העברת מסרים הפוכים למה שהתכוונת, איך לא להעביר מסר מנוגד למסר שלך? טעויות בהעברת מסרים, למה מבינים אותך הפוך ממה שהתכוונת? איך לא להעביר מסר הפוך מהמסר שלך? מסר ישיר, מסר עקיף, מסר לתת מודע, ההפך מחייה את הדבר
מהם הטעויות בהעברת מסרים ואיך להימנע מהן?
כשאנחנו מנסים להעביר מסר כלשהו, חשוב להבין כי כל מילה שאנו אומרים נושאת עמה לא רק את המשמעות של עצמה, אלא גם את ההפך שלה. זהו עיקרון שמנחה את התפיסה שלנו את המציאות ומניע את המוח להבין את המשמעות של כל מילה על ידי שלילת ההפך שלה. לכן, כאשר אנו מעבירים מסר, לפעמים המסר יכול להתפרש באופן הפוך ממה שהתכוונו.
כיצד המוח מפרש מילה ואיך זה קשור להיפוך?
ניקח לדוגמה את המילה "בריא". כאשר אנחנו אומרים למישהו "החיים האלה בריאים", המוח לא רק מבין את המילה כ"בריא", אלא גם מחשב את ההפך שלה - "חולה". אם לא היה קיים מושג "חולה", המילה "בריא" לא הייתה מובנת כלל. אותו הדבר נכון לכל מילה או מושג אחר, כמו "אוכל בריא" שמעורר את המחשבה על "אוכל לא בריא". לכן, כל מילה או ביטוי שנאמרים מקשרים במוח לא רק את המשמעות הישירה שלהם, אלא גם את ההפך של אותה משמעות.
מהו ההיפוך בתקשורת?
דוגמה טובה לכך היא כשאתה אומר למישהו "אתה תרוויח כסף בעסקה הזאת". בעוד שהמשמעות המיידית היא רווח, המוח של האדם שומע גם את האפשרות של "אולי הוא לא ירוויח כסף", כלומר, המחשבה על הפסד כסף מתחדדת יחד עם ההבטחה לרווח. אם במקום זאת היית אומר לו "כדאי לך להיכנס לעסקה הזאת", ייתכן שהמחשבה על הפסד הכסף כלל לא הייתה עולה.
האם להשתמש במילים כמו "אני אהיה כנה איתך"?
עוד דוגמה לכך היא שימוש בביטויים כמו "אני אהיה כנה איתך". כאשר אדם אומר את זה, המוח של השומע לא רק מקבל את המסר של "אני אומר לך את האמת", אלא גם עולות מחשבות כמו "מה אם הוא משקר לי?" או "למה הוא צריך להדגיש שהוא כנה?". הכוונה שבדרך כלל כאשר מישהו מדגיש את כנותו, הוא למעשה מעורר ספקות אצל השומע.
השלכות של פירוט יתר
כאשר אדם מסביר באופן מיותר או מפרט יתר על המידה, הוא למעשה עשוי לעורר אצל השומע את המחשבה ההפוכה. לדוגמה, אם מישהו אומר "הייתי בחדר כושר והתאמנתי עם המאמן שלי", הוא לא רק מסביר היכן היה, אלא גם יוצר אצל השומע חשש שעצם הפירוט הזה עשוי להצביע על דבר מה חבוי. השומע עלול לחשוב: "למה הוא מציין כל פרט קטן כל כך? אולי יש משהו שהוא לא מספר לי?". זהו אפקט שניתן לכנותו כ"היפוך של מידע" - ככל שמפרטים יותר, כך נוצרת האפשרות לפרש את המידע ההפוך.
האם כדאי לומר את כל מה שיש לנו בראש?
