אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מחשבות ✔NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות,...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע
מהם הכשלים בניתוח טכניקות ה - NLP?

במהלך הניתוח של הווידאו, אליעד מסביר כיצד המומחה המפגין טכניקות NLP מציג את המידע. המומחה טוען כי המילים "לא" ו"אל" לא אפקטיביות בתקשורת כי המוח לא מעבד שלילה, ומסביר שכשאומרים למישהו "אל תעשה X", הוא בעצם מקדיש תשומת לב לפעולה הלא רצויה (כגון "אל תסתכל על האצבע"). עם זאת, טענות אלו נדחו על ידי אליעד תוך הצגת דוגמאות והסברים מנוגדים.

לפי המומחה, המוח לא קולט שלילה ולכן יש להשתמש בטכניקות כמו אשליית בחירה (שאלות כגון "האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה"), המובילות את האדם לבחור בפעולה הרצויה. אליעד חולק על הניתוח הזה ומסביר כי השימוש במילים שליליות כן משפיע על המוח, והמניפולציות שמבצע המומחה לא בהכרח מספקות את התוצאות שהוא מציע.

מה הבעיות בטכניקות NLP המוצגות?

1. הטענה שהמוח לא מעבד שלילה: המומחה טוען כי המוח לא מעבד את המילה "לא", אבל אליעד מציין שבמציאות, המוח כן מעבד שלילה, כפי שניתן לראות בדוגמאות כמו "לא תרצח" או "לא תגנוב". אם המילים "לא" ו"אל" לא היו מעובדות, כיצד אנו מבינים את המשמעות שלהן?

2. ההנחה שבחירה מלווה בשאלה רטורית: השימוש בשאלות כמו "האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה?" נועד ליצור אשליה של בחירה, אך אליעד מציין כי עצם השאלה יכולה ליצור ספק ומורכבות, במקום להוביל את האדם לתשובה חד משמעית.

3. שימוש במילה "מעל": המומחה אומר "מעל 18 שנה" כדי להחמיר את החשיבות של ניסיון, אך אליעד מסביר כי השימוש במילה "מעל" יוצר ספק ומקטין את הערך של "18 שנה". במקום לשדר יציבות, המילה "מעל" גורמת לשומע לשאול "כמה מעל?" ויוצרת...
סיכום מפורט ומעמיק של ניתוח הווידאו של המומחה ל - NLP

צפינו בוידאו של מומחה ל NLP -להלו הניתוח שלו:

במהלך הווידאו שצפינו בו, המומחה ל - NLP הציג טענות שונות בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מילים, בפרט שלילה כמו "לא" ו"אל". הוא ניסה להדגים כיצד המוח אינו קולט שלילה ולכן יש להימנע משימוש במילים שליליות בתקשורת כדי למנוע תוצאה הפוכה מהרצוי. כמו כן, הוא הציג שיטות מניפולציה פסיכולוגיות שנועדו, כביכול, לגרום לאנשים לבצע בחירות מסוימות מבלי להרגיש שמכריחים אותם.

בניתוח של דבריו, מצאנו מספר רב של כשלים לוגיים, טעויות בהבנה של השפה והמוח, ושימוש בטכניקות מניפולטיביות שמוצגות בצורה לא מדויקת או מבלבלת. למעשה, ניתן לראות כי חלק גדול מהטענות שהוא הציג לא נתמכות במציאות או שהן מוצגות בצורה מגמתית ומוטעית.

הטענה המרכזית: המילים "לא" ו"אל" אינן אפקטיביות

אחת מהטענות המרכזיות שהמומחה העלה הייתה כי כאשר אומרים למישהו "אל תעשה X" או "לא תעשה Y", המוח אינו קולט את השלילה ולכן האדם שומע רק את החלק החיובי של המשפט. כך, לדבריו, כאשר אומרים לילד "אל תרביץ לאחיך" או "אל תאכל מהרצפה", המוח מתמקד דווקא בפעולה "תרביץ" ו"אכול מהרצפה", מה שגורם לו לבצע את הפעולה האסורה.

הבעיות בטענה זו:
  • דוגמה חלקית ולא כללית:

    המומחה הביא דוגמה שבה הוא אמר "אל תסתכלו על האצבע שלי", ואז הדגים איך אנשים מסתכלים על האצבע שלו למרות השימוש בשלילה. אך זוהי דוגמה מגמתית - אנשים מסתכלים על האצבע לא בגלל שהם לא שמעו את ה"אל", אלא משום שהוא הפנה את תשומת ליבם לאצבע.
  • המוח כן מעבד שלילה:

    אם אכן המוח לא קולט את המילה "לא", כיצד אנשים מבינים משפטים שליליים אחרים כמו "אל תיגע באש", "לא ללכת ברחוב לבד" או "לא לשקר"? ברור שאנשים מבינים שלילה, והטענה שמוח האדם "לא תופס" שלילה פשוט אינה נכונה.
  • המניפולציה של הניסוח:

    במקרה של "אל תסתכל על האצבע", הוא למעשה מבצע מניפולציה בכך שהוא מצביע עליה ויוצר סקרנות. אם הוא היה אומר "אל תסתכלו מתחת לכיסא שלכם", סביר להניח שאנשים כלל לא היו מסתכלים.
  • העובדה שהמומחה עצמו משתמש בשלילה:

    אם המילים "לא" ו"אל" אינן נתפסות במוח, כיצד הוא הצליח להסביר לקהל את הרעיון שלו באמצעות המשפט "המוח לא מעבד שלילה"? עצם העובדה שהקהל הבין את המסר שלו מוכיחה שהמוח כן מעבד שלילה.
הטענה: שיטות NLP לשכנוע על ידי יצירת אשליית בחירה

המומחה הציע טכניקה של יצירת "אשליית בחירה" כדי להוביל אדם לקבל החלטה רצויה. לדוגמה, במקום לשאול "האם אתה רוצה לסגור איתי עסקה?", הוא מציע לשאול "האם אתה רוצה לסגור איתי עסקה או שאתה לא רוצה לסגור איתי עסקה?". לדבריו, כך האדם שומע פעמיים את הביטוי "אתה רוצה לסגור איתי עסקה" וזה מגביר את הסיכוי שיסכים.

הבעיות בטענה זו:
  • ניסוח שיוצר ספק:

    במקום לגרום לאדם להרגיש בטוח בהחלטתו, השאלה "האם אתה רוצה או לא רוצה" למעשה מזכירה לו גם את אופציית הסירוב.
  • דרך נכונה יותר:

    שיטה טובה יותר הייתה לשאול "איך אתה מעדיף לסגור את העסקה?" - שאלה שמובילה את האדם לחשוב על האופן שבו הוא מבצע את העסקה ולא על השאלה האם לבצע אותה בכלל.
  • חוסר הבנה של הפסיכולוגיה של קבלת החלטות:

    שאלה כמו "האם אתה רוצה או לא רוצה" יכולה לגרום דווקא לתגובה הפוכה, משום שהמוח יתמקד באפשרות השלילית במקום להרגיש שמדובר בבחירה חופשית.
הטענה: "מעל 18 שנה ניסיון" - למה זה לא חיזוק אמיתי?

המומחה הדגיש שהוא עוסק בתחום "מעל 18 שנה", אך למעשה, השימוש במילה "מעל" פוגע במסר שהוא מנסה להעביר.

למה זה בעייתי?
  • המילה "מעל" יוצרת ספק:

    כאשר מישהו אומר "מעל 18 שנה", המוח מתחיל לשאול "כמה מעל?", "אולי זה רק 18 וחודשיים?", ובכך המסר שלו הופך לפחות חד משמעי.
  • זה מצמצם את הערך של 18:

    אם הוא היה אומר "אני כבר 18 שנה בתחום", זה היה נתפס כחיובי ומרשים. התוספת "מעל" מרמזת על כך ש - 18 אינו מספיק טוב.
  • בעיה...
ראינו וידאו של מומחה "לשקר כלשהו" שמסביר על הNLP וכו'. ועכשיו אנחנו ננתח את כל הוידאו שלו ואת הכשלים הלוגיים, ואת האמונות ואת המניפולציות שהוא עושה על עצמו.

למרות שזה בעיקר הוא לא על אחרים כי הוא בעיקר עושה על עצמו את המניפולציה. ועכשיו נתחיל מההתחלה. אוקי, אז מה שבגדול התוכן אמר, זה כזה דבר, קודם נתחיל במהות התוכן שלו. מהות התוכן שלו הינה כזה דבר, המילה "אל" ו"לא" לא באמת עובדות, אלא אם כן אתה משתמש בהם בצורה מאוד מתוחכמת, מושכלת, בסדר.

והוא הביא דוגמה, לדוגמה נגיד, "אל תסתכלו לי על האצבע", אתה רואה את האצבע, כולם? אתם רואים שזה לא עובד מולו? אל תסתכלו לו על האצבע. נכון שאתם מסתכלים? אז המילה "לא" לא עובדת.

מסקנה, המילה "לא" לא עובדת כי בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי ולכן אם האמא אומרת לילד "אל תאכל מהרצפה", "אל תרביץ לאח שלך" זה לא עוזר כי אמרת "אל", המוח לא קולט את המילה "אל". ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמה, "האם אתה רוצה לסגור איתי את עסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה?" ואז בכל אחד מהמקרים הוא שומע את המילה "אתה רוצה לסגור את העסקה?", "ואל תתפרץ לכביש" אם תסתיר את המילה "אל", "תתפרץ לכביש" ולכן מתפרצים לכביש ועובדה שכמות התאונות "פגע וברח" עלתה בכלל וכו'.

