🖶 שינוי רצון, איך שינוי רצון אחד משפיע על רצון אחר? החלשת רצון, חיזוק רצון, ביטול רצון, יצירת רצון, מהו הסיפור שמאחורי הרצון? איך להחליש משיכה מינית? ממי לקבל עצות? איך נוצרת משיכה מינית? איך נוצרת נטייה מינית? איך נוצרת זהות מינית? איך נוצרת הנאה מסקס? טיפולי המרה, שינוי משיכה מינית, החלשת משיכה מינית, גמילה מסקס, שינוי זהות מינית, מהי השפעת הרצונות אחד על השני? טיפול בסטייה מינית, איך נוצר הרצון לסקס? איך נוצרת הנאה מינית? איך לשנות משיכה מינית?וכאן נסביר, על הדינאמיקה שיש בין הרצונות השונים שיש לאדם. ואיך תהליכים שונים בשינוי ברצון אחד ספציפי של האדם, משפיע על רצונות אחרים של האדם. ואיך לשנות רצון? איך רצון אחד משפיע על רצון אחר? איך החלשת רצון משפיעה על רצונות אחרים? איך חיזוק רצון משפיע על שאר הרצונות? איך ביטול רצון משפיע על רצונות אחרים? איך יצירת רצון משפיעה על שאר הרצונות? ועוד
כי הרצונות של האדם משתנים כל הזמן. לפעמים באופן כללי ולפעמים באופן ספציפי. לדוגמא לפעמים יש תקופות שבן אדם רוצה משהו ויש תקופות שהוא לא רוצה את אותו הרצון בכלל אלא רוצה את ההפך שלו. כמו כן יכול להיות שינוי בעוצמת הרצון, שלפעמים בן אדם רוצה משהו ברמה אחת ובזמן אחר הוא רוצה את אותו הרצון בעוצמה אחרת. דהיינו, השינוי יכול להיות בקיום הרצון או בעוצמת הרצון.
והשינויים האלו שיש לבן אדם ברצון, או שהם קורים מעצמם מסיבות שונות, או שהם קורים באופן יזום על ידי האדם עצמו. דהיינו, לפעמים הרצון של האדם נעלם או מחלש או מתחזק, מעצמו, בלי שהאדם מודע לפעולה או לדברים שגרמו לרצון להשתנות. ולפעמים בן אדם באופן מודע, פועל לשנות לעצמו את הרצון, דהיינו, ליצור רצון, לחזק רצון, להחליש רצון, לבטל רצון וכולי.
והשאלה היא, איך שינוי ברצון אחד, משפיע על כל שאר הרצונות שיש לאדם?
ויש בזה כל מיני היבטים, אבל ניתן כמה נקודות בעניין הזה.
1 - יש רצונות שתלויים ברצונות אחרים. וכאשר הרצון השורשי ישתנה, ממילא ישתנה הרצון שנובע ממנו. לדוגמא, בן אדם שיש לו רצון להצליח בעבודה, בגלל שיש לו רצון פנימי יותר לעשות כסף. אז ברור שאם הרצון לעשות כסף ייחלש או שהרצון לעשות כסף יתחזק וכיו"ב, אז ברור שזה ישפיע על הרצון של אותו אדם להצליח בעבודה.
כי לכל רצון יש שורש של רצונות אחרים. וכאשר השורשים של הרצון משתנים, אז ממילא זה משפיע גם על הרצונות שנובעים מהם. עד כאן זה הגיוני. דהיינו, מדובר על מערכת יחסים במבנה של אב ובן ברצונות השונים. אב ובן פירושו, שהבן נובע מהאב, הבן הוא תוצאה של האב, הבן תלוי באב. דהיינו, רצון אחד הוא תוצאה של רצון אחר.
2 - אבל ישנם הרבה רצונות שאין ביניהם קשר של אב ובן, אבל עדיין יש להם הורה משותף איפשהו בשורשים שלהם. ולרצונות כאלו יש קשר של אחים, בני דודים וכולי. וכאשר משנים רצון אחד, זה עשוי להשפיע על הרצון האחר כדלקמן.
