תקווה בעולם כלל, אבל אין גם שום ייאוש בעולם כלל, כי הכל טוב והכל אחד. וכאשר הכל אחד, אין להיכן להגיע ואין ממה להתייאש ואין למה לקוות, כי הכל כבר טוב בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. וגם בעולם שלנו של הנפרדות, שבו התכלית והמטרה רחוקה מהאדם, גם בו יש תקווה, ואין שום יאוש בעולם כלל. משום, שתמיד יש תקווה, והיא האמת. כי כאשר האדם מנסה להתקרב אל התכלית הטובה, הוא רואה כמה הוא ... כך הוא מתרחק ממנה יותר, מנקודת המבט שלו. כי מצד האמת הוא תמיד כבר נמצא בה, ומצד האחדות, הוא לעולם לא מתרחק ממנה, בכל מקרה. ועל האדם לדעת, שיש תקווה ושאין שום ייאוש בעולם כלל. וכאשר האדם רואה שהוא מוקף מכל הצדדים בחושך ואפילה, והאדם מרגיש שהוא חנוק לגמרי מכל הצדדים, והאדם מאבד תקווה לגמרי, על האדם לדעת שעדיין יש תקווה. כי לפעמים כאשר האדם מתבונן היטב סביבו, הוא רואה, שתמיד הטוב רחוק ... אליה, מצד מהותו הנפרדת מהשלמות של המציאות. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, אז הוא רואה את החושך והאפילה שבהם הוא נמצא. ואז על האדם לדעת, כי יש תקווה ואין שום ייאוש בעולם כלל. והתקווה היחידה של האדם, היא האמת, שהיא מוציאה את האדם מכל מבוי סתום ומכל ...

... חשיבה אופטימית חשיבה חיובית שמחה תקווה - מהי מהותן? השורש של החשיבה האופטימית ושל החשיבה החיובית הוא השכל. אופטימיות = האמונה שהכל לטובה ושהכל יתהפך לטובה. מהו רע? ...

... חשיבה, ייאוש ועצבות, אובדן תקווה, לצאת ממשבר נפשי, הרגלי חשיבה, מבוי סתום, שינוי חשיבתי ובו ... האדם מגיע למשבר בחיים. ולא סתם משבר, אלא אולי אפילו המשבר הגדול ביותר של החיים. שהאדם מגיע למבוי סתום ממש. כי לפעמים עוד יש לאדם תחושה של תקווה כלשהי, שאם הוא ישיג דבר כזה או אחר, אז יהיה לו טוב. ולפעמים האדם מגיע למשבר ככ גדול, עד שנראה לו שכאילו כבר אבדה תקווה. וכאן יתבאר, כיצד האדם צריך לנהוג, כאשר הוא מגיע למשבר בחיים ושנראה לו שהוא איבד תקווה? ונחדד: כי אף אחד לא באמת חווה בשלמות שהוא איבד כל תקווה. כי האדם מרגיש רע, רק בגלל שיש לו תקווה. כי התקווה, גורמת לכך שהאדם ירצה לשנות את המציאות. ובלי שום תקווה, האדם לא רוצה לשנות את המציאות, ואז ממילא כבר לא רע לו. ובכל מקרה, האדם תמיד חושב שעוד יש לו תקווה. וגם אם הוא לא מודה בכך, הרי שבתת המודע של האדם, הוא חושב שיש לו תקווה. והסיבה שהאדם תמיד חושב שיש לו תקווה, היא משום, שבאמת מצד האמת, תמיד יש תקווה. ולמה? כי הסבל, הוא לא מחויב אלא רק אפשרי. כי האדם שרע לו, ... בלבד. אבל בהחלט אפשרי גם, שלא יהיה לאדם רע, אלא שהאדם יחווה שלמות כלפי כל המציאות. וכפי שיתבאר להלן. ובכל מקרה, כאשר האדם מגיע למצב של איבוד תקווה, על האדם לנסות לגלות, מהו הדבר שבו הוא ככ נאחז, עד כדי כך שהוא מרגיש שהוא מאבד תקווה. כי יש בתוך האדם איזה דבר, שהאדם אוחז בו ונצמד אליו. והאדם לא חייב להיצמד אליו, אבל הוא בכל זאת נצמד לאותו הדבר שבתוכו. והדבר הזה גורם לאדם להגיע למצב של ייאוש עמוק ושל איבוד תקווה. והדבר הזה גורם לכך, שהאדם חווה שאין לו תקווה, והוא מרגיש שהוא הגיע למצב של מבוי סתום, בלי שום תקווה. והדבר הזה שהאדם אוחז בו, הוא ככ מחובר לאדם, עד שהאדם כמעט ולא מסוגל לדמיין את עצמו, בלי אותו הדבר שבו הוא אוחז. ולכן האדם חושב שאין לו תקווה. כי הוא כמעט ולא מסוגל לדמיין את עצמו, בלי צורת החשיבה ... המודע של האדם, האדם יודע את האמת. שהוא לא חייב לחשוב בצורה כלשהי שמגבילה אותו, אלא הוא יכול לעשות שינוי חשיבתי, ולשנות את צורת המחשבה שלו, ולהשתחרר מבית הכלא שבו הוא נמצא. והדבר העמוק ביותר שבו האדם נאחז, ... צריך לזהות אותו, ולשנות אותו, ולתת לעצמו הזדמנות לעשות שינוי מהותי בחיים שלו. כי בסופו של דבר, מי שקובע כיצד האדם ירגיש, והאם האדם ירגיש טוב או רע, ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע, זאת רק צורת החשיבה של האדם. כי הרגש של האדם, מושפע ... יכול לבחור, כיצד הוא מעדיף לחשוב, כדי שיהיה לו הכי טוב. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לצאת מכל משבר שהוא, בפרט משבר נפשי שבו נראה לאדם שאין לו תקווה, עליו לעשות שינוי חשיבה. שפירושו, לגלות כיצד הוא רגיל ...

