למה נטייה להרס עצמי זאת לא הסיבה להרס העצמי? הרס עצמי זה לא תירוץ, מה זה נטייה להרס עצמי? למה הרס עצמי זה שקר? האם אני מנסה להרוס לעצמי? למה אני הורס לעצמי? האם יש לי נטייה להרס עצמי? בגידה בעקבות טראומת אונס, הרס עצמי כתירוץ
למה נטייה להרס עצמי זאת לא הסיבה להרס העצמי?
בהרצאה זו, אליעד כהן מציין את אחד השקרים הנפוצים בעולם הטיפול וההתפתחות האישית: המושג של "הרס עצמי". מדובר בהסבר שגוי שמתאר אנשים שמבצעים פעולות פוגעות בעצמם מתוך מניע של הרס עצמי. המושג הזה, לדברי אליעד, אינו נכון, והוא מסביר למה זהו שקר חשיבתי שמוביל לתפיסה לא נכונה של התנהגויות פוגעות.
המושג "הרס עצמי" מציין מצב שבו אדם עושה משהו שפוגע בו מתוך רצון מודע להרוס את עצמו. לדוגמה, אדם יכול לבחור להרוס קשר זוגי, לא מתוך רצון להכאיב לעצמו, אלא מתוך פחד מהכאב שיבוא בעתיד. אם אדם מפחד לפתח קשרים אינטימיים כי הוא חושש מהפגיעות הרגשית הכרוכה בהם, הוא עלול לפעול בצורה שתהרוס את הקשר מראש, כדי להימנע מהכאב שיכול להיגרם בהמשך. כאן, ההרס לא נעשה מתוך רצון להחמיר את מצבו, אלא מתוך ניסיון להימנע מכאב עתידי.
אליעד מציין שבמקרים רבים, אנשים פוגעים בעצמם מתוך פחד ממחיר גבוה מדי, כמו פחד מהצלחה או פחד ממצבים שיכולים להביא לכישלון. למשל, אדם שמפחד להצליח עשוי להכשיל את עצמו בכוונה, כדי לא להתמודד עם הנטל שמלווה להצלחה. זאת אומרת, הוא לא פוגע בעצמו מתוך רצון להרס עצמי, אלא מתוך פחד שקשור בהצלחה.
אליעד מביא דוגמה של בגידה בזוגיות, כשהוא מתאר איך אדם שבוגד בזוגיות לעיתים מצדיק את פעולתו בכך שהוא "הרס לעצמו" את הקשר. האמת היא שהבגידה לא נעשתה מתוך רצון להרוס את הזוגיות, אלא מתוך רצון לרגש או תחושת נחשקות. המניע לבגידה לא היה הצורך להרוס את הקשר, אלא הצורך למלא ריק רגשי או להרגיש משהו שלא התקבל במערכת הזוגית.
לפי אליעד, המושג של "הרס עצמי" לא מסביר את ההתנהגות האמיתית שמסתתרת מאחורי הפעולות הללו. אם ננתח את המקרים, נראה שמי שבוגד או מי שפוגע בעצמו לא עושה זאת מתוך רצון להחמיר את מצבו, אלא מתוך מניעים נוספים, כמו תחושת שליטה, רצון לריגוש או פתח לפתרון רגשי אחר. הוא טוען כי מדובר בטעויות חשיבתיות של אנשים שמייחסים את הפעולות האלה ל"הרס עצמי", בעוד שבפועל מדובר במניעים אחרים לגמרי.
בנוסף, אליעד מציין שכשאדם עובר טראומה, כמו אישה שעברה אונס, ולאחר מכן בוגדת בזוגיות שלה, הרבה פעמים היא תאמר שזה נובע מ"נטייה להרס עצמי". אולם זהו הסבר שקרי, כי הבגידה לא נובעת מרצון להרס עצמי, אלא מתוך הצורך להתמודד עם חוויות קודמות, תחושת שליטה או רצון למלא ריק רגשי שנגרם מהטראומה.
