האם כדאי להציב מטרות בחיים?

ההצעה להציב מטרות בחיים היא רעיון נפוץ שמקובל ברחבי העולם, ולרבים נראה שזהו הדרך להצלחה. אך השאלה האמיתית היא: האם באמת כדאי להציב מטרות בחיים? האם זה באמת מועיל עבורנו? הרצאה זו מציגה את היתרונות והחסרונות שבצבת מטרות, והקשר שלהן לאושר ולהצלחה אישית.

מהי מטרה וכיצד היא קשורה לרצון האישי?

מטרה היא רצון שהאדם מחליט להגדיר בצורה ברורה ומדודה. במקום להשאיר את הרצון בתחום המעורפל, כגון "אולי פעם ארצה לעשות כך", הוא אומר: "אני מעוניין להשיג יעד מסוים עד זמן מסוים". לדוגמה, אדם שאומר "השנה אני רוצה לנסוע לאילת שלוש פעמים", נותן לרצון שלו צורה ברורה ומחייבת. המטרה הזו מאפשרת לאדם להתמקד בה ולהשקיע בה מאמצים רבים יותר מאשר אילו היה משאיר אותה כ"רצון" כללי.

כיצד מטרה אחת נובעת ממטרת העל?

לפי אליעד כהן, מטרת העל של כל המטרות היא "להרגיש טוב עם עצמי". גם אם אדם ישיג את כל מטרותיו החיצוניות, אם לא ירגיש טוב עם עצמו, ההצלחה החיצונית לא תספק אותו. המטרות הגדולות והקטנות, כמו נסיעה לחו"ל או הצלחה מקצועית, מקושרות תמיד לרצון להיות מאושר ושלם מבפנים. אם מישהו משיג את מטרותיו ועדיין לא מרגיש טוב, מהי אם כן ההצלחה האמיתית?

האם הצבת מטרות הופכת אותנו למאושרים יותר או פחות?

ישנם יתרונות וחסרונות בהצבת מטרות. מצד אחד, אם אדם מציב מטרה, יש יותר סיכוי שהוא יעמוד בה וישיג אותה, ובכך יתקרב להגשמת רצונותיו. מצד שני, הצבת מטרה עלולה להוביל ללחץ, חרדה או אכזבה אם המטרה לא תושג. ככל שהמטרה ברורה ומוגדרת, כך יש יותר סיכוי להגשמה, אך גם יותר סיכון של חוויית כישלון אם לא תושג.

איך פועלת ההשפעה של הגדרת מטרה מדויקת?

מטרות מדויקות ומוגדרות מצריכות פעולות מסוימות כדי להשיגן. לדוגמה, מטרה כמו "אני נוסע לאילת שלוש פעמים השנה, בתאריכים אלה ובמלון ספציפי", היא מטרה מדויקת שמגדילה את הסיכוי להגשמה. עם זאת, גם אם המטרה מושגת, יש סיכון שהאדם יחווה תחושת אכזבה אם הוא לא עומד בדיוק בהגדרת המטרה, כמו במקרה שבו לא הצליח להגיע לאילת בתאריכים שציין.

מדוע מטרה קטנה גורמת לפחות התלהבות ופחות אכזבה?

כאשר מישהו מציב מטרה קטנה, כמו "לשתות כוס מים היום", המטרה כמעט בוודאות תושג, ומאחר שאין בה סיכון, יש פחות סיכוי לאכזבה. מצד שני, המטרה הקטנה גם לא מעוררת הרבה התלהבות. במילים אחרות, ככל שהמטרה קלה יותר להשגה, כך תחושת הסיפוק ממנה קטנה יותר. מטרה קשה ומאתגרת יכולה להניב תחושת סיפוק גדולה יותר אם היא מושגת, אך יכולה גם לגרום לעומס נפשי אם לא תושג.

הקשר בין מטרות לרמת העניין בחיים

כאשר אדם מרגיש שהחיים משעממים, להציב מטרות חדשות ומאתגרות יכול ליצור עניין ואתגר. ההישג של מטרה קשה יכולה להוסיף ריגוש, אך גם לכלול פוטנציאל לסבל, שכן ככל שהמטרה יותר משמעותית, כך פחד מכישלון יכול להתחזק. אם אדם כבר עמוס בחרדות או דאגות, ייתכן שדווקא חשוב להימנע מהמטרות הגדולות, כי הן עשויות להעמיס על הנפש.

