האם אפשרי להפסיק לרצות להרגיש טוב?

כל אדם, באופן טבעי, רוצה להרגיש טוב. הרצון להרגיש טוב הוא רצון בסיסי ומחויב במציאות. כשאליעד נשאל האם אדם יכול להפסיק לרצות דברים חיצוניים ולהפסיק להרגיש חוסר סיפוק, הוא מסביר שהבעיה מתחילה כאשר האדם חושב שאפשר לשנות את המצב הנוכחי. כדי לסבול, האדם חייב לחשוב שהמציאות שבה הוא נמצא היא אפשרית ולא מחויבת. אליעד מביא כדוגמה אדם שחתכו לו את הרגל. אם האדם חושב שיכול היה להיות אחרת, הוא יסבול. אבל אם הוא חושב שזה המצב המחויב ושלא יכול להיות אחרת, לא יסבול מכך.

מה הכוונה ב"מחויב במציאות" ו"אפשרי במציאות"?

אליעד מסביר שהמציאות מתחלקת לשניים:

• "מחויב במציאות" - מצב שהוא בלתי ניתן לשינוי, כזה שאין לאדם שליטה עליו או יכולת לשנות אותו. מצב כזה, אם מבינים אותו כבלתי ניתן לשינוי, מפסיק להטריד את האדם לחלוטין.
• "אפשרי במציאות" - מצב שאפשר לדמיין שהיה אחרת. במקרה כזה, האדם סובל משום שהוא רוצה לשנות את המצב, הוא מדמיין אפשרויות שונות מהמצב הקיים.

לדוגמה, אם אדם חושב שייתכן שהוא יפסיק לרצות רצונות חיצוניים, הוא יתחיל להרגיש חוסר שביעות רצון. אבל אם הוא יבין שזה מחויב שהוא תמיד ירצה רצונות חיצוניים, הוא לא יסבול מכך.

האם אפשר להגיע למצב של ביטול כל הרגשות?

אליעד מתאר מצב של "ביטול כל הרגשות" או "ביטול עצמי מוחלט", מצב שבו אין לאדם שום רצון חיצוני או פנימי. במצב כזה אין שום תחושה של טוב או רע, אין שאלות ואין תשובות. האדם אינו קיים כאישות נפרדת אלא מתמזג עם המהות האין - סופית. אך יש לכך מחיר כבד - האדם חייב לוותר לחלוטין על כל סוג של תחושה, כולל תחושת הטוב. אליעד מדגיש כי ברגע שהאדם מפסיק לרצות את הטוב, הוא מפסיק גם לסבול מהרע. זאת אומרת, ויתור על הטוב הוא תנאי לויתור על הסבל.

מה זה "רצוא ושוב" ו"רשימו"?

אליעד מתאר מצב של "רצוא ושוב" (ריצה וחזרה) שבו האדם נע בין שני מצבים תודעתיים:

• "רצוא" - מצב של התבטלות מוחלטת לאין - סוף, בו אין תחושת עצמי ואין הפרדה בין טוב לרע. זהו מצב של שקט מוחלט, ללא שום סבל.
• "שוב" - חזרה למצב הרגיל של קיום, תודעה נפרדת, עם רגשות, רצונות, ותחושות של טוב ורע.

כאשר האדם חוזר מהמצב של "רצוא", הוא חוזר עם "רשימו" - רושם או זיכרון מההתבטלות המוחלטת שהיתה לו. "רשימו" זה מאפשר לו לחוות את המציאות הרגילה בפרספקטיבה שונה לגמרי, ולהפחית את הסבל.

לדוגמה, אדם שחושש שיפטרו אותו מהעבודה, נמצא בסבל גדול. אך אם הוא מצליח להגיע, ולו לרגע, למצב של התבטלות ואומר לעצמו שגם פיטורין זה בסדר - הוא יחזור למציאות עם פרספקטיבה אחרת, והסבל יפחת.

מה זה אומר "לא להיות קיים"?

אליעד מסביר שלהפסיק להיות קיים אין פירושו התאבדות פיזית. משמעות הדבר היא ביטול מוחלט של התודעה העצמית, עד כדי כך שהאדם לא יודע שהוא קיים. כשאין ידיעה על קיום עצמי, אין הפרדה בין האדם לבין המציאות, ולכן אין שום שאלה, בעיה או סבל. במצב כזה, האדם לא סובל משום שאינו יודע כלל שיש משהו מחוצה לו או בתוכו.

אליעד משתמש בדוגמה של חלום: כאשר האדם חולם, הוא נכנס לעולם אחר, ומתעורר משם עם רשימו, עם רושם שנותר מהחלום. כאשר האדם נמצא במצב של התבטלות מוחלטת, אין לו תחושת קיום ואין הבדל בין כלום למשהו.

מה הכוונה ב"תשובה מוחלטת" ו"תשובה יחסית"?

אליעד מסביר שישנן שתי דרכים להבין דברים:

• "תשובה...