לא תמיד כדאי להסביר ולהוסיף פרטים רבים. עלינו לחשוב מראש אם פירוט היתר באמת יעזור או שמא יעורר ספקות לא רצויים אצל השומע. אם אתה רוצה שבן אדם יקבל את המסר שלך ללא ספקות, כדאי להימנע מלומר דברים שעשויים לגרום לו לחשוב על ההפך מהמסר שלך. במילים אחרות, יש לשקול היטב אם תוספת של מידע אכן מקדמת את מטרת השיחה או שהיא רק מעוררת ספקות מיותרים.
ההשלכות של ההיפוך בחיי היומיום
כחלק מההבנה של איך המוח פועל, אליעד כהן מדגיש את הצורך להבין את ההשפעה של כל מילה שאנחנו אומרים. כל ביטוי או הצהרה שאנחנו עושים יכולים להכיל את ההיפוך שלהן, וזה משהו שצריך להיות מודעים לו בתקשורת שלנו. למשל, כאשר גבר קונה פרחים לאשתו ואומר "כדי שתראי כמה אני אוהב אותך", הוא בעצם שולל את האפשרות ההפוכה - שהיא לא אוהבת אותו. לכן, כל צורת תקשורת שכוללת ביטוי ישיר עשויה להפעיל בתודעה את המחשבה על האפשרות ההפוכה.
כיצד לשלוט בהעברת המסרים?
ההמלצה היא להיות מודעים לכך שכאשר אנחנו אומרים משהו, אנחנו לא רק מעבירים את המידע שאנחנו חושבים עליו, אלא גם מעוררים את ההפך של אותו מידע בתודעתם של אחרים. לפעמים, דווקא ההימנעות ממילים מסוימות יכולה להיות הדרך הטובה ביותר להעביר את המסר בצורה ברורה ומדויקת יותר. הדרך בה אנחנו בוחרים להעביר את המסרים היא קריטית מאוד להבנתם ולפעמים, הפשטות של המסר בלי פירוט מיותר היא הדרך היעילה ביותר.
כשאנחנו מנסים להעביר מסר כלשהו, חשוב להבין כי כל מילה שאנו אומרים נושאת עמה לא רק את המשמעות של עצמה, אלא גם את ההפך שלה. זהו עיקרון שמנחה את התפיסה שלנו את המציאות ומניע את המוח להבין את המשמעות של כל מילה על ידי שלילת ההפך שלה. לכן, כאשר אנו מעבירים מסר, לפעמים המסר יכול להתפרש באופן הפוך ממה שהתכוונו.
כיצד המוח מפרש מילה ואיך זה קשור להיפוך?
ניקח לדוגמה את המילה "בריא". כאשר אנחנו אומרים למישהו "החיים האלה בריאים", המוח לא רק מבין את המילה כ"בריא", אלא גם מחשב את ההפך שלה - "חולה". אם לא היה קיים מושג "חולה", המילה "בריא" לא הייתה מובנת כלל. אותו הדבר נכון לכל מילה או מושג אחר, כמו "אוכל בריא" שמעורר את המחשבה על "אוכל לא בריא". לכן, כל מילה או ביטוי שנאמרים מקשרים במוח לא רק את המשמעות הישירה שלהם, אלא גם את ההפך של אותה משמעות.
מהו ההיפוך בתקשורת?
דוגמה טובה לכך היא כשאתה אומר למישהו "אתה תרוויח כסף בעסקה הזאת". בעוד שהמשמעות המיידית היא רווח, המוח של האדם שומע גם את האפשרות של "אולי הוא לא ירוויח כסף", כלומר, המחשבה על הפסד כסף מתחדדת יחד עם ההבטחה לרווח. אם במקום זאת היית אומר לו "כדאי לך להיכנס לעסקה הזאת", ייתכן שהמחשבה על הפסד הכסף כלל לא הייתה עולה.
האם להשתמש במילים כמו "אני אהיה כנה איתך"?
