... ללמוד, איך ללמוד כל דבר? 2 שיטות ללמוד כל דבר, איך ללמוד מידע חדש? איך להצליח ללמוד כל דבר? איך ללמוד נכון? 2 סוגים של מידע, שיטות איך ללמוד, אוטודידקטיות, הרגלי למידה, אסטרטגיות למידה, איך להיות אוטודידקט? איך ללמוד כל דבר בשתי שיטות פשוטות? כאשר רוצים ללמוד מידע חדש, הדבר החשוב ביותר הוא להבחין קודם כל בסוג המידע שאותו רוצים ללמוד, כי קיימים שני סוגים מרכזיים של מידע, ולכל אחד מהם נדרשת שיטת למידה שונה לחלוטין. הסוג הראשון הוא מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי), והסוג השני הוא מידע המבוסס על היגיון (מידע סיבתי המבוסס על הקדמות). מהו מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שאין בו היגיון פנימי ברור, והוא למעשה אקראי לחלוטין. דוגמה נפוצה לכך היא למידה של אוצר מילים בשפה חדשה. למשל, מדוע בעברית נקרא שולחן ובאנגלית טייבל? אין לכך סיבה הגיונית עמוקה - זו פשוט החלטה אקראית לחלוטין. כדי ללמוד מידע מסוג כזה, הדרך היחידה והיעילה ביותר היא באמצעות חזרתיות ותרגול אינטנסיבי יש לכתוב כמה שיותר משפטים מגוונים עם המילה שרוצים לזכור. ... את המשפטים האלה לשפה החדשה ולהשתמש בהם שוב ושוב, תוך כדי יצירת הקשרים חדשים במוח. הסיבה שהמוח זוכר את המידע טוב יותר בשיטה זו, היא מפני שהוא נחשף למידע בהקשרים רבים ומגוונים, וכך נוצר זיכרון חזק וברור. חשוב מאוד להבין שכאשר מדובר במידע מסוג זה, אין טעם לחפש היגיון או סיבה, כי פשוט אין כאלו. צריך רק לחזור על המידע בצורה עקבית ככל שניתן. האם יש היגיון גם בשפה זרה? גם בשפות זרות, לצד אוצר המילים האקראי, קיימים אלמנטים מסוימים בעלי היגיון פנימי. למשל, באנגלית הוספת האות S בסוף מילה מסמנת רבים (Table Tables). זהו כלל דקדוקי הגיוני, אך הוא שונה מהמידע האקראי, כמו עצם הבחירה של המילה טייבל. מהו מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות? מידע סיבתי הוא מידע בו קיימת תלות והיררכיה בין מושגים ושלבים. למשל, במתמטיקה חייבים להבין קודם חיבור וחיסור לפני שניתן לעבור לכפל וחילוק, ורק אחר כך למשוואות מורכבות. אותו דבר גם בתחומים כמו כלכלה ופיזיקה. במידע כזה, אי אפשר ללמוד שלב מתקדם בלי הבנה מלאה של השלבים הקודמים. מי שמדלג על שלבים או מנסה לשנן מידע כזה ללא הבנה אמיתית, ייתקע בהמשך ולא יצליח להתקדם כראוי. כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? כדי ללמוד מידע מסוג זה, יש לפעול לפי הכללים הבאים: ראשית, לזהות שמדובר במידע סיבתי הדורש הבנה של שלבים קודמים. לחלק את המידע לחלקים קטנים ומוגדרים ככל האפשר. להבין לעומק כל חלק בפני עצמו, ורק לאחר הבנה מלאה לעבור לחלק הבא. כאשר נתקלים בקושי או לא מבינים ... ומה משמעות הצמדה אליו. רק אחרי שהבנתם לעומק כל חלק בנפרד, תוכלו להבין את המושג המלא. מה קורה אם מנסים לשנן מידע סיבתי במקום להבין? אם מנסים ללמוד מידע סיבתי רק באמצעות שינון, הזיכרון יגיע למגבלה שלו במהירות והלומד ייתקע בהמשך, כי מידע מסוג זה בנוי בצורה של היגיון והיררכיה ולא כזיכרון אקראי. ההבנה חשובה הרבה יותר מזיכרון במקרים כאלה. מה ההבדל בין למידה מסודרת ...

