15:03איך להצליח למכור? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, לזהות נקודת תורפה, איך לטפל בהתנגדות מכירה? איך לטפל בסירוב? התמודדות עם לקוח, לשתול מחשבות, ניהול משא ומתן, להצליח במכירות, רטוריקה
מה ההבדל בין דיבור אובייקטיבי לדיבור סובייקטיבי?
אובייקטיבי הוא דבר שנכון מצד עצמו, ללא קשר לדעתו או תחושתו של המתבונן. לדוגמה, כשאומרים שהטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות, אם המדידה מראה 30 מעלות, מדובר בעובדה אובייקטיבית. לעומת זאת, סובייקטיבי הוא דבר נכון בעיני המתבונן בלבד. לדוגמה, האמירה "היום חם בחוץ" היא סובייקטיבית, כי לאחד יכול להיות חם, ולאחר דווקא נעים.
דוגמה נוספת היא לגבי שולחן. אם אומרים "יש פה שולחן", זוהי עובדה אובייקטיבית. אך לומר "יש פה שולחן יפה" זו דעה אישית וסובייקטיבית, כי היופי תלוי בטעם אישי של כל אחד.
למה חשוב לדבר בצורה אובייקטיבית בשכנוע?
כאשר רוצים לשכנע, חשוב לדבר בצורה אובייקטיבית ולא לומר "נראה לי ש...", "אני חושב ש...", או "יכול להיות ש...". הסיבה לכך היא שאמירות כאלה משדרות חוסר ביטחון ומאפשרות לשומע לפקפק ולהתנגד ביתר קלות. כשאומרים "יש שמש בחוץ", זה נתפס כעובדה מוצקה, אך אם אומרים "נראה לי שיש שמש בחוץ", השומע עשוי לחוש חוסר ודאות ולהתנגד ביתר קלות.
לדוגמה, אם מוכר אומר ללקוח "הבית הזה מתאים לך", האמירה נשמעת משכנעת ואמינה יותר מאשר "יכול להיות שהבית מתאים לך".
מתי דווקא כדאי להשתמש בדיבור סובייקטיבי?
יש מצבים שבהם דיבור מוחלט ואובייקטיבי עלול לעורר התנגדות חזקה מצד האדם השני. במקרים כאלה, עדיף לדבר בצורה סובייקטיבית כדי לאפשר לצד השני להישאר פתוח לשכנוע. למשל, במקום להגיד ללקוח "הבית הזה מתאים לך בוודאות", אפשר לומר "נראה לי שהבית הזה יכול להתאים לך". כך, ההתנגדות מופחתת, והשומע יכול להיות פתוח יותר לקבל את ההצעה.
איך להפוך טענה אובייקטיבית של אחר לסובייקטיבית?
כאשר מישהו מביע עמדה נחרצת, אפשר להחליש את העמדה שלו על ידי הפיכתה לסובייקטיבית. למשל, אם לקוח אומר "המוצר הזה יקר", אפשר להשיב "אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר" או "בעיניך המוצר הזה יקר". כך הופכים את האמירה מעובדה מוחלטת לדעה אישית, ופותחים אפשרות לשכנע אותו אחרת.
לדוגמה נוספת, אם מישהו אומר "אתה טיפש", אפשר לענות "אני מבין שאתה חושב שאני טיפש", ובכך להבהיר שזו רק דעה שלו ולא עובדה מוצקה.
איך שימוש במילים כמו "אולי" ו"יכול להיות" משפיע על השומע?
לעיתים כדאי לנסח את דברי האדם האחר בצורה פחות החלטית מכפי שהוא אמר בפועל, כדי לשתול ספק בראשו. למשל, אם לקוח טוען "המוצר לא מתאים לי", אפשר לענות "אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה לא מתאים לך". כך יוצרים תחושה שהשומע עצמו לא בטוח בטענה שלו, וזה פותח פתח להמשך שכנוע.
דוגמא נוספת לכך היא כשמישהו אומר "המוצר הזה לא טוב", אפשר לומר "אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול לא להיות טוב". המילה "אולי" יוצרת חוסר ודאות בתודעה של השומע, מה שמאפשר להמשיך ולנסות לשכנע אותו בכיוון הרצוי.
איך להשתמש נכון בשילוב של דיבור אובייקטיבי וסובייקטיבי בשכנוע?
דיבור אובייקטיבי הוא יעיל כשיש תחושה שהשומע יהיה פתוח לשכנוע ישיר ואמין, בעוד שדיבור סובייקטיבי שימושי כשיש חשש מהתנגדות חזקה. עם זאת, יש להיזהר לא לעוות את דברי הלקוח יותר מדי, כיוון שהוא עלול להקצין את ההתנגדות שלו. למשל, אם לקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי", ונענה לו "אתה חושב שאולי הוא לא מתאים לך", הלקוח יכול להתעקש ולומר בצורה חזקה יותר "אמרתי שהוא בוודאות לא מתאים לי". לכן צריך לנהוג בחוכמה ולהתאים את צורת הדיבור לסיטואציה.
איך לזהות נקודות תורפה בדברי האחר?
כשאדם משתמש במונחים סובייקטיביים כגון "נראה לי", "אני חושב ש...", סימן שהוא בעצמו לא בטוח בדברים שהוא אומר. כאשר מזהים נקודת חולשה כזו, אפשר להתמקד בה כדי להציג נקודת מבט אחרת ולהחליש את עמדתו. למשל, לקוח שאומר "אני חושב שהמוצר יקר מדי", מאותת בעצמו על נקודת תורפה, וזה המקום לשאול שאלות או להציע אלטרנטיבות שיעזרו לו לחשוב מחדש על הדברים.
האם דיבור אובייקטיבי הוא תמיד נכון?
חשוב לזכור שאפילו אם מישהו מדבר בצורה אובייקטיבית ובטוחה, זה לא בהכרח אומר שהטענה שלו נכונה במציאות. מצד שני, אדם יכול לדבר בצורה סובייקטיבית ולהיות צודק לחלוטין. לכן, יש לבחון כל טענה לפי המציאות, ולא להסתמך רק על סגנון הביטוי. למרות זאת, בעולם השכנוע והמכירות, לסגנון הביטוי יש השפעה גדולה מאוד על תפיסת השומע ועל יכולתו לקבל או לדחות את הדברים.
לסיכום, ההבדל בין דיבור אובייקטיבי לסובייקטיבי הוא כלי משמעותי ביותר בשכנוע ובהשפעה על אנשים, ויש לדעת מתי וכיצד להשתמש בו בהתאם למטרות השיחה.
אובייקטיבי הוא דבר שנכון מצד עצמו, ללא קשר לדעתו או תחושתו של המתבונן. לדוגמה, כשאומרים שהטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות, אם המדידה מראה 30 מעלות, מדובר בעובדה אובייקטיבית. לעומת זאת, סובייקטיבי הוא דבר נכון בעיני המתבונן בלבד. לדוגמה, האמירה "היום חם בחוץ" היא סובייקטיבית, כי לאחד יכול להיות חם, ולאחר דווקא נעים.
דוגמה נוספת היא לגבי שולחן. אם אומרים "יש פה שולחן", זוהי עובדה אובייקטיבית. אך לומר "יש פה שולחן יפה" זו דעה אישית וסובייקטיבית, כי היופי תלוי בטעם אישי של כל אחד.
למה חשוב לדבר בצורה אובייקטיבית בשכנוע?
כאשר רוצים לשכנע, חשוב לדבר בצורה אובייקטיבית ולא לומר "נראה לי ש...", "אני חושב ש...", או "יכול להיות ש...". הסיבה לכך היא שאמירות כאלה משדרות חוסר ביטחון ומאפשרות לשומע לפקפק ולהתנגד ביתר קלות. כשאומרים "יש שמש בחוץ", זה נתפס כעובדה מוצקה, אך אם אומרים "נראה לי שיש שמש בחוץ", השומע עשוי לחוש חוסר ודאות ולהתנגד ביתר קלות.
