3:05רגישות יתר ממה היא נובעת, איך להתמודד עם רגישות יתר נפשית? רגשנות יתר, איך לא להיות כל כך רגיש? ממה נובעת רגישות קיצונית? עובדות ופירושים, פירושים מוקצנים, אדם רגיש מאוד, אני מאוד רגישה, תסמונת רגישות גבוהה
מהי רגישות יתר ולמה אנשים חווים אותה?
רגישות יתר מתוארת על ידי אליעד כהן כמצב שבו האדם חש שהוא מגיב באופן מוגזם למצבים רגשיים שונים. האדם חש שאינו מרוצה מהרגשות שלו, ותופס את עצמו כרגיש מדי. דוגמה לכך היא מצב שבו אומרים לאדם משהו פשוט יחסית, והוא נפגע ומגיב בצורה קיצונית ומוגזמת, דבר הגורם אי נוחות לו או לסביבה שלו. התגובה הקיצונית הזו מובילה אותו לחשוב שהוא סובל מ"רגישות יתר".
מהו השורש האמיתי של רגישות יתר לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסביר שהשורש האמיתי של רגישות יתר הוא "פירושים מוקצנים" שהאדם מעניק לאירועים שונים. כל רגש נובע למעשה מפירוש שאנחנו נותנים לעובדות. כאשר מתרחש אירוע כלשהו, כמו שמישהו אומר לנו משהו פוגע, ישנה עובדה בסיסית אובייקטיבית (הצלילים שנאמרו בפועל), וישנם הפירושים הסובייקטיביים שהאדם מעניק לעובדה הזו (מה הכוונה מאחורי המילים, מה זה אומר עליו וכדומה).
ככל שהפירושים הללו מוקצנים יותר, כך תגובתו של האדם תהיה רגישה יותר. לדוגמה, כאשר מישהו אומר משפט שניתן לפרש באופן ניטרלי או שלילי, אדם עם רגישות יתר יטה לפרש את האמירה באופן שלילי וקיצוני יותר, וכתוצאה מכך הוא ייפגע בצורה חריפה יותר.
כיצד ניתן להפחית רגישות יתר על ידי עבודה על עובדות ופירושים?
אליעד מציע דרך מעשית ופשוטה להתמודדות עם רגישות יתר - הבחנה מודעת בין עובדות לבין פירושים. לפי שיטה זו, על האדם לזהות מהי העובדה שהתרחשה, ומהם הפירושים שהוא העניק לעובדה. לאחר מכן, עליו לבדוק באופן ביקורתי האם הפירושים הללו באמת נכונים ומוצדקים, או שהם רק פרשנות מוגזמת ולא מבוססת לעובדות הפשוטות.
לדוגמה, אם מישהו אומר לך משהו שנתפס בעיניך כפוגע, עליך קודם כל להכיר בעובדה הפשוטה: "האדם אמר משפט מסוים". בשלב הבא יש להבחין בפירושים שאתה נותן למשפט: "הוא פוגע בי", "הוא מזלזל בי", "הוא לא מעריך אותי" - ולבדוק אם אלו באמת עובדות, או רק פרשנות סובייקטיבית.
ככל שהאדם יצליח לחדד את האבחנה בין העובדות לבין הפרשנויות שלו, כך הוא יוכל להפחית משמעותית את הרגישות שלו לאירועים שונים, כיוון שיבין שרוב התגובות הרגשיות שלו נובעות לא מהאירוע עצמו, אלא מהפירושים המוגזמים שלו לאותו אירוע.
האם תמיד הרגישות היא מוגזמת ולא מוצדקת?
אליעד מסביר שישנם מקרים שבהם הרגישות של האדם עשויה להיות מוצדקת ואמיתית. לדוגמה, אם האדם נפגע מדברים של מישהו שבאמת התכוון לפגוע, הרי שהפגיעה והרגישות עשויות להיות מוצדקות. יתרה מכך, ייתכן שהאנשים האחרים בסביבה שאינם נפגעים הם אלו שמדחיקים את הרגשות האמיתיים שלהם ולא מגיבים בצורה בריאה למצב. הם אולי לא נפגעים באותו רגע, אך ההדחקה הזו תוביל לכך שהם יסבלו בעתיד מההשלכות של ההתעלמות מהרגשות האמיתיים שלהם, בצורה חמורה יותר מאותו אדם רגיש.
