... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה חופשית? השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם יש לנו בחירה חופשית והאם האדם באמת אחראי על ... אחרות, הרצון הראשוני הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו. האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, הוא רוצה שיהיה לו טוב, כי הוא מפחד שיהיה לו רע. אבל מדוע הוא מפחד שיהיה לו רע? מדוע הרצון להרגיש טוב או לא להרגיש רע מופיע בכלל? האדם אינו יכול לשלוט על רצון זה, כיוון שהוא מופעל על ידי סיבות פנימיות וחיצוניות שאינן בשליטתו. אולם אליעד מציין כי ניתן לראות זאת מנקודת מבט אחרת - מנקודת מבט שבה האדם עצמו הוא אותו כוח ראשוני, הוא המסובב הראשון של ... רוצים לעשות את הפעולה הזאת. השלב הבא הוא לשאול מי אחראי לרצון עצמו - האם הרצון הזה נוצר מבחירה שלנו, או שהוא נוצר באופן אוטומטי על ידי סיבות חיצוניות. ככל שהחקירה מעמיקה יותר, האדם אמור להרגיש יותר ויותר שהוא אינו שולט באמת ברצון שלו, עד שיגיע להבנה ברורה שהוא אכן נשלט על ידי משהו אחר. אליעד מבהיר שהמטרה הסופית של תהליך זה היא להגיע למצב שבו האדם מבין בצורה ברורה ומוחלטת שאין לו שליטה אמיתית על הרצון. דווקא מתוך ההבנה המוחלטת שאין לאדם שליטה, תגיע ... אחרת ועמוקה יותר - ההבנה שהאדם עצמו הוא אחד עם המציאות כולה, ולכן השליטה והרצון הם אחד. במצב כזה האדם הופך להיות חופשי באמת. איך להבין את המשמעות של הרצון והבחירה החופשית? אליעד מסכם שאם האדם רוצה להבין באמת את המשמעות של החיים ואת הבחירה החופשית, עליו להפסיק לשאול את עצמו שאלות שטחיות ולהתחיל לחקור את המציאות עצמה. על האדם לנסות להבין את עצם קיומה של המציאות, מדוע בכלל ... רצון חופשי: האם אנחנו שולטים בו? הקשר בין רצון, חוויות ותודעה הבנת הרצון במציאות ובחיים מי שולט ברצון שלנו? איך נוצרת בחירה חופשית? מהי משמעות הרצון החופשי והאם אנחנו באמת בוחרים? הוויכוח על בחירה חופשית ורצון הוא נושא עמוק ומורכב, שמעסיק את המחשבה האנושית במשך מאות שנים. בשיחה הזו, אליעד מבהיר ... בוחרת להזדהות איתו או לא? לאחר מכן, המשתתפת מתחילה להתלבט האם היא באמת בחרה להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק מבינה אותן בשכל? בהמשך השיחה, אליעד מתמקד בהסבר העמוק יותר של הרצון. הוא ... לכאן, האם אני בחרתי לבוא לכאן? ואז אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי. אליעד: למה לא? שאלה: כי יש סיבה שאני באתי. אליעד: כי הסיבה מניעה אותך? שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת לעצמי, והשאלה האם אני אמיתית, כי אתה אומר שהדבר הכי חשוב זה להיות אמיתיים. אליעד: כן, השאלה מה את חווה? רגע, מה את שואלת? שאלה: האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני? אליעד: משכנעת זה לא זה. שאלה: אני שואלת את עצמי למה באתי, ומבינה שיש סיבה למה באתי ולכן זאת לא הבחירה שלי, מישהו הביא אותי. אני מבינה בשכל שזה לא אני זאת שבוחרת לבוא, יש מישהו שמביא אותי לכאן, בשכל אני מבינה את זה. אליעד: אבל את ... שייך להגיד שאתה בחרת בו. שאלה: ברור. שאלה: בא ניקח דוגמה, אני באתי לכאן. אליעד: נדבר על עכשיו, עכשיו את כאן, את יושבת שאלה: אני יושבת בגלל סיבה מסוימת, ואם יש סיבה זה כבר לא הרצון שלי אליעד: השאלה היא האם את יכולה לשלוט ברצון שלך? נכון שיש סיבה אבל את עדיין יכולה לבחור וללכת? שאלה: אם אני אלך, גם תהיה סיבה, אני אלך בגלל סיבה מסוימת. אליעד: נכון, את כפופה לסיבות. שאלה: אז זה אומר שזה לא הרצון שלי? אליעד: הרצון שלך, אבל את לא שולטת ברצון שלך, רגע אני מסכים איתך. אני אחדד את מה שאת אומרת, היא אומרת בגלל שהיא לא המסובב הראשון, יש כוחות שפועלים אליה, יש סיבות וכוחות שפועלים עליה, היא לא יוצרת את המציאות, היא לא יוצרת את הסיבות שמניעות אותה, היא חלק ממערכת, כמו הבורג בשעון, הוא זז כי השעון זז, אז כאשר השעון זז הוא מזיז גם את הבורג, זוהי פעולת שרשרת. שאלה: אם היא תבין שהיא גם ... בשליטתך ואתה לא יודע? אולי אם היית מבין את עצמך היית מגלה שזה כן בשליטתך, אבל יש לך חוסר מודעות ואני בא ומגלה לך שבאמת אתה רוצה להרגיש רע מסיבה כל שהיא? אני עכשיו עושה הפוך, יש לכל אחד ואחד בחירה חופשית לכל, הרצון שלך הוא בשליטתך. אז אם הרצון שלי בשליטתי, אז אני אגיד שאני רוצה רק טוב, ויהיה לי ... שיש שני צדדים, עכשיו אני אתן לך עוד צד. מה אמרנו? קודם הבאנו טיעון שאומר שמאחר ואת לא המסובב הראשון זה אומר שאין לך בחירה, כי מה שקורה זה תוצאה של משהו לפניו, ומאחר שאת לא הכוח הראשון שמניע את כל התהליכים, כל דבר הוא תוצאה של משהו אחר, ומאחר שכול דבר הא תוצאה של משהו אחר, אז מי מחליט מה יהיה? הכל נגזר מהרגע הקודם, ומאחר שאת לא עומדת בתחילת השרשרת אז למעשה את לא זו שבוחרת. אך מצד שני אפשר להגיד, אמנם כל ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת ... להיות שהאדם בוחר את הרצון הזה בכל זאת מתוך סיבה כלשהי. האם יכול להיות מצב שבו אדם יוצר רצון בלי ... ולכן האדם אינו באמת הישות הראשונה. מה המשמעות של הישות הראשונה? אליעד מסביר לעומק את המושג ... הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ... אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר ... האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור ... מתכננים ומחליטים אם ומתי להביא ילדים. הסיבה האמיתית לכך שאנשים מביאים ילדים היא פשוטה - זה ... טוב, כמו למשל הכנת אוכל. מה הקשר בין הבנת משמעות החיים לבחירה חופשית? אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע ... להיות אותו כוח ראשון, וכך הוא מבין שאין משמעות למונח בחירה. סיכום ההרצאה של אליעד כהן ההרצאה של ... לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של ... האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת ... האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ... אליעד מציע שבמקרה שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר ... האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע יכול להיות בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו. אז בשלב הראשון אנו ... אולי יש לך בחירה ובכל זאת אתה בוחר את זה מסיבה כלשהי, לכן לא מוכיחים דבר דרך שאלה, שאלה זו לא ... זאת לא הוכחה. אולי כן יש לך הוכחה ואתה מסיבה כל שהיא בוחר לרצות להרגיש טוב ורע. אבל אני אמרתי ... תניח הנחות שאלה: למה שיהיה דבר? אליעד: בלי סיבה, למה לא? אם אין רצון אז מה זה משנה אם זה לפה או ... המשהו הראשון, ה X הראשון, החומר הראשון, הסיבה הראשונה, ההוויה הראשונה, הדבר שתמיד קיים. יש ... תבין מה זה אלוהים. כי את טיפה בתוך הנהר, הסיבה שאת לא חווה את זה, כי את לא מבינה מה זה הנהר, ... טוב שאלה: זה מה שאמרתי, שזה נותן תחושה של משמעות. אליעד: בפשיטות, אדם מביא ילד, האם זה גורם לו ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא מבזבז משאבים על חיפוש סיבה שלא קיימת. לעומת זאת, אם המציאות סיבתית וכל דבר קורה