עכשיו, מי הבין מה הטעויות פה מהראשונה עד האחרונה? או שאני אתחיל.

ש: אבל קודם כל "הזה עם האצבע" גם אני קלטתי.

אליעד: לפני האצבע, בא נתחיל קודם כל לתת טיפ לזה שנותן טיפים שזה הוא לצורך העניין. הוא אמר, הוא ניסה לספר כמה הוא חכם ומוכשר ואז הוא אמר כמה דברים. הוא אמר בהתחלה שהוא מתעסק במקצוע הזה מעל שמונה עשרה שנה, מעל שמונה עשרה שנה, נכון? אמת?

ש: כן, לא זוכרים.

אליעד: אז אני זוכר, הוא אמר אני התעסקתי מעל שמונה עשרה שנה. קודם כל המילה "מעל" היא מילה בעייתית. מה הבעייתיות של מילה "מעל"? אז או בהנחה שהוא רוצה להגדיל את החשיבות שלו, אז שהוא אומר "אני מתעסק בזה כבר מעל שמונה עשרה שנה", בעצם מקטין את עצמו. המילה "מעל" משבשת לו את המנגנון. למה? מה החיסרון? מה החיסרון של המילה "מעל"? מה המשמעות של המילה "מעל"? ומה זה אומר בעצם?

ש: זה מה שאני חושב על זה לדוגמה, נגיד על העניין הזה, כאילו אתה בעניין כבר שמונה עשרה שנים אז מה אתה כאילו מכניס את ה"מעל" הזה. כאילו, אם היית אומר איזה משהו עגול "מעל", כאילו זה אמור להיות קצת פחות אמין, לדוגמה.

אליעד: לא, לא על הקטע של אמינות. אוקי, אמינות. אוקי, לא אבל אדרבא זה אמין. כי הוא אומר לך בדיוק שמונה עשרה, לא הוא אומר לך "מעל" שמונה עשרה.

ש: מהצד הזה, זה נראה נכון.

אליעד: לא אבל זה לא בקטע של אמינות. יש פה חיסרון אחר. קודם כל כשמישהו אומר "מעל שמונה עשרה שנה" מה הוא בעצם בא להגיד לך? "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב זה מעל שמונה עשרה שנה". אבל אמרת שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי "כבר שמונה עשרה שנה" אז המוח אומר "וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא", "אתה יודע מי אמר שאני חכם? אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה".

הבן אדם מאמין שהשמונה עשרה שנה זה כנראה, טוב, תראה, אם הוא משתמש בלומר ששמונה עשרה שנה הוא מתעסק בזה כדי להראות לנו כמה הוא חכם ומוכשר, כנראה שאם מישהו מתעסק במשהו שמונה עשרה שנה זה אומר שהוא חכם ומוכשר. אבל הוא אומר לך "לא, אני לא שמונה עשרה שנה אני מעל שמונה עשרה שנה", זאת אומרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב. אז אם שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, אז, אבל אתה אמרת רק שמונה עשרה.

המילה "מעל" היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה "מעל" שולחת את המוח של השומע להתחיל לבדוק בציציות "מה שמונה עשרה שנה לא מספיק?", "מה מעל שמונה עשרה שנה?". כאילו, ואם זה "כמה מעל, חודשיים? אה לא מספיק". המילה "מעל" בעצם מצמצמת היא מקטינה את "השמונה עשרה שנה". כשאתה אומר "מעל שמונה עשרה שנה" בעצם אמרת "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל". המוח מתחיל להתחיל.

ש: אני לא שמתי לב לזה, אז בתור הציבור.

אליעד: אז אני שמתי לב לזה. רגע אבל הבנתי, את אומרת לא שמתי לב לזה. עכשיו, למה אני אומר שזה כן משמעותי אם לא שמת לב לזה? אני אתן לך תשובה.

כי את לא שמת לב לזה או את לא שמת לב שאת שמת לב לזה כי זה חלק ממכלול. אוקי, אבל אם נגיד היו רושמים לך שני טקסטים אחד אומר "אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה" ואחד אומר "אני שמונה עשרה שנה עושה את זה", ואחד אומר "אני מעל שמונה עשרה שנה עושה את זה" והיו בודקים את החוויה שלך, היית רואה שבעצם ה"מעל" הוא בעצם ניסה לחזק את ה"שמונה עשרה", אז בעצם הוא החליש את ה"שמונה עשרה". היה פה כמות של מלל, של טקסט הפוקוס שלך לא היה על ה"מעל שמונה עשרה שנה" הפוקוס שלך היה בדברים אחרים. בכלל בהתחלת הוידאו ניסית להבין מה אנחנו רואים. אוקי?

אבל ברמה העקרונית אם נגיד היו מביאים לך שלושה משפטים "יש פה שמונה עשרה", "יש פה מעל שמונה עשרה", "יש פה כמעט שמונה עשרה", לא יודע מה. אתה אומר "אני טוב כי", זהו סגרנו את הנושא. "אני טוב מעל", "מעל" זה צריכים למדוד אותי, כמה מעל? מי אמר שמעל? אולי אתה פחות משמונה עשרה, אולי אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה.

ש: אז האם הוא עושה את זה בכוונה?

אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר לך, כשהוא אמר את המילה "מעל" הוא לא שאל, הוא לא בדק למה הוא אומר את המילה "מעל" ומה המשמעות שלה. את מבינה?

עכשיו המילה "מעל" מתחילה להכניס אותך לפרטים קטנים. אם הוא היה אומר "יש לי" אז היו מבינים את הרעיון, "מעל" הוא אמר מהתחלה. ואם אתה שבע עשרה שנה, עכשיו, "מעל שמונה עשרה", כאילו שמונה עשרה שנה זה מספיק, למה צריך להגיד לך מעל שמונה עשרה שנה. חוץ מזה, אוקי, למה שמונה עשרה? תגיד כעשרים שנה כמעט עשרים שנה, מה קשור שמונה עשרה? למה אתה נכנס להגיד שמונה עשרה? זה גם כן צמצום. ואם כבר אתה אומר שמונה עשרה אז למה מעל שמונה עשרה? תגיד תשע עשרה.

ש: אז הצמצום הוא ביחס למשהו מסוים, אבל ביחס לאמינות שיכול להיות שדווקא מהמקום שעכשיו הייתי יושב עליו "המקום של האמינות", דווקא מהמקום הזה הייתי נותן לו "וי", לדוגמה, מעניין מאוד.

אליעד: סבבה, אבל למה להגיד "מעל"? אני אומר אם הוא רצה להדגים אז בסדר שיגיד שמונה עשרה שנה. הוא אמר "מעל שמונה עשרה". זה כמו שילד אומרים לו "בן כמה אתה?", אז הוא אומר "בן תשע וחודשיים". בן תשע, בן תשע וחצי, מה בן תשעה וחודשיים?

ש: כן אבל אם היית אומר שמונה עשרה ושלושה חודשים זה היה נשמע קטנוני אפילו.

אליעד: תקשיב, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו מאה שקל, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו אלף שקל, מישהו שיש לו מיליון שקל. עכשיו, נניח שאתה לא יודע באמת מה זה עשיר ואומרים לך משפט "אני עשיר כי יש לי מאה", "אני עשיר כי יש לי אלף", "אני עשיר כי יש לי מיליון". נניח שאתה לא באמת יודע, אתה לא יודע אתה אומר "אולי הוא באמת עשיר". עכשיו, אבל אם אני אומר לך "אני עשיר כי יש לי יותר ממאה", רגע, מי אמר מאה? אולי צריך מאתיים, כי אתה בעצם אומר "המאה שלי לא מספיק טוב".

ש: כן, יש בזה משהו, יש בזה איזה דק.

אליעד: "המעל" אומר "הפחות לא טוב". זה כמו נגיד שאתה מוסיף יותר מדי סוכר או יותר מדי מתוק ואז זה מתחיל להגעיל, כאילו. "המעל" זה כאילו כמו אתה מנסה לקחת משהו ולהדביק אותו עוד יותר או לחזק את הסיבוב.

ש: כן, גם כשיש שיגידו לך נגיד שמונה עשרה, נגיד שלוש עשרה, שש עשרה וחודשיים כאילו משהו שם מציק לך. כן, מה אתה מתעסק בזה? יש לזה משמעות אדירה?

אליעד: כן בדיוק, שש עשרה, אתה רוצה להגיד? שבע עשרה. תבחר צד, מה שש - עשרה וחודשיים? מה, שש עשרה וחודשיים, ויומיים ושלוש שעות.

טוב זה היה דבר ראשון לגבי ה"מעל".

ש: יש בזה עוד בעיה עם השמונה עשרה שמה. שכשבן אדם שמתעסק במניפולציות ולגבי כל מיני טכניקות אחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את הדבר הזה זאת אומרת שהוא לא הצליח למכור יותר מדי.

אליעד: לא בהכרח, אולי הוא עושה עליך מניפולציה ומנסה לגרום לך לחשוב שלא הצליח לו, ובכלל הוא מנסה להשיג משהו אחר דרכך. כמוני לדוגמה. נכון? הבנת? אל תנסה לעשות עלי מניפולציה. עכשיו בא נתקדם. לא, תענה זה משנה, אל תעשה מניפולציות תענה. מה יש לך לענות?