הנקודה המרכזית שאליעד מנסה להבהיר היא שכשאדם בודק את מניעיו לפעולה מסוימת, הוא צריך לבחון מה הוא באמת רצה להשיג ממנה, ולא לייחס זאת לתירוץ של "הרס עצמי". במקום להסתכל על זה כעל שקר, יש להבין שהאדם עשה את הפעולה מתוך צורך אחר, לא מתוך רצון להרוס את עצמו.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהרס עצמי איננו הסיבה האמיתית להתנהגות פוגעת. לעיתים יש פעולות שמובילות להרס, אך הן נעשו מתוך מניע שונה, כמו פחד, צורך רגשי או חיפוש אחרי תחושת שליטה. במקום להשתמש בתירוץ של הרס עצמי, חשוב להכיר את המניעים האמיתיים ולהבין שהם נובעים ממקום של פחד או רצון לקבל משהו חיובי, ולא מתוך רצון להרוס את עצמך.
בהרצאה זו, אליעד כהן מציין את אחד השקרים הנפוצים בעולם הטיפול וההתפתחות האישית: המושג של "הרס עצמי". מדובר בהסבר שגוי שמתאר אנשים שמבצעים פעולות פוגעות בעצמם מתוך מניע של הרס עצמי. המושג הזה, לדברי אליעד, אינו נכון, והוא מסביר למה זהו שקר חשיבתי שמוביל לתפיסה לא נכונה של התנהגויות פוגעות.
המושג "הרס עצמי" מציין מצב שבו אדם עושה משהו שפוגע בו מתוך רצון מודע להרוס את עצמו. לדוגמה, אדם יכול לבחור להרוס קשר זוגי, לא מתוך רצון להכאיב לעצמו, אלא מתוך פחד מהכאב שיבוא בעתיד. אם אדם מפחד לפתח קשרים אינטימיים כי הוא חושש מהפגיעות הרגשית הכרוכה בהם, הוא עלול לפעול בצורה שתהרוס את הקשר מראש, כדי להימנע מהכאב שיכול להיגרם בהמשך. כאן, ההרס לא נעשה מתוך רצון להחמיר את מצבו, אלא מתוך ניסיון להימנע מכאב עתידי.
אליעד מציין שבמקרים רבים, אנשים פוגעים בעצמם מתוך פחד ממחיר גבוה מדי, כמו פחד מהצלחה או פחד ממצבים שיכולים להביא לכישלון. למשל, אדם שמפחד להצליח עשוי להכשיל את עצמו בכוונה, כדי לא להתמודד עם הנטל שמלווה להצלחה. זאת אומרת, הוא לא פוגע בעצמו מתוך רצון להרס עצמי, אלא מתוך פחד שקשור בהצלחה.
אליעד מביא דוגמה של בגידה בזוגיות, כשהוא מתאר איך אדם שבוגד בזוגיות לעיתים מצדיק את פעולתו בכך שהוא "הרס לעצמו" את הקשר. האמת היא שהבגידה לא נעשתה מתוך רצון להרוס את הזוגיות, אלא מתוך רצון לרגש או תחושת נחשקות. המניע לבגידה לא היה הצורך להרוס את הקשר, אלא הצורך למלא ריק רגשי או להרגיש משהו שלא התקבל במערכת הזוגית.
לפי אליעד, המושג של "הרס עצמי" לא מסביר את ההתנהגות האמיתית שמסתתרת מאחורי הפעולות הללו. אם ננתח את המקרים, נראה שמי שבוגד או מי שפוגע בעצמו לא עושה זאת מתוך רצון להחמיר את מצבו, אלא מתוך מניעים נוספים, כמו תחושת שליטה, רצון לריגוש או פתח לפתרון רגשי אחר. הוא טוען כי מדובר בטעויות חשיבתיות של אנשים שמייחסים את הפעולות האלה ל"הרס עצמי", בעוד שבפועל מדובר במניעים אחרים לגמרי.