עם סיבה, אז האדם חייב לחקור כל דבר שקורה לו, אחרת הוא מפספס מסרים חשובים שהמציאות מנסה להעביר לו. במצב כזה, אם הוא ... שואל שאלות, הוא גם טיפש. לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה נוספת של השתקפות של תמונה במראה. האם יש תמונה או אין תמונה? ... אנו עשויים להיות השתקפות של מציאות אחרת לגמרי. מה האדם באמת מחפש - משמעות או להרגיש טוב? אליעד מחדד שהאדם לא באמת מחפש משמעות בחיים, אלא את התחושה הטובה שמשמעות מעניקה לו. הוא מדגים זאת בצורה פשוטה: אם האדם היה מקבל זריקה שתגרום לו תמיד להרגיש טוב, האם עדיין היה אכפת לו מה משמעות החיים? ברור שלא, כי מה שהוא באמת מחפש זו ההרגשה הטובה. האדם מנסה למצוא את התחושה הטובה דרך דברים חיצוניים, ... רוחנית. אך כל אלו לעולם אינם מספיקים, ולכן הוא ממשיך להתרוצץ ולחפש משמעות אחרת. הפתרון, לפי אליעד, הוא להפסיק לחפש את המשמעות האישית והמצומצמת ולחקור דווקא את המשמעות של המציאות עצמה - למה העולם קיים, למה יש מציאות, למה הזמן קיים? אם האדם יבין את המשמעות הכללית של העולם, הוא אוטומטית יקבל גם את המשמעות של עצמו, משום שהוא חלק בלתי נפרד מהעולם. לדוגמה, אי אפשר להבין מה תפקידך בחברה אם אתה לא מבין קודם כל מה החברה עושה בכלל. באותו אופן, אתה לא יכול להבין את משמעות חייך האישיים אם אתה לא מבין מה המשמעות של המציאות כולה. האם אפשר באמת להבין את משמעות המציאות? אליעד טוען שכן, אך לשם כך האדם חייב להיות אמיתי במאה אחוז. הוא חייב לרצות באמת, בלי לזייף ובלי לשקר ... אני מבין, אבל אין לי מספיק רצון. אך לפי אליעד, הרצון הוא תמיד תוצאה של הבנה. אם האדם באמת יבין שמשהו הוא טוב עבורו, הרצון שלו יהיה בהתאם. אם יש ספקות, הרצון נפגע. ככל ... מאושר הוא חייב להבין את המציאות, הוא ירצה זאת באופן מוחלט ויגיע לתוצאה. אליעד מוסיף שגם בחינוך ילדים, הדרך היחידה באמת לשנות את התנהגותם היא לעבוד על ההבנה שלהם, כי אם הילד ... ההבנה היא המפתח לרצון הנכון, והרצון המוחלט הוא הדרך להשגת הבנת משמעות העולם. מי שרוצה באמת, ללא פשרות, יקבל את האמת השלמה ויחווה אושר אמיתי. הדרך היחידה להגיע לכך היא לחקור את ... ברצינות מוחלטת, ולא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה האם יש לנו בחירה חופשית? איך יוצאים מלופ החיפוש אחר משמעות? איך להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי? האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר משמעות החיים, ורבים מוצאים את עצמם תוהים על המציאות ומהותם בעולם. בהרצאה, נושא זה נדון בצורה מעמיקה, תוך עיסוק בהבנת ...

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך ... לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה ... שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, ... שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו ... מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או ... רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת ... הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד ... ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון ... באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע ... ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא ... ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות ... הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן ... החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות ...