ש: לא עזוב, לא משנה. מניפולציה? לא, אבל אתה עשית עכשיו אותו דבר, מה אתה אמרת? לא, תדייק במה שאתה אמרת הרי עשית אותו דבר מה שהוא אמר. הוא אמר "מעל"? אתה אומר כמוני למשל, נכון? זאת אומרת מה זה כמוני למשל? לא, אבל אתה לא מדייק, אתה אומר כמוני אבל אתה אומר שזה לא משהו קבוע.

אליעד: לא, אני דיברתי על היבט אחר. אתה ניסית לומר טענה שאם בן אדם אומר לך אני מאוד עשיר, בא תעשה איתי עסק, כנראה שהוא לא מספיק עשיר.

ש: לא, אני אומר שבן אדם שמתעסק במניפולציות הוא אומר שאחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את עצמו וכנראה שהוא לא כזה מומחה למניפולציות.

אליעד: למה?

ש: כי אם הוא היה כזה מומחה הוא היה עושה מניפולציות אחרי שנה והוא היה מסודר.

אליעד: למה? אולי לא? אולי יש דברים שאתה לא יודע, אולי יש סיבות שאולי הוא יכול והוא לא רוצה. אבל למה מי אמר שזה נכון?

ש: יכול להיות. אבל הנה מהצד שלי זה כמו הוותק הוא לרועץ. כי מדובר פה במניפולציות מדובר פה על קשר...

אליעד: אולי הוא לא רוצה לעשות מניפולציות ולהתעשר. אולי יש לו מטרה רק לעזור לך. למה אתה ישר חושב שהוא רוצה את הכסף שלך?

ש: אני מקשיב למה שהוא אומר.

אליעד: הוא אומר לך אני כבר שמונה עשרה שנה מתעסק במניפולציות כדי שתשתכנע שהוא איש מקצוע לא בשביל שהוא רוצה את הכסף שלך. יכול להיות שזה בחינם, בסדר?

ש: לא אני לא אומר על הכסף שלי שום דבר. אני אומר ברגע שהוא יתעשר.

אליעד: אתה אמרת "אז למה הוא צריך למכור את עצמו אחרי שמונה עשרה שנה".

ש: לא, למה הוא עדיין לא הצליח למכור את עצמו אז למה הוא ממשיך.

אליעד: אולי הוא הצליח. למה לא? הוא הצליח. כי הוא רוצה עוד, מה זה למה הוא ממשיך? כי הוא רוצה לעזור לך.

לא, אתה מנסה לומר שהנתינה שלו מעידה על כישלון ואם הוא כל כך מוכשר למה הוא לא הצליח יותר מוקדם? וזה לא האמת.

ש: אין את המניפולציה שלך פה, אני חושב שזה מניפולציה. לא, ראיתי שאתה עונה לו תשובה משהו אחר גם כן.

אליעד: אתה עוד יותר מניפולטיבי. כי אתה לא רואה מניפולציה שאני עושה עליו ואני בהתחלה אמרתי לו שזה מדובר עלי. זה לא מניפולציה, איך שהוא אמר את זה אמרתי לו תקשיב זה לא נכון, מה איתי? אני אמרתי לו, זה לא מניפולציה. מה שמת לב לזה? אמרתי לו את המילה "כמוני".

ש: שמת לב לזה? כנראה הוא לא שם לב לזה.

אליעד: הוא שם לב הוא חזר ואולי הוא לא הבין, אבל אמרתי לו שמדובר גם עלי. בסדר? אני אומר לו בפנים.

אוקי, עכשיו בואו נדבר על דבר נוסף, דבר נוסף זה כמו שתגיד "אם אלוהים יש לו הכל אז למה הוא ברא אותי?" אז מה זה אומר שאין לו אבל בכל זאת יש לו.

עכשיו, דבר נוסף הוא דיבר על החברות, הוא אמר בשנת X חברות מסוימות הזמינו אותי. עכשיו, זה גם כן חיסרון יש פה כמה חסרונות. חיסרון מסויים שהוא אמר את השנה. למה אתה אומר את השנה? אז הוא יגיד חברות מסוימות בפאת שאנחנו בשנת 2012, למה בשנת 2012 אתה צריך להגיד מה קרה ב 2011. אז מה קרה ב 2012?

ש: אולי היה כזה טוב והוא היה זקוק לה.

אליעד: אני לא יודע, אתה עכשיו נמצא בשנת 2012 ואתה מספר לי מה היה בשנת 2011 אז מה ההיגיון בזה? אתה מספר לי "בשנת 2011 אל תשאל מה עשיתי", "מה הצלחתי באולימפיאדה" מה עכשיו? החיסרון הראשון זה לציין את השנה כי השנה פה גמורה, אתה מדבר על משהו שכבר היה.

ש: יש עודף מידע פה וזה דופק אותו?

אליעד: אם היה לו יותר שכל הוא לא היה אומר בשנת 2011 הזמינו אותי. כי יש פה שני חסרונות קודם כל זה מה קרה מאז ומה קרה מאז? ומאז לא רצו לעבוד איתך? דבר נוסף מה קרה לפני 2011? אמרת שאתה כבר שמונה עשרה שנה מתעסק בזה, מה את חברת "אינטל" הקימו בשנת 2011? רק אז הם הסכימו לפנות אליך? מה קרה בשנת 2000? אתה כבר שמונה עשרה שנה אתה מתעסק בזה.

מה שהוא היה צריך להגיד "בין לקוחותי 1 2 3" מה אתה צריך להתחיל לי בשנת 2011.

ש: כן, אבל אז אתה אומר בין לקוחותי, לך תדע אולי זה עשרים שנה בערך.

אליעד: מה את אומרת?

ש: אני אומרת על החלק האחרון, זה נדיר בזה שהוא אמר.

אליעד: לא, לא נכון. גם בהתחלה הוא אמר בשנת 2011 הזמינו אותי חברת "זה וזה".

ש: הוא יכול להגיד גם כן, שאוקי אז מיציתי את זה.

אליעד: לא אומרים כזה דבר. אתה מצמצם את עצמך. אם הוא היה אומר "כל שנה מזמינים אותי" סבבה, הוא אמר בשנת 2011 מה זה בעצם אומר? מה עם השנה הזאת? אם הוא היה עכשיו אומר בשנת 2012 אז אומרים "טוב רגע, למה הוא אמר בשנת 2012?" כי רק ב2012 או כי הוא רצה לחזק שזה השנה? פה אתה מפרט מה שאתה רוצה, אבל כמי שנמצא ב2012 ומדבר עכשיו על 2011 זה חיסרון.

ש: כן, אבל אז יכול להיות גם בן אדם יכול להגיד "גם הוא צמצם, אולי הוא מסתיר פה משהו". למה הוא לא צמצם? סליחה.

אליעד: אה כי אתה רוצה גם בוידאו שהוא יתן לך את הטלפונים של הזה, לספר לך כמה דיבר איתם באיזה שעה? בסדר, זה הם מבינים שהוא מוגבל ברמות הזמן והוא לא יכול לפרט לך יותר מדי. בסדר? הוא גם לא יזכיר את כולם.

לא, אבל בעיקרון אם הוא היה על שנת 2012, הוא אומר השנה שנת 2012 הזמינו אותי "זה וזה וזה", אתה אומר רגע, למה הוא אומר 2012? כי רק ב2012 הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לי שזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה.

למרות שגם זה החיסרון כי הוא לא היה צריך להגיד 2012 ואם הוא היה אומר 2012 הוא היה צריך להגיד את זה אחרת. לא להגיד את המספר 2012 הוא היה צריך להגיד "השנה גם השנה" אבל לא להגיד 2012 לא לתחום את זה במספר בלוח שנה, בפרט שאמרת לי לפני שניה שאתה שמונה עשרה שנה מתעסק בזה.

ש: למה אתה אומר לא להגיד המספר ולא השנה?

אליעד: לא, אני אומר להגיד "השנה" ולא המספר. כי אם אתה תשמע את זה ב 2013, "השנה" אתה צריך להגיד לי משפט נכון לכל מי שישמע אותו מתישהו. אולי כי אם מישהו ישמע את זה עכשיו והוא חושב שאולי צילמת את זה ב 2010 אז הוא אומר רגע זה מ 2010, אולי גם ב 2010 הזמינו אותו. אבל כשאתה ב2012 אומר מה קרה ב 2011, קודם כל אל תגיד מספר בלוח שנה, למה אתה אומר מספרים? אם הוא היה אומר התחלתי לעבוד ב 2010 וכבר ב 2011 הזמינו אותי. סבבה, אז אתה אומר "אתה עובד כבר שמונה עשרה שנה, אז למה רק ב 2011 הזמינו אותך?". עכשיו דבר נוסף, אז קודם כל זה גם הצמצום של השנה שזה בעצם לא מדבר על השנה הנוכחית ואז אתה אומר "מה קרה מאז?". ודבר שני יש פה "מה קרה עד אז?" אחרת למה אמרתם לי דווקא 2011. עכשיו, ודבר נוסף, הוא יודע למה הוא אמר את זה, כי הוא יגיד כי אחרים שאומרים את זה מדברים על מה שקרה לפני עשרים שנה, והוא אומר אבל שאני אומר לכם את זה אני אומר לכם על משהו שקרה לפני שנה, אבל מי ששומע את זה לא יודע את זה ולכן אתה לא צריך להגיד לו 2011.

ש: לא הבנתי את זה.