נניח שבן אדם רוצה להיגמל מסקס. ונניח שהוא יעבור תהליך של גמילה מסקס. האם ואיך זה ישפיע על הרצון שלו לאכילה? ונניח שבן אדם יש לו משיכה מינית ספציפית שהוא רוצה לשנות אותה, לדוגמא בן אדם עם סטייה מינית כלשהי ושהוא רוצה להיפטר ממנה, האם ואיך זה ישפיע על החשק המיני שלו באופן כללי. או לדוגמא במקרה של בן אדם שרוצה לשנות את המשיכה המינית שלו אפילו ממשיכה לגברים למשיכה לנשים או להיפך וכיו"ב (טיפולי המרה)? האם ואיך שינוי משיכה מינית קיצונית? ישפיע על המשיכה המינית לבני המין השני?
ויש בזה כל מיני היבטים, אבל התשובה היא כך:
כעיקרון מאחורי כל רצון, עומדים כל מיני סיפורים כאלו ואחרים. לדוגמא, מאחורי הנאה מסקס ומשיכה מינית של גברים לנשים, יש כל מיני סיפורים כאלו ואחרים, שהגבר מספר לעצמו על המשמעות בעיניו של לעשות סקס. וכך האדם בסופו של דבר נהנה מהסקס.
הסיפורים יכולים להיות רבים ומגוונים, כגון: אם היא רוצה אותי, זה אומר ש... ואם היא עושה כך או אחרת, זה אומר ש... ואם היא אומרת כך ומתנהגת כך, זה אומר ש... וכולי וכולי. ויש מארג שלם של סיפורים שרצים במוח של האדם, כאשר הוא נהנה מסקס. ומאחורי הנאה מסקס יש המון המון סיפורים כאלו ואחרים, שלא ניכנס אליהם כרגע. ואצל כל בן אדם הסיפור יכול להיות שונה ואחר ואפילו הפוך.
ולכן יש כאלו שאוהבים סקס בצורה אחת, ויש כאלו שרוצים סקס בצורה אחרת. ולכן גם אצל האדם עצמו הרצון לסקס יכול להשתנות מרגע לרגע, בצורה שהאדם רוצה בסקס, סקס בצורה כזאת או סקס בצורה אחרת וכולי. כי הכל זה בהתאם לסיפור שהאדם מספר לעצמו על הסקס ועל המציאות ועל עצמו ועל הרצון שלו וכולי.
וזה בעצם אומר, שכאשר בן אדם רוצה לשנות רצון, דהיינו, להחליש רצון, לחזק רצון, ליצור רצון, לבטל רצון, הרי שבעצם עליו לנסות להבין את הסיפורים שיש מאחורי הרצון הספציפי שלו. ועליו לחזק או להחליש או לשנות את הסיפורים שיש לו ביחס לאותו רצון.
לדוגמא בן אדם שיש לו סטייה מינית כלשהי שהוא רוצה לשנות אותה, עליו לאתר את הסיפורים שיש לו מאחורי הסטייה המינית שלו, ועליו להטיל ספק בסיפורים האלו. עליו לשנות את הסיפורים שיש לו בראש לגבי אותה סטייה מינית וכולי. ואיך עושים את זה? איך למצוא את הסיפור שמאחורי הרצון? איך לשנות את הסיפור שמאחורי הרצון? איך להטיל ספק בסיפור שמאחורי הרצון? כל זה עניין אחר שיוסבר והוסבר במקום אחר.
אבל מכך צריכים להבין, כאשר משנים רצון אחד, זה עשוי להשפיע על רצונות אחרים, כתגובה של סיפורים משותפים שיש בין רצונות שונים. או סיפורים שמושפעים אחד מהשני.
לדוגמא, נניח בן אדם שיבטל סטייה מינית, באמצעות זה שהוא יתחיל לשנוא סקס באופן כללי ובאמצעות זה שהוא יהפוך ל א מיני באופן כללי. כמובן שזה יעזור לו לבטל את הסטייה המינית שיש לו, אבל זה גם יבטל אצלו את המשיכה המינית הרגילה באופן כללי.