לדוגמה, אם מוכר אומר ללקוח "הבית הזה מתאים לך", האמירה נשמעת משכנעת ואמינה יותר מאשר "יכול להיות שהבית מתאים לך".
מתי דווקא כדאי להשתמש בדיבור סובייקטיבי?
יש מצבים שבהם דיבור מוחלט ואובייקטיבי עלול לעורר התנגדות חזקה מצד האדם השני. במקרים כאלה, עדיף לדבר בצורה סובייקטיבית כדי לאפשר לצד השני להישאר פתוח לשכנוע. למשל, במקום להגיד ללקוח "הבית הזה מתאים לך בוודאות", אפשר לומר "נראה לי שהבית הזה יכול להתאים לך". כך, ההתנגדות מופחתת, והשומע יכול להיות פתוח יותר לקבל את ההצעה.
איך להפוך טענה אובייקטיבית של אחר לסובייקטיבית?
כאשר מישהו מביע עמדה נחרצת, אפשר להחליש את העמדה שלו על ידי הפיכתה לסובייקטיבית. למשל, אם לקוח אומר "המוצר הזה יקר", אפשר להשיב "אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר" או "בעיניך המוצר הזה יקר". כך הופכים את האמירה מעובדה מוחלטת לדעה אישית, ופותחים אפשרות לשכנע אותו אחרת.
לדוגמה נוספת, אם מישהו אומר "אתה טיפש", אפשר לענות "אני מבין שאתה חושב שאני טיפש", ובכך להבהיר שזו רק דעה שלו ולא עובדה מוצקה.
איך שימוש במילים כמו "אולי" ו"יכול להיות" משפיע על השומע?
לעיתים כדאי לנסח את דברי האדם האחר בצורה פחות החלטית מכפי שהוא אמר בפועל, כדי לשתול ספק בראשו. למשל, אם לקוח טוען "המוצר לא מתאים לי", אפשר לענות "אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה לא מתאים לך". כך יוצרים תחושה שהשומע עצמו לא בטוח בטענה שלו, וזה פותח פתח להמשך שכנוע.
דוגמא נוספת לכך היא כשמישהו אומר "המוצר הזה לא טוב", אפשר לומר "אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול לא להיות טוב". המילה "אולי" יוצרת חוסר ודאות בתודעה של השומע, מה שמאפשר להמשיך ולנסות לשכנע אותו בכיוון הרצוי.
איך להשתמש נכון בשילוב של דיבור אובייקטיבי וסובייקטיבי בשכנוע?
דיבור אובייקטיבי הוא יעיל כשיש תחושה שהשומע יהיה פתוח לשכנוע ישיר ואמין, בעוד שדיבור סובייקטיבי שימושי כשיש חשש מהתנגדות חזקה. עם זאת, יש להיזהר לא לעוות את דברי הלקוח יותר מדי, כיוון שהוא עלול להקצין את ההתנגדות שלו. למשל, אם לקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי", ונענה לו "אתה חושב שאולי הוא לא מתאים לך", הלקוח יכול להתעקש ולומר בצורה חזקה יותר "אמרתי שהוא בוודאות לא מתאים לי". לכן צריך לנהוג בחוכמה ולהתאים את צורת הדיבור לסיטואציה.
איך לזהות נקודות תורפה בדברי האחר?
כשאדם משתמש במונחים סובייקטיביים כגון "נראה לי", "אני חושב ש...", סימן שהוא בעצמו לא בטוח בדברים שהוא אומר. כאשר מזהים נקודת חולשה כזו, אפשר להתמקד בה כדי להציג נקודת מבט אחרת ולהחליש את עמדתו. למשל, לקוח שאומר "אני חושב שהמוצר יקר מדי", מאותת בעצמו על נקודת תורפה, וזה המקום לשאול שאלות או להציע אלטרנטיבות שיעזרו לו לחשוב מחדש על הדברים.
האם דיבור אובייקטיבי הוא תמיד נכון?
חשוב לזכור שאפילו אם מישהו מדבר בצורה אובייקטיבית ובטוחה, זה לא בהכרח אומר שהטענה שלו נכונה במציאות. מצד שני, אדם יכול לדבר בצורה סובייקטיבית ולהיות צודק לחלוטין. לכן, יש לבחון כל טענה לפי המציאות, ולא להסתמך רק על סגנון הביטוי. למרות זאת, בעולם השכנוע והמכירות, לסגנון הביטוי יש השפעה גדולה מאוד על תפיסת השומע ועל יכולתו לקבל או לדחות את הדברים.
לסיכום, ההבדל בין דיבור אובייקטיבי לסובייקטיבי הוא כלי משמעותי ביותר בשכנוע ובהשפעה על אנשים, ויש לדעת מתי וכיצד להשתמש בו בהתאם למטרות השיחה.
- איך להתמודד עם התנגדויות של לקוחות?
- שיטות לשכנוע והשפעה בדיבור ישיר
- כיצד לשלב בטחון עצמי בשיחה מול מתנגדים
- כלים מעשיים למכירות ולהשפעה
- איך להחליש התנגדות באמצעות דיבור סובייקטיבי?
מהי המשמעות של אובייקטיבי לעומת סובייקטיבי?
ההבחנה בין אובייקטיבי לסובייקטיבי מבוססת על השאלה האם מדובר בעובדה נכונה מצד עצמה, או שהיא נכונה רק בעיני המתבונן. אובייקטיבי פירושו דבר שאפשר לאמת אותו באופן מוחלט, למשל "הטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות" (בהנחה שהמדידה מאשרת זאת). לעומת זאת, סובייקטיבי משקף תחושה או פירוש אישי, כגון "חם בחוץ". ייתכן שיש אדם שירגיש חום רב, ויש אדם אחר שמבחינתו זה דווקא נעים. דוגמא נוספת היא שולחן: עצם קיומו הוא עובדה אובייקטיבית, אך לומר שהוא "יפה" זו כבר הגדרה סובייקטיבית, כי יופי תלוי בעיני המתבונן.
מדוע חשוב לדבר בצורה אובייקטיבית בתהליך שכנוע?
כאשר מנסים לשכנע אדם אחר, מועיל להציג את העמדה כאילו היא עובדה מוחלטת ולא רק דעה אישית. במקום לומר "אני חושב שאתה צריך ככה וככה", עדיף לומר "אתה צריך ככה וככה". ניסוחים כמו "נראה לי", "לדעתי", "יכול להיות ש..." משדרים חוסר ביטחון באמירה ומעבירים לשומע את הרושם שיש פה רק דעה סובייקטיבית. אם אומרים "יש שמש בחוץ", זה מצטייר כעובדה מוצקה, אבל אם אומרים "נראה לי שיש שמש בחוץ", זה משדר חוסר ודאות ומאפשר לשומע לדחות את הרעיון ביתר קלות.
מתי דווקא כן להשתמש בדיבור סובייקטיבי?
למרות יתרון הדיבור האובייקטיבי, יש מקרים שבהם דיבור מוחלט עלול לעורר התנגדות חזקה אצל האדם שמנסים לשכנע. אם חוששים שהצגת רעיון כעובדה בלתי ניתנת לערעור תגרום לאדם השני להתנגד מיידית, אפשר לעדן זאת באמצעות ביטויים כמו "נראה לי", "יכול להיות", "לדעתי" וכדומה. כך מעבירים את הרעיון בדרך רכה יותר, המאפשרת לשומע להישאר פתוח לאפשרות. למשל, במקום לומר "הבית הזה מתאים לך בוודאות", אפשר לומר "יכול להיות שהבית הזה ממש מתאים לך".
איך הופכים טענה של אדם אחר לסובייקטיבית כדי להחליש אותה?