בנוסף, אליעד מציין שכשאדם עובר טראומה, כמו אישה שעברה אונס, ולאחר מכן בוגדת בזוגיות שלה, הרבה פעמים היא תאמר שזה נובע מ"נטייה להרס עצמי". אולם זהו הסבר שקרי, כי הבגידה לא נובעת מרצון להרס עצמי, אלא מתוך הצורך להתמודד עם חוויות קודמות, תחושת שליטה או רצון למלא ריק רגשי שנגרם מהטראומה.
הנקודה המרכזית שאליעד מנסה להבהיר היא שכשאדם בודק את מניעיו לפעולה מסוימת, הוא צריך לבחון מה הוא באמת רצה להשיג ממנה, ולא לייחס זאת לתירוץ של "הרס עצמי". במקום להסתכל על זה כעל שקר, יש להבין שהאדם עשה את הפעולה מתוך צורך אחר, לא מתוך רצון להרוס את עצמו.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהרס עצמי איננו הסיבה האמיתית להתנהגות פוגעת. לעיתים יש פעולות שמובילות להרס, אך הן נעשו מתוך מניע שונה, כמו פחד, צורך רגשי או חיפוש אחרי תחושת שליטה. במקום להשתמש בתירוץ של הרס עצמי, חשוב להכיר את המניעים האמיתיים ולהבין שהם נובעים ממקום של פחד או רצון לקבל משהו חיובי, ולא מתוך רצון להרוס את עצמך.
- למה עשיתי משהו?
- למה בגדתי?
- למה הרסתי לעצמי?
- פחד מהצלחה והרס עצמי
- ניתוח סיבתיות וקבלת החלטות
למה נטייה להרס עצמי זאת לא הסיבה להרס העצמי?
במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר את השקר הגדול בעולם הטיפול וההתפתחות האישית - המושג של "הרס עצמי". המושג הזה נפוץ אך למעשה הוא שקרי ומטעה. אליעד מציין כי אנשים רבים טוענים שיש להם "נטייה להרס עצמי" כדי להסביר את הפעולות שפוגעות בהם, אך בפועל, המניעים העמוקים יותר לא נחשפים.
הרס עצמי הוא לא מה שגורם לאנשים להזיק לעצמם, אלא אלו למעשה פעולות שנובעות משיקולים אחרים. אליעד מביא דוגמאות כדי להסביר את הנושא בצורה בהירה.
למשל, אדם שנמצא בזוגיות ומפחד מהאפשרות של פרידה או פגיעה רגשית, עשוי להימנע מהתחייבות ולהרוס את הקשר מראש, לא מתוך רצון להרוס את עצמו, אלא כדי להימנע מכאב עתידי. למעשה, ההרס לא נעשה ממניעים של "הרס עצמי", אלא מתוך פחד ממשהו עתידי. אליעד מדגיש, שיש גם מקרים בהם אדם לא מצליח להצליח, לא מתוך רצון כנה להיכשל, אלא בגלל שהוא מפחד מההשלכות של ההצלחה עצמה, ולכן הוא עושה צעדים שיביאו לכישלון.
מכאן, הוא מציין ש"הרס עצמי" זה לא הסיבה האמיתית לפעולה מזיקה, אלא ניסיון לרצות רגש מסוים או להימנע מכאב. אנשים שמבצעים פעולות פוגעות, כמו בגידה בזוגיות, יטענו לפעמים "עשיתי את זה כי יש לי נטייה להרס עצמי", אך זה שקר. המניע לבגידה לא היה להרוס את הקשר, אלא חיפוש אחרי תחושת נחשקות או ריגוש.
הורס עצמי כתירוץ הוא שקר, כי ברוב המקרים, התוצאה היא תוצאה של פעולות אחרות שנעשו ממניעים שונים, לא ממניעים של הרס עצמי. לדוגמה, אדם שבוגד בזוגיות והקשר נהרס כתוצאה מכך, יכול להסביר את הבגידה כהרס עצמי, אך בפועל הסיבה לבגידה היא הרצון להרגיש נחשק או למצוא משהו אחר, לא להרוס את הקשר.
