🖨תכלית החיים - האם יש או אין תכלית לחיים? ואם יש, אז מהי?מהי תכלית החיים? האם לחיים יש בכלל תכלית? ואם כן, מהי תכלית החיים? ואם לא, אז מה בכל זאת משמעות החיים?
ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש כאן רק שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שיש לחיים תכלית, והאפשרות השנייה היא שאין לחיים תכלית. אך אם נתבונן היטב בעניין, נראה שיש כאן רק אפשרות אחת, ושאין כאן שום שאלה כלל.
ולצורך העניין נצא מנקודת הנחה שיש תכלית לחיים. ועכשיו ננסה להבין מהי תכלית החיים. ובטרם ננסה להבין מהי תכלית החיים, ננסה להבין את המשמעות של נקודת ההנחה שיש משמעות לחיים.
ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי אם נאמר שיש תכלית לחיים, המשמעות של כך היא, שלחיים יש מטרה מסוימת, דהיינו, שהאדם צריך להגיע למטרה כלשהי, ושהעולם צריך להגיע למטרה כלשהי, ושלכל מה שקורה יש מטרה כלשהי.
ומי שהוא חכם ומסתכל על התכלית של כל דבר, כי חכם רואה את הנולד וסוף מעשה במחשבה תחילה, אז במקום לחפש מה צריך לעשות כדי להגיע אל התכלית, לפני כן צריך לנסות להבין את הנקודה הסופית שאליה האדם וכל הדברים מגיעים.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש כאן שאלה מאוד חשובה, והיא, מהי התכלית של התכלית עצמה. ז"א נניח שהאדם מטרתו היא להגיע לנקודה כלשהי. השאלה היא, מהי התכלית ומהי המטרה שלשמה האדם מגיע למטרה הסופית? ונחדד את השאלה ונשאל, האם כאשר האדם מגיע אל המטרה שלו, האם גם אז הוא שואל את עצמו מה התכלית של החיים ושל הקיום?
ונניח שכל העולם כולו יהיה מושלם ויגיע לתכלית כלשהי, ומה תהיה תכלית קיומו של העולם במצב כזה? וברגע שהאדם מגיע אל השלמות שלו, בהנחה שיש כזו, מה אז תכלית חייו?
ולכאורה יש כאן שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שלתכלית אין סוף, ז"א תמיד יש תכלית אחרת להשיג, עד אין סוף וללא נקודת עצירה כלשהי. והאפשרות השנייה היא, שבכל מקרה, תמיד יש נקודת סוף כלשהי, ובנקודת הסוף הזו, שם, מסיבה כלשהי, לא שואלים יותר מה התכלית.
ונזכיר, שאנחנו עדיין דנים לפי נקודת ההנחה שלכל דבר יש תכלית, ועוד לא דיברנו על האפשרות השנייה, שאולי אין תכלית לשום דבר.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אם נאמר שלחיים יש תכלית, אבל התכלית הזאת לעולם לא נגמרת, הרי שהמשמעות היא, שלחיים אין תכלית אמיתית. משום, שתכלית פירושו, שמגיעים למטרה כלשהי. ואם המטרה נמצאת בנקודת אין סוף, הרי שכל הנקודות רחוקות ממנה באופן שווה, וממילא כל הדברים טובים באותה המידה.
ובנוסף, אם נאמר שהתכלית היא ללא סוף, הרי שאין משמעות אמיתית לתכלית כזאת. כי הדבר דומה לאדם שיאמר שיש תכלית בלעשות דבר שלא משיג שום תכלית סופית. ואם התכלית אין לה סוף, הרי שכבר אין לה שום משמעות כלל, וא"כ הכל טוב באותה המידה, כי התכלית הסופית חסרת משמעות.
אך מצד שני, אפשר לומר גם שלחיים יש תכלית, והתכלית היא להגיע למצב מושלם, שהוא התכלית, ושבו לא שואלים יותר מהי התכלית. וכיצד מצב כזה יכול להתקיים?
אז כפי שכבר ביארתי, מי שטוב לו, לא מחפש תכלית. והתכלית והסיבה והמשמעות והשכל, כולם הם אמצעים לגרום לאדם להרגיש טוב. ומי שטוב לו באמת, הוא חי בהרמוניה עם המציאות, וטוב לו גם בלי תכלית ובלי סיבה ובלי שכל.
ותכלית החיים, היא להגיע למצב שבו האדם ירגיש כ"כ טוב, עד שהוא לא יחפש יותר תכלית לחיים. כי מאחר שכ"כ טוב לאדם, ממילא הוא יכול ליהנות גם בלי תכלית וגם בלי שכל.