כאשר אדם מביע עמדה נחרצת כמו "המוצר הזה יקר", אפשר לשלב בתגובה מונחים שמציגים אותה כטענה אישית בלבד. לדוגמא: "אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר" או "בעיניך המוצר הזה יקר". על ידי תוספת "אתה חושב" או "בעיניך", מצמצמים את הטענה מעובדה מוחלטת לתפיסה אישית. פעולה דומה אפשר לבצע גם בהתבטאויות כמו "אתה טיפש", ולהשיב "אני מבין שאתה חושב שאני טיפש". כך מחדדים שהעובדה היא רק בעיני הדובר, ולא אמת אובייקטיבית.
כיצד שימוש בביטויים כמו "אולי" ו"יכול להיות" משפיע על השומע?
ישנם מקרים שבהם מנסחים את עמדת האחר באופן מסויג יותר ממה שהוא אמר בפועל, כדי להטמיע מסר של חוסר ודאות. למשל, אם מישהו אומר "המוצר הזה לא מתאים לי", אפשר להשיב: "אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול לא להתאים לך". כך משדרים:
כיצד להתאים את צורת הדיבור למצב השכנוע?
לפעמים דיבור אובייקטיבי ובטוח "ככה זה וזהו" נותן תחושה של אמינות וביטחון, ומתאים כאשר השומע מוכן לקבל דברים בצורה ישירה. במקרים אחרים, דיבור סובייקטיבי יותר ("אני חושב שזה עשוי להתאים לך") נחוץ כדי למנוע התנגדות חריפה, או כדי לאפשר לצד השני להרגיש שיש לו מרחב לדעה שונה. יש לשים לב שלא תמיד כדאי לצמצם חזק מדי את מה שהלקוח אומר. אם הופכים "המוצר הזה לא מתאים לי" ל"אתה חושב שאולי המוצר הזה לא מתאים" והוא מרגיש שעיוותו את דבריו, ייתכן שהוא יחריף את התנגדותו במקום להחליש אותה. לכן כל בחירת ניסוח תלויה בהקשר.
כיצד לזהות נקודות תורפה בעמדות של אחרים?
כשאדם משתמש כבר מיוזמתו בביטויים סובייקטיביים ("נראה לי שלא אצליח", "אני חושב שהמוצר הזה יקר"), סימן שהוא עצמו אינו בטוח לחלוטין בטענותיו. ניתן להבחין בכך ולנצל זאת כדי לשאול שאלות המשך או להאיר נקודת מבט אחרת שתערער את העמדה החלשה ממילא.
מה חשוב לזכור לגבי דיבור אובייקטיבי וסובייקטיבי?
חשוב לזכור שדיבור אובייקטיבי לכאורה אינו מעיד בהכרח שהטענה עצמה נכונה במציאות. אנשים יכולים להציג דבר שהוא לא נכון כאילו הוא עובדה מוחלטת. במקביל, אדם יכול לדבר בצורה סובייקטיבית גם כשהוא צודק לחלוטין. לכן לא מספיק לסמוך רק על סגנון הביטוי, אבל בהקשר של שכנוע, צורת הדיבור משפיעה מאוד על אופן הקליטה של הדברים אצל הצד השני.
בסיכומו של דבר, המיומנות של בחירה בין דיבור אובייקטיבי לדיבור סובייקטיבי תלויה בהבנה של התנגדויות אפשריות, בהכרת רמת הפתיחות של מי שמקשיבים, ובשאלה עד כמה רוצים להציג את הדברים בצורה ודאית או להשאיר מקום לגמישות.
ההבחנה בין אובייקטיבי לסובייקטיבי מבוססת על השאלה האם מדובר בעובדה נכונה מצד עצמה, או שהיא נכונה רק בעיני המתבונן. אובייקטיבי פירושו דבר שאפשר לאמת אותו באופן מוחלט, למשל "הטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות" (בהנחה שהמדידה מאשרת זאת). לעומת זאת, סובייקטיבי משקף תחושה או פירוש אישי, כגון "חם בחוץ". ייתכן שיש אדם שירגיש חום רב, ויש אדם אחר שמבחינתו זה דווקא נעים. דוגמא נוספת היא שולחן: עצם קיומו הוא עובדה אובייקטיבית, אך לומר שהוא "יפה" זו כבר הגדרה סובייקטיבית, כי יופי תלוי בעיני המתבונן.
מדוע חשוב לדבר בצורה אובייקטיבית בתהליך שכנוע?
כאשר מנסים לשכנע אדם אחר, מועיל להציג את העמדה כאילו היא עובדה מוחלטת ולא רק דעה אישית. במקום לומר "אני חושב שאתה צריך ככה וככה", עדיף לומר "אתה צריך ככה וככה". ניסוחים כמו "נראה לי", "לדעתי", "יכול להיות ש..." משדרים חוסר ביטחון באמירה ומעבירים לשומע את הרושם שיש פה רק דעה סובייקטיבית. אם אומרים "יש שמש בחוץ", זה מצטייר כעובדה מוצקה, אבל אם אומרים "נראה לי שיש שמש בחוץ", זה משדר חוסר ודאות ומאפשר לשומע לדחות את הרעיון ביתר קלות.
מתי דווקא כן להשתמש בדיבור סובייקטיבי?
למרות יתרון הדיבור האובייקטיבי, יש מקרים שבהם דיבור מוחלט עלול לעורר התנגדות חזקה אצל האדם שמנסים לשכנע. אם חוששים שהצגת רעיון כעובדה בלתי ניתנת לערעור תגרום לאדם השני להתנגד מיידית, אפשר לעדן זאת באמצעות ביטויים כמו "נראה לי", "יכול להיות", "לדעתי" וכדומה. כך מעבירים את הרעיון בדרך רכה יותר, המאפשרת לשומע להישאר פתוח לאפשרות. למשל, במקום לומר "הבית הזה מתאים לך בוודאות", אפשר לומר "יכול להיות שהבית הזה ממש מתאים לך".
איך הופכים טענה של אדם אחר לסובייקטיבית כדי להחליש אותה?
כאשר אדם מביע עמדה נחרצת כמו "המוצר הזה יקר", אפשר לשלב בתגובה מונחים שמציגים אותה כטענה אישית בלבד. לדוגמא: "אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר" או "בעיניך המוצר הזה יקר". על ידי תוספת "אתה חושב" או "בעיניך", מצמצמים את הטענה מעובדה מוחלטת לתפיסה אישית. פעולה דומה אפשר לבצע גם בהתבטאויות כמו "אתה טיפש", ולהשיב "אני מבין שאתה חושב שאני טיפש". כך מחדדים שהעובדה היא רק בעיני הדובר, ולא אמת אובייקטיבית.
כיצד שימוש בביטויים כמו "אולי" ו"יכול להיות" משפיע על השומע?
ישנם מקרים שבהם מנסחים את עמדת האחר באופן מסויג יותר ממה שהוא אמר בפועל, כדי להטמיע מסר של חוסר ודאות. למשל, אם מישהו אומר "המוצר הזה לא מתאים לי", אפשר להשיב: "אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול לא להתאים לך". כך משדרים:
- שהדעה שלו אולי לא מוחלטת.
- שהוא עצמו אמר רק אפשרות, גם אם במקור טען שלא מתאים לו באופן ברור.
כיצד להתאים את צורת הדיבור למצב השכנוע?
לפעמים דיבור אובייקטיבי ובטוח "ככה זה וזהו" נותן תחושה של אמינות וביטחון, ומתאים כאשר השומע מוכן לקבל דברים בצורה ישירה. במקרים אחרים, דיבור סובייקטיבי יותר ("אני חושב שזה עשוי להתאים לך") נחוץ כדי למנוע התנגדות חריפה, או כדי לאפשר לצד השני להרגיש שיש לו מרחב לדעה שונה. יש לשים לב שלא תמיד כדאי לצמצם חזק מדי את מה שהלקוח אומר. אם הופכים "המוצר הזה לא מתאים לי" ל"אתה חושב שאולי המוצר הזה לא מתאים" והוא מרגיש שעיוותו את דבריו, ייתכן שהוא יחריף את התנגדותו במקום להחליש אותה. לכן כל בחירת ניסוח תלויה בהקשר.