עם זאת, במצב שבו האדם עצמו חושב שהרגישות שלו אינה מוצדקת - כלומר, כאשר הוא מזהה שהוא מגיב בצורה מוגזמת שלא לצורך - עליו לפעול לפי שיטת ההפרדה בין העובדות לפירושים כדי להקטין את עוצמת הרגשות שלו.
איך לעזור לאדם אחר הסובל מרגישות יתר?
כאשר רוצים לעזור לאדם אחר להתמודד עם רגישות יתר, אליעד כהן ממליץ לפעול באותה שיטה של הבחנה בין עובדות לפירושים. יש לעודד את אותו אדם לבדוק מה בדיוק קרה בפועל, ומה הוא פירש מכך. במידה ואותו אדם מתקשה להקשיב בנושא זה, ניתן לעבור לנושאים אחרים שבהם הוא מוכן להקשיב, ושם להחדיר את הרעיון של הבחנה בין עובדות לפירושים. כך ניתן בהדרגה להרגיל אותו לאופן חשיבה זה, מה שיתרום להפחתת הרגישות שלו.
סיכום הכלים להפחתת רגישות יתר לפי אליעד כהן:
רגישות יתר מתוארת על ידי אליעד כהן כמצב שבו האדם חש שהוא מגיב באופן מוגזם למצבים רגשיים שונים. האדם חש שאינו מרוצה מהרגשות שלו, ותופס את עצמו כרגיש מדי. דוגמה לכך היא מצב שבו אומרים לאדם משהו פשוט יחסית, והוא נפגע ומגיב בצורה קיצונית ומוגזמת, דבר הגורם אי נוחות לו או לסביבה שלו. התגובה הקיצונית הזו מובילה אותו לחשוב שהוא סובל מ"רגישות יתר".
מהו השורש האמיתי של רגישות יתר לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסביר שהשורש האמיתי של רגישות יתר הוא "פירושים מוקצנים" שהאדם מעניק לאירועים שונים. כל רגש נובע למעשה מפירוש שאנחנו נותנים לעובדות. כאשר מתרחש אירוע כלשהו, כמו שמישהו אומר לנו משהו פוגע, ישנה עובדה בסיסית אובייקטיבית (הצלילים שנאמרו בפועל), וישנם הפירושים הסובייקטיביים שהאדם מעניק לעובדה הזו (מה הכוונה מאחורי המילים, מה זה אומר עליו וכדומה).
ככל שהפירושים הללו מוקצנים יותר, כך תגובתו של האדם תהיה רגישה יותר. לדוגמה, כאשר מישהו אומר משפט שניתן לפרש באופן ניטרלי או שלילי, אדם עם רגישות יתר יטה לפרש את האמירה באופן שלילי וקיצוני יותר, וכתוצאה מכך הוא ייפגע בצורה חריפה יותר.
כיצד ניתן להפחית רגישות יתר על ידי עבודה על עובדות ופירושים?
אליעד מציע דרך מעשית ופשוטה להתמודדות עם רגישות יתר - הבחנה מודעת בין עובדות לבין פירושים. לפי שיטה זו, על האדם לזהות מהי העובדה שהתרחשה, ומהם הפירושים שהוא העניק לעובדה. לאחר מכן, עליו לבדוק באופן ביקורתי האם הפירושים הללו באמת נכונים ומוצדקים, או שהם רק פרשנות מוגזמת ולא מבוססת לעובדות הפשוטות.
לדוגמה, אם מישהו אומר לך משהו שנתפס בעיניך כפוגע, עליך קודם כל להכיר בעובדה הפשוטה: "האדם אמר משפט מסוים". בשלב הבא יש להבחין בפירושים שאתה נותן למשפט: "הוא פוגע בי", "הוא מזלזל בי", "הוא לא מעריך אותי" - ולבדוק אם אלו באמת עובדות, או רק פרשנות סובייקטיבית.
ככל שהאדם יצליח לחדד את האבחנה בין העובדות לבין הפרשנויות שלו, כך הוא יוכל להפחית משמעותית את הרגישות שלו לאירועים שונים, כיוון שיבין שרוב התגובות הרגשיות שלו נובעות לא מהאירוע עצמו, אלא מהפירושים המוגזמים שלו לאותו אירוע.
האם תמיד הרגישות היא מוגזמת ולא מוצדקת?