כי התכלית והמטרה עוזרים לאדם ליהנות. כי כאשר יש לאדם מטרה ורצון, אז כאשר הוא משיג אותם, על ידי זה נוצרת הנאה. אבל מי שהוא רואה את הטוב שיש בכל דבר ודבר עד הפרט הקטן ביותר, הוא חי בהרמוניה מושלמת עם המציאות, והוא לא צריך שתהיה לו איזו מטרה ואיזה רצון עצמי כדי ליהנות. משום שתמיד טוב לו בכל מצב, גם בלי מטרה וגם בלי רצון עצמי.
כי אם נתייחס לרגע אחד למציאות כאל ישות בעלת רצון, הרי שנבין מיד שהמציאות עצמה מצד עצמה, היא תמיד טוב לה, גם בלי מטרה כלשהי. כי מטרה לא יכולה להיות למציאות כמציאות, אלא רק לאדם שנמצא בתוכה. כי המציאות עצמה, היא לא מוגבלת כלל. ואם הייתה למציאות מטרה, הרי שהיא הייתה בפחות מרגע אחד יכולה להשיג את המטרה שלה.
ומאחר שהמציאות לא מוגבלת להשיג את המטרה שלה בפחות מרגע, ומאחר שבכל זאת המציאות עושה דברים שונים, הרי שהמשמעות של זה היא, שהמציאות משיגה את המטרה שלה תמיד ובכל מצב. ז"א שהמציאות היא נקודת השלמות, שבה כל דבר הוא מושלם, ושכל דבר הוא המטרה עצמה, והשלמות נמצאת בכל דבר, בלי לחפש מטרה כלשהי.
והשלמות של האדם, היא להתחבר אל המציאות השלמה, ולהסתכל על הדברים מנקודת מבטה. ואם האדם יסתכל על המציאות מנקודת מבטה, הרי שלא תוכל להיות לו מטרה כלשהי, מאחר שהוא כבר יראה את השלמות שיש בכל דבר, והמציאות מצידה הכל מושלם כבר כרגע. והאדם הוא זה שרוצה להתקרב אל השלמות הזאת של המציאות.
ונמצא אם כן, כי אפשר לומר שלחיים יש תכלית, ושתכלית החיים היא, שהאדם יתחבר למציאות בצורה כ"כ חזקה, עד שהוא יראה את הטוב ואת השלמות שיש בכל דבר, עד שהוא יגיע למצב שבכל רגע ורגע הוא יחווה את השלמות של התכלית הסופית, עד שהוא לא יחפש תכלית לחייו כלל, מאחר שכבר טוב לו תמיד.
ועכשיו ננסה להתבונן על האפשרות השנייה, והיא, שלחיים אין כל תכלית. ואם נסתכל על נקודת המבט הזו, נשאל את השאלה הבאה. בהנחה שאין לחיים כל תכלית, א"כ האם יש תכלית כלשהי לדבר כלשהו? ואם נאמר שיש תכלית כלשהי לדבר כלשהו, נבין מיד, שאם אין תכלית לחיים כמכלול, הרי שאין משמעות אמיתית לתכליות הקטנות יותר שיש בתוך התהליך.
כי אם אין תכלית ומטרה סופית שצריך להגיע אליה בסוף, הרי שאין משמעות למטרות שהן חלקים שונים של התהליך, כי התהליך כולו חסר מטרה. וזה בעצם אומר שאם לחיים אין תכלית, אז לשום דבר בחיים אין תכלית.
ועכשיו נתבונן בעניין ונראה, שאם לשום דבר בחיים אין תכלית, המשמעות של כך היא, שלכל דבר בחיים יש את אותה המשמעות. כי אם אין שום תכלית לשום דבר, הרי שהכל טוב באותה המידה ולהכל יש את אותה המשמעות.
כי המשמעות של הדברים, נוצרת מהתכלית שהם משיגים. ואם משהו משיג את המטרה, הרי שיש לו משמעות טובה ולהפך. ואם לחיים אין שום תכלית ושום מטרה, הרי שהכל טוב תמיד. ורע יכול להיות, רק כאשר יש מטרה לא מושגת. ואם אין מטרה כלשהי, אז הכל טוב תמיד.
ונמצא אם כן, כי שני ההפכים התחברו. כי אם נאמר שלכל דבר בחיים אין שום תכלית, הרי שהגענו לנקודה שבה לכל דבר בחיים יש תכלית. כי התכלית של כל הדברים זהה, אם אין תכלית לשום דבר. ואם נאמר שיש לכל דבר תכלית, הרי שאם אין תכלית סופית, המשמעות היא שאין תכלית לשום דבר, ואם יש תכלית סופית, הרי שהתכלית היא להגיע...