ולכן זה אומר, שכאשר רוצים לבטל רצון, צריכים להבין את הסיפור שיש מאחורי הרצון ולחלק אותו לחלקים של השונים של הסיפור שמאחורי הרצון. וצריכים לדעת איך כל שינוי בסיפור של הרצון, ישפיע על רצונות אחרים שיש לאותו האדם. ובהתאם לזה לדעת איזה חלק של הסיפור שמאחורי הרצון, לתקוף ולשנות.
כי רצון ניתן לבטל אותו בהמון צורות. אבל צריכים לדעת איך כל שינוי בכל רצון, ישפיע על כל שאר הרצונות. ולכן גם חשוב לדעת עם מי להתייעץ ועם מי לא להתייעץ. כי לפעמים היועץ פותר לך בעיה אחת ויוצר לך כמה בעיות אחרות במקום. ולא רק מעצם זה שתמיד יהיו בעיות, אלא שהפתרון עצמו שהוא פותר לך את הבעיה, הפתרון עצמו יוצר לך בעיות נוספות.
ולכן כאשר באים לטפל בבעיה, צריכים להבין האם ואיך היא תשפיע על בעיות אחרוץ בתחומים אחרים. ולוודא שהיא לא תיצור בעיות חדשות שאינן רצויות. כי לכל פתרון, יש מחיר. ולכל תשובה, יש מחיר, ולכל פתרון בעיה יש מחיר. וצריכים להבין את המחיר.
וכשמישהו פותר לך בעיה והוא לא יודע להסביר לך מה המחיר של הפתרון שלו, אז הרי שיש לך סיכון שפתאום תצוץ בעיה אחרת שאתה לא בהכרח רוצה שהיא תצוץ.
ובשורה התחתונה, כאשר מבצעים שינוי כלשהו ברצון כלשהו, אז אם הוא רצון שורשי שממנו נובעים רצונות אחרים, אז ברור שגם הרצונות האחרים שתלויים בו, ישתנו.
אבל כעיקרון כל שינוי רצון, באמצעות שינוי הסיפור שמאחורי הרצון הספציפי שרוצים לשנות, כל שינוי כזה עשוי להשפיע גם על רצונות אחרים, שגם הם תלויים באותו הסיפור.
לדוגמא: גבר שנמשך לנשים או גבר שנמשך לגברים. לשניהם יש בראש סיפורים כאלו ואחרים. עכשיו, יש חפיפה כלשהי בין הסיפורים ויש שונות בין הסיפורים. דהיינו, חלקים מהסיפורים זהים וחלקים אחרים מהסיפורים שונים. ולכן, אם כאשר מנסים לשנות סיפורים במוח של האדם, צריכים להבין מה רוצים שיקרה אחר כך ובהתאם לזה לשנות את הסיפורים. כדי שלא נגיע למצב שפתרנו בעיה אחת ויצרנו בעיה חדשה.
וכמובן, שאין שום בעיה עקרונית במשיכה לנשים או במשיכה לגברים או במשיכה לכל דבר שהוא או באי משיכה לשום דבר. והכל אך ורק מנקודת מבט של בן אדם שרוצה לשנות אצל עצמו את המשיכה שלו וכולי. וזה נכון שבן אדם צריך לדעת לקבל את עצמו גם כמו שהוא, אבל גם זכותו של האדם לקבל את זה שהוא רוצה לשנות את עצמו וכולי.