מה קורה במקרה של חרדה, דיכאון או רצון לוותר?

אדם במצב נפשי קשה עלול להרגיש יותר סבל אם הוא מציב מטרות גדולות ומדויקות. התחושה שהוא רחוק מהמטרה יכולה להוביל לייאוש ולמחשבות שליליות. אם הוא מצליח בהשגת המטרה, הוא עשוי להרגיש הקלה ושמחה, אך גם פחד מהפסד המטרה אחרי ההשגה.

האם כדאי להציב יותר מטרות או פחות מטרות?

תשובה לשאלה זו תלויה במצב הרגשי של האדם. אם הוא מחפש עניין והתרגשות, הצבת מטרות מאתגרות יכולה להיות מתאימה. אם הוא מרגיש שהחיים קשים מדי, כדאי לצמצם את המטרות או להגדיר מטרות קטנות ופשוטות יותר.

מה תפקיד הזמן והדדליין בהצבת מטרות?

הזמן מהווה דחיפות. אם אדם מציב דדליין, כמו "עד סוף השנה אני אעשה כך וכך", הוא עשוי להקדיש יותר זמן ומאמץ להשגת המטרה. עם זאת, דדליין עלול להחמיר את תחושת הלחץ, במיוחד כאשר הזמן אוזל והמטרה עדיין לא הושגה.

מהו 'משחק החיים' וכיצד הוא קשור להצבת מטרות?

יש אנשים שמתייחסים לחיים כאל משחק, שבו יש כללים, משימות ומטרות. הצלחה או כישלון במשחק מעוררים רגשות שונים. במובן זה, הצבת מטרות יכולה להוסיף עניין, אך גם להוביל לתחושות שליליות אם האדם מתייחס לכל דבר כאל משחק חשוב מדי.

כיצד לבחור רמת דיוק והגדרה של המטרה?

ככל שהמטרה ברורה יותר, כך קל יותר לדעת אם היא הושגה. עם זאת, ככל שהמטרה יותר מדויקת ומדודה, כך הסיכון לאכזבה גדול יותר אם היא לא תושג. יש אנשים שמעדיפים מטרות כלליות כדי להימנע מתחושות של כישלון.

מדוע לעתים מומלץ לצמצם מטרות?

אם החיים כבר מלאים בקשיים ותחושת עומס, הצבת מטרות חדשות עשויה להוסיף לחץ. במצבים כאלה, צמצום המטרות או הצבת מטרות קלות ופשוטות יותר יכולה להפחית את הלחץ הנפשי ולהביא להקלה.

איך לשמור על עניין מצד אחד ושקט נפשי מצד שני?

האיזון הוא מפתח. אם אדם מרגיש יציב, הוא יכול להתמודד עם מטרות גדולות ומאתגרות. אם הוא מרגיש מוצף, כדאי להוריד את רמת הדרישות ולהציב מטרות קטנות או גמישות יותר.

השורה התחתונה: הצבת מטרות

הצבת מטרות יכולה להועיל בכך שהיא מגדילה את הסיכוי להשגת רצונות. עם זאת, יש לקחת בחשבון שהצבת מטרות עלולה גם להוביל לסבל, חרדה ואכזבה אם המטרה לא תושג. ככל שהמטרה גדולה ומדויקת יותר, כך הרגשות החיוביים והשליליים שהיא מעוררת עשויים להיות חדים יותר.

למה בכלל לדבר על הצבת מטרות בחיים?

הרבה אנשים אומרים שכדי להצליח בחיים, כדאי להציב מטרות ברורות. יש שטוענים שמי שלא מציב מטרות לא יתקדם ולא יצליח, ושזהו מעין "טרנד" שחייבים לאמץ. אבל נשאלת השאלה: האם זה באמת מועיל ואיך זה משפיע על האדם?

מהי מטרה וכיצד היא קשורה לרצון האישי?

למעשה, מטרה היא רצון שהאדם מחליט להגדיר בצורה ברורה. במקום להשאיר את הרצון בתחום המעורפל של "אולי פעם ארצה לעשות כך", האדם אומר: "אני מעוניין להשיג יעד מסוים, עד זמן מסוים, באופן מדויק". לדוגמה, אם אדם מחליט "השנה אני רוצה לנסוע לאילת שלוש פעמים", הוא נותן לרצון שלו צורה יותר מחייבת.