מטרות ויעדים, למה לא להציב מטרות? מה רע בהצבת מטרות? האם כדאי להציב מטרות? האם הצבת מטרות אישיות תעשה לך טוב? מה זה מטרות? איך להציב מטרות? סוגים של מטרות, מטרות מדידות, מטרות לא מדידות, להציב דדליין, מטרות קשות להשגהמטרות ויעדים, למה לא להציב מטרות? מה רע בהצבת מטרות? האם כדאי להציב מטרות? האם הצבת מטרות אישיות תעשה לך טוב? מה זה מטרות? איך להציב מטרות? סוגים של מטרות, מטרות מדידות, מטרות לא מדידות, להציב דדליין, מטרות קשות להשגהמטרות ויעדים, למה לא להציב מטרות? מה רע בהצבת מטרות? האם כדאי להציב מטרות? האם הצבת מטרות אישיות תעשה לך טוב? מה זה מטרות? איך להציב מטרות? סוגים של מטרות, מטרות מדידות, מטרות לא מדידות, להציב דדליין, מטרות קשות להשגה האם כדאי להציב מטרות בחיים? ההצעה להציב מטרות בחיים היא רעיון נפוץ שמקובל ברחבי העולם, ולרבים נראה שזהו הדרך להצלחה. אך השאלה האמיתית היא: האם באמת כדאי להציב מטרות בחיים? האם זה באמת מועיל עבורנו? הרצאה זו מציגה את היתרונות והחסרונות שבצבת מטרות, והקשר שלהן לאושר ולהצלחה אישית. מהי מטרה וכיצד היא קשורה לרצון האישי? מטרה היא רצון שהאדם מחליט להגדיר בצורה ברורה ומדודה. במקום להשאיר את הרצון בתחום המעורפל, כגון אולי פעם ארצה לעשות כך, ... עד זמן מסוים. לדוגמה, אדם שאומר השנה אני רוצה לנסוע לאילת שלוש פעמים, נותן לרצון שלו צורה ברורה ומחייבת. המטרה הזו מאפשרת לאדם להתמקד בה ולהשקיע בה מאמצים רבים יותר מאשר אילו היה משאיר אותה כרצון כללי. כיצד מטרה אחת נובעת ממטרת העל? לפי אליעד כהן, מטרת העל של כל המטרות היא להרגיש טוב עם עצמי. גם אם אדם ישיג את כל מטרותיו החיצוניות, אם לא ירגיש טוב עם עצמו, ההצלחה החיצונית לא תספק אותו. המטרות הגדולות והקטנות, כמו נסיעה לחול או הצלחה מקצועית, מקושרות תמיד לרצון להיות מאושר ושלם מבפנים. אם מישהו משיג את מטרותיו ועדיין לא מרגיש טוב, מהי אם כן ההצלחה האמיתית? האם הצבת מטרות הופכת אותנו למאושרים יותר או פחות? ישנם יתרונות וחסרונות בהצבת מטרות. מצד אחד, אם אדם מציב מטרה, יש יותר סיכוי ... כמו לשתות כוס מים היום, המטרה כמעט בוודאות תושג, ומאחר שאין בה סיכון, יש פחות סיכוי לאכזבה. מצד שני, המטרה הקטנה גם לא מעוררת הרבה התלהבות. במילים אחרות, ככל שהמטרה קלה יותר להשגה, כך תחושת הסיפוק ממנה קטנה יותר. מטרה ... שהמטרה יותר משמעותית, כך פחד מכישלון יכול להתחזק. אם אדם כבר עמוס בחרדות או דאגות, ייתכן שדווקא חשוב להימנע מהמטרות הגדולות, כי הן עשויות להעמיס על הנפש. מה קורה במקרה של חרדה, דיכאון או רצון לוותר? אדם במצב נפשי קשה ... אם הוא מציב מטרות גדולות ומדויקות. התחושה שהוא רחוק מהמטרה יכולה להוביל לייאוש ולמחשבות שליליות. אם הוא מצליח בהשגת המטרה, הוא עשוי להרגיש הקלה ושמחה, אך גם פחד מהפסד המטרה אחרי ההשגה. האם כדאי להציב יותר מטרות או פחות מטרות? ... מרגיש שהחיים קשים מדי, כדאי לצמצם את המטרות או להגדיר מטרות קטנות ופשוטות יותר. מה תפקיד הזמן והדדליין בהצבת מטרות? הזמן מהווה דחיפות. אם אדם מציב דדליין, כמו עד סוף השנה אני אעשה כך וכך, הוא עשוי להקדיש יותר זמן ... הושגה. מהו משחק החיים וכיצד הוא קשור להצבת מטרות? יש אנשים שמתייחסים לחיים