גם במקרים טראומטיים, כמו אישה שעברה אונס ובגדה בעקבות זאת, אליעד מציין שלא מדובר בהרס עצמי, אלא בחיפוש אחרי תחושת שליטה, תמיכה חיצונית או מענה רגשי אחר. הוא שואל: אם באמת המניע לבגידה היה ההרס העצמי, למה היא בחרה בבגידה כדרך לכך? למה לא דרך אחרת כדי לפגוע בעצמה?
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שחשוב להבין את המניעים האמיתיים מאחורי פעולות מזיקות. לעיתים, הפתרון טמון ברווח אישי שהאדם מקבל מהפעולה, ולא בהרס עצמי כפי שמקובל לחשוב. אנשים צריכים להבין שההרס לא תמיד נובע ממקום של כוונה להרע לעצמם, אלא ממקום של רצון להשיג משהו אחר.
במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר את השקר הגדול בעולם הטיפול וההתפתחות האישית - המושג של "הרס עצמי". המושג הזה נפוץ אך למעשה הוא שקרי ומטעה. אליעד מציין כי אנשים רבים טוענים שיש להם "נטייה להרס עצמי" כדי להסביר את הפעולות שפוגעות בהם, אך בפועל, המניעים העמוקים יותר לא נחשפים.
הרס עצמי הוא לא מה שגורם לאנשים להזיק לעצמם, אלא אלו למעשה פעולות שנובעות משיקולים אחרים. אליעד מביא דוגמאות כדי להסביר את הנושא בצורה בהירה.
למשל, אדם שנמצא בזוגיות ומפחד מהאפשרות של פרידה או פגיעה רגשית, עשוי להימנע מהתחייבות ולהרוס את הקשר מראש, לא מתוך רצון להרוס את עצמו, אלא כדי להימנע מכאב עתידי. למעשה, ההרס לא נעשה ממניעים של "הרס עצמי", אלא מתוך פחד ממשהו עתידי. אליעד מדגיש, שיש גם מקרים בהם אדם לא מצליח להצליח, לא מתוך רצון כנה להיכשל, אלא בגלל שהוא מפחד מההשלכות של ההצלחה עצמה, ולכן הוא עושה צעדים שיביאו לכישלון.
מכאן, הוא מציין ש"הרס עצמי" זה לא הסיבה האמיתית לפעולה מזיקה, אלא ניסיון לרצות רגש מסוים או להימנע מכאב. אנשים שמבצעים פעולות פוגעות, כמו בגידה בזוגיות, יטענו לפעמים "עשיתי את זה כי יש לי נטייה להרס עצמי", אך זה שקר. המניע לבגידה לא היה להרוס את הקשר, אלא חיפוש אחרי תחושת נחשקות או ריגוש.
הורס עצמי כתירוץ הוא שקר, כי ברוב המקרים, התוצאה היא תוצאה של פעולות אחרות שנעשו ממניעים שונים, לא ממניעים של הרס עצמי. לדוגמה, אדם שבוגד בזוגיות והקשר נהרס כתוצאה מכך, יכול להסביר את הבגידה כהרס עצמי, אך בפועל הסיבה לבגידה היא הרצון להרגיש נחשק או למצוא משהו אחר, לא להרוס את הקשר.
גם במקרים טראומטיים, כמו אישה שעברה אונס ובגדה בעקבות זאת, אליעד מציין שלא מדובר בהרס עצמי, אלא בחיפוש אחרי תחושת שליטה, תמיכה חיצונית או מענה רגשי אחר. הוא שואל: אם באמת המניע לבגידה היה ההרס העצמי, למה היא בחרה בבגידה כדרך לכך? למה לא דרך אחרת כדי לפגוע בעצמה?