... של המציאות, מי מנהל את העולם, איך העולם מתנהל, הכל קורה מעצמו, קדמות העולם, אקראי או סיבתי, מי ברא את העולם, האם יש אלוהים, העולם קדמון, לא הכל אחד, איך המציאות פועלת, נפרדות נצחית האם יש מישהו שמנהל את המציאות? הסיכום הבא עוסק בהרצאה של אליעד כהן, שבה הוא מסביר לעומק את השאלה: מי או מה מנהל את המציאות, איך פועל העולם, מהי משמעותם של החלקיקים הקטנים שמרכיבים את כל מה שקיים, והאם העולם הוא תוצאה של פעולה סיבתית, אקראית או פעולה של אלוהים. אליעד מתחיל מהשאלה אם יש מישהו שמניע את המציאות או את החלקיקים שלה. הטענה המרכזית שלו היא שאין מישהו או גורם חיצוני אחד שמניע את ... נובעות מכך שבזמן אינסופי, החלקיקים עוברים את כל המצבים האפשריים. לכן, לפעמים נוצר שולחן, לפעמים נוצר פיל, ולפעמים נוצר משהו אחר לגמרי. האם לחלקיקים יש התחלה או סיבה ראשונה? אליעד מדגיש שהחלקיקים נעים ללא התחלה וללא סוף, ולכן השאלה למה משהו התחיל לנוע בדרך אחת ולא אחרת אינה נכונה. התנועה תמיד הייתה קיימת, ולכן אין נקודת התחלה שמצריכה סיבה מיוחדת או החלטה. אין אלוהים שהחליט על התנועה הראשונית כי התנועה לא התחילה לעולם, היא תמיד קיימת. האם אפשר להוכיח שיש גורם חיצוני שמחליט על המציאות? אליעד מסביר בצורה ברורה שאין הוכחה או אפילו סיבה לחשוב שיש מישהו שמנהל את הדברים. כאשר מישהו טוען שיש אלוהים או כוח עליון, אליעד שואל מייד: ומי מחליט מה אלוהים רוצה? ואם יש מי שמחליט מה אלוהים רוצה, אז מי מחליט מה הוא ... נצחית, והאחדות שאנשים מדברים עליה היא בעצם אשליה או רעיון שאינו נכון. כל רגע הוא ייחודי ואינו חוזר על עצמו, ולכן כל מצב של העולם הוא חד - פעמי לחלוטין. מה המשמעות של העולם קדמון? אליעד טוען שהעולם לא נברא יש מאין. לדבריו, העולם קיים מאז ומתמיד, ולכן אי אפשר לומר שהוא נברא בנקודת זמן כלשהי. מכיוון שאין אפשרות ליצירת משהו מתוך ... בשאלה מה זה?. לדבריו, אם נתמקד במהות של הדבר עצמו, נבין שבבסיסו הוא כלום. כשאנו חוקרים לעומק מה זה שולחן? או מה זה חלקיק?, נגיע למסקנה שברמה הכי עמוקה הכל חסר משמעות מוחלטת ואין לו קיום ממשי. הגישה הזאת מובילה להבנה עמוקה יותר, שמבטלת את כל השאלות על מי מנהל את העולם או למה הוא קיים כפי שהוא. לסיכום, לפי אליעד כהן, העולם מתנהל ... היא האמת האולטימטיבית, והאחדות שמדברים עליה היא אשליה שנובעת מחוסר הבנה של מהות הדברים. האם יש אלוהים? מי מנהל את העולם? איך העולם מתנהל? האם המציאות אקראית או סיבתית? מהי קדמות העולם? האם הכל אחד? מהי נפרדות נצחית? ...

... עצמית, רוחניות, אקראי או סיבתי, הכל זה רק מחשבה, לשלוט במחשבות, שליטה במחשבות, מפורסמים של שקר, מורים רוחניים, מה הכי מציק לך, מה אתה הכי רוצה, הכל תלוי בך איך לזהות מה באמת מטריד אותך? הנושא המרכזי בהרצאה של ... במחשבותיו, וההבדל בין חשיבה אקראית לסיבתית. אליעד מסביר שרוב בני האדם אינם מודעים למה שבאמת מטריד אותם, אלא רק לדברים שעולים בראשם ברגע מסוים. אדם חושב על משהו ומניח מיד שזה הדבר שהכי מטריד אותו, אך אליעד מדגיש ... על אלוהים - וזה שקר פנימי. מה הסיבה שאתה לא מצליח להתגבר על הדברים שמטרידים אותך? אליעד עוסק גם בסיבה שבגללה אנשים לא מצליחים להתגבר על הבעיות שלהם. הוא מסביר שהסיבה העיקרית לכך היא שהם מזגזגים בין שתי גישות לחיים: לפעמים הם אומרים שהכל סיבתי (זאת אומרת, שיש סיבה ברורה לכל דבר), ולפעמים הם אומרים שהכל אקראי (זאת אומרת, שהכל פשוט עולה מעצמו ואין שליטה אמיתית). הזגזוג הזה הוא מה שמונע מהם לפתור בעיות אמיתיות בחייהם. אליעד מדגיש שאם האדם ... לחפש תשובות. ואם הוא מאמין שהכל סיבתי, עליו להמשיך לחקור עד הסוף, להבין מדוע הוא חושב כל מחשבה שעוברת בראשו. כל עוד האדם מזגזג בין שתי הגישות, הוא לא יצליח באמת להתמודד עם מה שמטריד אותו. מה הבעיה עם הגישה זה רק ... האם אתה מאמין שהכל אקראי או שהכל סיבתי. אם אתה מאמין שהכל סיבתי - תחפש עד הסוף את הסיבה לכל דבר. אל תעצור ואל תוותר, עד שתמצא את התשובה מדוע חשבת את המחשבה המסוימת. אם אתה מאמין שהכל אקראי - הפסיק לשאול שאלות ולא לחפש תשובות כלל. אך הוא מדגיש שגישה זו בדרך כלל ... האם אתה רוצה לחפש תשובות באופן מלא וסיבתי, או להפסיק לחפש לגמרי. הזגזוג בין הגישות הוא מה שגורם לחוסר הצלחה ותקיעות מתמשכת. רק כאשר תהיה עקבי וברור עם עצמך, תוכל באמת לפתור את הבעיות שמטרידות אותך ולהשיג שליטה אמיתית ... מה הכי מטריד אותי? האם הכל אקראי או סיבתי? מי הם מפורסמים של שקר? מה המשמעות של מודעות עצמית? למה קשה לי להתגבר על בעיות? איך לזהות מה אני באמת רוצה? ...

... נטל ההוכחה? איך לנצח בוויכוח? רצון אפשרי, רצון מחויב, רצון פשוט, רצון סיבתי, חובת ההוכחה איך לשכנע את עצמך לרצות משהו שאתה לא באמת רוצה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ניתן ... כזה כרגע. אליעד פותח בהסבר כללי על שני סוגים עיקריים של רצונות: רצון סיבתי - רצון שנובע מסיבה כלשהי, למשל אדם שרוצה להגיע לעבודה בזמן כדי להרוויח כסף בסוף החודש. הוא לא רוצה להגיע לעבודה בזמן סתם כך, אלא בגלל התוצאה שתתקבל מכך. רצון פשוט (רצון מחויב) - רצון שלא נשען על סיבות חיצוניות, אלא רצון פנימי מוחלט ללא הסבר. למשל, אדם רעב רוצה לאכול פשוט כי הוא רוצה לאכול, בלי להסביר למה. האם אפשר להפוך רצון סיבתי לרצון פשוט? אליעד מסביר כי רצון פשוט הוא בעצם אשליה במובן מסוים, כי גם הרצונות הפשוטים ביותר עדיין תלויים באמונה ... לעומק, בסופו של דבר תוכל להגיע להבנה שגם הוא נשען על סוג של אמונה או על סיבה נסתרת, גם אם לא מודעת לך. למשל, אם אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, פשוט כי ככה אני רוצה, אפשר להתחיל לאתגר אותו בשאלה ... וכאן בדיוק הטכניקה של אליעד נכנסת לפעולה: כאשר רצון הוא פשוט, כלומר, ללא סיבות חיצוניות , יש צורך לענות לו בצורה לא הגיונית - פשוט להתעקש בצורה הפוכה: אני רוצה להרגיש רע. מה שיקרה הוא אחד משניים: או שתחשוף שהרצון הפשוט לכאורה אינו באמת פשוט, אלא יש מאחוריו סיבה נסתרת. או שתגיע למצב של ניטרול הרצון, וכבר לא יהיה אכפת לך אם תרגיש טוב או רע. איך להשתמש בטכניקת ההיפוך לשכנוע ... רוצה לשכנע את עצמך להאמין בו, למשל אני רוצה לרצות לעשות כסף סתם כך, ללא סיבות, הדרך היא להתעמת עם המחשבה ההפוכה. המוח אומר לך: למה שתרצה לעשות כסף בלי סיבה? ועליך להשיב למוח בצורה לא הגיונית: ככה, אני רוצה לעשות כסף סתם כי ככה אני רוצה. בהתחלה זה ייראה מוזר או לא טבעי, ... לצד השני. אותו עיקרון נכון גם בשכנוע עצמי - אם יש מחשבה שאומרת לך אין סיבה שתרצה לעשות כסף סתם כך, אתה יכול להשיב לה: תוכיחי לי למה לא. על ידי כך, אתה מעביר את חובת ההוכחה אליה, והיא נחלשת ...

... איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן ... אבל מהרגע שהוא החליט, הוא פתאום רואה פרסומות כאלה בכל מקום. הסיבה לכך היא שבתת המודע נמצאים כל הזמן כל הדברים, כל האפשרויות והמידע, אבל ... הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר. האם התהליך אקראי או סיבתי? אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם רוצה לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן יזום. במקרה הזה, ההתמקדות שלו היא פעולה סיבתית, כלומר, הוא בוחר באופן פעיל למצוא מידע בנושא. מצד שני, יש גם ... שלו. אליעד מסביר שבסופו של דבר אין דבר שהוא באמת אקראי לגמרי או סיבתי לגמרי. כל תופעה כוללת שילוב של תהליכים מודעים וסיבתיים לצד תהליכים תת - מודעים ואקראיים. התודעה משחקת משחק של התמקדות ... זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי?

... מנתחים תהליך? התנהגות של בעלי חיים, ניתוח תהליך של בעלי החיים, השכל שיש בכל דבר, תהליך סיבתי, תהליך אקראי, האנשה של בעלי חיים איך מנתחים תהליך? כיצד ניתן להבין את ההתנהגות של בעלי חיים? במהלך ההרצאה, נדונה השאלה כיצד ניתן לנתח תהליכים ולהבין את ... המרכזיים שעלה היה כיצד אנו מבינים את ההתנהגות של בעלי החיים על פי דפוסים שאנחנו מזהים כבני אדם, ומהי הדרך בה אנחנו מפרשים את התנהגותם. מהו תהליך סיבתי ומהו תהליך אקראי? ננחה כי ישנם תהליכים סיבתיים שהם תהליכים שבהם יש קשר ברור בין פעולה לתוצאה, כמו שזיהינו אצל בעלי חיים. לדוגמה, כאשר אריה פועל בצורה מסוימת במהלך ציד, זה לא נובע משיקול דעת רציונלי של בעל חיים, אלא מתוך רצון לפעול לפי תחושות של טוב ורע. בהרצאה נדונה גם אפשרות של תהליך אקראי, שבו אין סיבה ברורה לפעולה. כלומר, אם נניח את התנהגות בעלי החיים בהנחה שהיא אקראית, הרי שזו תהיה תשובה פחות מבוססת. האנשה של בעלי חיים - האם נכון לשייך להם רגשות ... שלהם. ככל שאריה חשב שהכוחות עומדים לרשותו, הוא יהיה מוכן יותר לקחת את הסיכון ולהיכנס לפעולה, בעוד שהלביאה לא תמיד הייתה משוכנעת שהסיכון שווה את התוצאה. ההבנה שבעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע - האם זה שיקול סיבתי או אקראי? בהמשך, העלו את השאלה האם התהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי או אקראי. האם התנהגות האריה והלביאה נובעת משיקול דעת מבוסס של טוב ורע, שבו כל אחד מהם מבצע את פעולתו מתוך ראיית טובת הנאה אישית, או שמא מדובר בהתנהגות אקראית שנובעת ממצב ספציפי. בשיחה התברר שהנחת היסוד היא שהתנהגות בעלי החיים נתפסת כסיבתית, כלומר, כל פעולה יש לה מניע ברור, כמו חיפוש אחרי מזון או הגנה על טרף. האם אנחנו יכולים להחיל תהליכים סיבתיים על בעלי חיים כמו אצל בני אדם? אחת השאלות המרכזיות הייתה האם תהליכים סיבתיים, כפי שהם מובנים אצל בני אדם, ניתן להחילם גם על בעלי חיים. לדוגמה, האם בעלי חיים מבצעים חישוב של מה טוב להם ומה רע להם כמו בני אדם. ההנחה הייתה כי בעלי ... נשאלת השאלה האם התנהגות בעלי החיים מבוססת על רגש אינטליגנטי, או שמא על פעולה אינסטינקטיבית גרידא. אם אנו מניחים שהתהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי, יש להבין את מניעיהם לעומק, על מנת לא לפשט את המצב ולהניח שהם פועלים מתוך שיקול דעת כמו בני אדם. מהו תהליך סיבתי? האם בעלי חיים חושבים כמו בני אדם? האנשה של בעלי חיים האם בעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע? מהי התנהגות אקראית? ...