כאל משחק, שבו יש כללים, משימות ומטרות. הצלחה או כישלון במשחק מעוררים רגשות שונים. במובן זה, הצבת מטרות יכולה להוסיף עניין, אך גם להוביל לתחושות שליליות אם ... ומאתגרות. אם הוא מרגיש מוצף, כדאי להוריד את רמת הדרישות ולהציב מטרות קטנות או גמישות יותר. השורה התחתונה: הצבת מטרות הצבת מטרות יכולה להועיל בכך שהיא מגדילה את הסיכוי להשגת רצונות. עם זאת, יש לקחת בחשבון שהצבת מטרות עלולה גם ... נשאלת השאלה: האם זה באמת מועיל ואיך זה משפיע על האדם? מהי מטרה וכיצד היא קשורה לרצון האישי? למעשה, מטרה היא רצון שהאדם מחליט להגדיר בצורה ברורה. במקום להשאיר את הרצון בתחום המעורפל של אולי פעם ארצה לעשות כך, האדם ... מחליט השנה אני רוצה לנסוע לאילת שלוש פעמים, הוא נותן לרצון שלו צורה יותר מחייבת. כיצד מטרה אחת נובעת ממטרת העל? בסופו של דבר, מטרת - העל אצל רבים היא להרגיש טוב עם עצמי. אם אדם ישיג את כל מטרותיו ... מדובר בנסיעה לאילת, בלימוד תחום חדש או בהצלחה מקצועית - מקושרת לרצון להיות מאושר ושלם יותר מבפנים. האם הצבת מטרות הופכת אותנו למאושרים יותר או פחות? מצד אחד, כאשר אדם מציב מטרה ברורה, הוא מגדיל את הסיכוי להשיג אותה בפועל. ... כה מדויקת, אם האדם לא יגיע לאותם שלושה ביקורים, הוא עלול לסבול מתחושת פספוס ואכזבה חזקה יותר מאשר אילו המטרה היתה כללית יותר. מדוע מטרה קטנה גורמת לפחות התלהבות ופחות אכזבה? כאשר אדם מציב מטרה ממש פשוטה, למשל אני רוצה ... הקלה ושמחה גדולה, אך מיד עלול לפחד שלא יוכל לשמור על ההישג. האם כדאי להציב יותר מטרות או פחות מטרות? התשובה תלויה במצב הרגשי של האדם. אדם שמרגיש שהוא רוצה יותר עניין והתרגשות בחיים, יכול להגדיר לעצמו מטרות מאתגרות. אדם ... לצמצם מטרות, או להציב מטרות קטנות ופשוטות כדי לא להעמיס על עצמו לחץ נוסף. מה תפקיד הזמן והדדליין בהצבת מטרות? הזמן מדגיש את הדחיפות. אם אדם אומר עד סוף השנה אעשה כך וכך, סביר שהוא יזכור יותר לתכנן ולהתארגן סביב ... הושג. למשל, אם נשאר מעט זמן עד סוף השנה והאדם רואה שהוא עדיין לא עשה את מה שהציב לעצמו כמטרה, הוא עלול לחוש חרדה או תסכול. מהו משחק החיים וכיצד הוא קשור להצבת מטרות? יש הרואים בחיים סוג של משחק. ... דיוק והגדרה של המטרה? יש מי שממליצים להיות כמה שיותר מדויקים: תאריך, שעה, כמות, מספר, כדי שיהיה ברור האם היעד הושג או לא. אחרים מעדיפים הגדרה כללית יותר. ככל שההגדרה חדה יותר, כך ההזדמנות להצליח ברורה יותר - אך גם ... מטרה מוגדרת מאוד אבל קצרה וקלה, כדי לחוות הצלחה קטנה בלי להעמיס יותר מדי. מהי השורה התחתונה בנושא הצבת מטרות? הצבת מטרות יכולה להיות כלי מועיל, כי היא מגדילה את הסיכוי לפעול ולהגשים רצונות. אבל היא גם עלולה לייצר סיכון ... אישית, התקדמות אישית, רצון מוגדר, רצון לא מוגדר, מטרה מדידה, מטרה לא מדידה, רשימת מטרות אישיות, האם לעשות טבלת מטרות? הצבת דדליין, כמה להציב מטרות? הצבת מטרות כדי שלא ישעמם, האם להציב מטרות מוגדרות? האם להציב מטרות מדידות? אין לי מטרות בחיים, חיים בלי מטרות