... או טיפש, 2 סוגים של מידע, איך להישמע חכם? איך להיראות חכם? מידע מורכב, מידע פשוט, מידע שגוי, מידע נכון, איך לזהות מישהו חכם? חוכמת הקבלה, חוכמת הזוהר, חוכמת היהדות, לימוד תורה, איך לדעת אם הוא חכם או טיפש? השפה הארמית איך להבדיל בין מידע עמוק למידע שטחי? כאשר אדם שומע מידע חדש, עליו להבדיל בין מידע שנשמע עמוק ומסתורי לבין מידע שהוא באמת עמוק ומסתורי. לעיתים, המידע עשוי להישמע מאוד חכם ועמוק, אך יש להבין אם מדובר במידע אמיתי ומורכב או שמא הוא פשוט עטוף במילים וביטויים לא מוכרים שמייצרים את הרושם של עומק. מה הופך מידע לעמוק? ישנם שני סוגים של מידע: מידע שנשמע עמוק בגלל הצורה בה הוא מועבר, ומידע עמוק באמת, שהוא מורכב מבחינת הלוגיקה או הרעיונות שבו. למשל, אם אדם אומר משהו פשוט כמו הלכתי אתמול לאכול, מדובר במידע שולי ואינו עמוק. אך אם אדם אומר משהו שנשמע מורכב, לדוגמה מצטט מילים בשפה ארמית או מושגים שאינם מוכרים למאזין, זה עשוי להיראות עמוק, רק כי המילים והמושגים יוצרים תחושת סודיות. זהו סוג של מידע מעוטר שאינו בהכרח אמיתי או עמוק. מהו מידע עמוק באמת? המידע העמוק באמת הוא כזה שדורש מחשבה ומורכבות כדי להבין אותו. הוא יכול להיאמר בשפה פשוטה ובלי להיעזר במילים זרות או בושם של מיסטיקה, אבל הוא עדיין דורש הבנה והקדמות כדי לפענח את המשמעות. למשל, אם מישהו מציין חישוב כמו 1 ועוד 1 שווה 2, זהו מידע פשוט, אך אם הוא מוסיף חישובים מורכבים נוספים עם היגיון שדורש הקדמות להבנתו, המידע הזה הופך להיות עמוק. איך לזהות אם המידע עמוק או לא? כאשר אדם נשמע חכם ומדבר בצורה חכמה, חשוב להבין האם זה בגלל ... עמוקים, או בגלל שהרעיונות שהוא מציג באמת מורכבים ומחייבים מחשבה. אם מישהו משתמש במילים מבלבלות כמו מונחים בשפה ארמית, מצטט את הזוהר או מוסיף פרטים שמאדירים את המידע שלו, זה לא בהכרח אומר שהמידע הוא אמיתי או חכם. ייתכן מאוד שהמידע לא נכון או מטופש, פשוט עטוף במילים שמטשטשות את פשטותו. איך לבדוק אם מישהו ... שייתכן שזה פשוט בגלל שאנחנו לא מבינים את מה שהוא אומר, לא כי הוא באמת חכם. לא כל מי שמדבר בשפה קשה או מבלבלת בהכרח מציג רעיונות עמוקים. מהי הדרך הטובה ביותר לזהות מידע חכם? בכדי לדעת אם מדובר במידע חכם, יש להתרכז בשאלה אם המידע הוא באמת מורכב מבחינת הלוגיקה וההבנה, ולא רק במילים שמעוטרות בציטוטים וביטויים. אדם חכם יכול להציג רעיונות בצורה פשוטה, בעוד שאדם שמנסה להיראות חכם עשוי להשתמש במילים ארוכות ומורכבות כדי ליצור רושם של חוכמה, גם אם המידע עצמו שטחי. איך לזהות מידע חכם? מה הופך

... להסתיר מידע? דיסאינפורמציה, איך לעמוד בחקירה? לוחמה פסיכולוגית, איך לעשות מניפולציה? לנדב מידע, ללמוד איך לשקר? פסיכולוגיה הפוכה, הגנב הנאמן, איך לגרום למישהו לא לחשוד בך? איך לשדר אמינות? איך לשקר למישהו? איך לרמות מישהו? איך להסתיר בגידה? איך להתמודד עם חקירה? וכאן אבאר עוד דרך ועוד שיטה, כיצד ניתן להסתיר מידע מאדם אחר, דווקא על ידי זה שחושפים בפניו, מידע שקשור למידע שאותו רוצים להסתיר ממנו. ואבאר איך לעשות זאת בצורה נכונה? ואיך לא לטעות ולהחשיד את עצמך בטעות? ואיך ליצור הטעיה אצל האדם השני? ואיך לנצח בלוחמה פסיכולוגית באמצעות שתילת דיסאינפורמציה? ועוד. והרעיון הוא, כי לפעמים ברצונך להסתיר מידע כלשהו, מאדם אחר, מסיבה כלשהי. ולפעמים יש לאדם האחר חשדות לגבי המידע שאתה רוצה להסתיר ממנו. ולפעמים האדם השני, באמת חושד בך שאתה מסתיר ממנו מידע, את המידע שאותו הוא רוצה לדעת. ולפעמים האדם השני חושד, שאולי יש לך אינטרס להסתיר ממנו את המידע שהוא רוצה לדעת. ולכן, ניתן לעשות פסיכולוגיה הפוכה ומניפולציה, שמהותה היא, שעל ידי זה שאתה חושף בפניו מידע שקשור לדבר שאותו הוא רוצה לדעת, מידע שאתה כן מוכן לחשוף בפניו, על ידי זה אתה שותל לו מחשבה ומשדר לתת המודע שלו, את המחשבה שאומרת, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו מידע לגבי אותו העניין. או