כיצד לזהות נקודות תורפה בעמדות של אחרים?
כשאדם משתמש כבר מיוזמתו בביטויים סובייקטיביים ("נראה לי שלא אצליח", "אני חושב שהמוצר הזה יקר"), סימן שהוא עצמו אינו בטוח לחלוטין בטענותיו. ניתן להבחין בכך ולנצל זאת כדי לשאול שאלות המשך או להאיר נקודת מבט אחרת שתערער את העמדה החלשה ממילא.
מה חשוב לזכור לגבי דיבור אובייקטיבי וסובייקטיבי?
חשוב לזכור שדיבור אובייקטיבי לכאורה אינו מעיד בהכרח שהטענה עצמה נכונה במציאות. אנשים יכולים להציג דבר שהוא לא נכון כאילו הוא עובדה מוחלטת. במקביל, אדם יכול לדבר בצורה סובייקטיבית גם כשהוא צודק לחלוטין. לכן לא מספיק לסמוך רק על סגנון הביטוי, אבל בהקשר של שכנוע, צורת הדיבור משפיעה מאוד על אופן הקליטה של הדברים אצל הצד השני.
בסיכומו של דבר, המיומנות של בחירה בין דיבור אובייקטיבי לדיבור סובייקטיבי תלויה בהבנה של התנגדויות אפשריות, בהכרת רמת הפתיחות של מי שמקשיבים, ובשאלה עד כמה רוצים להציג את הדברים בצורה ודאית או להשאיר מקום לגמישות.
- איך להתמודד עם התנגדויות של לקוחות?
- שיטות לשכנוע והשפעה בדיבור ישיר
- כיצד לשלב בטחון עצמי בשיחה מול מתנגדים
- כלים מעשיים למכירות ולהשפעה
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד היבט בעניין של שכנוע ומכירות ולהשפיע על אנשים וכו', והנושא הוא מתייחס לעניין של דיבור בצורה אובייקטיבית ודיבור בצורה סובייקטיבית, מה זה אומר אובייקטיבי ומה זה אומר סובייקטיבי? אובייקטיבי פירושו דבר שהוא נכון מצד עצמו סובייקטיבי פירושו דבר שהוא נכון מצד זה שמתבונן בדבר. לדוגמא נגיד שבן אדם אומר "היום הטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות" נניח שנבדוק בחוץ מה הטמפרטורה ונגלה שהיא 30 מעלות אז זה שבחוץ הטמפרטורה 30 מעלות זאת עובדה אובייקטיבית.
לעומת זאת אם מישהו יגיד "היום חם בחוץ", "חם בחוץ" זה דבר סובייקטיבי, למה סובייקטיבי? אישי, למה כי יכול להיות שיש מישהו אחד שחם לו בחוץ ויש מישהו אחר שלא חם לו בחוץ. לדוגמא נגיד שאנחנו רואים מולנו שולחן ואנחנו אומרים "יש פה שולחן" זה שיש שולחן זאת עובדה אובייקטיבית, זה שמישהו יגיד "יש פה שולחן יפה" אז זה שהשולחן יפה זה כבר סובייקטיבי זה אישי, זה לא בהכרח נכון זה "יפה בעיניך" בעיני המתבונן זה יפה אבל לא בהכרח שזה יפה, זאת אומרת קיומו של השולחן זאת עובדה וזה שהוא יפה זה פירוש.
עכשיו על בסיס ההבנה של מה זה אובייקטיבי מה זה סובייקטיבי מכאן ניתן להבין שכאשר בן אדם רוצה לשכנע במשהו מה שהוא צריך לעשות זה להציג את העמדה שלו כאובייקטיבית ולהציג את העמדה של הבן אדם השני כסובייקטיבית. מה זה אומר פרקטיקה? נגיד שבן אדם בא להציג איזה רעיון בא להגיד איזה משהו אז אם הוא רוצה בהנחה שהבן אדם רוצה להציג את העמדה שלו כאובייקטיבית אז לדוגמא במקרה כזה אסור למוכר, לזה שרוצה לשכנע אסור לו לומר "אני חושב ש... נראה לי ש... יכול להיות ש..." אסור לדבר בצורה כזאת, למה כי ברגע שהבן אדם אומר "אני חושב שאתה צריך ככה וככה" הוא בעצם אמר "אני חושב", מה זה "אני חושב"? "אני חושב" פירושו זה לא בהכרח נכון.
לעומת זאת נגיד צריך להגיד, אז איך כן צריך לדבר? צריך לדבר בצורה אובייקטיבית להגיד "צריך ככה וככה, המצב הוא ככה וככה" שזה נקרא לדבר בצורה אובייקטיבית אבל אם הבן אדם הדובר אומר "לדעתי המצב הוא כזה וכזה, כפי שאני רואה את הדברים צריך לעשות ככה וככה, לפי מה שנראה לי ככה וככה" שימו לב כל הניסוחים האלה הם בעיתיים, למה כי הם בעצם מראים שהבן אדם לא בטוח שמה שהוא אומר זה נכון לפחות ככה הם משדרים לשומע, זה לא אומר שהבן אדם לא בטוח זה אומר שזה נשמע שהבן לא בטוח כי בן אדם לא אומר "נראה לי שיש שמש בחוץ" בן אדם שעומד מתחת לשמש הוא לא אומר "נראה לי שיש שמש בחוץ" הוא אומר "יש שמש" כי בן אדם שבטוח במשהו הוא מדבר בצורה של בטחון בצורה אובייקטיבית, הוא אומר "יש שמש בחוץ, עכשיו יום" הוא לא אומר "נראה לי שעכשיו יום", מה זה "נראה לי" זה ככה באמת זה לא נראה לך.
ולכן שימו לב כשמישהו מדבר בצורה סובייקטיבית כשמישהו אומר "אני חושב ש... נראה לי ש... לפי דעתי יכול להיות ש..." או כל מיני ניסוחים כאלה שבעצם מראים שהדעה היא שלו אישית הוא משדר חוסר בטחון הוא משדר שהוא לא בטוח בכך וזה פתח להמון צרות. ולכן בגדול כשמישהו רוצה לשכנע הוא צריך לדבר בצורה אובייקטיבית להגיד "ככה זה", לא להגיד "אני חושב שככה זה" להגיד "ככה זה" כי אם לא ברגע שבן אדם אומר "אני חושב שככה זה" אוטומטית הוא מעביר מסר לתת מודע של זה ששומע אותו "כאילו אני חושב שזה ככה אבל אתה יכול לחשוב אחרת, נראה לי שזה ככה לפי דעתי זה ככה אבל יש גם דעות אחרות שאומרות אחרת" וזה כמובן פסול.
יחד עם זאת אני רוצה לציין שיש מקרים שבהם קשה לשכנע בן אדם במשהו ואז כן צריך לדבר בצורה סובייקטיבית, זאת אומרת אם לדוגמא נגיד למישהו "1.. 2.. 3.." הוא יגיד "לא נכון" אז במקרה כזה לדוגמא אם אנחנו חושבים שאם נציג את הרעיון בצורה אובייקטיבית והבן אדם יתנגד לכך, השומע הקונה ואנחנו עדיין רוצים לשכנע אותו ברעיון שלנו אז מה שאנחנו נעשה אנחנו נדבר בצורה סובייקטיבית "אתה יודע נראה לי שיכול שעכשיו ככה וככה, אתה יודע נראה לי שיכול להיות שהשולחן הזה מתאים לך, נראה לי שיכול להיות שהבית הזה טוב", כי מי שרוצה למכור זה דיבור גרוע מה זה "נראה לי שיכול להיות שהבית הזה מתאים לך", "אתה יודע הבית הזה מתאים לך" לא "נראה לי שיכול להיות שהבית הזה מתאים לך, לא "נראה לי" זאת עובדה למה "יכול להיות" זאת עובדה אל תגיד "נראה לי" ואל תגיד "יכול להיות" תגיד "הבית הזה מתאים לך".