מטרות ויעדים, התמדה ונחישות, דבקות במטרה, להתמיד במטרות, השגת מטרות בחיים, הצבת יעדים, הצבת מטרות, להשיג מטרותמטרות ויעדים, התמדה ונחישות, דבקות במטרה, להתמיד במטרות, השגת מטרות בחיים, הצבת יעדים, הצבת מטרות, להשיג מטרות ובו יתבאר אחד העניינים שקשורים להצבת מטרות ויעדים. והוא, העניין של נחישות ושל דבקות במטרה. ויתבאר מהי נחישות אמיתית להשגת מטרות? ואיך להשיג מטרות על ידי דבקות במטרה? ומהי התמדה ונחישות אמיתית, שהאדם צריך כדי להשיג מטרות בחיים? ועוד. וראשית נסביר, מהי בעצם מטרה? וכיצד האדם מגדיר לעצמו מטרה בחיים? והעניין הוא, די פשוט. והוא, שמטרה ... היא בעצם רצון של האדם להשיג דבר כלשהו בחיים שלו. זא שכאשר האדם נולד, עדיין כמעט ואין לו שום מטרות בחיים (מלבד אולי להיות בריא וכיוב). וכאשר האדם גדל, הוא מתחיל להציב לעצמו מטרות בחיים. ומהן בעצם המטרות שהאדם מציב לעצמו בחיים? המטרות האלו, הן בעצם הרצונות של האדם, שהוא מזדהה איתם ושהוא חושב שחשוב שהוא ישיג אותם. כי כל הזמן באים לאדם ... שהוא רוצה. ומטרה פירושה, רצון שהאדם חושב שאם הוא ישיג אותו, אז יהיה לו טוב יותר. וממילא זה אומר, שהמטרה הראשית של כל האנשים בעולם, היא להרגיש כמה שיותר טוב. וכאשר האדם מציב לעצמו איזו מטרה, דהיינו, מזדהה עם רצון כלשהו, עכשיו על האדם בעצם להתאמץ להשיג את המטרה שלו. כי האדם לא מציב לעצמו מטרות, שהוא כבר השיג אותן. אלא האדם מציב לעצמו מטרות, שהוא עוד לא השיג אותן. זא האדם לא רוצה לאכול, כאשר הוא שבע. אלא האדם רוצה לאכול, כאשר הוא ... לעצמו מטרה להגשים את הרצון שלו, הרי שבעצם הוא מציב לעצמו מטרה, לשנות את המציאות. וככל שיש לאדם יותר מטרות בחיים, כך בעצם זה אומר, שהאדם פחות מרוצה מהחיים שלו. כי המטרות של האדם בחיים, מבטאות את הדברים שהאדם לא מרוצה מהחיים כפי מה שהם. ומי שהוא בדיכאון מכך שאין לו מטרות בחיים, זה רק בגלל שיש לו מטרה מאוד גדולה בחיים, שהיא למצוא משמעות לחיים שלו, ולמצוא מטרה בחיים. אבל ... תמיד, ולא משנה למה הכל מושלם בעיניו תמיד, אלא משנה שהכל מושלם בעיניו תמיד, הרי שממילא, אין לו שום מטרות בחיים. כך שבכל מקרה, מטרות בחיים אפשריות, רק כאשר האדם חושב שיש דברים כלשהם במציאות, שלא מספיק מוצאים חן בעיניו, ושהוא היה רוצה לשנות אותם. ובלי שום מטרות בחיים, בלי זה אין חיים עם משמעות. כי המשמעות בחיים, נוצרת רק לפי המטרות של האדם בחיים. שאז, ככל שהאדם משיג יותר את המטרות שלו, כך יותר טוב לו. וככל שהאדם פחות משיג את המטרות שלו, אז יותר רע לו. אבל, בלי מטרות בכלל, אין שום רצונות כלשהם, ואז אין טווח רגשי, של טוב ורע וכיוב. כך שמוכרח שיהיו לאדם מטרות בחיים, ... אומר, שכאשר יש לאדם מטרות ויעדים בחיים, הרי בעצם על האדם להבין, שמוכרח שיהיה לו מאמץ כלשהו, להשיג את המטרות האלו. וככל שהמטרה של האדם, רחוקה יותר מהאדם. דהיינו, ככל שהאדם הציב לעצמו מטרה לשנות את המציאות, ולגרום לה להיות ... שלו ואת האפשרות שלו להשיג אותה. זא האדם יהיה מוכן להתאמץ, אפילו תמורת הגדלת הסיכוי והגדלת האפשרות, להשיג את המטרה החשובה. וככל שהמטרה חשובה יותר לאדם, כך הוא יהיה מוכן להסתכן יותר במאמץ מיותר, תמורת האפשרות להשיג את המטרה. ויש ... מוכן להתאמץ במאמץ אין סופי, גם תמורת אפשרות בלבד הכי קטנה בעולם, להשיג את המטרה שלו. כי כאשר השגת המטרה היא ממש חשובה, כגון לדוגמה קדושת החיים / אושר פנימי וכיוב, אז ממילא האדם