במילים אחרות, באפשרותך לחשוף בפניו את כל המידע שהוא רוצה לדעת, ורק להשמיט להחסיר להחליף פרט אחד קטן, שאותו אתה לא רוצה לחשוף בפניו. ובאפשרותך גם לעשות זאת בצורה טבעית, שבה אתה מיוזמתך מספר לו, את מה ... ממנו. ויש כאן רמת תחכום נוספת, והיא, שכאשר יש סיפור על נושא כלשהו, אז לא רק שבאפשרותך לגלות מידע על חלק מאותו הנושא, כדי להסתיר מידע על חלק אחר מאותו הנושא, על ידי זה שאתה משדר לתת המודע של השומע, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו מידע לגבי אותו הנושא, אלא באפשרותך גם לגלות בפניו מידע חלקי אמיתי לגבי אותו הנושא כנל, ולהוסיף אליו גם מידע שגוי או להציג את המידע שאותו אתה מגלה, בצורה כזו שתגרום לשומע להשלים את התמונה של הסיפור בראש שלו, בצורה שונה מהמציאות כפי מה שהיא. כי כאשר אתה מספר למישהו משהו, המוח של האדם ... שאותם הוא לא שמע ושעליהם הוא רוצה לדעת. ובאפשרותך לספר חלקים אמיתיים מהסיפור ולהוסיף אליהם מידע שגוי, או על כל פנים לספר את החלקים האמיתיים בצורה כזו, שתגרום למוח של השומע, להשלים את הסיפור בדמיון שלו, בצורה שבה הוא יסיק מסקנות שגויות, לגבי המידע שאתה מנסה להסתיר ממנו. שזה שוב פעם אומר, שאם אתה לא רוצה שירמו אותך, אז כאשר אתה מגיע למסקנה כלשהי, עליך לבדוק כיצד הגעת אליה? האם באופן ישיר או באמצעות הסקת מסקנה כלשהי? והאם אימתת באופן מלא את המידע שגרם לך להגיע למסקנה שהגעת אליה? או שמא המסקנה שלך מבוססת על אמונה כלשהי, שיכולה להיות הטעייה כנל. ועוד אוסיף ואומר, שלפעמים האדם השומע הוא מספיק מתוחכם להבין, שלפעמים מספרים לו סיפור אחד, כדי להסתיר ממנו את הסיפור השני. ולפעמים חושפים בפניו מידע כלשהו (נידוב מידע לנדב מידע), דווקא כדי להסתיר ממנו מידע אחר. ולפעמים השומע מספיק חכם, כדי להתחיל לחשוד שמסתירים ממנו משהו, דווקא משום שמנדבים לו מידע שנראה בעיניו כמידע מיותר וכמידע לא רלוונטי לשיחה וכיוב. בצורה שגורמת לו לחשוד, שכנראה אם מספרים לו משהו אחד, כנראה שמסתירים ממנו משהו אחר. ולכן, לפעמים אם אתה מנדב

... או לא הגיוני, חכם או טיפש, 2 סוגים של מידע, מידע הגיוני, מידע לא הגיוני, מידע שנראה הגיוני, מידע שנשמע הגיוני, חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, האם המידע הגיוני? איך לדעת שמשהו נכון? למה לפתח את השכל? מה זה היגיון? מהו ההבדל בין מידע שנשמע הגיוני לבין מידע שהוא באמת הגיוני? אליעד מסביר את החשיבות של הבחנה בין מידע שנשמע הגיוני לבין מידע שהוא באמת נכון. לעיתים, המידע עשוי להיראות הגיוני כי המבנה הלוגי שבו ברור ונשמע מוסבר היטב, אך ... שנראים הגיוניים ומבוססים, אך בפועל הם לא נכונים. איך להבין אם המידע נכון? אליעד מציין שעלינו להיזהר מלהניח שמידע שנשמע הגיוני בהכרח נכון. לדוגמה, אם מישהו מקריא מספר מתוך מסמך, הוא ... קטנה כמו פספוס סימן המינוס יכולה לשנות את המשמעות לחלוטין. כלומר, המידע עשוי להיראות נכון ומאוד הגיוני, אך בפועל יש טעויות שאותן לא תמיד ניתן ... הגיוני על פני השטח, אלא ללמוד כיצד לפתח חשיבה לוגית ולשפוט את המידע בצורה חכמה ומעמיקה יותר. אליעד מסיים את ההרצאה בהמלצה לשאול שאלות כמו ... מה זה היגיון? איך לפתח את השכל? איך לדעת אם משהו נכון? האם המידע הגיוני? איך לדעת אם משהו נשמע הגיוני? מתי מידע שנשמע הגיוני אינו נכון? ...

... איך להבין מישהו? איך להבין אנשים? איך ליצור הקשבה? איך לדלות מידע? איך ליצור עניין ולגרום לאנשים להקשיב לך? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד ליצור ... אלו. אם אדם אומר משהו על מצבו, כמו קר לי, ניתן להסיק הרבה מידע על מצבו הפיזי, הרגשי והנפשי, וכך לדעת איך ליצור עניין ולעורר את רצונו להקשיב. כיצד ניתן ... מציע שכשמישהו אומר קר לי מאוד בחדר הזה, ניתן להפיק מזה המון מידע, כמו למשל שמדובר באדם שמודע לסביבתו ומרגיש את מה שקורה לו. אם היה לו מצב קשה יותר, הוא ... מילה במשפט, כמו למה הוא אמר מאוד ולא סתם קר לי, עוזר לדלות עוד מידע על מצבו של האדם. האם ניתן להפיק הרבה מידע משני משפטים? השאלה האם אפשר להפיק הרבה מידע משני משפטים בלבד היא שאלה חשובה, ואליעד מסביר כי ככל שאתה עוסק בניתוח מעמיק של המילים, ... על פני השטח. אם יש לך יותר זמן לשוחח, כמובן שתוכל להפיק יותר מידע, אך גם בשיחה קצרה, עם תשומת לב לכל פרט וניואנס, ניתן ללמוד הרבה על האדם שמולך. לדוגמה, אם אדם אומר קר לי מאוד בחדר הזה, יש הרבה יותר מידע מאשר רק זה, כל מילה וההבהרה שלה מוסיפות מידע שיכול לעזור להבין את המצב שלו באופן רחב יותר. האם כדאי להסתמך על שני משפטים או שיחה ארוכה? אליעד מדגיש שבשיחה ארוכה יש יותר מידע ברור, אך לא תמיד יותר מידע מועיל. לעיתים, הרבה מידע יכול לשבש את המסקנות ולהפוך את האנליזה לפחות מדויקת. לכן, לדעת לנתח את כל מה שנאמר, גם ... את אותה תוצאה כמו בשיחה ארוכה. השאלה היא איך להפיק את המירב מהמידע המועט. סיכום לסיכום, יצירת עניין בשיחה לא קשורה להצגת פתרונות או הצעות מיידיות, אלא ... איך ליצור עניין בשיחה? כיצד לזהות רצונות של אחרים? איך לדלות מידע משני משפטים? האם אפשר לדעת הרבה משני משפטים? איך ליצור עניין ולגרום לאנשים להקשיב לך? ... הרחב יותר של המשפט ואת המצב בו נמצא האדם. האם אפשר להפיק הרבה מידע משני משפטים בלבד? שאלה נוספת שהועלתה היא האם אפשר להפיק הרבה מידע משני משפטים בלבד, ולמה זה עשוי להיות קשה. אליעד מסביר כי כשיש לנו הרבה זמן לשוחח, אנו יכולים להוציא הרבה מידע מהשיחה, אבל אם יש לנו רק שני משפטים, הדרך להפיק את המידע היא לנתח כל מילה וכל הנחה שמסתתרת מאחוריה. אליעד מציין שדווקא בשני משפטים ניתן להבין ... ניתן ללמוד על הרבה היבטים אישיים ורגשיים שלו. כיצד להפיק מידע רב משני משפטים? ההבנה העמוקה של שני משפטים לא מתבצעת רק על ידי הסקת המידע הבסיסי של מה שאדם אומר, אלא יש לנתח כל פרט, כגון: למה אמר את המילה מאוד? למה בחר את ... ורצונותיו. ניתוח משפטים זהו תהליך שמאפשר לדלות הרבה יותר מידע ממה שנראה על פני השטח. לסיכום, הניתוח של כל מילה והמחשבה שמאחוריה מאפשר לפתח את היכולת ... על שני משפטים או על שיחה ארוכה? שיחה ארוכה יכולה להפיק יותר מידע ברור אודות האדם, אבל אליעד מדגיש כי בעבודה עם שני משפטים, אם מבצעים ניתוח מעמיק, אפשר ... אותו אדם כמעט אותו הדבר. לפעמים פחות זה יותר, וכשיש לנו רק מעט מידע על אדם, חשוב לדעת איך להוציא את המיטב ממנו. באמצעות המון תשומת לב לכל פרט בשיחה, גם משפטים קצרים או חצי משפטים יכולים לגלות מידע חשוב מאוד. אליעד מסביר ששיחה ארוכה לא תמיד תועיל יותר, כי לפעמים יותר מדי מידע יכול לשבש את המסקנות. סיכום לסיכום, יצירת עניין בשיחה אינה תלויה בהצגת פתרונות או ... איך ליצור עניין בשיחה? כיצד לזהות רצונות של אחרים? איך לדלות מידע משני משפטים? האם אפשר לדעת הרבה משני משפטים? מה השאלה? ש: אני מדבר עם מישהו. אליעד: ... שלו יצויר שהייתי יכול להגיד לך שבשני המשפטים האלה יש הרבה מאוד מידע אז ממילא כבר אומר לך שני משפטים אתה יודע מה אתה יכול ללמוד עליו בשני משפטים אינסוף מידע, עכשיו השאלה היא בעצם איך גורמים לך משני משפטים שמישהו אמר לך לדלות המון מידע זאת בעצם השאלה והתשובה היא כשאתה אומר שני משפטים מה המידע שאתה יכול לתת לעצמך על השני משפטים שאמרת נגיד שאתה אומר קר לי בא לי להדליק מזגן יכול ...

... סוד, שמירת סוד, לגלות סודות, לספק מידע, לנדב מידע, להסתיר מידע, הסתרת מידע, פתיחות חברתית, ערך עצמי, הערכה עצמית, למצוא חן למה אנשים מספרים מידע מיותר על עצמם? אליעד כהן מסביר שאנשים רבים מרגישים צורך בלתי נשלט לספק מידע מפורט ומיותר על עצמם במהלך שיחות עם אחרים. הוא מציג מצב שבו אדם נפגש עם אנשים חדשים, ובתוך דקות ספורות מסוגל לחשוף את כל קורות חייו, כולל פרטים אישיים ופרטים קטנים וחסרי חשיבות. אליעד מדגיש כי נטייה זו לספק מידע עודף נובעת מכך שהאדם מאמין שזה יגרום לו להרגיש טוב יותר באופן מיידי. הוא מוסיף, שלמרות שלכאורה