אליעד: אם אני אשאל אותו "אז למה אמרת 2011?" הוא יגיד לי "אתה לא מבין?", הוא יגיד לי "אני יודע איך הקולגות שלי מרמים". הם אומרים, כמו שאתה נכנס לאיזה אתר והם אומרים בין לקוחותינו ויש שם רשימה כמעט של כל המדינה. אז אתה אומר "רגע, אז איך יכול להיות הם עובדים עם כולם?". נגיד אני נכנס לאיזה אתר, בין לקוחותינו משטרת ישראל, משרד ראש הממשלה, כולם. עכשיו, אתה נכנס לאתר של המתחרה הוא אומר גם. כאילו, מה אתה אומר באותה שנה הזמינו את אותם שירותים לכל הספקים? לא יכול להיות. אלא מה שלפני עשר שנים הוא עשה איזה פרוייקט למישהו שהיה קשור לחברת "זה וזה" ואז הוא כתב ואמרו "משטרת ישראל".

עכשיו הוא יגיד לך "אתה יודע למה רשמתי 2011?" כדי שלא תחשוב שמתישהו מישהו בספרי ההיסטוריה מישהו התקשר אלי להופיע להם, "לא זה בשנת 2011 לכן אמרתי 2011", זה מה שהוא יגיד. אבל מה הפספוס, כי הוא לא מנסה למכור את עצמו לקולגות שלו הוא מנסה למכור את עצמו ללקוחות שאין להם מושג איך עובדים עליהם ולכן הלקוחות מספיק טוב שתגיד להם "זה הלקוחות והם הזמינו אותי או מזמינים אותי". למה אתה צריך להגיד בבושה 2011?הלקוחות לא יודעים את המניפולציה וזה גם לא יעזור שתגיד 2011 אם הם מספיק מתוחכמים אז גם שתגיד 2011 הם יתחילו לבדוק "רגע, אז למה 2011?". עכשיו, חיסרון נוסף הוא אמר בטקסט "חלקן יותר מפעם אחת". זה גם כן חיסרון. למה אתה בכלל צריך לציין את זה, אתה אומר יש לי לקוחות שהם "1,2,3", לא, יש כאלו שהם יותר מפעם אחת הזמינו אותי.

ש: הוא רוצה להדגיש את זה שכאילו המצב שלו טוב.

אליעד: זה לא רציני. אם בן אדם יגיד לך "זכיתי בלוטו יותר מפעם אחת", וואלה? באמת, כי זה תהליך אקראי ואם תהליך אקראי קרה לך יותר מפעם אחת כנראה שיש אצלך מזל מיוחד. אבל זה תהליך סיבתי. אבל זה לא שסגרו את חברת "זה וזה" או שהם הפסיקו לעשות כנסי מכירות בשנת 2012, נכון? הרי הם עשו כמה כנסים ב 2011, נכון? אז למה יותר מפעם אחת? הרי ההיגיון אומר שאם הלקוח מרוצה הוא אמור להזמין אותך עוד פעם ועוד פעם, מה זה "חלקם יותר מפעם אחת"? למה אתה אמור בכלל להכניס לראש של השומע את המחשבה " רגע רגע, איזה חלק יותר מפעם אחת? אולי שתיים, אולי הזמינו אותו רק פעמיים, אולי מישהו אחד הזמין אותו פעם וחצי, מישהו הזמין אותו פעמיים הוא אומר לך מה קרה יותר מפעם אחת, מה עם כל השאר? אולי כל השאר הזמינו אותו רק פעם אחת ולא רצו יותר להזמין אותו".

שאתה מכניס למוח " חלקם יותר מפעם אחת" מה הוא בעצם בא להגיד? "אני כל כך טוב שהזמינו אותי יותר מפעם אחת", אבל אמרת את המילה "חלקם", אז מה אתה מיד בא להגיד "רגע אז מה עם השאר למה הם לא הזמינו אותו, אולי כיוון שהוא לא טוב". למה לפתוח את זה? היית אומר "בין לקוחותי 1,2,3 אני עובד איתם, הם מזמינים אותי על בסיס קבוע כשהם רוצים". המילה "כשהם רוצים" לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. אתה יכול להגיד "יותר מפעם אחת" למה אתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" כי בעצם אתה אומר חלקם לא, חלקם אולי, לא יודע מה ביקשו, ביקשו להחזיר את הכסף. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם מנסה לומר "הם מאוד מרוצים ממני, תראה כמה אני חזק". ואתה מאוד חלש כי אם רק חלקם מה זה אומר על השאר?

אני לדוגמה אומר שחלק מהאנשים שבאים אלי באים פעם אחת. למה? כי פשוט פתרתי להם את הבעיה. אבל זה נושא אחר. אבל זה נושא אחר. יש כאלה שאתה פשוט הולך לפסיכולוג, למה אתה הולך לפסיכולוג שלוש שנים? לא כי אתה מאוהב בו, פשוט הוא לא מצליח לעזור לך. זה כל הסיפור.

עכשיו בואו נמשיך קדימה. ואז הוא סיפר כמה הוא חכם ומוכשר, וכו'. ואז הוא אומר "האם אתם גם יכולים? איך את ואתה יכולים גם כן" ואז הוא אומר "בוודאי שכן". אז מה החיסרון בנושא הזה? החיסרון בכלל ב"האם אתם גם יכולים, את אתה יכולים גם, בוודאי שכן".

ברור זה הדבר הבסיסי למתחילים. לא אומרים "האם אתה יכול? בוודאי שכן" כי אם "בוודאי שכן" למה אתה שואל האם אני יכול? תגיד "אני אסביר לך איך אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול".

ש: אני חושב על ההיפוכים אבל אני הייתי עושה לך ככה, אוקי, בסדר אני אנסה להבין את זה.

אליעד: קודם כל תבין את זה אחר כך את ההיפוכים, אחר כך נעשה הרצאה נסביר את מה שדברנו עליו.

אוקי, הוא בסוף אמר משהו שהוא לא הבין אותו כל כך. הוא אמר בסוף על הקטע של תעשה מניפולציה שהיא נכונה שיש לך. אתה נותן לבן אשליה של בחירה ובכל מקרה מהצדדים הוא שומע את מה שרצית.

עכשיו, זה הוא הסביר משהו לא נכון אחר כך נסביר מה זה. אבל בכל מקרה הוא היה צריך לעשות את זה פה, כשאתה אומר "האם אתם יכולים או לא" ואז אתה אומר "בוודאי" אתה השארת אותו בספק. מה המניפולציה עושה? המניפולציה אומרת "איך אתה יכול, בוא אני אסביר לך איך אתה יכול" ואז הספק עבר "מהאם אתה יכול לאיך אתה יכול". יש שתי דרכים "בוא אני אגיד לך האם את אתה יכולים להיות מוכשרים כמוני" ואז אתה אומר "רגע רגע, אולי אני לא יכול?", "מה מזאת אומרת. אתה יכול בוודאי שכן". עכשיו, מה זה בוודאי שכן? למה שאני אאמין לך, אולי לא? מה אנחנו לא יודעים שאתה בא למכור לנו, ואם לא, היית אומר לי שלא? ברור שהיית אומר לי שכן כי אתה רוצה להביא אותי לסדנא אז מה אתה אומר לי?

ברגע שהוא אמר לי "האם" הוא בעצם דחף לך למוח לחוות את האפשרות "שאין אפשרות". כשהוא אומר לך "האם אתה יכול" במוח רק לך "אולי אני לא יכול". ואז כשהוא אומר "בוודאי" זה כבר יותר חלש מאשר אם הוא היה עושה מניפולציה אחרת ואומר אני אסביר לך.

ש: אבל איך אתה יכול להסביר מה שאתה עושה עכשיו, מה שאתה עושה זה גם מניפולציה.

אליעד: רגע תן לי לסיים את המשפט. הוא היה יכול להגיד "איך אתה יכול" אז "איך אתה יכול" פרושו "בוודאי אתה יכול", עכשיו אני אסביר לך איך אתה יכול, לדוגמה, או כמה מהר אתה יכול, לא משנה. המילה "אתה יכול" לא היה צריך להטיל בה ספק.

ש: אם "אתה יכול" מקפיץ לך, נכון את זה "שלמה אתה לא יכול?" אבל זה גם מקפיץ לך "שכן אתה כן יכול".

אליעד: כן אבל מה הוא מנסה לומר? אם זה היה בן אדם שאומר אני לא יכול הוא אומר לו "רגע למה אתה אומר שאתה לא יכול אולי אתה יכול, אתה יודע? בוודאי שאתה יכול", כי במקום להגיד למישהו שאתה לא, מישהו אומר "אני לא יכול במקום" להגיד לו "לא נכון אתה יכול" אז הוא אומר תראה לו לא מיד מקפיצים אותו "מאתה לא יכול לאתה יכול" מקפיצים אותו "מאתה לא יכול, רגע אולי אתה יכול? אתה יכול". הוא התחיל מ"לא יכול" ממחויב שלא, לאולי מחויב שלא, למחויב שכן. אבל הוא מנסה להביא אותך למצב שכן, אז למה להתחיל "מאולי לא"? תתחיל "מכן", הבנת? מי רוצה להסביר לו? שיסביר לו. זה לא מסובך.

אני אסביר עוד פעם. השאלה מאיפה נקודת המוצא של הבן, לאיפה אתה רוצה להביא אותו. אם אתה רוצה לעורר בו ספק להגיד לו "האם אתה יכול" אם הוא בטוח שהוא לא יכול ותגיד לו "מה זאת אומרת שאתה לא יכול, אתה יכול", אתה מעביר אותו מקיצון לקיצון זה בעיה. אבל אם הוא מתחיל מנוקדת הנחה "שלא יודע אם אני יכול" ואתה רוצה להביא אותו "לאתה יכול" אל תחזק לו את "האולי אתה לא יכול".