אבל אף על פי כן אם אנחנו מפחדים שתהיה התנגדות אז כן אפשר לדבר בצורה סובייקטיבית "אתה יודע יכול להיות שהבית הזה מתאים לך, אתה יודע יכול להיות, אתה יודע נראה לי, תראה לפי דעתי אני חושב ש.. 1.. 2.. 3" ולכן יש מקרים שכן כדאי לדבר בצורה סובייקטיבית כי שם מפחדים שתהיה התנגדות גדולה מדי אם נדבר בצורה אובייקטיבית. עכשיו כל מה שאמרתי עכשיו זה נכון גם לכיוון ההפוך, זאת אומרת אם מישהו מביע עמדה ואנחנו רוצים לשתול במוח של הבן אדם לשתול לו מחשבה להגיד לו כאילו "אתה יודע מה שאתה אומר זה לא נכון", איך אנחנו גורמים לבן אדם שמביע איזו עמדה לשתול לו במוח מחשבה שהוא לא יאמין למה שהוא עצמו אומר? על ידי שהופכים את הדעה שלו לסובייקטיבית.
מה זה אומר לדוגמא בן אדם נגיד אומר "המוצר הזה יקר", אז מה אומרים הוא דיבר בצורה אובייקטיבית הוא אמר "המוצר הזה יקר" אז איך הופכים לו את זה? אומרים לו "אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר, אני מבין שבעיניך המוצר הזה יקר, אני מבין שנראה לך שהמוצר הזה יקר", אוקי ואז בעצם הפכנו את מה שהוא אמר לסובייקטיבי, זה כמו שמישהו לדוגמא שאומרים לו "בעיניך זה ככה אבל זה לא בהכרח ככה". עכשיו שימו לב נגיד שמישהו אומר "המוצר הזה יקר" אז ברור שאפשר להגיד לו "אתה יודע אתה חושב שהמוצר הזה יקר אבל הוא לא יקר", אוקי אבל אני אומר אפילו שמשלבים את זה בתוך שיחה לאו דווקא להביע התנגדות ישירה לאו דווקא כמישהו אומר "אתה טיפש", "לא נכון אתה חושב שאני טיפש אני לא טיפש" לאו דווקא בצורה כזאת.
אני אומר נגיד שמישהו אומר "אתה טיפש" הוא אומר לך "אתה טיפש" אז אתה יכול להגיד לו "אני מבין שאתה חושב שאני טיפש אבל אם תסתכל ככה וככה אז תראה ככה וככה" או "למרות שככה וככה אז ככה וככה" אבל שימו לב את המילים "אתה טיפש" הוספנו להן "אתה חושב ש...", זה כמו לשדר למוח של השומע להגיד לו "כן אני מבין מה אתה אומר אבל אתה זוכר שזה רק בעיניך, נכון בעיניך זה ככה אבל גם אתה מבין שלא בהכרח שזה ככה כי זה לא אובייקטיבי זה סובייקטיבי".
עכשיו מה שאמרתי עכשיו אפשר גם לחדד עוד יותר, זה כמו נגיד מישהו אומר "המוצר הזה לא טוב לי, המוצר הזה לא טוב", אוקי "המוצר הזה לא טוב לי" אז דרך ראשונה אפשר להגיד לו "אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה לא טוב" אם רוצים לעשות את זה עוד יותר אז אפשר להגיד "אני מבין שאולי אתה חושב שהמוצר הזה לא טוב", פה זה כבר ניסוח יותר בעייתי כי הוא יכול להגיד "מה זאת אומרת אולי המוצר הזה לא טוב אמרתי שהמוצר הזה לא טוב" אבל שימו לטריק הבא, ברגע שאומרים למישהו "אני מבין שאתה אולי חושב ש..." אז גם אמרנו לו "אתה חושב כאילו זה לא בהכרח ככה רק אתה חושב שזה ככה" וגם כשאומרים לו "אני מבין שאתה חושב שאולי זה ככה" זה כמו לשתול לו מחשבה כאילו "אתה לא באמת חושב את זה אתה רק אולי חושב ככה כאילו גם אתה לא בטוח שזה ככה או לא", כאילו זה כמו להגיד לו "אתה יודע אתה חשבת שזה ככה ואתה בטעות אמרת שזה ככה".
שימו לב כשאנחנו אומרים למישהו "אתה חושב שאולי זה ככה וככה" זה בעצם לשתול לו מחשבה להעביר לו מסר שאומר "זה שאמרת משהו מסוים בתוכך אתה חשבת שאולי זה ככה ואתה רק ניסחת לא נכון ואמרת שזה ככה אבל גם אתה עצמך מבין שזה לא בהכרח ככה. אוקי אז בעצם אמרנו 1. זה אפשר להגיד לו "אתה חושב" 2. אפשר להגיד לו "אתה חושב שאולי זה ככה" או "אולי אתה חושב שככה וככה" וכמובן שכאן צריך לשים יותר לב שהוא לא יגיד "למה אתה אומר אולי אבל אמרתי שזה ככה". עכשיו דבר נוסף טריק נוסף או ניסוח נוסף שאפשר לשתול במחשבה בראש של השומע היא על ידי שאומרים לו "זה יכול להיות ככה", לדוגמא נגיד שמישהו אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" אז אפשר להגיד לו "אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול לא להתאים לך ".
שימו לב הוא אמר "המוצר הזה לא מתאים" הוא לא אמר "המוצר הזה יכול לא להתאים לי" אנחנו אומרים לו "אתה אמרת שהמוצר הזה יכול לא להתאים לך". יש שאומרים "יכול לרדת גשם" ו - "ירד גשם" זה לא אותו משפט "ירד גשם" זה בוודאות ירד גשם "יכול לרדת גשם" פירושו אולי ירד גשם אולי לא ולכן כשמישהו מביע דעה אז אנחנו יכולים להגיד לו "כן אני מבין שאמרת שאולי המוצר הזה יכול לא להתאים לך", דהיינו, במילים אחרות כאילו גם אתה מבין שהוא יכול כן להתאים לך ואז אנחנו כאילו גם מביעים הזדהות עם מה שהוא אמר אנחנו כאילו הסכמנו איתו "כן אני מבין אתה אמרת שהמוצר הזה יכול לא להתאים לך" אבל גם שתלנו לו מחשבה "אתה לא באמת אמרת שזה לא מתאים לך אתה אמרת שהמוצר הזה יכול לא להתאים לך, אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול להיות מצב שבו הוא לא יתאים לך", עוד יותר צמצמתי "יכול להיות מצב שבו הוא לא מתאים לך".
עכשיו מה המהות מי שיתבונן בזה יראה פה עוד פרינציפ הפרינציפ הוא או אחד ההיבטים פה של הסיפור הוא לקחת את מה שהשומע אמר מה שהבן אדם המתנגד, הלקוח עם ההתנגדות של הלקוח מה שהוא אמר המוכר צריך לשאול את עצמו באיזה מקרה המשפט הזה יכול להיות נכון כי הקונה שמביע התנגדות הביע אותה באופן כללי אמר "לא מתאים לי לא רוצה את זה" ואז צריך לשאול באיזה מקרה יכול להיות שמה שהוא אמר זה נכון ולנסות לצמצם את זה לשם כגון נגיד שמישהו אומר "אני לא רוצה לגור פה", אני סתם ממציא עכשיו אז אומרים לו "כן אני מבין שאתה אומר שאם יהיה קיץ אז אתה לא תרצה לגור פה" אבל הוא אמר שהוא לא רוצה לגור פה באופן כללי הוא לא אמר רק בקיץ הוא לא רוצה לגור פה.