אליעד מסביר שישנם מקרים שבהם הרגישות של האדם עשויה להיות מוצדקת ואמיתית. לדוגמה, אם האדם נפגע מדברים של מישהו שבאמת התכוון לפגוע, הרי שהפגיעה והרגישות עשויות להיות מוצדקות. יתרה מכך, ייתכן שהאנשים האחרים בסביבה שאינם נפגעים הם אלו שמדחיקים את הרגשות האמיתיים שלהם ולא מגיבים בצורה בריאה למצב. הם אולי לא נפגעים באותו רגע, אך ההדחקה הזו תוביל לכך שהם יסבלו בעתיד מההשלכות של ההתעלמות מהרגשות האמיתיים שלהם, בצורה חמורה יותר מאותו אדם רגיש.
עם זאת, במצב שבו האדם עצמו חושב שהרגישות שלו אינה מוצדקת - כלומר, כאשר הוא מזהה שהוא מגיב בצורה מוגזמת שלא לצורך - עליו לפעול לפי שיטת ההפרדה בין העובדות לפירושים כדי להקטין את עוצמת הרגשות שלו.
איך לעזור לאדם אחר הסובל מרגישות יתר?
כאשר רוצים לעזור לאדם אחר להתמודד עם רגישות יתר, אליעד כהן ממליץ לפעול באותה שיטה של הבחנה בין עובדות לפירושים. יש לעודד את אותו אדם לבדוק מה בדיוק קרה בפועל, ומה הוא פירש מכך. במידה ואותו אדם מתקשה להקשיב בנושא זה, ניתן לעבור לנושאים אחרים שבהם הוא מוכן להקשיב, ושם להחדיר את הרעיון של הבחנה בין עובדות לפירושים. כך ניתן בהדרגה להרגיל אותו לאופן חשיבה זה, מה שיתרום להפחתת הרגישות שלו.
סיכום הכלים להפחתת רגישות יתר לפי אליעד כהן:
- הכרה בכך שרגישות יתר נובעת מפירושים מוגזמים לעובדות.
- הפרדה מדויקת בין עובדה לבין פירוש בכל סיטואציה רגשית.
- בדיקה ביקורתית של הפירושים כדי לראות אם הם אמיתיים או מוקצנים.
- במקרים שבהם הרגישות מוצדקת, להכיר ברגש ולא להדחיק אותו.
- כאשר עוזרים לאחרים, לעבור לנושאים שבהם הם מוכנים לשמוע ולהכניס את הרעיון של עובדות ופירושים בהדרגה.
- מהי רגישות יתר?
- איך להפחית רגישות נפשית?
- הבדל בין עובדות לפירושים
- ממה נובעת רגישות יתר?
- איך להתמודד עם פירושים שליליים?
- האם הרגישות שלי מוצדקת?
- טיפול ברגישות יתר
יש דבר שנקרא רגישות יתר מה זה אומר רגישות יתר? רגישות יתר זה אומר שאתה בן אדם ויש לך רגשות ואתה לא מרוצה מהרגשות שלך ואתה חושב שאתה יותר מדי רגיש, אתה חושב על עצמך שאתה יותר מדי רגיש זה נקרא רגישות יתר נגיד מישהו אומר ואתה יותר מדי נפגע יותר מדי רגיש והשאלה היא זה מה השורש של זה ומה הפתרון של זה ממה זה נובע שבן אדם יותר מדי רגיש אומרים לו מילה והוא רגיש נפגע כאילו מי ישמע מה אמרת לו אז או שזה מפריע לך כי אתה רגיש או שזה מפריע למישהו שאתה רגיש או מפריע לך שמישהו אחר רגיש.
אז השורש של רגישות יתר הוא פירושים מוקצנים אוקי הרגישות, כל הרגשות נובעים מפירושים של עובדות יש לך עובדה קרה משהו ויש מה אתה מרגיש נגיד שמישהו מקלל אותך אז עובדתית אתה שמעת צלילים שמישהו אמר משהו זאת עובדה עכשיו יש את הפירושים מה זה אומר מה אני מפרש מה אני מפרש מה אני חושב אם זה אומר מה זה אומר ומה זה אומר, אם מישהי אוהבת אותך אתה מתחיל לפרש פירושים מה זה אומר מה פה מה שם, עכשיו ככל שהפירושים שלך יהיו יותר מוקצנים ככה תהיה לך יותר רגישות יתר.