"האם" זה שם אותו בתוך פוזיציה של ספק, אל תשים אותו בפוזיציה.

ש: "האם" זה או יכול או שזה לא יכול. יש "אתה יכול" ועוד כמה באוויר.

אליעד: יפה, כמה שהוא אומר לך, הוא אומר לך בוודאי שאתם יכולים. זה משפט די מטופש, למה זה משפט די מטופש? כי אין מאחוריו שום נימוק. אם אתה אומר תגיד לי האם, כמו לדוגמה, האם אני קיים? מזאת אומרת בוודאי שאתה קיים. עכשיו למה זה משפט שלא אומר כלום? כי אם באמת יש שאלה האם אני קיים אז המשפט מוודא שאתה קיים לא אומר כלום. אם אתה אומר לבן אדם "האם משהו נכון" אתה אומר לו "ברור שזה נכון" אם ברור למה שאלת? זאת אומרת אם באמת יש ספק, על הבוודאי הזה הוא לא אמר אחר כך כלום לצורך העניין, זאת אומרת הוא אומר בוודאי שזה נכון, או משהו כזה. עכשיו, נגיד אם כן, הוא הביא איזה טענה אחר כך. אבל תסתכלו, כמה שיהיה חזק "הבוודאי", למה הוא אמר בוודאי? הוא מנסה להגיד לך אתה יכול. אבל כמה שלא יהיה חזק "הבוודאי" שלו הוא היה יכול לעשות את זה יותר חזק אם הוא לא היה שואל מלכתחילה "האם אתה יכול". הוא היה יכול להגיד "עכשיו אני אסביר לך איך אתה יכול, עכשיו אני אראה לך שאתה יכול, או עכשיו אני אגרום לך לראות שאתה יכול, או עכשיו אני אראה לך את היכולת שלך". ולא להתחיל להגיד "האם אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול" למה לשאול "האם אתה יכול".

תגיד למישהו "אני אראה לך שאתה יכול" תן לו הוכחה אז הוא יאמין שהוא יכול, כי גם אז זה לא אומר שהוא יכול אולי הוא יכול חלק אבל אז זה הרבה יותר חזק מאשר שאתה מכניס לו לראש "האם אתה יכול".

ש: זה כמו שמישהו שאומר איך אני מגיע לבחירה החופשית, סתם לדוגמה, כבר יש הנחה שיש בחירה חופשית ועל זה אני שואל שאלות ומסתכל. זה משהו שמלמד אותי על השאלות שלי גם.

אליעד: אתה בעקרון המטרה שלך לשיחה הזאת זה להבין איך עובד המוח, אוקי? זה הרעיון.

ש: השאלה לא קיימת ממילא אצל הלקוחות?

אליעד: קיימת. אבל מה אתה מנסה לחזק את השאלה או לחזק את התשובה? מה המטרה שלו? הוא לא רוצה להזדהות. להזדהות תישארו בבית, תסתכלו רק "ביוטיוב", כי הוא רוצה לגרום להם לבוא, לגרום להם לבוא לא מטיל ספק. אל תטיל ספק אתה מנסה לקחת דבר יחסי להפוך אותו למוחלט, אל תטיל ספק.

ש: אז אם אני רוצה בעצם, שמישהו שאומר שהוא לא היה יכול לעשות משהו ואני רוצה שהוא כן יתחיל להאמין שהוא אולי יכול לעשות.

אליעד: שמה זה שונה, כי שמה מ"אני לא יכול" אם תגידי לו "אתה יכול", אבל אחרים עם "אולי אתה יכול".

אוקי, אתה לא יכול? אולי אתה יכול, בא תבדוק, אתה רואה שאתה יכול. אבל אם את רוצה שמישהו ירצה משהו. נגיד שאת רוצה לצאת עם מישהו לאיפשהו את לא שואלת אותו אתה רוצה לצאת איתי, לאיפה אתה רוצה שנצא. הבנת את ההבדל?

אם את רוצה לצאת עם מישהו לאנשהו או את רוצה שמישהו יקפוץ אלייך. לא "האם" אתה רוצה לקפוץ אלי, מתי אתה רוצה לקפוץ אלי או מתי תקפוץ אלי. אם היא רוצה שיקפוץ אליה, גם זה לא נכון, "רגע רגע למה שאני בכלל אקפוץ אלייך" אבל הוא טיפוס עוין בכל מקרה. מבינה? אבל גם פה מישהו אומר "רגע, מי אמר?". לא, אבל פה יש עוד איזה משהו לחיזוק.

בואי תראי את המניפולציה, תראי, מה נגיד נאמר פה, נגיד שהוא היה יכול להגיד, דוגמה, פה הוא מרגיש סוג של חיזוק. נגיד לדוגמה שאת רוצה שמישהו יקפוץ אלייך את אומרת לו "הכנתי משהו לאכול, מתי תקפוץ אלי? תום" אז כאילו ההוכחה שאתה צריך לקפוץ אלי זה שהכנתי משהו לאכול ועכשיו רק השאלה מתי תקפוץ, לא "האם אתה רוצה לקפוץ תראה הכנתי משהו לאכול". אלא "מתי תקפוץ הכנתי משהו לאכול". בכל מקרה, בפשטות כשאתה אומר "האם אתה מעורר אצל השומע אצל הספק" זה המסר. עכשיו את אומרת למישהו האם "ככה או ככה".

ש: לא, כאילו כי אם אני רוצה שמישהו יבוא אלי, סתם לדוגמה, אני לא אומרת הכנתי משהו. "אתה בא או לא".

אליעד: "או לא", למה "או לא"? שואלים "מתי". את רוצה שהוא יבוא? לא שואלים "אתה בא?". יש אופציה שהוא לא יבוא?

ש: תמיד יש אופציה.

אליעד: לא, את מוכנה לקבל את האופציה שהוא לא יבוא?

ש: לא.

אליעד: יפה, אז את לא אומרת לו "אתה בא?", למה יש אופציה שהוא יגיד לך לא? אין אופציה, את מבינה?

שאת את אומרת לו "אתה בא?" את בעצם משמיעה לו "אני לא בטוחה שהוא יבוא".

ש: אבל אני רוצה להגיד משהו לגבי זה, אפשר? כי יש פה איזה משהו יש פה שני דברים שפועלים בו זמנית. כי מצד אחד נכון, אתה אומר לו אם אתה אומר לו "מתי אתה בא?" אז כאילו יכול להיות שהוא יאמר "אה, כן אני צריך לבוא" וזה הופך "למוחלט" ומצד שני הוא יכול לחוות "צמצום" מזה ודווקא להתרחק מזה.

אליעד: אתה צודק, נכון. ולכן אמרתי שאפשר לעשות מניפולציה. הוא אומר, מה הוא אומר? שאם אתה תגיד למישהו פתאום "אתה בא?" ושואל אותו מתי אתה בא, הוא יגיד "רגע רגע, למה את חושבת שצריך לקפוץ אלייך אולי את תקפצי אלי", נגיד, אז מה עושים במניפולציה? אומרים, מביאים נימוק ללמה אתה צריך לבוא וזה, אומרים הכנתי משהו, סתם דוגמה נגיד, "מתי אתה בא?" אז כאילו ערבבת משהו עם משהו. ולא האם אתה בא יש תירוץ אלא יש תירוץ שהוא יבוא.

אבל הוא אמר נכון, שלפעמים אני אומר למישהו "מה אתה רוצה לאכול?". מי אמר שאני רוצה לאכול, עכשיו לא רוצה לאכול על הפרנציפ. יש גם את זה צריך לשים לב. אבל פה זה שונה כי אתה מנסה לשכנע את הלקוחות. פה זה שונה. אתה מנסה לשכנע את הלקוחות? אל תדחוף להם לראש את האופציה שהם לא יכולים. כי אתה מנסה להגיד להם שהם יכולים.

ש: אולי הוא רוצה להעצים את עצמו, ולגרום לאנשים לבוא גם כן.

אליעד: דרך מה?

ש: דרך שהוא בדק וחקרו ואז של ללמוד מזה אני לא יודעת.

אליעד: כן אבל הוא ניסה להקטין את עצמו הוא ניסה להגיד אתם יכולים כמוני. לא, בהתחלה הוא ניסה להגדיל את עצמו אבל אחר כך הוא ניסה להגיד "האם אתה יכול? גם אתה יכול".

ש: אולי הוא לא מאמין שלא כל אחד יכול גם בעולם הזה.

אליעד: זה שהוא חושב שלא כל אחד יכול, גם את זה אנחנו יודעים. כי אחרת הוא לא היה עובד יותר במקצוע שלו אלא אם כן הוא היה במקצוע לא תחרותי.

ולמה חשוב לי להוסיף את זה? כי אני חושב שכל אחד יכול ואני לא במקצוע תחרותי לכן אני יכול ללמד. יש מקום להרבה אלוהים אז אפשר שיהיה כמה זה לא מוגבל. זה היה חשוב לי להוסיף את זה. במקום תחרותי אף אחד אף פעם לא יגלה לך לעולם את הכל. במקומות לא תחרותיים אני אלמד אותך הכל כי זה לא בא על חשבון אף אחד.

רגע תן לה שניה, מה את אומרת?

ש: כי אני חושבת למה הוא בעצמו לא ידע להגיד את זה, את מה שאתה אמרת, את "הבוודאי", "שהאם אתה יכול".