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדהשימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה... בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה למה פסיכולוגים שולחים מטופלים לקחת תרופות פסיכיאטריות? אליעד כהן מסביר לעומק את ההיגיון מאחורי ההמלצה של פסיכולוגים או מטפלים להפנות מטופלים לטיפול תרופתי, כאשר הם עצמם אינם יכולים לעזור להם באופן מלא. כאשר פסיכולוג אומר למטופל אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים, הוא למעשה מודה בחוסר יכולתו לעזור, אך בו זמנית מעביר את האחריות לחוסר ההצלחה אל המטופל עצמו או אל גורם חיצוני. האם הפניה לתרופות מצביעה על מגבלה של המטפל או של המטופל? לדברי אליעד, כאשר הפסיכולוג מפנה את המטופל לנטילת תרופות, הוא בעצם רומז באופן עקיף שהבעיה אינה נמצאת בידיו של המטפל, אלא היא נובעת מתוך מגבלותיו של המטופל. כך, במקום להכיר בכך שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור את הבעיה, הוא ... בדרכים הפסיכולוגיות המקובלות. מה משמעות השימוש במונח אין בחירה חופשית בהקשר זה? אליעד מתאר כי הטענה לפיה המטופל זקוק לתרופות כי אין לו בחירה חופשית היא בעצם קביעה שהבעיה אינה ניתנת לפתרון באמצעות שיחות או טיפול פסיכולוגי, אלא רק באמצעות התערבות כימית. הפסיכולוג שאומר זאת יוצר לגיטימציה לכך שהבעיה של המטופל היא כה עמוקה ויסודית, שאין דרך לשנותה אלא בעזרת תרופות שיחליפו את הרצון או התפקוד הרגשי הטבעי של האדם. מדוע מטפלים מעדיפים לשלב תרופות עם טיפול פסיכולוגי? אליעד מסביר כי רוב המטפלים מעדיפים להמליץ על שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי כדי לא להודות שהם עצמם חסרי יכולת. לדבריו, כשמטפל ממליץ לשלב טיפול עם כדורים, הוא מנסה להימנע מלהודות באופן מלא בכך שהוא מיותר לחלוטין בתהליך הטיפולי. בצורה זו, הוא עדיין נתפס כבעל ערך מסוים בתהליך השיפור של המטופל, למרות שההסתמכות על התרופות מעידה בעקיפין כי לא ניתן היה לפתור את ... עם אותה בעיה ספציפית. בכך הוא מגן על עצמו מפני ביקורת ומפני תחושת חוסר מסוגלות אישית. מדוע מטפל מפנה מטופל לפסיכיאטר במקום לתת תרופות בעצמו? אליעד מסביר כי כאשר הפסיכולוג שולח את המטופל לפסיכיאטר לקבלת תרופות, הוא לכאורה מעביר את האחריות הלאה, אך ... תרופתי. זהו למעשה מסר עקיף, שאין מישהו שיכול לפתור את הבעיה בצורה פסיכולוגית אמיתית. מה משתמע מהסכמה של המטופל לקחת תרופות? לפי אליעד, כאשר המטופל מסכים ליטול תרופות בעקבות המלצת הפסיכולוג, הוא מאשר בעצמו כי אף ... ובכך הוא למעשה פוטר את המטפל מאחריות ומאשש את הטענה שהבעיה שלו אינה ניתנת לפתרון בדרך פסיכולוגית בלבד. האם טיפול תרופתי יכול להיות פתרון מוחלט לבעיות פסיכולוגיות? אליעד טוען ... לתרופות אינה פותרת את הבעיה עצמה, אלא רק מסמנת את קיומה של בעיה שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור. לדבריו, הטיפול התרופתי הוא אמצעי נוח עבור מטפלים להימנע מהודאה בחוסר ידע או ביכולת מוגבלת שלהם לעזור, ובכך הוא ... ההסבר המפורט של אליעד, המלצה של פסיכולוג או מטפל לנטילת תרופות פסיכיאטריות היא בדרך כלל הודאה מוסווית של המטפל בכך שהוא אינו יכול לפתור את הבעיה. ההמלצה לתרופות פותרת את המטפל מהצורך להודות במגבלותיו ומעבירה את האחריות לבעיה אל המטופל או אל גורמים גנטיים או כימיים, ולכן יש לשים לב מה באמת עומד ...