... ומוות, למה לחיות? למה למות? התאבדות, לחיות או למות, רצון לחיות, רצון למות, סיבות לחיות, סיבות למות, להתאבד, למה העולם קיים? למה אלוהים ברא את העולם? רוצה לחיות, רוצה למות למה אנשים מעדיפים לחיות ולא למות? אליעד כהן פתח את הדיון בשאלה מדוע אנשים מעדיפים לחיות ולא למות, תוך שהוא מציין שמבחינה שכלית אין הבדל חד - משמעי בין שני המצבים. הוא תיאר את ניסיונו לנתח את השאלה, תוך שהוא מבחין בכך שבסופו של דבר הרצון לחיות תמיד גובר. אליעד לא התרכז בשאלה האם המוות טוב או רע, אלא בתהליך המחשבתי שמוביל את האדם להעדיף חיים על פני מוות, כאשר בניתוח השכלי אין הבדל ברור בין השניים. מה משפיע על ההעדפה לחיות? לפי אליעד, אם השכל מזהה יתרונות ברורים בחיים לעומת המוות, אז זו הסיבה להעדפת החיים. אך אם השכל לא מצליח להבחין בהבדל, אז עולה השאלה, למה הרצון נוטה דווקא לחיות ולא למות? הוא טוען שההעדפה לחיים נובעת מהשאלה הגדולה יותר של נפרדות המציאות. בדיוק כמו שניתן לשאול מדוע יש ניגודיות בין ... אם השכל נגרם מתוך הרצון, אליעד הציע תשובה מעגלית: הרצון לחיות משפיע על השכל כך שהוא מוצא יתרונות לחיים, בעוד שבמקביל, השכל יכול גם למצוא יתרונות בחיים, ובכך ליצור את הרצון לחיות. השאלה מי התחיל קודם נותרה פתוחה, מה שמוביל למצב מעגלי בו כל אחד מהם משפיע על השני. איך אפשר להגיע לתשובה מוחלטת? על מנת להבין באמת למה יש רצון לחיות ולא למות, יש להבין את הסיבה לקיום המציאות ולנפרדות שבה. השאלה המרכזית היא מדוע העולם קיים? ברגע שנבין את הסיבה לקיום העולם, נוכל להבין גם את הרצון לחיות. אליעד הציע שאלות בסיסיות כמו למה יש שמש? ולמה יש שמיים? כדי להתחיל לחקור את התשובות העמוקות יותר על המציאות והסיבה לקיום ... העולם. לדעתו, התשובה לשאלה זו תוכל לעזור להבין את הרצון לחיות. הוא ציין שההבנה של הסיבה לבריאת העולם יכולה להוביל אותנו להבין את כל השאלות הנלוות לכך. אליעד הדגיש שזו שאלה שיש לחקור אותה ... שמש? על מנת להגיע לתשובות עמוקות יותר. סיכום העדפה לחיות נובעת משיקולים שכליים או מתוך רצון פנימי. אם השכל רואה יתרונות בחיים על פני המוות, זהו מקור הרצון לחיות. השאלה למה לחיות ולא למות? מחייבת להבין את הסיבה לנפרדות במציאות. הרצון משפיע על השכל והשכל משפיע על הרצון, והם יוצרים קשר מעגלי. הבנת הסיבה לקיום העולם תוביל להבנת הרצון לחיות. האם יש משמעות לחיים? איך להתמודד עם מחשבות על מוות? האם יש הבדל אמיתי בין חיים למוות? איך למצוא משמעות בחיים? מהו הרצון ואיך הוא נוצר? למה אנשים מעדיפים לחיות ולא למות? השאלה המרכזית בדיון היא מדוע אנשים מעדיפים לחיות ולא למות, כאשר לכאורה מבחינה שכלית אין הבדל חד - משמעי בין שני המצבים. הדובר מתאר שהוא מבצע ניתוח שכלי ומנסה להבין אם עדיף לחיות או למות, אך מגלה שבסופו של דבר הרצון שלו גובר והוא מעדיף לחיות. מה משפיע על ההעדפה לחיות? אליעד מסביר שאם השכל מצביע על כך שיש יותר יתרונות בחיים מאשר במוות, אז זו הסיבה להעדפה לחיות. אך אם אין יתרון ברור לחיים על פני המוות מבחינה שכלית, השאלה הופכת להיות מדוע הרצון נוטה לצד החיים ולא לצד המוות. התשובה ... ניגודיות בין דברים, ניתן גם לשאול מדוע קיימת ההעדפה לחיות על פני המוות. האם השכל שולט ברצון או שהרצון שולט בשכל? במהלך השיחה עולה טענה מעניינת: האם הרצון לחיות נובע מהשכל או שהשכל מושפע מהרצון? אליעד מסביר שהרצון לראות יתרונות בחיים גורם לכך שהשכל ימצא יתרונות לחיים. מצד שני, אפשר גם לטעון שהשכל מוצא יתרונות לחיים ולכן נוצר הרצון לחיות. כך נוצר מצב מעגלי - השאלה מי התחיל קודם. איך אפשר להגיע לתשובה מוחלטת? לדברי אליעד, כדי להבין באמת מדוע יש רצון לחיות ולא למות, יש להבין מדוע בכלל קיימת המציאות ומדוע יש נפרדות בעולם. השאלה האמיתית היא מדוע העולם קיים, ורק כאשר מבינים זאת, ...