מוכן לתת את כל מה שיש ... את האהבה שלו כלפי המטרה שלו, היא על ידי זה שהאדם שואל את עצמו, למה אני רוצה להשיג את המטרה הזאת?! כי כל מטרה שהאדם רוצה להשיג אותה, היא עבור איזה דבר שהאדם אוהב אותו. והאדם אוהב את הבריאות שלו, ... יותר על הסיבות שבגללן הוא מתאמץ, כך הוא נזכר יותר במה שבאמת חשוב לו, וכך הוא נקשר יותר רגשית, למטרה הסופית שאותה הוא רוצה להשיג. ולפעמים, כאשר האדם שואל את עצמו, למה אני רוצה להשיג את המטרה הזאת, אז לפעמים כבר אין לו חשק להשיג את המטרה הזאת. כי הוא מבין, שהיא לא באמת חשובה לו. כי השאלה של האדם את עצמו, למה אני רוצה להשיג את ... מטרה להשיג אותה, אז מכך האדם מפיק לעצמו גם תת מטרות, שאם הוא ישיג אותן, אז הוא ישיג את המטרה הראשית שלו. והאדם משיג מטרות קטנות, כדי להשיג את המטרה הגדולה. ולפעמים יש דרך להשיג את המטרה הגדולה, בצורה יותר קצרה. אבל בגלל שהאדם כבר מזדהה עם הרצון שלו להשיג את תתי המטרות שלו, דהיינו, המטרות הקטנות שלו, שאמורות להשיג לו את המטרה הגדולה, אז האדם לא רואה את האפשרות הקלה יותר, להשיג את המטרה הגדולה. ואז נוצר אצל האדם מאמץ מיותר, חסר תועלת אמיתית. וכאשר האדם שואל את עצמו תמיד, למה אני בכלל מתאמץ, אז האדם נזכר תמיד ונשאר ממוקד תמיד, במטרה המרכזית שלו. ואז האדם לא שוכח מה באמת חשוב לו. ואז האדם יכול להיות עירני, לדרכים קצרות יותר, להשיג את המטרה המרכזית שלו, שהיא הדבר החשוב ביותר עבורו. וככל שהאדם מתאמץ יותר למען איזה דבר, כך מצד אחד הוא מתחיל לאהוב ...
מטרות ויעדים, הצבת מטרות, איך ליצור מוטיבציה? יצירת מוטיבציה, התמדה ועקביות, נחישות עצמית, יעדים ומטרות, אין חשק לעבוד, כיצד ליצור מוטיבציה? הצבת מטרות ויעדים בחיים, דבקות במטרהמטרות ויעדים, הצבת מטרות, איך ליצור מוטיבציה? יצירת מוטיבציה, התמדה ועקביות, נחישות עצמית, יעדים ומטרות, אין חשק לעבוד, כיצד ליצור מוטיבציה? הצבת מטרות ויעדים בחיים, דבקות במטרה... והקונפליקט שמתרחש כאשר יש לנו מטרות מיידיות שמתנגשות עם מטרות ארוכות טווח. הוא הביא דוגמה שבה יש לאדם שתי מטרות: המטרה המיידית, כמו לקנות גלידה, ומטרה רחוקה, כמו לחסוך כסף כדי להתעשר. כאן, הסוגיה היא איך אנו בוחרים להקצות את המשאבים שלנו (זמן, כסף, אנרגיה) בין המטרות השונות. אליעד הסביר כי כל אדם נתקל בסיטואציות כאלה בחיים, שבהן יש לו מטרות קטנות ומיידיות שמספקות סיפוק מיידי, אך ... עושים דורשת ויתור על משהו אחר. הקונפליקט בין מטרות מיידיות למטרות רחוקות הדבר הראשון שצריך להבין, לפי אליעד, הוא שהמטרות הקטנות והמיידיות (כגון קנייה של גלידה או אכילת פיצה) לרוב יביאו לנו סיפוק מיידי. אך כדי להגיע למטרות הרחוקות (כגון להתעשר, להשיג בריאות טובה או להגיע להצלחה), עלינו להימנע מהסיפוק המיידי ולשקול את המטרה הרחוקה והארוכה, שהיא בדרך כלל דורשת מאמץ רב יותר, סבל והתמדה. הבעיה האמיתית, כפי שציין אליעד, היא ששני סוגי המטרות הללו מתנגשים פעמים רבות, מכיוון שיש לנו משאבים מוגבלים - בין אם מדובר בזמן, בכסף או באנרגיה. אם המשאבים שלנו לא היו מוגבלים, אז כמובן שהיינו יכולים להשיג גם את המטרות הקטנות וגם את המטרות הרחוקות. אך מכיוון שהמשאבים מוגבלים, אנו צריכים להחליט לאן להקצות את