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חווית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב?טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חווית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב?טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חווית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב? איך אפשר לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמך? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד מטפלים ופסיכולוגים יכולים לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמם, ומדגיש במיוחד את התהליך הנפשי והרגשי שהמטפל עובר כאשר הוא מטפל באנשים עם בעיות נפשיות קשות. יש אנשים שתפקידם לפתור בעיות נפשיות ורגשיות של אנשים אחרים, בין אם מדובר בבעיות יום - יומיות כמו פרידות או בעיות קשות יותר כמו דיכאון או סכיזופרניה. לדבריו של אליעד כהן, טיפול נפשי באמצעות שיחות הוא כמו מאבק מוחות בין המטפל למטופל, כאשר המטופל מתעקש שהחיים רעים וקשים, והמטפל מנסה לשכנע אותו אחרת. מה ההבדל בין טיפול תרופתי לטיפול בשיחות? אליעד כהן מביא כדוגמה את הטיפול הפסיכיאטרי, שבו המטפל לא חייב להזדהות באופן רגשי עם המטופל. המטופל מגיע עם תלונות של דיכאון, והפסיכיאטר נותן לו כדור בלי לנהל איתו מאבק נפשי אמיתי. כלומר, אין שם מאבק רגשי או שכלי, אלא פתרון כימי מהיר. לעומת זאת, בטיפול נפשי רגשי, יש מאבק מנטלי אמיתי: המטפל צריך לנצח בשחמט את המטופל ולגרום לו לראות את החיים באופן חיובי יותר. לדוגמה, כשאדם אומר רע לי, חברה שלי עזבה אותי, המטפל מנסה להראות לו דרכי חשיבה אלטרנטיביות, שיגרמו לו להרגיש טוב למרות המצב. איך מתנהל המאבק המנטלי בין המטפל למטופל? אליעד מתאר שהמטופל מנסה בכל כוחו לשכנע שהחיים רעים - הוא מתלונן על כאב, על כך שהחיים דפוקים, ושהוא נמצא בתוך בעיה קשה. המטפל, מצדו, חייב להוכיח למטופל שהמצב אינו כל כך גרוע, או שאפשר לראות אותו בדרך אחרת. לדוגמה, אם אדם מתלונן שהוא שומע קולות ומאמין בהם, המטפל צריך לשכנע אותו שהקולות האלה לא קיימים. תהליך זה דורש מהמטפל להיכנס לראש של המטופל ולהבין בדיוק את ההיגיון שלו, כדי שיוכל להראות לו את הסתירות ולחלץ אותו מהמקום הנפשי בו הוא נמצא. למה המטפל נמצא בסיכון רגשי במהלך הטיפול? לפי אליעד כהן, הסיכון הגדול ביותר עבור מטפלים הוא שהם עלולים להיסחף לתוך העולם הנפשי הבעייתי של המטופל. כמו במצב שבו אדם מנסה לחלץ מישהו שנפל לתהום ועלול ליפול איתו ביחד, כך גם המטפל נמצא בסכנה להיגרר למצב נפשי קשה אם אינו מוכן מספיק להתמודד עם מה שהוא שומע ומטפל בו. אליעד מדגיש במיוחד את הסכנה שקיימת בטיפול ארוך טווח שבו המטפל נחשף שוב ושוב לתלונות, כאב, פחדים, חרדות, והזיות של מטופלים, מה שעלול לגרום למטפל עצמו להפוך למי שזקוק לטיפול. כיצד מטפל יכול לשמור על עצמו מפגיעה נפשית במהלך טיפול באחרים? כדי שמטפל יוכל לעזור לאחרים בלי להיפגע, אליעד כהן מסביר שעליו לעבור תחילה תהליך אישי ועמוק שבו הוא לומד להתמודד בעצמו עם כל הבעיות והקשיים ...
אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקלאנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל... הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל? הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם. מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה? על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי ... והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול. כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי? אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע הפחד מהשמנה כל כך חזק עבורה. האם זה בגלל דימוי עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ידי בירור זה, ניתן ... הכרחיים כפי שהיא חושבת. איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה? חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל שהיא תכיר ביתרונות ... לא להכריח אדם אנורקסי לאכול? נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת את חייבת לאכול, עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפטית: אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת. גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו. מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית? אליעד מסביר ... הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני. כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול? דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא. מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים? אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק החסרונות ... אכילה. במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו. לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה? הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים ... הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות? אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה. מהו ... לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או לחץ חברתי. כדי לטפל בכך, יש לחקור את הסיבות שמובילות לרצון להימנע מאוכל ולזהות את המחויבים המנטליים שמובילים לאמונה זו. כיצד ניתן ... יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים. 4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי. מדוע כפייה אינה ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?