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שחשוב להבין את המניעים האמיתיים מאחורי פעולות מזיקות. לעיתים, הפתרון טמון ברווח אישי שהאדם מקבל מהפעולה, ולא בהרס עצמי כפי שמקובל לחשוב. אנשים צריכים להבין שההרס לא תמיד נובע ממקום של כוונה להרע לעצמם, אלא ממקום של רצון להשיג משהו אחר.
- למה עשיתי משהו?
- למה בגדתי?
- למה הרסתי לעצמי?
- פחד מהצלחה והרס עצמי
- ניתוח סיבתיות וקבלת החלטות
למה הרס עצמי זה לא תירוץ להרס עצמי?
אחד השקרים הגדולים בעולם הטיפול וההתפתחות האישית הוא המושג של "נטייה להרס עצמי". אנשים רבים משתמשים במונח הזה כדי להסביר מעשים שגרמו להם לפגיעה, אך בפועל, מדובר בטעות חשיבתית.
האם אנשים באמת מנסים להרוס לעצמם?
ישנם מקרים שבהם אדם אכן עושה פעולות שפוגעות בו מתוך חשש ממשהו אחר. לדוגמה, מישהו שנמצא בזוגיות ופוחד להיפגע, עשוי להרוס את הקשר מראש כדי להימנע מכאב עתידי. כלומר, הפגיעה משרתת מטרה מסוימת. כך גם אדם שפוחד מהצלחה עלול לחבל בעצמו כדי לא להגיע לשם.
למה הרס עצמי כתירוץ הוא שקר?
אנשים רבים משתמשים ב"הרס עצמי" כהסבר מדוע פגעו בעצמם. לדוגמה, אדם שבגד בזוגיות שלו ואיבד את הקשר יאמר: "עשיתי זאת כי יש לי נטייה להרס עצמי". אך בפועל, הסיבה לבגידה אינה הרצון להרוס את הזוגיות אלא משהו אחר - אולי הרצון להרגיש נחשק, לקבל ריגוש או כל סיבה אחרת.
הרס הקשר הוא תוצאה של הבגידה, אך הבגידה לא נעשתה מתוך רצון להרוס את הקשר. באותו אופן, אם מישהו נהג בפראות ועשה תאונת דרכים, אפשר לומר שהתאונה נגרמה בגלל הנהיגה הפזיזה, אך לא שהנהיגה הפזיזה נעשתה במטרה לעשות תאונה.
בגידה בעקבות טראומת אונס - האם זה הרס עצמי?
יש מקרים שבהם אנשים מחברים בין אירועים שונים ומסיקים מסקנות שגויות. לדוגמה, אישה שעברה אונס ואז בגדה בבן זוגה. אם נשאל מדוע בגדה, ייתכן שהתשובה תהיה: "כי יש לי נטייה להרס עצמי בעקבות הטראומה". אך זו לא האמת.
אף על פי שהטראומה עשויה להשפיע על תפיסת העצמי וההתנהגות, בגידה מתבצעת מתוך סיבה אחרת - חיפוש תחושת שליטה, צורך באישור חיצוני, רצון למלא ריק רגשי וכו'. אם הבגידה הייתה באמת תוצאה של נטייה להרס עצמי, מדוע דווקא בגידה? למה לא דרך אחרת?
למה חשוב להבין את המניעים האמיתיים?
כאשר מישהו מנסה להבין מדוע עשה משהו שפגע בו, עליו לבדוק מה היה הרווח שהוא קיבל מהפעולה, ולא לייחס זאת ל"הרס עצמי". במקרים רבים, התשובה טמונה ברווח אישי שהפעולה סיפקה - אפילו אם הוא לא מודע אליו במודע.