אליעד: למה? כי זה מבנה ילדותי של טקסט זה הסיבה המרכזית. "אם אני יכול? כן אתה יכול. מי אמר שאני יכול? אני אראה לך שאתה יכול". אין בזה תחכום. מישהו שלומד ממני את הדברים האלו הוא לא אומר "האם אתה יכול" מה אתה לא יודע שאתה אומר "האם אתה יכול" אתה גם אומר לו שהוא לא יכול.

עכשיו, מתי הוא כן היה צריך להגיד "האם אתה יכול"? מתי כן היה מקום לשימוש "בהאם אתה יכול"? אם הוא היה נגיד נוטה למפגש או משהו, אנשים אומרים לו "אין לי כוח אני לא יכול, אני לא יכול". אז הוא אומר לו "רגע האם אתה יכול? אני אראה לך שאתה יכול". שמה אולי "ההאם אתה יכול" זה כדי להכיל את ההתנגדות של "אני לא יכול". אם אתה יודע שהוא חושב שהוא לא יכול אז תגיד לו "האם אתה יכול" כדי להכיל את ההתנגדות של "ההוא לא יכול" וגם אז אתה לא צריך לדחוף לו את "הבוודאי שכן". למה בוודאי שכן? תגיד לו "האם אתה יכול? בוא אני אראה לך איך" אבל למה אתה אומר בוודאי שכן? כי אם בוודאי שכן אז למה שאלת האם אני יכול?

ש: נכון, זה מוציא אותך שקרן בנוסף.

אליעד: "הבוודאי" הוא ההפך של "האם". אז מה אתה מנסה להגיד לי בוודאי שכן או האם? עכשיו להתחיל לשים לב למילים, לזה.

כמו לדוגמה ראש הממשלה נגיד, בא נגיד ששואלים אותו איך להיות ראש הממשלה, נגיד סתם, נגיד ראש הממשלה נתניהו אתה שומע אותו הרבה פעמים שהוא אומר את המילה "לדעתי", הוא אומר "להבנתי", הוא אומר "לתפיסתנו" אתה רואה שהוא לא מאמין במה שהוא אומר. נגיד הוא אומר "אנחנו אומרים שלאירן אסור שיהיה נשק גרעיני", מה זה אנחנו אומרים? למה מישהו יכול להגיד אחרת? מה זה אנחנו אומרים. אסור, לא, ברגע נגיד שמישהו אומר לך טענה ואתה רוצה לשלול אותה אף פעם אל תדבר באופן סובייקטיבי. אף פעם אל תגיד "אני אומר ש..." או "אנחנו אומרים ש...", או "בתפיסתנו".

הוא אומר, נגיד שנשיא ארה"ב אומר "אנחנו אומרים שלא צריך ללחוץ על האיראנים". אסור למתנגד להגיד "אנחנו אומרים שצריך ללחוץ על האיראנים". לא אנחנו, המלה "אנחנו" למחוק. "צריך ללחוץ על האיראנים, אסור שלאיראנים יהיה נשק גרעיני". גם להגיד את המילה "אסור", אפילו להגיד "אסור שיהיה להם נשק גרעיני" גם זה חלש.

מה זה "אסור"? למה אפשר להגיד שמותר? "לא יהיה להם נשק גרעיני". מה זה אסור מי אמר שאסור? אסור, אני אעשה ההפוך. "לא לא, זה לא אסור ומותר, לא יהיה להם" או "אנחנו נגרום לכך שלא יהיה להם". זה לא "אסור" כי "אסור" אתה צריך להאמין שאתה צריך לעשות משהו כדי לכפות את "האסור". הוא אומר לך אסור לעשות משהו ועכשיו אני צריך לעמוד באיסור. ולכן צריך להפציץ אותו כדי שלא יהיה לו נשק גרעיני. אז במקום להגיד אסור שיהיה לו תגיד "צריך למנוע ממנו" כי הרי "האסור" מנסה לגרום לך לחשוב שצריך לעשות משהו. אז תגיד "אתה צריך" למה אתה נתקע לי "באסור". הרי מה אתה רוצה למה אתה אומר אסור? כדי לגרום לו לעשות פעולה. אז תגיד לו מה הפעולה שהוא צריך לעשות במקום להגיד לו את "האסור". אל תטיל ספק, למה? כי הוא בעצמו לא בטוח שמה שהוא אומר זה נכון.

ש: אבל מה היתרון בלהגיד שאסור?

אליעד: כי הוא יגיד אם יהיה מעניין מה שתגיד לי מה לעשות אז תמיד אתה לוקח צעד אחד אחורה או כדי לשכנע אותו למה הוא צריך לפעול. אבל אז אתה מטיל ספק.

מה שאני בא להגיד בכל המערכות הדיפלומטיות, אם תשימו לב בטיעונים, כשמישהו טוען טיעון ואומר "לדעתי" זה אומר שהוא לא מאמין לעצמו, זה אומר שיש לו ספקות ולכן הוא נכשל, לכן הוא לא מצליח לשכנע. המילה "לדעתי" היא אומרת לו שניהם והוא לא חייב להסכים איתי. כשאתה אומר למישהו "לדעתי" או "אני רוצה", או "אני חושב" אתה בעצם אומר לו "תקשיב, זכותך לחשוב אחרת". יש "זאת האמת" ויש "אני חושב וזה".

ש: נו אז מה המסקנות?

אליעד: כי אתה רוצה לשכנע אותו. אם את רבה עם מישהו שהוא חשוב לך אף פעם אל תגידי לו "לא טוב", תגידי לו "אני חושבת שזה לא טוב". את מבינה? כי תשאירי את זה בסובייקטיבי. נגיד את רבה עם מישהו ואת רוצה להשתיק אותו אז כל פעם שהוא אומר "אני חושב ש..." תגידי את ההפך בלי "אני חושבת ש...". הוא אומר אני רואה שיש שולחן אל תגידי אני לא רואה שיש שולחן, תגידי לו אין שולחן. הבנו?

אוקי, עכשיו בא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס בסיפור של המוח.

מי רצה לשאול שאלה?

ש: אתה באמת יכול לגרום לבן אדם לעשות משהו שהוא לא מתכוון לעשות?

אליעד: תשובה?

ש: כן.

אליעד: ענית את התשובה לבד, אמרת כן, אבל אמרת כן לשאלה ששאלתי אותך נתת את התשובה.

אני אענה לך תלוי מאיזה זווית מסתכלים על זה מהיבט מסוים אפשר לגרום לכל אחד לעשות כל דבר בצורה מוחלטת, היבט מסוים.

מהיבט שני אי אפשר להכריח מישהו לעשות משהו, יש לו בחירה חופשית אבל אפשר להגדיל את הסיכוי לכך שהוא יעשה את הדבר.

זאת אומרת, אם אתה נגיד תדבר איתי בכמה מניפולציות שתרצה אתה לא יכול לשכנע אותי. כי אני רואה את המניפולציה בזמן אמת מגיעה ואני יכול לקבל אותה או להזיז אותה הצידה. אבל בן אדם רגיל.

ש: ואם נגיד זה היה נגד רצונו היית יכול?

אליעד: בעיקרון כן, לפי מה שאתה שואל התשובה היא שכן.

ש: מה זה ההיבט המסוים הזה?

אליעד: הכוונה היא שאתה אלוהים והכל אחד, ושפה וששם. אתה יכול אם באמת תרצה במאה אחוז אתה תגרום "לפה שיהיה פיל". אתה יכול הכל, אז מה רק לגרום למישהו לעשות משהו אתה יכול הכל.

ש: אז אתה אומר לעצמך, אתה רק צריך להיות אלוהים שלי זה הכל.

אליעד: אתה רק צריך להשתמש בכוח שלך אתה לא צריך להיות אלוהים. יש לך כוח רק תן מכה חזקה.

אבל הוא שאל באופן יחסי. באופן יחסי כן אתה יכול לגרום לבן אדם לעשות כל מה שאתה רוצה שהוא יעשה אפילו הכל. בסדר? הכל.

אוקי, בואו נמשיך, אחר כך מה הוא התחיל להגיד? מה הוא אמר מה הוא זוכר?

ש: המוח לא תופס את המילים "לא" ולא את המילה "אל" ואחרי זה הוא אומר שצריך להשתמש באיזה משהו מושכל בשביל שכן יהיה אפשר להשתמש בזה.

אליעד: אבל המשפט שהוא אומר "המוח לא מעבד את המילים לא ואל" הוא עצמו סותר את עצמו.

ש: מי אמר שהמוח לא מקבל את זה?

אליעד: הוא אמר, את לא שמעת? יש הוכחות אני אוכיח לך שהמוח שלך. אוקי, שניה קודם כל המשפט עצמו "המוח לא מעבד את המילים לא ואל" הוא משפט שסותר את עצמו.

אם המוח שלי לא תופס את המילה למה אתה אומר המוח לא מעבד? תגיד לי המוח מעבד רק מילים חיוביות. הוא יכל להגיד המוח מעבד רק מילים חיוביות. או רק מילים של "כן ותעשה". אבל הוא לא אמר את זה, הוא אמר המוח לא תופס מילים שהן "לא". אבל עובדה שאתה ניסית להעביר לי מסר באמצעות השימוש של המילה "לא" ואתה עוד רצית שאני אבין אותך באמצעות מה שאמרת שאי אפשר להבין אותך. אתה אמרת שהמילה "לא" היא לא נתפסת או משהו מעין זה, אל תעביר מסרים עם המילה "לא" שאתה רוצה שיקבלו אותם. תחשוב, בסוף זה לא אפקטיבי. אז למה אתה אומר לי המוח לא מעבד את המילים "לא ועל"? תעביר אותו בצורה אפקטיבית, תגיד המוח מעבד מילים של "כן" ואת הזה.