מסירת המידע עשויה לפגוע באדם שמספר (כגון חשיפת מידע שעלול לגרום אי - נעימות או חרטה מאוחר יותר), עדיין האדם עושה זאת כי בטווח הקצר זה גורם לו תחושת הקלה, שייכות, ותחושה של ערך עצמי. אליעד כהן ממשיך ומפרט כי הסיבה העמוקה יותר לכך שאנשים משתפים מידע שלא נשאלו עליו, היא הצורך למצוא חן בעיני האחר. המספר רוצה לעורר עניין אצל השומע, לגרום לו להתפעל ממנו, להרגיש שהוא מיוחד, או אפילו לקבל הערכה וכבוד על עצם העובדה שיש לו מידע ייחודי לספק. כאשר האדם מספר פרטים שאחרים לא יודעים, הוא ממלא עבורם חיסרון כלשהו, מה שמקנה לו ... ושליטה חברתית. התחושה שמישהו אחר מתעניין בסיפור שלו גורמת לאדם להרגיש טוב, גם אם בדיעבד הוא יתחרט על כך שסיפר את הפרטים האלו. מדוע יש קושי להסתיר מידע בשיחה? בהמשך, אליעד כהן מסביר שלעתים יש קושי אמיתי להסתיר מידע או לא לשתף אותו בשיחה. לדוגמה, כאשר נשאלת שאלה פשוטה, האדם חש דחף בלתי נשלט לענות תשובה מלאה ... כאילו הוא מסתיר משהו, וכדי לגרום לשואל תחושה טובה ועניין בשיחה. אליעד מוסיף דוגמה נוספת של מצב שבו אנשים מפחדים להיחשב כסנובים או כאילו הם מסתירים מידע בכוונה, ולכן הם יעדיפו לחשוף אפילו מידע שלילי או לא רצוי. הוא מתאר מצב שבו אדם חש שאם לא ישתף במידע המבוקש, יופעל עליו לחץ חברתי, או שהוא יואשם בכך שהוא מנסה להיות טוב יותר מהאחרים. אליעד מסביר שאנשים שלא יכולים לעמוד בלחץ הזה יעדיפו לנדב מידע בקלות, גם אם הוא פוגע בהם או גורם להם להיראות פחות טוב לאחר מכן. האם עדיף לתת תשובות ארוכות או ... או שהוא לא מעוניין לשתף פעולה בשיחה, מה שעלול לגרום לשואל להתרחק או לחוש חוסר נוחות. אליעד ממליץ להיות מודעים למניעים הפנימיים שגורמים לאנשים לספק מידע מיותר או להאריך בדיבור, ומציע שאדם ינסה לשלוט בדחף הזה, לזהות מתי כדאי לעצור את עצמו, ולשאול את עצמו האם שיתוף המידע באמת מועיל לו או שהוא רק מספק צורך רגעי של קבלת הערכה או עניין. איך אפשר להתגבר על הצורך לחשוף מידע מיותר? אליעד כהן מציע להכיר במודעות פנימית את הדחף לספר מידע מיותר ולנסות להשתיק אותו. הוא ממליץ לאדם לשאול את עצמו: האם באמת חייבים לאהוב אותי? האם אני ... אסון אם יחשבו עליי שאני מסתיר משהו או שאני קצת מסתורי? עצם ההכרה באפשרות שאולי אין חובה מוחלטת להיות תמיד פתוח ומעניין, מאפשרת לאדם לבחור מתי לשתף מידע ומתי לשמור אותו לעצמו. אליעד מסכם כי המודעות לכך שלכל תשובה יש משמעות והשפעה שונה מאפשרת לאדם לשלוט בצורה טובה יותר על מה שהוא בוחר להגיד ומה שלא, ומדגיש שהיכולת לבחור מתי ואיך לחשוף מידע היא חלק חשוב בניהול תקשורת אפקטיבית ומוצלחת. איך לשמור סוד? למה אנשים מספרים יותר מדי על עצמם? איך לשלוט בדחף לשתף מידע? האם כדאי להסתיר מידע בשיחה? מה הקשר בין פתיחות חברתית וערך עצמי? איך להתמודד עם לחץ חברתי לספר מידע? איך לגרום לאנשים להעריך אותי יותר? ...

... קשה לקבל החלטות? 2 הסיבות שבגללן קשה להחליט, חוסר מידע, חוסר שלמות, למה קשה להחליט? איך לקבל החלטה בלב שלם? איך לעזור למישהו לקבל החלטה? למה אני לא מצליח להחליט? 2 גורמים שמקשים לקבל החלטה למה קשה לקבל החלטות? קבלת החלטה היא מצב ... רבים מתקשים בקבלת החלטות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו ששני גורמים עיקריים מקשים על תהליך קבלת ההחלטות: חוסר מידע - האדם לא יודע אילו השלכות תהיינה לכל אפשרות, ולכן מתקשה להעריך איזו מהאפשרויות עדיפה. חוסר שלמות בהחלטה - גם כאשר כל המידע זמין, ההחלטה יכולה להיות קשה מכיוון שכל אפשרות מכילה יתרונות וחסרונות, והאדם לא רוצה לוותר על היתרונות של האפשרות שלא יבחר בה. איך חוסר מידע מקשה על ההחלטה? כאשר חסר מידע, האדם מוצא את עצמו במצב של אי - ודאות. הוא לא יכול לחזות את ההשלכות המדויקות של ההחלטות שלו, ולכן מתקשה לבחור. לדוגמה, אדם שמתלבט בין שתי הצעות עבודה ולא יודע איזו מהן תשפיע ... - הוא לא יודע איפה יהיה טוב יותר מבחינת השכר, התנאים, הסביבה