... הרצון, איך משנים רצון? איך יוצרים רצון? איך לחזק רצון? איך להחליש רצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי, רצון סיבתי, איך עובד הרצון? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור מוטיבציה? איך לשכנע? nlp מהם חוקי הרצון ואיך ניתן לשנות את הרצון? הרצון, כפי שמוסבר בהרצאה, לא תמיד פועל בצורה מסודרת וברורה, ולעיתים נדמה שהוא אקראי. כאשר אדם רוצה משהו, יש לבדוק האם מדובר ברצון שמגיע מסיבה או אם מדובר ברצון אקראי, שאין לו הסבר ישיר או סיבתי. אליעד מציין כי לא ניתן לפעול או לרצות משהו בלי סיבה, אם כי לפעמים נדמה שהרצון אינו מושפע ממניע ברור. מהו רצון אקראי ומהו רצון סיבתי? רצון אקראי הוא רצון שאין לו סיבה ברורה. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להיות טייס, אך אינו מסביר מדוע הוא רוצה זאת, הוא מציין רצון אקראי. הוא מבצע את הרצון רק משום שזה מה שהוא רוצה, ולא בגלל סיבה כלשהי. מנגד, יש רצון סיבתי, שבו הרצון נובע מסיבה. אם אדם רוצה להיות טייס, יש לכך סיבות או מניעים ברורים, כמו הרצון להגיע ליעדים מסוימים, להשיג מטרות בחיים, או רצון להיות חלק מעיסוק מסוים. כיצד ניתן לחזק את הרצון או להחליש אותו? לפי אליעד, ישנן דרכים לחזק או להחליש רצון, וזה תלוי בסיבות שגורמות לרצון. אם אדם רוצה לחזק את רצונו, עליו להוסיף עוד סיבות שמסבירות את הרצון, ובכך הוא יוכל להגביר את עוצמת הרצון. לדוגמה, אם אדם רוצה להיות טייס, הוא יכול להוסיף סיבות כמו אני רוצה להיות טייס כי אני רוצה להיות עצמאי או אני רוצה טייס כי אני אוהב את תחום התעופה. כל סיבה כזו מחזקת את הרצון ומביאה אותו ממקום של אקראיות למקום של סיבתיות. לגבי איך להחליש את הרצון, אליעד מציין שדרך אחת להחליש רצון היא לשאול את עצמך למה אתה רוצה משהו, ובמידה והתשובה לא מבוססת על סיבה חזקה וברורה, תוכל להחליש את הרצון. אם אדם רוצה משהו מתוך תחושת חובה או מתוך סיבות שאינן אמיתיות, הוא יכול להחליש את הרצון על ידי חקירה של הסיבות שמאחוריו. האם אפשר ליצור רצון באופן אקראי? נראה שאליעד סבור שאפשר להפעיל רצון גם בדרך אקראית, אולם לפעמים ההבנה שהרצון הוא אקראי יכולה לשנות את המידה שבה אנחנו פועלים על פיו. כאשר אדם מבין שלמעשה אין לו סיבה מסוימת לרצות משהו, זה יכול להפחית את עוצמת הרצון, משום שהוא מבין שייתכן ויהיה מסוגל להשיג את אותו הדבר בדרך אחרת, או פשוט לא לרצות את ... על אחרים דרך הרצון? אליעד מציין את השפעת הרצון גם על אחרים. לדוגמה, אם ילד לא רוצה לעשות שיעורים, אפשר להסביר לו את הסיבות מדוע הוא צריך ללמוד. אם לא מצליחים לשנות את דעתו, כדאי לשנות את הסיבות שהוא מביא כצידוק להתנהגותו. במקרים אחרים, ניתן להחליש את הרצון של מישהו בעזרת שינוי הסיבות או על ידי הצגת סיבות חלופיות. לדוגמה, אם ילד רוצה לשחק כל היום, אפשר להציג לו את הסיבות מדוע זה לא כדאי. האם הרצון הוא תמיד אקראי או סיבתי? הרצון, על פי אליעד, הוא תמיד תוצאה של שילוב בין סיבה לאקראיות. הרצון יכול להתגלות כהחלטה אקראית או כ