נכון אז מה אנחנו עושים? אנחנו לוקחים את מה שהוא אמר ומנסחים את זה מחדש בצורה שזה ישמע הרבה פחות גרוע ממה שהוא אמר, כשמישהו אומר "זה לא מתאים לי הדבר הזה" אז אומרים "אני מבין שאתה חושב שאולי יכול להיות שבסיטואציה מסוימת זה לא יתאים לך" צמצמנו את זה הקטנו את רמת ההתנגדות של הלקוח למה שניסינו להגיד לו לרעיון שניסינו למכור לו. אוקי ולכן אותו דבר כמובן לכיוון ההפוך כשבן אדם מוכר את הדבר הוא צריך לדבר בצורה אובייקטיבית, מה זה אומר לדבר בצורה אובייקטיבית? להתנסח בצורה שישתמע שהדבר הזה תמיד נכון ושכולם מסכימים על זה ללא צל צלו של ספק ושזה בוודאות מוחלטת נכון, בן אדם צריך כמו שהוא אומר את המילה "אני קיים" ואין לו ספק לגבי המילה "אני" ככה הוא צריך כשהוא אומר את העמדה שלו להגיד "ככה זה אין פה ספקות".
לעומת זאת כמו שבן אדם לא מאמין שיש חייזרים נגיד מפלצות ואם אתה תדבר על זה "אתה יודע בספרי ילדים מופיע שיש מפלצות" אתה תסתייג מזה אז אותו דבר כשרוצים רעיון ולהחליש אותו להפוך אותו לסובייקטיבי לדבר עליו בצורה שכאילו גם אתה לא יודע שזה בטוח נכון אבל בוא נזרום עם זה. כמובן שצריך לשים לב על שני היבטים היבט ראשון שאמרתי שלפעמים לדבר בצורה אובייקטיבית מדי תקיפה מידי, ברורה מדי מוחלטת מדי זה בעיה ואז צריך דווקא לדבר בצורה סובייקטיבית כדי למכור לבן אדם את הרעיון לפעמים בן אדם מתנגד והדרך לשכנע אותו זה במקום להגיד לו "ככה צריך" להגיד לו "אני חושב שאתה צריך" או "נראה לי שיכול להיות שכדאי שתעשה ככה וככה" כי אם אנחנו נגיד לו "אתה צריך לעשות ככה וככה" הוא יגיד "לא רוצה", "אתה יודע נראה לי שיכול להיות יש אפשרת שכדאי שתעשה ככה וככה" או "שיהיה יותר טוב אם תעשה ככה וככה" בעצם דיברנו בצורה סובייקטיבית כדי למכור לו את הרעיון.
אותו דבר גם מהכיוון השני אם לפעמים מישהו אומר דעה ואנחנו נצמצם אותו יותר מדי למשהו סובייקטיבי הוא יגיד "מה פתאום אני אמרתי שזה לא טוב לי" והוא יקצין עוד יותר, אם אנחנו נגיד לו "אתה אמרת שיכול להיות שזה לא יתאים לך" אם הוא יקלוט את זה הוא יכול להגיד "לא אני אמרתי שזה בוודאות לא מתאים לי" ואז הוא עוד יותר יקצין את העמדה שלו ולכן צריך לדעת לעשות את זה בחוכמה ואני מציין עוד דבר שתשימו לב כשמישהו מדבר אם הוא מדבר בצורה סובייקטיבית הרבה פעמים זה בעצם יכול לשדר שהוא לא בטוח במה שהוא אומר.
ולכן אם מישהו מציג איזו טענה מישהו אומר איזה משהו ורוצים לדעת מה הוא בעצמו לא בטוח, בא נגיד שיש דו קרב בין שני אנשים ואחד מחפש "מה נקודת התורפה של השני איך אני יכול לתקוף אותו?" אז הרבה פעמים אם רוצים לתקוף מישהו שמישהו טוען איזו תענה מישהו אומר אמירה, הלקוח אומר "אתה יודע המוצר הזה לא יכול להתאים לי כי אני חושב שככה וככה" אוטומטית על מה הוא אמר "אני חושב" על הדבר הזה הוא טען שלוש טענות המשפט השני שהוא אמר הוא אמר את המילים "אני חושב", "אני חושב" פירושו יכול להיות שזה לא נכון ולכן דווקא משם ננסה לפרוץ.
זאת אומרת נבדוק איפה הוא דיבר בצורה סובייקטיבית איפה הוא בעצמו שידר שהוא לא בטוח במה שהוא אומר ודרך שם אפשר לנסות לתקוף את מה שהוא אומר להפיל את מה שהוא אומר וכו' ותזכרו כשמישהו מציג דבר בצורה אובייקטיבית זה עדיין לא אומר שזה נכון וכשמישהו מציג דבר בצורה סובייקטיבית זה עדיין לא אומר שזה לא נכון באופן מוחלט, יכול להיות שמישהו לוקח דבר שהוא נכון באופן מוחלט והוא מציג אותו בצורה סובייקטיבית ויכול להיות מישהו לוקח דבר שהוא בכלל לא נכון והוא מציג אותו כעובדה אובייקטיבית. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה.
לעומת זאת אם מישהו יגיד "היום חם בחוץ", "חם בחוץ" זה דבר סובייקטיבי, למה סובייקטיבי? אישי, למה כי יכול להיות שיש מישהו אחד שחם לו בחוץ ויש מישהו אחר שלא חם לו בחוץ. לדוגמא נגיד שאנחנו רואים מולנו שולחן ואנחנו אומרים "יש פה שולחן" זה שיש שולחן זאת עובדה אובייקטיבית, זה שמישהו יגיד "יש פה שולחן יפה" אז זה שהשולחן יפה זה כבר סובייקטיבי זה אישי, זה לא בהכרח נכון זה "יפה בעיניך" בעיני המתבונן זה יפה אבל לא בהכרח שזה יפה, זאת אומרת קיומו של השולחן זאת עובדה וזה שהוא יפה זה פירוש.
עכשיו על בסיס ההבנה של מה זה אובייקטיבי מה זה סובייקטיבי מכאן ניתן להבין שכאשר בן אדם רוצה לשכנע במשהו מה שהוא צריך לעשות זה להציג את העמדה שלו כאובייקטיבית ולהציג את העמדה של הבן אדם השני כסובייקטיבית. מה זה אומר פרקטיקה? נגיד שבן אדם בא להציג איזה רעיון בא להגיד איזה משהו אז אם הוא רוצה בהנחה שהבן אדם רוצה להציג את העמדה שלו כאובייקטיבית אז לדוגמא במקרה כזה אסור למוכר, לזה שרוצה לשכנע אסור לו לומר "אני חושב ש... נראה לי ש... יכול להיות ש..." אסור לדבר בצורה כזאת, למה כי ברגע שהבן אדם אומר "אני חושב שאתה צריך ככה וככה" הוא בעצם אמר "אני חושב", מה זה "אני חושב"? "אני חושב" פירושו זה לא בהכרח נכון.