החברתית, או ההתקדמות המקצועית. בגלל חוסר המידע הזה, קשה לו לבחור. מנגד, במצבים בהם המידע ברור לגמרי - קבלת ההחלטה הופכת פשוטה יותר. לדוגמה, אם אדם נמצא בסכנת חיים, כמו במקרה של שריפה או משאית שמתקרבת במהירות לכיוונו, הוא לא יתקשה להחליט לברוח, כיוון שהוא יודע ... אתה יודע בוודאות שהוא לא מעוניין בך, אתה גם לא מתקשה - אתה פשוט לא מתחיל איתו קשר. הקושי נובע מהמצב שבו המידע חסר ואינך יודע כיצד האדם השני יגיב, ואז קשה להחליט. למה קשה לקבל החלטה גם כשיש את כל המידע? אליעד כהן מסביר שגם כאשר כל המידע זמין, לעיתים קשה להחליט, כי ההחלטה אינה בין אפשרות טובה לאפשרות רעה, אלא בין שתי אפשרויות שיש לכל אחת יתרונות וחסרונות. לדוגמה, אם אדם צריך לבחור בין שתי עבודות מצוינות, כל ... לאדם לקבל החלטה בקלות? אליעד כהן מציע שתי דרכים עיקריות לסייע לאדם שמתקשה להחליט: לוודא שהוא משיג את כל המידע האפשרי - אם הקושי שלו נובע מחוסר מידע , עליו לנסות לברר עוד פרטים שיסייעו לו להבין איזו אפשרות עדיפה לו. לעזור לו להשלים עם העובדה שאין החלטה מושלמת - אם הקושי שלו נובע מכך שהוא חושב שההחלטה חייבת להיות מושלמת או ... החלטות קלה? לסיכום, אליעד כהן מציין שתי מיומנויות חשובות שצריך לפתח כדי להקל על קבלת החלטות: יכולת לחפש מידע ולפעול גם כאשר יש חוסר במידע - להבין מה בדיוק חסר ולהשלים את הפער. יכולת להיות שלם עם החלטה שאינה מושלמת - לקבל את העובדה שכל בחירה כוללת גם ויתור על משהו אחר. ברגע שהאדם יוכל להפריד בין קבלת מידע לבין הקושי הרגשי של הוויתור, הוא יוכל לקבל החלטות בצורה מהירה ויעילה יותר. איך לקבל החלטה בלב שלם? למה אני לא מצליח להחליט? מה לעשות כשיש יותר מדי אפשרויות? איך לעזור לאחרים ... שהאדם מחליט איזו אפשרות נראית לו עדיפה על פני האחרות. קושי בקבלת החלטות נובע משתי סיבות עיקריות: 1. חוסר מידע - האדם מתקשה לבחור כיוון שהוא אינו יודע בוודאות אילו השלכות יהיו לכל בחירה. 2. חוסר שלמות בהחלטה - האדם יודע את כל הפרטים, אך מתקשה להחליט משום שכל אפשרות כוללת גם יתרונות וגם חסרונות. כיצד חוסר מידע משפיע על קבלת ההחלטה? כאשר אדם אינו יודע אילו תוצאות יגרום כל צעד שהוא ישקול, קשה לו לבחור. לדוגמה, אם אדם מתלבט בין שתי עבודות ואינו יודע כיצד כל עבודה תשפיע עליו בטווח ... רואה שריפה, הוא מיד מחליט לברוח, משום שברור לו לחלוטין שהישארות תגרום לו לנזק גדול יותר מאשר הבריחה. חוסר מידע יכול להיות מכריע בהחלטות כמו האם להתחיל קשר זוגי. אם אדם יודע בוודאות שמישהו אינו מעוניין בו, לא תהיה לו דילמה כלל - אך אם המידע חסר והוא אינו יודע כיצד הצד השני מרגיש, הוא יתקשה לקבל החלטה. מה קורה כשכל המידע זמין ובכל זאת קשה להחליט? גם כאשר יש לאדם את כל המידע, הוא עדיין יכול להתקשות בקבלת החלטה. הסיבה לכך היא שההחלטה אינה בין טוב לרע, אלא בין טוב לטוב או רע לרע. לדוגמה, אם אדם בוחר בין שתי משרות טובות, הוא לא מתקשה כי אין לו מידע, אלא כי כל בחירה כוללת יתרונות וחסרונות. במצב כזה, קבלת ההחלטה מקשה עליו משום שהוא מרגיש שהוא מוותר על משהו טוב בכל אפשרות. איך לעזור למישהו לקבל החלטה? כאשר אדם מתלבט, חשוב להבין מה מקשה עליו: - האם חסר לו מידע? במקרה כזה, עליו לאסוף מידע נוסף כדי להחליט בצורה מושכלת. - האם הוא מתקשה להחליט כי אינו רוצה לוותר על משהו? כאן יש צורך בעבודה על קבלה של העובדה שכל בחירה כוללת ויתור על משהו אחר. מדוע אנשים לפעמים ... מסוימת, אלא בגישה של האדם לחיים. מהן שתי המיומנויות שצריך לפתח כדי לקבל החלטות בקלות? 1. יכולת להשיג מידע ולהסתדר עם חוסר מידע - לדעת כיצד לחקור נושא ולברר את הנתונים החשובים להחלטה. 2. יכולת להיות שלם עם החלטות לא מושלמות - להבין שכל החלטה כוללת ויתור כלשהו, ולהשלים עם כך. כאשר אנשים יצליחו להפריד בין הצורך במידע לבין הקושי הרגשי של ויתור על אפשרות אחרת, קבלת ההחלטות תהיה פשוטה ומהירה יותר. איך לקבל החלטה בלב שלם? למה אני לא מצליח להחליט? מה לעשות כשיש יותר מדי אפשרויות? איך לעזור ... עכשיו למה לאנשים קשה לקבל החלטה בן אדם יכול להיות לו קשה לקבל החלטה מאחת משתי סיבות אפשריות או שחסר לו מידע או שהוא לא שלם עם המידע שיש לו אני אסביר מה זה אומר בסדר. ש: אמרת אותו דבר. אליעד: זה שני דברים שונים בתכלית שתי בעיות שונות בתכלית לא שזה אותו דבר זה הפוך אחד מהשני אני אסביר מה הכוונה אז תסתכלו ... והוא לא יודע אני אלך לעבוד פה או אני אלך לעבוד פה למה הוא לא יודע להחליט כי יכול להיות שאין לו את כל המידע, מה זאת אומרת אין לו את כל ה