ש: זה אומר שהוא לא עומד במילה שלו בעצם.

אליעד: לא שלא עומד, זה אומר שאתה לא מאמין למה שאתה אומר זה לא שלא הבנת את מה שאמרת.

עכשיו, בואו אני אתן לכם את ההוכחה שהוא נתן לכך שהמוח לא מעבד את המילים "לא ואל". עכשיו, בואו נראה את המניפולציות שנעשו פה. מה ההוכחה?

אל תסתכלי עלי, אל תסתכל עלי, יש פה מישהו שלא ראה את העט?

יפה, מה זה הוכחה? סליחה, אני אמרתי לך לא להסתכל על העט? את רואה אותו?

ש: אני הסתכלתי, כן.

אליעד: אל תראי אותו, את רואה אותו? מסקנה המילה "אל" לא אפקטיבית. המוח לא תופס את המילה "אל" או "לא". למה זה "קישקושציה"?

טוב, מישהו הבין את ההוכחה? הוכחה, עובדה, הנה אמרתי לך את המילה "לא" קרה "כן", הגעתי למסקנה המוח שלך לא תופס את המילה "לא".

ש: כן, הוא עשה את הסיטואציה הזאת ספציפית והוכיח אותה.

אליעד: אם אני אגיד לך "אל תדפוק את הראש בקיר". אתה רואה אתה לא דופק אותו ואם אני אגיד לך "תדפוק את הראש בקיר" גם לא עובד, מסקנה, המוח לא תופס את המילה "כן".

זה משהו אחר זה בכלל לא קשור לסיפור.

ש: למרות שיש עניין גם בדברים האלה לדעתי. אני אגיד לך מה, כשאתה אומר, הוא אמר "אל תסתכל לי על האצבע" אתה באותו רגע היית צריך לדמיין את האצבע והיית אמור להוריד אותה. יש לך משהו שאתה רואה את האצבע.

אליעד: אבל הוא לא התכוון לזה הוא התכוון למשהו אחר אל תגן על מה שהוא לא הבין.

טוב, עכשיו בואו נסביר מה קרה כאן ומה פשר העניין. הוא עשה מניפולציה ברמה הטיעונית, ברמת הטענה זה מניפולציה. מה הוא עשה? הוא אמר יש לי טענה שאומרת שהמילה "לא" לא עובדת. בוא אני אוכיח לך שהמילה "לא" לא עובדת. אל תרביץ לעצמך, לא, נגיד זה, אתה לא מרביץ לעצמך, הנה ההוכחה, עובדת. אל תרביץ לעצמך, אתה רואה שאתה לא מרביץ לעצמך? הוכחה המילה "לא" עובדת.

אפשר להגיד הפוך. שב על הכסא, שב, הנה הוכחה שהמילה "כן" עובדת. קפוץ, הוכחה שהמילה "כן" לא עובדת. עכשיו, פה מה הוא עשה?

פה הוא לקח כזה דבר, הוא אמר בוא נגרום לך לעשות משהו מסיבה כלשהי שלא קשורה למה שאמרתי לך, נגיד לך "לא".

תכף הוא יגיד, אם הוא היה פה אז הוא היה אומר לך זה כן קשור כי אמרתי לך "לא" לכן עשית. זה עדיין לא קשור לסיפור.

הוא אומר אני אוכיח לך שהמילה "לא" לא עובדת ואז הוא מביא לך סיטואציה שבה המילה "לא" עובדת, ואז מכך הוא מוכיח שבאופן כללי המילה "לא" לא עובדת. זאת אומרת עוד פעם הוא הראה לך דוגמה מקרה פרטי שבו המילה "לא" לא עבדה, והוא מכך הוכיח שהמוח לא מעבד את המילה "לא". וזה מניפולציה.

ש: אבל זאת מניפולציה שאנחנו משתמשים הרבה בימים האלו. אני. משתמש בה הרבה ביומיות, ואני עושה כמה קטעים מנסה משהו, רואה שהוא, הכל בו. זה משהו שאני עושה אותו.

אליעד: אבל זה מניפולציה של ילדים, זה נראה כאילו זה חשיבה לא רצינית.

אחר כך אני אסביר את מה שהוא היה צריך להבין ואת מה שהוא היה צריך להגיד הוא לא אמר. אבל זה עניין אחר.

בכל מקרה בפשטות, הוא לקח מקרה פרטי, אמר אתה רואה? המילה "לא" לא עובדת. מסקנה, המוח לא מעבד את המילה "לא".

מזה שהמילה "לא" לא הקשבתי לה. זה שאתה אומר למישהו אל תעשה משהו והוא עושה הפוך עד מכך ועד להסיק שהמוח לא מעבד את המילה "לא".

ש: אבל במיוחד שהוא משתמש במילה לא הוא מאמין לעצמו, דרך אגב.

אליעד: הוא התכוון להגיד משהו אחר.

ש: לא הבנתי, אני פשוט מנסה להבין.

אליעד: בסדר, יש כאלו שכבר השתכנעו. אנחנו מנתחים.

את אומרת, אני כל כך חכמה שמלכתחילה לא חשבתי שהוא צודק.

ש: לא, לא נכון. לא בעניין הזה זאת אומרת שאני יכולה להבין שלמקרה ספציפי יכול להיות שהוא צודק. אוקי? אבל באופן כללי זה לא הגיוני.

אליעד: אבל זה לא בגלל שהמוח לא מעבד את המילה "לא".

אני קודם כל רוצה להסביר את האמת במה שהוא אמר. ריכוז.

הוא לא התכוון לזה. אחר כך הוא המשיך את "הזה" והסביר מה האמת במה שהוא אמר. הוא היה צריך להגיד משהו אחר.

הוא היה צריך להגיד המוח לא יכול לשמוע "לא" בלי לשמוע את "הכן". המוח לא יכול לשלול משהו בלי לחשוב על ההפך שלו. ובאותה מידה גם המוח לא יכול להגיד "כן" בלי לשמוע את "הלא". בסדר, זה נכון בכל מקרה.

קודם כל, מה שהוא היה צריך לומר, כשאתה אומר למישהו "לא" אתה גם אומר לו את האופציה של "הכן". באותה מידה הוא גם יכל להגיד כשאתה אומר למישהו "כן" אתה אומר לו את האופציה של "הלא". זה כבר אותו דבר. עכשיו, אם הוא היה אומר את זה, זה האמת.

אם הוא היה אומר, תקשיב כשאתה אומר למישהו משהו, הוא תמיד שומע גם את ההפך. בפאת בתוך המשפט עצמו יש גם את ההפך.

כי במילה "לא משהו" אתה בעצם דוחף גם את ההפך של הדבר רק בלי המילה "לא".

מה ההבדל להגיד "כן" ששומעים את "הלא" לבין "לא" ששומעים את "הכן". מה ההבדל?

ש: לא הבנתי מה אתה אומר, עוד פעם.

אליעד: מה ההבדל בין להגיד למישהו "כן" שמזה הוא שומע את "הלא" לבין להגיד לו "לא" שמזה הוא שומע את "הכן". מה ההבדל?

ש: לא נראה שיש הבדל, אין הבדל.

אליעד: אבל אני שאלתי, מה ההבדל?

ש: אה, יפה מי אמר שיש הבדל.

אליעד: כי אני יודע את ההבדל. אני אגיד לך את ההבדל. מאוד פשוט.

בואו ניקח דבר והיפוכו.

ש: לא, אבל זה טכניקה יפה במה שעשית עכשיו.

אליעד: בואו ניקח דבר והיפוכו. ריכוז. "תחמם את המים" מה ההפך שלו?

ש: תקרר את המים, לא לחמם את המים.

אליעד: "תחמם את המים" ההפך שלו "תקרר את המים" או "אל תחמם את המים". עכשיו תתרכזו טוב טוב.

כשאתה אומר למישהו תקרר את המים הוא שומע, מדמה בדמיון "תקרר את המים". זאת אומרת, "כשתקרר את המים" הוא שומע בדמיון "תחמם את המים". אבל כשאתה אומר למישהו אל תחמם את המים אז הוא שמע את "התחמם את המים" בתוך "האל תחמם את המים".

ש: עוד פעם את זה. עוד פעם.

אליעד: יש הבדל. יש כשאתה אומר לו משהו והוא מאמין שיש הפך. ההפך קופץ לו בצורה עמוקה בתת מודע. לדוגמה, תקרר את המים, "אה הוא לא רוצה שאני אחמם אותם", תחמם את המים, "אה הוא לא רוצה שאני אקרר אותם".

ויש שבמקרה הזה זה אותו דבר, אמרת לו תקרר או תחמם, בשני המקרים, זה שהוא שמע את ההפך.

אבל יש, אל תקרר את המים אל תחמם את המים, אז במקרה הזה אתה אמרת לו משהו אבל תוך כדי זה אמרת גם את ההפך. אתה הדגשת את ההיפוך. זה לא שהוא בתת מודע, כדי להבין את הדבר הוא היה צריך לשמוע את ההיפוך אלא אתה פשוט אמרת לו את ההיפוך.

יש "תציל את חברך", יש "תהרוג את חברך" ויש "אל תהרוג את חברך". מה הוא שמע? גם את האופציה של "תהרוג". עכשיו, איך זה קשור?

יש בעשרת הדיברות כתוב לא תרצח, לא זה ולא זה, זאת אומרת השאלה איפה אתה שם את הפסיק יש "לא" תרצח, "לא" תגנוב. דרך אגב אפרופו המשפט של המוח, "לא מעבד את המילים לא ואל", עשרת הדיברות מושתתות על "לא תרצח, לא תגנוב, אל זה".