עוד דוגמה לכך היא שימוש בביטויים כמו "אני אהיה כנה איתך". כאשר אדם אומר את זה, המוח של השומע לא רק מקבל את המסר של "אני אומר לך את האמת", אלא גם עולות מחשבות כמו "מה אם הוא משקר לי?" או "למה הוא צריך להדגיש שהוא כנה?". הכוונה שבדרך כלל כאשר מישהו מדגיש את כנותו, הוא למעשה מעורר ספקות אצל השומע.
השלכות של פירוט יתר
כאשר אדם מסביר באופן מיותר או מפרט יתר על המידה, הוא למעשה עשוי לעורר אצל השומע את המחשבה ההפוכה. לדוגמה, אם מישהו אומר "הייתי בחדר כושר והתאמנתי עם המאמן שלי", הוא לא רק מסביר היכן היה, אלא גם יוצר אצל השומע חשש שעצם הפירוט הזה עשוי להצביע על דבר מה חבוי. השומע עלול לחשוב: "למה הוא מציין כל פרט קטן כל כך? אולי יש משהו שהוא לא מספר לי?". זהו אפקט שניתן לכנותו כ"היפוך של מידע" - ככל שמפרטים יותר, כך נוצרת האפשרות לפרש את המידע ההפוך.
האם כדאי לומר את כל מה שיש לנו בראש?
לא תמיד כדאי להסביר ולהוסיף פרטים רבים. עלינו לחשוב מראש אם פירוט היתר באמת יעזור או שמא יעורר ספקות לא רצויים אצל השומע. אם אתה רוצה שבן אדם יקבל את המסר שלך ללא ספקות, כדאי להימנע מלומר דברים שעשויים לגרום לו לחשוב על ההפך מהמסר שלך. במילים אחרות, יש לשקול היטב אם תוספת של מידע אכן מקדמת את מטרת השיחה או שהיא רק מעוררת ספקות מיותרים.
ההשלכות של ההיפוך בחיי היומיום
כחלק מההבנה של איך המוח פועל, אליעד כהן מדגיש את הצורך להבין את ההשפעה של כל מילה שאנחנו אומרים. כל ביטוי או הצהרה שאנחנו עושים יכולים להכיל את ההיפוך שלהן, וזה משהו שצריך להיות מודעים לו בתקשורת שלנו. למשל, כאשר גבר קונה פרחים לאשתו ואומר "כדי שתראי כמה אני אוהב אותך", הוא בעצם שולל את האפשרות ההפוכה - שהיא לא אוהבת אותו. לכן, כל צורת תקשורת שכוללת ביטוי ישיר עשויה להפעיל בתודעה את המחשבה על האפשרות ההפוכה.
כיצד לשלוט בהעברת המסרים?
ההמלצה היא להיות מודעים לכך שכאשר אנחנו אומרים משהו, אנחנו לא רק מעבירים את המידע שאנחנו חושבים עליו, אלא גם מעוררים את ההפך של אותו מידע בתודעתם של אחרים. לפעמים, דווקא ההימנעות ממילים מסוימות יכולה להיות הדרך הטובה ביותר להעביר את המסר בצורה ברורה ומדויקת יותר. הדרך בה אנחנו בוחרים להעביר את המסרים היא קריטית מאוד להבנתם ולפעמים, הפשטות של המסר בלי פירוט מיותר היא הדרך היעילה ביותר.
- שתילת מחשבות
- איך לזהות שקרים?
- איך לגלות שקרים?
- העברת מסרים בצורה שגויה
- איך המוח מפרש מסרים?
- איך למנוע עיוותים בתקשורת בין אישית?
למה לכל מילה קיימת גם המשמעות ההפוכה שלה?
כשאומרים מילה מסוימת, המוח אוטומטית מבין את המשמעות שלה דרך שלילת ההפך. לדוגמה, אם אומרים למישהו "בריא", כדי להבין את המילה "בריא", הוא בהכרח חושב גם על האפשרות של "חולה". אם לא היה קיים מושג "חולה", המילה "בריא" לא היתה מובנת כלל. אותו דבר נכון לכל מילה אחרת, כמו "אוכל בריא" שמעורר גם את המחשבה על "אוכל לא בריא".