... לחקור אנשים? איך לגלות מידע? איך לחשוף מידע? איך לברר מידע? איך לנהל שיחה? מיומנויות שיחה, איך לדעת משהו על מישהו? איך לגלות משהו? איך לדובב מישהו? איך לגלות שקר? איך לגלות בגידה? איך לגלות מידע מאנשים בלי לשאול אותם ישירות? אליעד כהן מסביר בהרחבה ובצורה מפורטת כיצד ניתן לחקור אנשים, לגלות מידע עליהם, לחשוף שקרים, בגידות, או כל מידע אישי אחר, מבלי לשאול אותם באופן ישיר. ... נזק ליחסים. אותו הדבר נכון לגבי שאלות רגישות בנושאים אישיים או במערכות יחסים. לכן, נדרש למצוא דרך עקיפה להשגת המידע. מהי השיטה לגלות מידע עקיף? השיטה המפורטת שאליעד מציג בנויה על ... או לא. איך מיישמים בפועל את השיטה לחקירת אנשים? אליעד ממליץ לפעול לפי השלבים הבאים: תחילה, הגדירו בדיוק את המידע שאתם רוצים לגלות - לדוגמה, אם אתם חושדים ... כלליות? כשאנו שואלים שאלות עקיפות, האדם אינו מודע לכך שהוא נחקר, ולכן התגובות שלו יהיו כנות יותר, ואנו נקבל מידע אמין. לדוגמה, במקום לשאול ישירות אם היא ... אינו מודע לכך שהוא נשאל על הנושא שאתם באמת רוצים לברר. כך נמנעים מעימותים, משקרים ישירים או מנזק ביחסים, ומקבלים מידע אמין ואובייקטיבי. איך אפשר להתאמן בשיטה ... סיבות, לזהות דפוסי חשיבה ולהסיק מסקנות אמינות יותר גם על אחרים. איך לגלות שקרים? איך לדעת אם בוגדים בי? איך להשיג מידע מאנשים? מיומנויות שיחה וחקירה איך לדובב ...

... איך לדעת מה נכון? איך לדעת מה האמת? איך למצוא תשובה לשאלה באי וודאות? הסקה לוגית, מידע לוגי, מידע אקראי, תהליכי הסקת מסקנות, מה בטוח נכון? ידע כללי, תהליכי הסקת מסקנות איך להתמודד עם ספקות באמצעות חשיבה לוגית? אדם לעיתים נתקל בסיטואציה שבה הוא ... כזו? יש מקרים בהם זה בלתי אפשרי לדעת בוודאות את התשובה הנכונה, משום שמדובר במידע אקראי ולא לוגי. אליעד מציין שלפעמים, השאלות שאנו שואלים לא בהכרח נתונות להסבר לוגי או הגיוני, ולעיתים יש צורך להבין מהו המידע האקראי ומהו המידע הלוגי. דוגמה לכך היא שאלה כמו איך אומרים בסינית שולחן? - אין דרך לוגית להגיע לתשובה לשאלה הזו ללא מקורות חיצוניים, כי מדובר במידע שנשען על מוסכמות שפה. לעומת זאת, שאלות כמו האם מישהו מאחר לעבודה כל יום? ניתנות לתשובה לוגית, כי מדובר בהסקה מתוך עובדות. ההבדל בין מידע לוגי ומידע אקראי אליעד מסביר את ההבדל בין מידע לוגי למידע אקראי: - מידע לוגי הוא כזה שניתן להגיע אליו על ידי חשיבה או הוכחה עצמאית, מבלי להסתמך על ידע חיצוני. לדוגמה, אם מישהו מאחר לעבודה כל יום, אז הוא לא תמיד מגיע בזמן - זו הסקה לוגית. - מידע אקראי הוא מידע שמוסכם על ידי החברה או תלוי במוסכמות שאינן ניתנות להסבר לוגי ישיר, כמו המילה הסינית לשולחן. אין דרך לוגית להסיק את המידע הזה רק מתוך עצמך. מה לעשות כשאי אפשר לדעת מה נכון? כאשר אנו לא יכולים לדעת בוודאות את התשובה לשאלה מסוימת, אליעד מציע שנבדוק אם מה שאנחנו חושבים ... שהיא נכונה. איך לפתח חשיבה לוגית? חשיבה לוגית היא היכולת להסיק מסקנות נכונות מתוך מידע נתון, גם אם מדובר במידע מוגבל. כדי לפתח חשיבה לוגית, אליעד מציע ללמוד על מושגים כמו הסקה לוגית, ניתוח סיבתיות והוכחות. כלים אלה מסייעים לנו לנתח מחשבות ולשאול את עצמנו: האם מה שאני חושב עומד בהיגיון או לא? חשיבה לוגית גם על מידע אקראי לפעמים, אנחנו נתקלים במידע שאין לו הסבר לוגי ישיר, כמו במקרה של שפה או