האנרגיה שלנו - האם להשקיע במטרה המיידית והקלה או ... מיידית (כמו אוכל טעים או פעילות משמחת), המוח שלנו ייטה לבחור בה, על אף שהיא לא בהכרח משרתת את המטרות הרחוקות יותר. לעומת זאת, המטרה הגדולה, שדורשת זמן והשקעה, מצריכה סבלנות ושכנוע פנימי כדי לא להתפתות להנאות המיידיות. הצורך להרגיש ... שזו תהיה הבחירה במטרה הגדולה שדורשת זמן ומאמץ. הבעיה כאן היא ששאיפה להרגיש טוב בטווח הקצר עלולה לדחוק את המטרות הגדולות, שכן אנחנו פועלים מתוך רצון להימנע מסבל או חוסר סיפוק מיידי, גם אם בסופו של דבר המטרה הגדולה תוביל ... בהמשך. החשיבה היחסית והשקר העצמי אליעד מציין שהחשיבה היחסית נכנסת כאן לתמונה - עלינו לשקר לעצמנו, לראות את החסרונות במטרות הקטנות (כמו בזבוז זמן על פייסבוק) ולהתמקד ביתרונות של המטרות הגדולות (כמו הזדמנויות חדשות, הישגים ארוכי טווח ותחושת סיפוק גדולה). לדוגמה, אליעד שאל את השואל מה היתרונות בלגלוש בפייסבוק בבוקר, ... אנחנו צריכים לראות בה רק את היתרונות. אליעד מסביר את ההתמודדות הפנימית שלנו - מצד אחד, אנו יכולים להבין שהמטרות הקטנות עשויות להיות מספקות בטווח הקצר, אך מצד שני, אם אנו רוצים שינוי אמיתי בחיינו, עלינו לבחור במטרות הגדולות. כדי להשיג את השינוי הזה, אנחנו צריכים לפתח יכולת לשקר לעצמנו ולהתמקד רק ביתרונות של המטרות הרחוקות. סיכום - האם זה משנה מה עושים? לאורך ההרצאה, אליעד הסביר שאין תשובה אחת נכונה, כי כל בחירה כרוכה בעלות - אם בחרנו במטרות הקטנות, אנחנו בוחרים בסיפוק המיידי, אך אנחנו עלולים לשלם על כך בטווח הרחוק. אם בחרנו במטרות הגדולות, אנחנו מוותרם על הנאה מיידית בתמורה להשגת תוצאה טובה יותר בעתיד. בסופו של דבר, אנחנו תמיד משלמים על הבחירות שלנו, בין אם מדובר בסבל או בהנאה. לסיכום, הדרך להשקיע במטרות הגדולות היא לשקר את עצמנו, להפסיק להתמקד בהנאות המיידיות ולראות את המטרות הגדולות רק כטובות. אם אנחנו מצליחים לשנות את הזווית שבה אנו רואים את המטרות שלנו, אנחנו יכולים לבחור בצורה יעילה ... בעתיד. אליעד מציין כי הבעיה העיקרית היא משאבים מוגבלים - הזמן, האנרגיה והכסף שיש לנו, שאותם אנחנו צריכים להקצות למטרות השונות. כשיש לנו מטרות רבות אך משאבים מוגבלים, אנחנו חייבים לבחור היכן להשקיע את האנרגיה שלנו. הוא מסביר שיש לנו שלושה סוגי מטרות: 1. מטרות מיידיות - המטרות הקטנות והפשוטות שמספקות תחושת סיפוק מידי, כמו אכילת פיצה או קניית גלידה. 2. מטרות גדולות - מטרות שהן רחוקות יותר ... לך את טובתך בעתיד, גם אם זה קשה. זהו חלק מהחשיבה שבאה לתמוך בהתמדה. אליעד ממליץ לראות את החסרונות במטרות המיידיות ולהתמקד רק ביתרונות של המטרות הגדולות. מה המניפולציה שאנחנו עושים עם עצמנו? לאחר מכן, אליעד עובר להסביר את תהליך השקר שאנחנו עושים עם עצמנו: אנו ... בהנאה ובסבל. לסיכום, התשובה לשאלה איך לגרום לנו להשקיע במטרות רחוקות יותר היא לשקר את עצמנו, לראות את היתרונות במטרות הגדולות ולמצוא חסרונות במטרות הקטנות כדי להניע את עצמנו לכיוון הנכון. מטרות ויעדים בחיים איך ליצור מוטיבציה? הצבת מטרות רחוקות מניפולציות פנימיות ההחלטות בחיים ובחירה במטרות ש: אז השאלה שלי זה איך לגרום לעצמי לפעול עפ בוא נקרא לזה מטרות העל