... ומוות, פחד מהמוות, משמעות החיים, רצון לחיות , לא רוצה למות, להתקרב לאלוהים, להתרחק מאלוהים, שכר ועונש, חיים אחרי המוות, רוצה לחיות, חרדה מהמוות, פחד מוות, חיים אחרי החיים מהם הרעיונות המרכזיים בשיחה על החיים ועל המוות? השיחה עוסקת בנושאים העמוקים של החיים, המוות, והקשר שלהם ...

... ויתור, אכזבה, תקווה , אין שום יאוש בעולם כלל, מה זה יאוש? למה ... אליעד: אין שום יאוש בעולם כלל, רבי נחמן אמר אל תייאשו את עצמכם כי אין שום ייאוש בעולם כלל. ש: אז מאיפה הייאוש בא? אליעד: אוקי מה זה אומר מאיפה הוא בא באמת אם אין יאוש אז מה ההפך של ייאוש? ש: תקווה. אליעד: תקשיב אתה הכל התחיל מזה שאתה לא ...

... מוטיבציה, יצירת רצון, רצון לרצות, ליצור רצון, לחזק רצון, ליצור מוטיבציה, לחזק מוטיבציה, השגת מטרות, לא להיכנע, התמדה, נחישות, כוח הרצון, לא להתייאש, להמשיך לרצות, תקווה , אמונה עצמית איך אפשר ליצור מוטיבציה גם כשאין רצון בכלל? הרבה פעמים אדם רוצה להשיג מטרה מסוימת, אך מבין שכדי להגיע ...