כיצד מטרה אחת נובעת ממטרת העל?

בסופו של דבר, מטרת - העל אצל רבים היא "להרגיש טוב עם עצמי". אם אדם ישיג את כל מטרותיו אך עדיין לא יהיה לו טוב, ההשגה החיצונית לא תביא לו את האושר. לכן אפשר לומר שכל מטרה קטנה או גדולה - בין אם מדובר בנסיעה לאילת, בלימוד תחום חדש או בהצלחה מקצועית - מקושרת לרצון להיות מאושר ושלם יותר מבפנים.

האם הצבת מטרות הופכת אותנו למאושרים יותר או פחות?

מצד אחד, כאשר אדם מציב מטרה ברורה, הוא מגדיל את הסיכוי להשיג אותה בפועל. לדוגמה, אם לא תציב כלל מטרה להגיע לאילת, סביר שפחות תשקיע בהגשמת הרעיון. אך מצד שני, הצבת מטרה מגדילה גם את פוטנציאל הסבל. ברגע שאדם קובע לעצמו יעד, הוא עלול לחשוש שלא יעמוד בו, ובכך לייצר לעצמו לחץ, חרדה או אכזבה במקרה של כישלון.

איך פועלת ההשפעה של הגדרת מטרה מדויקת?

ככל שהמטרה יותר מוגדרת, תחומה בזמן וברורה, כך האדם עשוי להתמקד בה יותר ולבצע יותר פעולות להגשמתה. למשל, להגדיר "אני נוסע לאילת שלוש פעמים השנה, בדיוק בתאריכים אלו, במלון ספציפי" - זו מטרה שמגדילה את הסיכוי שתתממש בפועל. מאידך, בגלל שהיא כה מדויקת, אם האדם לא יגיע לאותם שלושה ביקורים, הוא עלול לסבול מתחושת פספוס ואכזבה חזקה יותר מאשר אילו המטרה היתה כללית יותר.

מדוע מטרה קטנה גורמת לפחות התלהבות ופחות אכזבה?

כאשר אדם מציב מטרה ממש פשוטה, למשל "אני רוצה היום לשתות כוס מים", כמעט בוודאות הוא ישיג אותה. אין כאן סיכון גדול להיכשל, ולכן הסיכוי לחוות אכזבה הוא מזערי. אבל יחד עם זה, מכיוון שהמטרה מאד קלה, אין התרגשות גדולה כאשר היא מושגת. לעומת זאת, מטרה קשה ומאתגרת יותר יכולה להניב תחושת סיפוק חזקה - אבל היא גם יכולה לייצר לחץ ואכזבה אם לא עומדים בה.

איך זה קשור לרמת העניין בחיים?

כאשר אדם מרגיש שהחיים משעממים, לעתים מומלץ להציב מטרות חדשות כדי ליצור עניין ואתגר. ריגוש יכול להגיע מהשאיפה להגשים מטרה גדולה. אך גם הריגוש הזה כולל בתוכו פוטנציאל לסבל, כי ככל שהמטרה יותר משמעותית, כך הפחד מכישלון או מאי - עמידה בה מתחזק. לעומת זאת, כשאדם כבר מרגיש עמוס בדאגות וחרדות, אולי הוא בכלל זקוק לפחות מטרות מוגדרות, כדי להוריד מעצמו לחץ מיותר.

מה קורה במקרה של חרדה, דיכאון או רצון לוותר?

אנשים שנמצאים במצב נפשי קשה, עלולים לסבול יותר אם הם מציבים לעצמם מטרות גדולות ומדויקות. המצוקה יכולה לגבור, והאדם עלול לחוות חרדה שהוא לא יצליח לעמוד בציפיותיו. במקרים קיצוניים, התחושה שהוא רחוק מהיעד עלולה להוביל לייאוש ואף למחשבות שליליות קשות. מן הצד השני, אם הוא כן עומד ביעד, הוא יחווה הקלה ושמחה גדולה, אך מיד עלול לפחד שלא יוכל לשמור על ההישג.

האם כדאי להציב יותר מטרות או פחות מטרות?

התשובה תלויה במצב הרגשי של האדם. אדם שמרגיש שהוא רוצה יותר עניין והתרגשות בחיים, יכול להגדיר לעצמו מטרות מאתגרות. אדם שממילא מתקשה, אולי יקל עליו לצמצם מטרות, או להציב מטרות קטנות ופשוטות כדי לא להעמיס על עצמו לחץ נוסף.