או רצונות שלי לטווח הרחוק, ולא עפ הרצונות המידיים שעולים בכל רגע נתון. אליעד: אוקיי, הוא אומר שיש לו ... מטרה לאכול את הפיצה, כאילו מטרה מיידית ומטרה גדולה. יש את הקונפליקטים האלה. ש: שלא בהכרח מתנגשות, בא נגיד המטרות המיידיות מבזבזות, בא נגיד על חשבון.. אליעד: כן, הן מתנגשות באופן יחסי. אתה יכול גם וגם אבל זה כאילו שאתה ... הקרובה וגם את המטרה הרחוקה, עכשיו המשאבים שלך מוגבלים, אתה רואה הרגל שאינטואטיבית אתה מוציא את המשאבים שלך על המטרות המיידיות ואתה שואל איך אתה יכול לגרום לעצמך, את האיקס משאבים שיש לך להשקיע על המטרות הגדולות יותר ואני בכוונה טרחתי לציין שיש לך משאבים מוגבלים, כי אם הם לא היו מוגבלים לא הייתה בעיה מלכתחילה, ... - כך נראה איך לנווט את זה. ש: שאולי בעצם, השאלה היא למה אני חושב שאני ירגיש יותר טוב במטרות הקטנות. אליעד: לא, את זה אתה כבר חושב, כי אתה משקיע יותר בקטנות מאשר בגדולות. כדי לשכנע אותך לא להשקיע ... אותה מיד, אתה לא צריך לחסוך בשביל להשיג אותה, אתה עכשיו משיג אותה. ש: כן, באופן מיידי, זה העניין, במטרות הקטנות - עכשיו אני מרגיש יותר טוב ובמטרה הגדולה זה אולי, מתישהו אני ירגיש טוב. אליעד: זה כמו נגיד, איך ... חיי נצח? אז אתה יודע, בשביל האופציה של חיי הנצח עוד 70 שנה אתה אומר אני מוכן לוותר על המטרות המיידיות. עכשיו, יש כאלה שאומרים לו לא שכנעת אותי. אני רוצה לאכול עכשיו, לא מחר ויש כאלה שאומרים וואלה, החיים ... ש: אוקיי.. אליעד: אז מה המסקנה בעצם? כדי לשכנע אותך להשקיע יותר במטרות רחוקות, צריך לגרום לך לחשוב שהשקעה במטרות היותר רחוקות תביא לך יותר תשואה בסך הכל הכללי ביחס למטרה הכללית יותר של להרגיש טוב, יותר מאשר להשקיע במטרות הקטנות. נכון? ש: נכון. אליעד: יפה, זה קודם כל התשובה הכללית. עכשיו אם אתה רוצה, תביא דומה ספציפית וננתח אותה. ... מנתחים מה האופציות, יכול להיות שאין דרך, יכול להיות שאין פתרון. רואים קודם כל מה הדרך. זאת אומרת שאם המטרות הקטנות יתנו לך פחות תועלת, פחות הנאה נגיד שיום אחד כבר ימאס לך מהפייסבוק בלי קשר לכלום ואם המטרות הגדולות ייצגו עבורך דברים מאוד מאוד גדולים, אז ממילא, מטבע הדברים, אתה תשקיע יותר במטרות הגדולות. ש: אוקיי. אליעד: יפה. עכשיו מה צריך לעשות? מה האמת? במה עדיף להשקיע בזה או בזה? ש: האמת המוחלטת? אליעד: כן. מה האמת המוחלטת? ש: שלא משנה. אליעד: יפה! לא משנה. עכשיו, מה האמת המוחלטת שיותר טוב, המטרות הגדולות או הקטנות? תשובה: בכל אחד יש יתרונות וחסרונות. ופה נכנסת לעניין החשיבה היחסית, זאת אומרת שפה אתה צריך להתחיל לשקר קצת. זה אומר שעל המטרות הקטנות אתה צריך לשקר ולראות את החסרונות שלהן ועל המטרות הגדולות - אתה צריך לשקר ולראות את היתרונות שלהם. ולשקר, על המטרות הגדולות לראות רק יתרונות ובהנאות הקטנות לראות רק חסרונות, שזה שקר. לדוגמה: מה החסרונות בלקום בבוקר ולגלוש בפייסבוק? מה היתרונות ... את האמת, האמת היא שזה לא משנה מה אתה עושה, תקבל את עצמך כמו שאתה, עזוב אותך, למה להתמיד במטרות הגדולות? תצמד לאמת שזה לא משנה ותמשיך להתבטל למוות, מה אכפת לך? לא? אבל אתה אומר קשה לי להצמד לאמת ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331