לעומת זאת נגיד צריך להגיד, אז איך כן צריך לדבר? צריך לדבר בצורה אובייקטיבית להגיד "צריך ככה וככה, המצב הוא ככה וככה" שזה נקרא לדבר בצורה אובייקטיבית אבל אם הבן אדם הדובר אומר "לדעתי המצב הוא כזה וכזה, כפי שאני רואה את הדברים צריך לעשות ככה וככה, לפי מה שנראה לי ככה וככה" שימו לב כל הניסוחים האלה הם בעיתיים, למה כי הם בעצם מראים שהבן אדם לא בטוח שמה שהוא אומר זה נכון לפחות ככה הם משדרים לשומע, זה לא אומר שהבן אדם לא בטוח זה אומר שזה נשמע שהבן לא בטוח כי בן אדם לא אומר "נראה לי שיש שמש בחוץ" בן אדם שעומד מתחת לשמש הוא לא אומר "נראה לי שיש שמש בחוץ" הוא אומר "יש שמש" כי בן אדם שבטוח במשהו הוא מדבר בצורה של בטחון בצורה אובייקטיבית, הוא אומר "יש שמש בחוץ, עכשיו יום" הוא לא אומר "נראה לי שעכשיו יום", מה זה "נראה לי" זה ככה באמת זה לא נראה לך.
ולכן שימו לב כשמישהו מדבר בצורה סובייקטיבית כשמישהו אומר "אני חושב ש... נראה לי ש... לפי דעתי יכול להיות ש..." או כל מיני ניסוחים כאלה שבעצם מראים שהדעה היא שלו אישית הוא משדר חוסר בטחון הוא משדר שהוא לא בטוח בכך וזה פתח להמון צרות. ולכן בגדול כשמישהו רוצה לשכנע הוא צריך לדבר בצורה אובייקטיבית להגיד "ככה זה", לא להגיד "אני חושב שככה זה" להגיד "ככה זה" כי אם לא ברגע שבן אדם אומר "אני חושב שככה זה" אוטומטית הוא מעביר מסר לתת מודע של זה ששומע אותו "כאילו אני חושב שזה ככה אבל אתה יכול לחשוב אחרת, נראה לי שזה ככה לפי דעתי זה ככה אבל יש גם דעות אחרות שאומרות אחרת" וזה כמובן פסול.
יחד עם זאת אני רוצה לציין שיש מקרים שבהם קשה לשכנע בן אדם במשהו ואז כן צריך לדבר בצורה סובייקטיבית, זאת אומרת אם לדוגמא נגיד למישהו "1.. 2.. 3.." הוא יגיד "לא נכון" אז במקרה כזה לדוגמא אם אנחנו חושבים שאם נציג את הרעיון בצורה אובייקטיבית והבן אדם יתנגד לכך, השומע הקונה ואנחנו עדיין רוצים לשכנע אותו ברעיון שלנו אז מה שאנחנו נעשה אנחנו נדבר בצורה סובייקטיבית "אתה יודע נראה לי שיכול שעכשיו ככה וככה, אתה יודע נראה לי שיכול להיות שהשולחן הזה מתאים לך, נראה לי שיכול להיות שהבית הזה טוב", כי מי שרוצה למכור זה דיבור גרוע מה זה "נראה לי שיכול להיות שהבית הזה מתאים לך", "אתה יודע הבית הזה מתאים לך" לא "נראה לי שיכול להיות שהבית הזה מתאים לך, לא "נראה לי" זאת עובדה למה "יכול להיות" זאת עובדה אל תגיד "נראה לי" ואל תגיד "יכול להיות" תגיד "הבית הזה מתאים לך".
אבל אף על פי כן אם אנחנו מפחדים שתהיה התנגדות אז כן אפשר לדבר בצורה סובייקטיבית "אתה יודע יכול להיות שהבית הזה מתאים לך, אתה יודע יכול להיות, אתה יודע נראה לי, תראה לפי דעתי אני חושב ש.. 1.. 2.. 3" ולכן יש מקרים שכן כדאי לדבר בצורה סובייקטיבית כי שם מפחדים שתהיה התנגדות גדולה מדי אם נדבר בצורה אובייקטיבית. עכשיו כל מה שאמרתי עכשיו זה נכון גם לכיוון ההפוך, זאת אומרת אם מישהו מביע עמדה ואנחנו רוצים לשתול במוח של הבן אדם לשתול לו מחשבה להגיד לו כאילו "אתה יודע מה שאתה אומר זה לא נכון", איך אנחנו גורמים לבן אדם שמביע איזו עמדה לשתול לו במוח מחשבה שהוא לא יאמין למה שהוא עצמו אומר? על ידי שהופכים את הדעה שלו לסובייקטיבית.
מה זה אומר לדוגמא בן אדם נגיד אומר "המוצר הזה יקר", אז מה אומרים הוא דיבר בצורה אובייקטיבית הוא אמר "המוצר הזה יקר" אז איך הופכים לו את זה? אומרים לו "אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר, אני מבין שבעיניך המוצר הזה יקר, אני מבין שנראה לך שהמוצר הזה יקר", אוקי ואז בעצם הפכנו את מה שהוא אמר לסובייקטיבי, זה כמו שמישהו לדוגמא שאומרים לו "בעיניך זה ככה אבל זה לא בהכרח ככה". עכשיו שימו לב נגיד שמישהו אומר "המוצר הזה יקר" אז ברור שאפשר להגיד לו "אתה יודע אתה חושב שהמוצר הזה יקר אבל הוא לא יקר", אוקי אבל אני אומר אפילו שמשלבים את זה בתוך שיחה לאו דווקא להביע התנגדות ישירה לאו דווקא כמישהו אומר "אתה טיפש", "לא נכון אתה חושב שאני טיפש אני לא טיפש" לאו דווקא בצורה כזאת.
אני אומר נגיד שמישהו אומר "אתה טיפש" הוא אומר לך "אתה טיפש" אז אתה יכול להגיד לו "אני מבין שאתה חושב שאני טיפש אבל אם תסתכל ככה וככה אז תראה ככה וככה" או "למרות שככה וככה אז ככה וככה" אבל שימו לב את המילים "אתה טיפש" הוספנו להן "אתה חושב ש...", זה כמו לשדר למוח של השומע להגיד לו "כן אני מבין מה אתה אומר אבל אתה זוכר שזה רק בעיניך, נכון בעיניך זה ככה אבל גם אתה מבין שלא בהכרח שזה ככה כי זה לא אובייקטיבי זה סובייקטיבי".
עכשיו מה שאמרתי עכשיו אפשר גם לחדד עוד יותר, זה כמו נגיד מישהו אומר "המוצר הזה לא טוב לי, המוצר הזה לא טוב", אוקי "המוצר הזה לא טוב לי" אז דרך ראשונה אפשר להגיד לו "אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה לא טוב" אם רוצים לעשות את זה עוד יותר אז אפשר להגיד "אני מבין שאולי אתה חושב שהמוצר הזה לא טוב", פה זה כבר ניסוח יותר בעייתי כי הוא יכול להגיד "מה זאת אומרת אולי המוצר הזה לא טוב אמרתי שהמוצר הזה לא טוב" אבל שימו לטריק הבא, ברגע שאומרים למישהו "אני מבין שאתה אולי חושב ש..." אז גם אמרנו לו "אתה חושב כאילו זה לא בהכרח ככה רק אתה חושב שזה ככה" וגם כשאומרים לו "אני מבין שאתה חושב שאולי זה ככה" זה כמו לשתול לו מחשבה כאילו "אתה לא באמת חושב את זה אתה רק אולי חושב ככה כאילו גם אתה לא בטוח שזה ככה או לא", כאילו זה כמו להגיד לו "אתה יודע אתה חשבת שזה ככה ואתה בטעות אמרת שזה ככה".
שימו לב כשאנחנו אומרים למישהו "אתה חושב שאולי זה ככה וככה" זה בעצם לשתול לו מחשבה להעביר לו מסר שאומר "זה שאמרת משהו מסוים בתוכך אתה חשבת שאולי זה ככה ואתה רק ניסחת לא נכון ואמרת שזה ככה אבל גם אתה עצמך מבין שזה לא בהכרח ככה. אוקי אז בעצם אמרנו 1. זה אפשר להגיד לו "אתה חושב" 2. אפשר להגיד לו "אתה חושב שאולי זה ככה" או "אולי אתה חושב שככה וככה" וכמובן שכאן צריך לשים יותר לב שהוא לא יגיד "למה אתה אומר אולי אבל אמרתי שזה ככה". עכשיו דבר נוסף טריק נוסף או ניסוח נוסף שאפשר לשתול במחשבה בראש של השומע היא על ידי שאומרים לו "זה יכול להיות ככה", לדוגמא נגיד שמישהו אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" אז אפשר להגיד לו "אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול לא להתאים לך ".
