מה ההבדל בין אימון למטרת כוח לבין אימון לפיתוח שרירים?

אליעד כהן מסביר שיש שתי תפיסות שונות ומרכזיות באימון גופני ובספורט. הגישה הראשונה מתמקדת באימון יעיל וביצוע פעולה בצורה הטכנית והחסכונית ביותר מבחינת שימוש באנרגיה. הגישה השנייה מתמקדת באימון ופיתוח שרירים ספציפיים, בלי קשר ליעילות המקסימלית של התנועה. ההבדל הבסיסי בין הגישות הוא במה נמצא בפוקוס של המתאמן במהלך האימון.

האם כדאי להתאמן ביעילות או להתרכז בשריר ספציפי?

אליעד כהן מפרט לעומק שההחלטה אם להתאמן ביעילות או להתמקד בשריר תלויה במטרה הספציפית של המתאמן. אם המטרה של המתאמן היא לבצע פעולה ספציפית, כמו למשל להרים משקל ממקום למקום באופן החסכוני ביותר, הוא ישתמש בטכניקה שמאפשרת לו להשתמש במינימום מאמץ על ידי שילוב של כמה שרירים חזקים. במקרה כזה, לא משנה איזה שריר ספציפי עובד, כל עוד התנועה מתבצעת בצורה חלקה ויעילה.

לעומת זאת, אם המטרה של המתאמן היא לפתח שריר ספציפי, הוא ישים דגש על בידוד וקירוב של אותו השריר ויוותר על יעילות בתנועה לטובת אימון ממוקד ואפקטיבי של השריר. דוגמה קלאסית שאליעד כהן מציג היא של שני אנשים שמבצעים בדיוק את אותה פעולה של הרמת משקולת, אך עם מטרות שונות לחלוטין: האחד מנסה להעביר את המשקל מנקודה אחת לשנייה בצורה הקלה והיעילה ביותר, בעוד השני מתרכז בלכווץ ולהאריך שריר ספציפי.

כיצד אימון יעיל משפיע על השרירים לעומת אימון ממוקד שריר?

אליעד מסביר כי באימון יעיל, הפוקוס של המתאמן הוא בעיקר על הטכניקה הנכונה לביצוע הפעולה והפחתת העומס הכולל על הגוף. כלומר, המחשבה היא "איך אני מעביר את המשקל מנקודה אחת לנקודה שנייה?" או "איך אני מזיז את זה בצורה הפשוטה ביותר?". בגישה הזו, המתאמן לא מתעניין במיוחד איזה שריר מבצע את העבודה העיקרית, אלא בעיקר מתעניין בתנועה עצמה ובחיסכון באנרגיה.

לעומת זאת, באימון ממוקד שריר, המטרה שונה לחלוטין. כאן, המחשבה היא "איך אני מפעיל באופן מקסימלי את השריר הספציפי שלי?" או "איך אני יכול לוודא שהשריר הזה יעבוד יותר משרירים אחרים?". המתאמן מתרכז מאוד באופן שבו הוא מקווץ ומאריך את השריר במהלך התנועה, גם אם זה דורש ממנו יותר מאמץ ופחות יעילות בתנועה עצמה.

האם ניתן לבצע את אותה התנועה עם מטרות שונות?

אליעד כהן מציין שכן, מבחינה חיצונית ייתכן ששני אנשים יעשו בדיוק את אותה התנועה. לדוגמה, שני אנשים שמרימים משקולת מהרצפה למעלה. אלא שההבדל המרכזי ביניהם הוא במטרה ובמיקוד שלהם במהלך הביצוע:

• האדם הראשון מתרכז ביעילות ובטכניקה נקייה. הוא ישתדל לבצע את התנועה עם כמה שפחות מאמץ וכמה שפחות בזבוז אנרגיה, כאשר כל שריר שפועל הוא פשוט חלק מתהליך היעילות הכולל.
• האדם השני מתרכז בשריר ספציפי, ולכן הוא עשוי לבצע את התנועה לאט יותר ובכוונה תחילה להרגיש כל שלב במהלך הפעולה, במטרה לעייף ולפתח את אותו שריר ספציפי בצורה מקסימלית.

כיצד הפוקוס של המתאמן משפיע על השרירים שמופעלים?

אליעד מדגיש כי המתאמן יכול להחליט במידה מסוימת אלו שרירים להפעיל, גם אם הוא מבצע את אותה תנועה. כאשר מתאמן מתמקד בפיתוח שריר מסוים, הוא יחשוב בצורה ממוקדת וינסה להרגיש במיוחד את אותו השריר פועל. במצב כזה, יתר השרירים יקבלו פחות דגש. מנגד, כאשר המתאמן ממוקד ביעילות, המטרה שלו תהיה להפעיל כמה שפחות שרירים בצורה חסכונית, או להפעיל שילוב של שרירים חזקים על מנת להפוך את התנועה לקלה יותר.

ההבדל הזה גם מתבטא באופן שבו התנועה מבוצעת: המתאמן שמתרכז בשריר יבצע את התנועה בצורה איטית ומבוקרת יותר כדי להגדיל את הגירוי על השריר. לעומתו, המתאמן שמתרכז ביעילות יבחר את דרך הפעולה הכי פשוטה ומהירה לבצע את אותה המשימה.

האם המטרות השונות מחייבות שיטות אימון הפוכות?

אליעד כהן מבהיר שהמטרות אינן בהכרח הפוכות, אלא פשוט שונות. ניתן להשתמש באותן תנועות עבור מטרות שונות לחלוטין, תלוי במה מתמקדים בראש. המפתח הוא להבין מה המטרה המדויקת של כל מתאמן ולהתאים את האימון בהתאם.

הוא מדגיש את החשיבות של ההבנה והמודעות למטרת האימון האישית. אם המטרה היא כוח ויעילות, האימון יתמקד יותר בטכניקה וחיסכון באנרגיה. אם המטרה היא פיתוח שרירים ספציפיים, האימון יהיה יותר ממוקד, עם דגש רב על תחושת השריר עצמו.