מה תפקיד הזמן והדדליין בהצבת מטרות?

הזמן מדגיש את הדחיפות. אם אדם אומר "עד סוף השנה אעשה כך וכך", סביר שהוא יזכור יותר לתכנן ולהתארגן סביב היעד. אבל הגבלת זמן יוצרת גם מתח, בייחוד כשמתקרבים למועד היעד וההישג עוד לא הושג. למשל, אם נשאר מעט זמן עד סוף השנה והאדם רואה שהוא עדיין לא עשה את מה שהציב לעצמו כמטרה, הוא עלול לחוש חרדה או תסכול.

מהו 'משחק החיים' וכיצד הוא קשור להצבת מטרות?

יש הרואים בחיים סוג של משחק. במשחק יש כללים, משימות, מטרות, יש אפשרות לנצח ולהפסיד. כשאדם מתייחס לחייו כמשחק, הוא מציב לעצמו מטרות ברורות, ועם כל הצלחה או כישלון מגיעה התרגשות או אכזבה, כמו במשחק. המשחק יכול להוסיף עניין, אבל גם יוצר סכנה נפשית גדולה יותר כשלוקחים את הכל ברצינות יתרה או כשמעמיסים יותר מדי על הנפש.

כיצד לבחור רמת דיוק והגדרה של המטרה?

יש מי שממליצים להיות כמה שיותר מדויקים: תאריך, שעה, כמות, מספר, כדי שיהיה ברור האם היעד הושג או לא. אחרים מעדיפים הגדרה כללית יותר. ככל שההגדרה חדה יותר, כך ההזדמנות להצליח ברורה יותר - אך גם הסיכון לאכזבה גדול יותר. אם האדם יודע שהוא רגיש לכישלונות, אולי יעדיף מטרה מעט עמומה, כדי למתן את התחושות השליליות במקרה של אי - הצלחה.

מדוע לעתים ממליצים לצמצם מטרות?

אם החיים כבר ממלאים את האדם בקושי ותחושת עומס, הגדרת מטרות חדשות תוסיף לו עוד אחריות, עוד חשש מכישלון. במצב כזה, דווקא הנמכת היעדים או צמצום מספר המטרות יכולה להביא להקלה נפשית. כשהנפש מתחזקת, אפשר לשוב ולשים יעדים מאתגרים יותר.

איך לשמור על עניין מצד אחד ושקט נפשי מצד שני?

האיזון הוא מילת המפתח. אם אדם מרגיש יציב יחסית, ייתכן שדווקא ייהנה ממרדף אחרי מטרות מאתגרות. אם הוא מרגיש חסר מנוחה ומוצף בפחדים, לפעמים עליו להוריד הילוך, להציב מטרות פחות מחייבות, או אפילו להציב מטרה מוגדרת מאוד אבל קצרה וקלה, כדי לחוות הצלחה קטנה בלי להעמיס יותר מדי.

מהי השורה התחתונה בנושא הצבת מטרות?

הצבת מטרות יכולה להיות כלי מועיל, כי היא מגדילה את הסיכוי לפעול ולהגשים רצונות. אבל היא גם עלולה לייצר סיכון לתחושות שליליות כמו חרדה ואכזבה, אם היעד לא הושג כפי שרצינו. ככל שהמטרות מוגדרות ומורכבות יותר, כך ייתכן שנרגיש הקצנה גם ברגשות חיוביים וגם בשליליים.

האם יש המלצה לחקור את הנושא לעומק?

בהחלט כן. אפשר לברר מה ההבדל בין רצון מוגדר לרצון לא מוגדר, או לקרוא על "החיים כמשחק", ולראות איך אנשים שונים מתייחסים להצבת יעדים בחייהם. לכל אדם יש רמה אחרת של סיבולת רגשית, ולכן חשוב להתאים את גודל והיקף המטרות למצב הפנימי.

סיכום והצעה להמשך חקירה

מי שרוצה להפיג שעמום, יכול להוסיף לעצמו מטרות גדולות ומאתגרות. מי שממילא מרגיש רע, אולי עדיף לו להוריד את רמת הדרישה, או להגדיר מטרות פשוטות יותר. כך או כך, חשוב להבין שהצבת מטרות אינה קסם שמבטיח אושר, אלא החלטה שיש בצדה גם סיכון לסבל.