שימו לב הוא אמר "המוצר הזה לא מתאים" הוא לא אמר "המוצר הזה יכול לא להתאים לי" אנחנו אומרים לו "אתה אמרת שהמוצר הזה יכול לא להתאים לך". יש שאומרים "יכול לרדת גשם" ו - "ירד גשם" זה לא אותו משפט "ירד גשם" זה בוודאות ירד גשם "יכול לרדת גשם" פירושו אולי ירד גשם אולי לא ולכן כשמישהו מביע דעה אז אנחנו יכולים להגיד לו "כן אני מבין שאמרת שאולי המוצר הזה יכול לא להתאים לך", דהיינו, במילים אחרות כאילו גם אתה מבין שהוא יכול כן להתאים לך ואז אנחנו כאילו גם מביעים הזדהות עם מה שהוא אמר אנחנו כאילו הסכמנו איתו "כן אני מבין אתה אמרת שהמוצר הזה יכול לא להתאים לך" אבל גם שתלנו לו מחשבה "אתה לא באמת אמרת שזה לא מתאים לך אתה אמרת שהמוצר הזה יכול לא להתאים לך, אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול להיות מצב שבו הוא לא יתאים לך", עוד יותר צמצמתי "יכול להיות מצב שבו הוא לא מתאים לך".
עכשיו מה המהות מי שיתבונן בזה יראה פה עוד פרינציפ הפרינציפ הוא או אחד ההיבטים פה של הסיפור הוא לקחת את מה שהשומע אמר מה שהבן אדם המתנגד, הלקוח עם ההתנגדות של הלקוח מה שהוא אמר המוכר צריך לשאול את עצמו באיזה מקרה המשפט הזה יכול להיות נכון כי הקונה שמביע התנגדות הביע אותה באופן כללי אמר "לא מתאים לי לא רוצה את זה" ואז צריך לשאול באיזה מקרה יכול להיות שמה שהוא אמר זה נכון ולנסות לצמצם את זה לשם כגון נגיד שמישהו אומר "אני לא רוצה לגור פה", אני סתם ממציא עכשיו אז אומרים לו "כן אני מבין שאתה אומר שאם יהיה קיץ אז אתה לא תרצה לגור פה" אבל הוא אמר שהוא לא רוצה לגור פה באופן כללי הוא לא אמר רק בקיץ הוא לא רוצה לגור פה.
נכון אז מה אנחנו עושים? אנחנו לוקחים את מה שהוא אמר ומנסחים את זה מחדש בצורה שזה ישמע הרבה פחות גרוע ממה שהוא אמר, כשמישהו אומר "זה לא מתאים לי הדבר הזה" אז אומרים "אני מבין שאתה חושב שאולי יכול להיות שבסיטואציה מסוימת זה לא יתאים לך" צמצמנו את זה הקטנו את רמת ההתנגדות של הלקוח למה שניסינו להגיד לו לרעיון שניסינו למכור לו. אוקי ולכן אותו דבר כמובן לכיוון ההפוך כשבן אדם מוכר את הדבר הוא צריך לדבר בצורה אובייקטיבית, מה זה אומר לדבר בצורה אובייקטיבית? להתנסח בצורה שישתמע שהדבר הזה תמיד נכון ושכולם מסכימים על זה ללא צל צלו של ספק ושזה בוודאות מוחלטת נכון, בן אדם צריך כמו שהוא אומר את המילה "אני קיים" ואין לו ספק לגבי המילה "אני" ככה הוא צריך כשהוא אומר את העמדה שלו להגיד "ככה זה אין פה ספקות".
לעומת זאת כמו שבן אדם לא מאמין שיש חייזרים נגיד מפלצות ואם אתה תדבר על זה "אתה יודע בספרי ילדים מופיע שיש מפלצות" אתה תסתייג מזה אז אותו דבר כשרוצים רעיון ולהחליש אותו להפוך אותו לסובייקטיבי לדבר עליו בצורה שכאילו גם אתה לא יודע שזה בטוח נכון אבל בוא נזרום עם זה. כמובן שצריך לשים לב על שני היבטים היבט ראשון שאמרתי שלפעמים לדבר בצורה אובייקטיבית מדי תקיפה מידי, ברורה מדי מוחלטת מדי זה בעיה ואז צריך דווקא לדבר בצורה סובייקטיבית כדי למכור לבן אדם את הרעיון לפעמים בן אדם מתנגד והדרך לשכנע אותו זה במקום להגיד לו "ככה צריך" להגיד לו "אני חושב שאתה צריך" או "נראה לי שיכול להיות שכדאי שתעשה ככה וככה" כי אם אנחנו נגיד לו "אתה צריך לעשות ככה וככה" הוא יגיד "לא רוצה", "אתה יודע נראה לי שיכול להיות יש אפשרת שכדאי שתעשה ככה וככה" או "שיהיה יותר טוב אם תעשה ככה וככה" בעצם דיברנו בצורה סובייקטיבית כדי למכור לו את הרעיון.
אותו דבר גם מהכיוון השני אם לפעמים מישהו אומר דעה ואנחנו נצמצם אותו יותר מדי למשהו סובייקטיבי הוא יגיד "מה פתאום אני אמרתי שזה לא טוב לי" והוא יקצין עוד יותר, אם אנחנו נגיד לו "אתה אמרת שיכול להיות שזה לא יתאים לך" אם הוא יקלוט את זה הוא יכול להגיד "לא אני אמרתי שזה בוודאות לא מתאים לי" ואז הוא עוד יותר יקצין את העמדה שלו ולכן צריך לדעת לעשות את זה בחוכמה ואני מציין עוד דבר שתשימו לב כשמישהו מדבר אם הוא מדבר בצורה סובייקטיבית הרבה פעמים זה בעצם יכול לשדר שהוא לא בטוח במה שהוא אומר.
ולכן אם מישהו מציג איזו טענה מישהו אומר איזה משהו ורוצים לדעת מה הוא בעצמו לא בטוח, בא נגיד שיש דו קרב בין שני אנשים ואחד מחפש "מה נקודת התורפה של השני איך אני יכול לתקוף אותו?" אז הרבה פעמים אם רוצים לתקוף מישהו שמישהו טוען איזו תענה מישהו אומר אמירה, הלקוח אומר "אתה יודע המוצר הזה לא יכול להתאים לי כי אני חושב שככה וככה" אוטומטית על מה הוא אמר "אני חושב" על הדבר הזה הוא טען שלוש טענות המשפט השני שהוא אמר הוא אמר את המילים "אני חושב", "אני חושב" פירושו יכול להיות שזה לא נכון ולכן דווקא משם ננסה לפרוץ.
זאת אומרת נבדוק איפה הוא דיבר בצורה סובייקטיבית איפה הוא בעצמו שידר שהוא לא בטוח במה שהוא אומר ודרך שם אפשר לנסות לתקוף את מה שהוא אומר להפיל את מה שהוא אומר וכו' ותזכרו כשמישהו מציג דבר בצורה אובייקטיבית זה עדיין לא אומר שזה נכון וכשמישהו מציג דבר בצורה סובייקטיבית זה עדיין לא אומר שזה לא נכון באופן מוחלט, יכול להיות שמישהו לוקח דבר שהוא נכון באופן מוחלט והוא מציג אותו בצורה סובייקטיבית ויכול להיות מישהו לוקח דבר שהוא בכלל לא נכון והוא מציג אותו כעובדה אובייקטיבית. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה.
050-3331-331