איך הדוגמה של "אתה תרוויח כסף" מבהירה את הנקודה?
כשמבטיחים למישהו "אתה תרוויח כסף" בעסקה, מצד אחד הוא שומע את ההבטחה לרווח, אבל בו - זמנית מתחדדת אצלו המחשבה על "אולי אפסיד כסף". למעשה, עצם אזכור הרווח עשוי לעורר את החשש מההפסד. לפעמים, אם רק היו אומרים לו "כדאי לך להיכנס לעסקה הזאת" בלי לפרט על הרווח, ייתכן שהוא כלל לא היה חושב על האפשרות להפסיד.
מדוע אמירת "אני אהיה כנה איתך" או "אני לא סתם אומר לך" עלולה ליצור ספק?
אמירות כמו "אני אהיה כנה איתך" או "אני לא מנסה לרמות אותך" משדרות למוח שישנה אפשרות הפוכה, כלומר, שאולי כן משקרים או מרמים. אם אדם מדגיש בכוונה "אני לא משקר", הוא גורם לשומע לעצור ולחשוב: רגע, אולי כן יש פה שקר?
כיצד ההיפוך בא לידי ביטוי בדוגמאות יומיומיות?
כשמישהו נותן למישהי פרחים ואומר לה "כדי שתראי כמה אני אוהב אותך", הוא מכניס בתודעתה גם את האפשרות שהוא לא אוהב אותה. אם מישהי אומרת "אני אוהבת אותך" בתדירות גבוהה, לפעמים זה עלול לנבוע מקונפליקט פנימי של כעס או חשש, דווקא משום שהיא מנסה להתכחש להיפוך (אולי היא לא אוהבת מספיק).
מה עושים כשכל אמירה עלולה לעורר את ההיפך?
אנשים רבים תוהים אם כדאי בכלל לומר דברים מפורשים, כמו "אני אהיה לצידך", או להשאיר את זה ללא מילים כדי לא לעורר את המחשבות ההפוכות. אין תשובה חד משמעית: בכל מקרה צריך לחשוב מראש האם ציון הפרט יעזור לשומע להבין את המסר, או שמא רק יעורר אצלו חשדות וספקות שלא היו קודם.
איך הדוגמה של הבעל הבוגד ממחישה את השימוש בהיפוך?
כדי להסתיר בגידה, אדם עשוי לפרט בהרחבה על חדר הכושר, עם מי התאמן ובאיזה אימון, כדי "להרחיק" את המחשבה של האישה מהאפשרות שהוא בגד בה. מצד שני, עצם הפירוט הרב עלול דווקא לעורר בה חשד, כי הוא שולל בבת אחת הרבה היפוכים ומעלה שאלה למה צריך את כל ההסבר המפורט הזה.
למה חשוב לזהות את ההפכים בתקשורת היומיומית?
כל מילה שאנחנו אומרים, בין אם "אתמול הייתי בים" או "יש לי חתול", שוללת אינספור אפשרויות הפוכות (לא הייתי בים, אין לי חתול וכו'). לכן במצבים של העברת מסרים ושכנוע, כדאי לזכור שלא תמיד פירוט יתר או הבטחה מפורשת יועילו. לפעמים הם דווקא מעוררים יותר ספק. המודעות לכך שכל משמעות בנויה גם על השלילה של ההפך שלה, מאפשרת לנו לתקשר באופן מדויק יותר ולהיות דרוכים לספקות שמתעוררים אצל הצד השני.
כשאומרים מילה מסוימת, המוח אוטומטית מבין את המשמעות שלה דרך שלילת ההפך. לדוגמה, אם אומרים למישהו "בריא", כדי להבין את המילה "בריא", הוא בהכרח חושב גם על האפשרות של "חולה". אם לא היה קיים מושג "חולה", המילה "בריא" לא היתה מובנת כלל. אותו דבר נכון לכל מילה אחרת, כמו "אוכל בריא" שמעורר גם את המחשבה על "אוכל לא בריא".