ולכן הדרך להילחם ברגישות היא לעבוד על נושא של עובדות ופירושים ובצורה קיצונית לעשות את זה כל דבר זאת עובדה זה פירוש זה באמת זה רק פירוש או שזאת עובדה עובדה או פירוש, ככל שתעשה את זה יותר בוודאות של מאה אחוז שרגישות היתר שלך תרד במידה והיא לא אמיתית.
ש: מה זה אמיתית?
אליעד: מה זה אומר יכול להיות מצב שקורה משהו שאתה באמת צריך להיפגע ויש מישהו שמדחיק והוא לא נפגע זה שאתה כל כך נפגע יותר מאחרים זה לא בגלל שיש לך רגישות יתר זה בגלל שהם מדחיקים, אתה נצמד לאמת בגלל שאתה נצמד לאמת אתה נפגע הם לא נצמדים לאמת לכן הם לא נפגעים והם ישלמו על זה אחר כך בכפל כפליים בכלל אבל בהנחה שרגישות היתר שלך אתה חושב שהיא לא מוצדקת דהיינו, שהיא לא משקפת משהו אמיתי זה בעצם אומר שהיא משקפת פירוש לא אמיתי אז הדרך להילחם בזה זה על ידי שאתה תוקף את הפירושים האם זה זאת אמת עובדה פירוש פירוש עובדה.
הבנו את הסיפור אם יש מישהו אחר שיש לו רגישות יתר ואתה רוצה לטפל ברגישות יתר שלו מה אתה צריך לעשות לעבוד איתו הרבה על עובדות ופירוש רגע זה באמת זה לא באמת ואם הוא לא מוכן להקשיב לך אז מה אתה צריך לעשות לדבר איתו על דברים שהוא מוכן להקשיב לך ובהם לדבר על עובדות ופירושים. הבנו?
אז השורש של רגישות יתר הוא פירושים מוקצנים אוקי הרגישות, כל הרגשות נובעים מפירושים של עובדות יש לך עובדה קרה משהו ויש מה אתה מרגיש נגיד שמישהו מקלל אותך אז עובדתית אתה שמעת צלילים שמישהו אמר משהו זאת עובדה עכשיו יש את הפירושים מה זה אומר מה אני מפרש מה אני מפרש מה אני חושב אם זה אומר מה זה אומר ומה זה אומר, אם מישהי אוהבת אותך אתה מתחיל לפרש פירושים מה זה אומר מה פה מה שם, עכשיו ככל שהפירושים שלך יהיו יותר מוקצנים ככה תהיה לך יותר רגישות יתר.
ולכן הדרך להילחם ברגישות היא לעבוד על נושא של עובדות ופירושים ובצורה קיצונית לעשות את זה כל דבר זאת עובדה זה פירוש זה באמת זה רק פירוש או שזאת עובדה עובדה או פירוש, ככל שתעשה את זה יותר בוודאות של מאה אחוז שרגישות היתר שלך תרד במידה והיא לא אמיתית.
ש: מה זה אמיתית?
אליעד: מה זה אומר יכול להיות מצב שקורה משהו שאתה באמת צריך להיפגע ויש מישהו שמדחיק והוא לא נפגע זה שאתה כל כך נפגע יותר מאחרים זה לא בגלל שיש לך רגישות יתר זה בגלל שהם מדחיקים, אתה נצמד לאמת בגלל שאתה נצמד לאמת אתה נפגע הם לא נצמדים לאמת לכן הם לא נפגעים והם ישלמו על זה אחר כך בכפל כפליים בכלל אבל בהנחה שרגישות היתר שלך אתה חושב שהיא לא מוצדקת דהיינו, שהיא לא משקפת משהו אמיתי זה בעצם אומר שהיא משקפת פירוש לא אמיתי אז הדרך להילחם בזה זה על ידי שאתה תוקף את הפירושים האם זה זאת אמת עובדה פירוש פירוש עובדה.
הבנו את הסיפור אם יש מישהו אחר שיש לו רגישות יתר ואתה רוצה לטפל ברגישות יתר שלו מה אתה צריך לעשות לעבוד איתו הרבה על עובדות ופירוש רגע זה באמת זה לא באמת ואם הוא לא מוכן להקשיב לך אז מה אתה צריך לעשות לדבר איתו על דברים שהוא מוכן להקשיב לך ובהם לדבר על עובדות ופירושים. הבנו?