מוסכמות. גם אז, ניתן לבצע בדיקה לוגית - כלומר, לבדוק האם ההשערה שלנו יכולה להיות הגיונית, גם אם היא ... עלינו לפתח את החשיבה הלוגית שלנו, לבדוק כל מחשבה בצורה מדוקדקת, ולהבין מתי נדרש מידע אקראי ומתי אפשר להסתמך על הסקה לוגית. דרך זו עשויה להקטין את הספקות ולקרב אותנו למענה נכון לשאלות שמעסיקות אותנו. מה בטוח נכון איך להתמודד עם ... לכך סיבה סמויה אחרת? לפעמים, אין דרך לוגית לדעת בוודאות מהי התשובה הנכונה, משום שהמידע עצמו אינו מידע לוגי אלא מידע אקראי. דוגמה בולטת לכך היא הניסיון לענות על השאלה: איך אומרים בסינית שולחן? אפשר לחשוב על העניין כמה שרוצים, אבל בלי לקבל מידע חיצוני (כמו ללכת ולברר באמת איך אומרים שולחן בסינית), לא ניתן להגיע למסקנה לוגית כלשהי. זהו מידע אקראי שנובע ממוסכמות שפה ואינו נובע מחוק לוגי. איך להבדיל בין מידע לוגי למידע אקראי? מידע לוגי הוא כזה שניתן להגיע אליו על ידי חשיבה או הוכחה, גם בלי ידע כללי חיצוני. לדוגמה, אם אדם מאחר לעבודה בכל יום, לא ניתן לטעון שהוא תמיד מגיע בזמן. זוהי הסקה לוגית המתבססת על ניתוח העובדות עצמן. לעומת זאת, מידע אקראי הוא כזה שלא ניתן להסיק אותו רק באמצעות חשיבה פנימית. לדוגמה, השאלה איך קוראים בסינית לשולחן? או למה מישהו אמר בוקר טוב? איננה בהכרח ברת - הוכחה לוגית. היא יכולה להיות תלויה במידע חיצוני שאינו נובע מחוק או הסבר לוגי. מה עושים כשאי אפשר לדעת מה נכון באופן לוגי? לפעמים, התשובה שאנחנו מחפשים שייכת לתחום האקראי, ולכן לא משנה ... נכונות משורה של נתונים, בלי קשר לידע חיצוני על העולם. לדוגמה, איך קוראים לי? איננו מידע לוגי טהור, אלא

... בעייתיים, התחמקות אלגנטית, התחמקות מתשובות, איך להתחמק מתשובות? איך להסתיר מידע? הסתרת מידע בעייתי איך למסור מידע לא נעים מבלי לפגוע ברושם החיובי? לעתים קיימות סיטואציות שבהן חייבים להעביר מידע שלילי או לחשוף חיסרון של מוצר, ... הנושא הופך לפחות טעון ופחות בעייתי. איך אפשר להקטין את הפגיעה כאשר מוסרים מידע שלילי? אם חייבים להעביר מסר ... המסר? אליעד כהן מסביר כי כל מילה מייצרת חוויה רגשית אצל השומע. כשמעבירים מידע שלילי, כל שנייה נוספת וכל מילה נוספת עלולות להגביר את הרושם השלילי. לכן, ככל שהמידע בעייתי או לא רצוי, כדאי להעביר ... האפשרית, אפילו בשנייה אחת אם אפשר, במקום בחמש שניות או יותר. מנגד, אם מדובר במידע חיובי, עדיף להאריך, לפרט, ולספק ... שאומרים בזמן אמת, היא קריטית כדי לשלוט בשיחה. אם לא שמים לב, ניתן בטעות לחזק מידע שלילי או להחליש מידע חיובי, מה שיפגע בסופו של דבר בתוצאות הרצויות מהשיחה. אליעד ממליץ לספור אפילו אותיות ומילים כאשר מדובר במידע בעייתי, כדי להבטיח שהמידע עובר במהירות וביעילות, ולהאריך ככל האפשר כשמדובר במידע חיובי. שכנוע ומכירות ניהול שיחות ... איך לשכנע לקוחות? איך להתמודד עם שאלות קשות בשיחה? למה לפעמים חייבים לתת מידע שלא נעים למסור? לעתים מתעוררת סיטואציה שבה נדרשים לתת ללקוח מידע שפחות נוח לחשוף, כמו חיסרון ... גם לא משקרים ואי אפשר להתחמק מהתשובה לחלוטין. מה ניתן לעשות כאשר חייבים לספק מידע שלילי? אפשר לפעול בשתי דרכים ... שייראה שולי או פחות משמעותי עבורו. הרעיון הוא לשים לב באיזו צורה ממסגרים את המידע, כדי לצמצם את הפגיעה ברושם ... אותו מהר ככל האפשר ובהכי פחות מילים. מיד לאחר מכן מומלץ להסיט את השיחה למידע חיובי וחשוב יותר. לדוגמה, אם ... שלילי, רצוי לומר אותו בכמה שפחות מילים ובכמה שפחות זמן. אם יש אפשרות להעביר מידע שלילי בשנייה אחת במקום בחמש שניות, עדיף לבחור באפשרות הקצרה. לעומת זאת, אם מדובר במידע חיובי, כדאי לפרט ולהרחיב, להוסיף ... או לחזור על מילים מבלי לשים לב לכך. אם לא עוקבים אחר מה שנאמר, עלולים לחזק מידע שלילי או להקהות מידע חיובי באופן לא רצוי. כאשר מודעים ... השאלה היא מה לעשות במקרה כזה, מה לעשות? מה עושים במקרה כזה כשאתה צריך לתת מידע ואתה לא רוצה לתת אותו אבל אתה ...