איך הדוגמה של "אתה תרוויח כסף" מבהירה את הנקודה?
כשמבטיחים למישהו "אתה תרוויח כסף" בעסקה, מצד אחד הוא שומע את ההבטחה לרווח, אבל בו - זמנית מתחדדת אצלו המחשבה על "אולי אפסיד כסף". למעשה, עצם אזכור הרווח עשוי לעורר את החשש מההפסד. לפעמים, אם רק היו אומרים לו "כדאי לך להיכנס לעסקה הזאת" בלי לפרט על הרווח, ייתכן שהוא כלל לא היה חושב על האפשרות להפסיד.
מדוע אמירת "אני אהיה כנה איתך" או "אני לא סתם אומר לך" עלולה ליצור ספק?
אמירות כמו "אני אהיה כנה איתך" או "אני לא מנסה לרמות אותך" משדרות למוח שישנה אפשרות הפוכה, כלומר, שאולי כן משקרים או מרמים. אם אדם מדגיש בכוונה "אני לא משקר", הוא גורם לשומע לעצור ולחשוב: רגע, אולי כן יש פה שקר?
כיצד ההיפוך בא לידי ביטוי בדוגמאות יומיומיות?
כשמישהו נותן למישהי פרחים ואומר לה "כדי שתראי כמה אני אוהב אותך", הוא מכניס בתודעתה גם את האפשרות שהוא לא אוהב אותה. אם מישהי אומרת "אני אוהבת אותך" בתדירות גבוהה, לפעמים זה עלול לנבוע מקונפליקט פנימי של כעס או חשש, דווקא משום שהיא מנסה להתכחש להיפוך (אולי היא לא אוהבת מספיק).
מה עושים כשכל אמירה עלולה לעורר את ההיפך?
אנשים רבים תוהים אם כדאי בכלל לומר דברים מפורשים, כמו "אני אהיה לצידך", או להשאיר את זה ללא מילים כדי לא לעורר את המחשבות ההפוכות. אין תשובה חד משמעית: בכל מקרה צריך לחשוב מראש האם ציון הפרט יעזור לשומע להבין את המסר, או שמא רק יעורר אצלו חשדות וספקות שלא היו קודם.
איך הדוגמה של הבעל הבוגד ממחישה את השימוש בהיפוך?
כדי להסתיר בגידה, אדם עשוי לפרט בהרחבה על חדר הכושר, עם מי התאמן ובאיזה אימון, כדי "להרחיק" את המחשבה של האישה מהאפשרות שהוא בגד בה. מצד שני, עצם הפירוט הרב עלול דווקא לעורר בה חשד, כי הוא שולל בבת אחת הרבה היפוכים ומעלה שאלה למה צריך את כל ההסבר המפורט הזה.
למה חשוב לזהות את ההפכים בתקשורת היומיומית?
כל מילה שאנחנו אומרים, בין אם "אתמול הייתי בים" או "יש לי חתול", שוללת אינספור אפשרויות הפוכות (לא הייתי בים, אין לי חתול וכו'). לכן במצבים של העברת מסרים ושכנוע, כדאי לזכור שלא תמיד פירוט יתר או הבטחה מפורשת יועילו. לפעמים הם דווקא מעוררים יותר ספק. המודעות לכך שכל משמעות בנויה גם על השלילה של ההפך שלה, מאפשרת לנו לתקשר באופן מדויק יותר ולהיות דרוכים לספקות שמתעוררים אצל הצד השני.
- האם כדאי לפרט או לא בפעולת השכנוע
- איך לזהות מסרים תת - הכרתיים בשיחה
- כיצד להימנע מעיוותים בתקשורת בין אישית
- איך להשתמש נכון בטכניקות שכנוע