מסקנה - הרס עצמי אינו תירוץ
כאשר אנשים אומרים שהם "הרסו לעצמם" מתוך נטייה להרס עצמי, הם מתעלמים מהגורמים האמיתיים שהובילו אותם לפעול כפי שפעלו. חשוב לבדוק מה האדם באמת רצה להשיג מהפעולה, כי ברוב המקרים, זה לא היה הרס עצמי אלא ניסיון לקבל משהו חיובי.
אחד השקרים הגדולים בעולם הטיפול וההתפתחות האישית הוא המושג של "נטייה להרס עצמי". אנשים רבים משתמשים במונח הזה כדי להסביר מעשים שגרמו להם לפגיעה, אך בפועל, מדובר בטעות חשיבתית.
האם אנשים באמת מנסים להרוס לעצמם?
ישנם מקרים שבהם אדם אכן עושה פעולות שפוגעות בו מתוך חשש ממשהו אחר. לדוגמה, מישהו שנמצא בזוגיות ופוחד להיפגע, עשוי להרוס את הקשר מראש כדי להימנע מכאב עתידי. כלומר, הפגיעה משרתת מטרה מסוימת. כך גם אדם שפוחד מהצלחה עלול לחבל בעצמו כדי לא להגיע לשם.
למה הרס עצמי כתירוץ הוא שקר?
אנשים רבים משתמשים ב"הרס עצמי" כהסבר מדוע פגעו בעצמם. לדוגמה, אדם שבגד בזוגיות שלו ואיבד את הקשר יאמר: "עשיתי זאת כי יש לי נטייה להרס עצמי". אך בפועל, הסיבה לבגידה אינה הרצון להרוס את הזוגיות אלא משהו אחר - אולי הרצון להרגיש נחשק, לקבל ריגוש או כל סיבה אחרת.
הרס הקשר הוא תוצאה של הבגידה, אך הבגידה לא נעשתה מתוך רצון להרוס את הקשר. באותו אופן, אם מישהו נהג בפראות ועשה תאונת דרכים, אפשר לומר שהתאונה נגרמה בגלל הנהיגה הפזיזה, אך לא שהנהיגה הפזיזה נעשתה במטרה לעשות תאונה.
בגידה בעקבות טראומת אונס - האם זה הרס עצמי?
יש מקרים שבהם אנשים מחברים בין אירועים שונים ומסיקים מסקנות שגויות. לדוגמה, אישה שעברה אונס ואז בגדה בבן זוגה. אם נשאל מדוע בגדה, ייתכן שהתשובה תהיה: "כי יש לי נטייה להרס עצמי בעקבות הטראומה". אך זו לא האמת.
אף על פי שהטראומה עשויה להשפיע על תפיסת העצמי וההתנהגות, בגידה מתבצעת מתוך סיבה אחרת - חיפוש תחושת שליטה, צורך באישור חיצוני, רצון למלא ריק רגשי וכו'. אם הבגידה הייתה באמת תוצאה של נטייה להרס עצמי, מדוע דווקא בגידה? למה לא דרך אחרת?
למה חשוב להבין את המניעים האמיתיים?
כאשר מישהו מנסה להבין מדוע עשה משהו שפגע בו, עליו לבדוק מה היה הרווח שהוא קיבל מהפעולה, ולא לייחס זאת ל"הרס עצמי". במקרים רבים, התשובה טמונה ברווח אישי שהפעולה סיפקה - אפילו אם הוא לא מודע אליו במודע.
מסקנה - הרס עצמי אינו תירוץ
כאשר אנשים אומרים שהם "הרסו לעצמם" מתוך נטייה להרס עצמי, הם מתעלמים מהגורמים האמיתיים שהובילו אותם לפעול כפי שפעלו. חשוב לבדוק מה האדם באמת רצה להשיג מהפעולה, כי ברוב המקרים, זה לא היה הרס עצמי אלא ניסיון לקבל משהו חיובי.
- למה אנשים בוגדים?
- פחד מהצלחה והרס עצמי
- התמודדות עם רגשות אשמה
- ניתוח סיבתיות וקבלת החלטות
- איך לדעת למה עשיתי משהו?