ש: הנה הוא צודק, זה לא עובד.

אליעד: במקרה המילים של "האל" הן יותר אפקטיביות מהמילים של "התפעל".

ש: למה, אבל אתה רוצח, אתה גונב, אתה זה, אתה יודע שזה.

אליעד: מה את יודעת מה הוא עושה?

ש: לא, יש לי זמן.

אליעד: על בסיס זמן פנוי. לא, אבל אני רוצה להגיד משהו.

תסתכלו מהיבט מסוים יש גם חיסרון בלהגיד את הפוזיטיבי, עדיף לפעמים להגיד את הנגטיבי. כאילו אל תעלה על דעתך להגיד את האופציה הזאת כי האופציה בכל מקרה קיימת.

טוב, בואו נמשיך קצת את הסיפור הזה. אז תסתכלו, מה הוא אמר? הוא אמר ככה, "המוח לא מעבד את המילים לא ואל". ואז הוא מראה לך אצבע ואומר לך "אל תסתכל על האצבע, אתה רואה שלא עמדת בפיתוי".

עכשיו, קודם כל ככה. הוא יכל להגיד, קודם כל למה אתה צריך לשים את האצבע למעלה ולהגיד "אל תסתכל על האצבע". כאילו אל תשים את האצבע ותגיד "אל תסתכל מאחורי הגב שלך, בא נבדוק אם זה יעבוד או לא". אם הוא היה אומר "אל תסתכל מתחת לכסא", יש הרבה אנשים שלא מסתכלים מתחת לכסא. אמת?

אם הוא היה בוידאו אומר במקום להגיד "אל תסתכל לי על האצבע", הוא אומר לך "אל תסתכל מתחת לכיסא שאתה יושב עליו או על תעמוד על הראש" ובכלל אנשים היו אומרים "מי יעמוד על הראש?".

עכשיו, זאת אומרת שבן אדם מסתכל על האצבע זה סיבה אחרת, למה הוא מסתכל על האצבע? כי הכרחת אותו להסתכל על האצבע.

עכשיו, דבר נוסף לא רק שהכרחת אותו להסתכל על האצבע, הוא אמר "בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי". עכשיו, מה זה אומר? אם הוא היה אומר "אני אוכיח לך שכשאתה אומר למישהו לא, לא בהכרח שזה יקרה". "אתה רוצה לראות הוכחה? אל תסתכל לי על האצבע, ראית? לא בהכרח שזה יקרה".

זאת הוכחה נכונה. כי אם מישהו אומר "תראה כשאומרים את המילה לא, זה במאה אחוז עובד". מה אתה מבלבל את המוח, הנה אני יכול להגיד לך משהו "לא" ובכל זאת יקרה הפוך, אפילו לפעמים בגלל שאומרים לך לא, בגלל זה אתה עושה את זה.

סבבה, אבל אם מישהו אומר "תראה שאומרים לא זה תמיד עובד" הוא אומר "לא יכול להיות אני אוכיח לך שלא". אבל הוא פה ניסה להוכיח משהו אחר הוא פה ניסה להראות שכשאומרים "לא" זה לא עובד.

מה זה "זה לא עובד"? כי הבאת לי מקרה פרטי שבו זה לא עבד מכך אתה מסיק שזה אף פעם לא עובד? הרי באותה מידה בדיוק אני אוכל להגיד לך מקרים שנגיד, למישהו "לא", וזה לפעמים יעבוד ולפעמים לא. אני יכול להגיד, כגון לדוגמה, "אל תסתכל מה שיש מתחת לכסא או אל תקום מהחדר, אל תצא מהחדר, יש אנשים", שזה היה עובד, ואני יכול להגיד לך אל "תדפוק את הראש בקיר" שאצל רוב האנשים זה היה עובד. אז הנה "לא" עובד.

עכשיו, ודבר נוסף באותה מידה אפשר להגיד גם "כן". אפשר להגיד "כן" על משהו שאתה בכל מקרה עושה אותו, "כן תסתכל עלי? אתה רואה שזה עבד?". אז אם תגיד למישהו "כן" הוא יסתכל אם זה יעבוד.

לא נכון, כי אם תגיד לו "כן, תקפוץ מהגג" הוא לא יקפוץ.

זאת אומרת אין בכלל קשר "לכן ולא".

ש: כן אבל הוא ניסה לחזק את זה גם על ידי הביטוי הזה.

אליעד: עכשיו, איפה פה הייתה המניפולציה? עכשיו תקשיבו, עכשיו אפשר להגיד אולי הוא לא הבין, אולי הוא התכוון לומר שכשאתה אומר "לא" שומעים גם את "הכן", בפאת אם בתוך המילה "אל תעשה" אמרת את "המה הוא יכול לעשות", את האופציה ההפוכה.

אולי הוא לא התכוון לומר את מה שאנחנו מפרשים שהוא התכוון לומר. אולי כשהוא אמר "המוח לא מעבד את המילים" הוא התכוון לומר באופן יחסי, למרות שהוא לא באמת התכוון לזה. אבל אחר כך "הקצרה" שלו הייתה, כשהוא אמר לדוגמה, כשאמא אומרת לילד שלה "אל תרביץ לאחיך או משהו כזה, או אל תאכל מהרצפה, את יודעת למה זה לא עובד? כי אמרת לו את המילה אל". אז זה כבר לא נכון, זה לא נכון זה לא קשור. כי הוא כבר ניסה לגזור מכך שאני אומר לך "אל תסתכל על האצבע" ואתה מסתכל. אז אם אני אגיד לו "אל תאכל מהרצפה" אז הוא כן יאכל מהרצפה.

עכשיו, אני הקצנתי כי אני אמרתי זה אומר שהוא כן יאכל מהרצפה, לכאורה. אם כשאני אומר לך "אל תסתכל על האצבע" אתה מסתכל, אז אם אני אגיד לו "אל תאכל מהרצפה" הוא בכוונה יאכל מהרצפה כי הוא לא יוכל לעמוד בפיתוי. אז מה זה אומר?

אז לכאורה הוא יכל להגיד "את יודעת, אם תגידי לילד שלך אל תאכל מהרצפה הוא יאכל מהרצפה ואם תגידי לו אל תכניס את היד לאש הוא יכניס את היד לאש". אז זה לא נכון. אומרים לו "אל תכניס את היד לאש" הוא לא מכניס את היד לאש. אה, אז כבר לא אותו דבר, אז הוא כבר מכניס את היד לאש או לא מכניס את היד לאש לא בגלל שאמרת לו "אל" או "לא" או "כן" או "מי" זה כבר מסיבות אחרות.

אוקי, זה הבנו? עכשיו בואו נמשיך.

ש: אתה אומר שהוא לא, בגלל שאמרת לו "אל" או "כן", ביצע הילד. אבל כשאתה אומר למישהו כאילו, "אל תסתכל מה יש בקופסה" אז אתה מפנה אותו לנקודה שהוא שמע "תסתכל מה יש בקופסה". יש בזה משהו אתה לא יכול להתעלם מזה, כאילו אתה מבין מה שאני אומרת?

אליעד: איזה מניפולציה היא עשתה עכשיו? מה היא עשתה? היא אמרה "יש בזה משהו אתה לא יכול להתעלם מזה". "להתעלם" זה כללי "משהו" זה יחסי. גם אני אמרתי אמרתי שיש בזה משהו, תני לי רגע להסביר משהו.

מה היא אמרה? יש בזה משהו. נכון שאתה מסכים שיש בזה משהו? אל תתעלם מזה. כאילו, למה אתה מתעלם מזה?

אבל לא התעלמתי מזה.

ש: אז סליחה, יש בזה משהו אתה יכול להסביר למה זה כן עובד כאילו מהבחינה שאומרת לך למשל.

אליעד: אנחנו הסברנו את זה אבל. לא, המטרה פה הייתה להסביר משהו אחר. המטרה פה הייתה למה לא להשתמש "באל תעשה".

יש בזה עוד סיבות. כי לפעמים כשאתה אומר למישהו "אל תעשה" הוא לא ידע מה כן לעשות. נגיד, "אל תאכל יותר מדי" מה האלטרנטיבה? אם תגיד לו "תקשיב, אתה לא חייב לאכול יותר מדי, אתה יכול לאכול פחות" מה יש אופציה לאכול פחות?

לפעמים "האל" לא עובד כי המוח לא יודע מה האופציה של ההפך. נגיד, "אל תסע מפה" אז מאיפה אני אסע? תגיד לו "תסע מצד אחר" לדוגמה.

ש: כי אתה מאפשר לו מילוט.

זה מזכיר לי לדוגמה, "אל תאכל מעץ הדעת".

אבל כשאתה אומר "אל תאכל מהעוגה", כאילו אל תגע יש משהו.

אליעד: תמתיני רגע אחד. עכשיו, כמו דרדסבא מכין את הזה, אבל לי אף אחד לא יכול להפריע באמצע הניסוי זה ההבדל, הוא פתאום עצרו לו את הניסוי, יצא משהו אחר. אני סיימתי כבר את הניסוי עכשיו אנחנו רק כאילו עושים ניסוי עוד פעם.

ש: רגע אפשר? זה לא קשור לזה. אני פשוט רוצה להבין את כל הפואנטה.

אליעד: הפואנטה זה לקחת משהו שנראה לך מאוד הגיוני ולהראות לך מה באמת יש מאחורה.

ש: איך זה יכול לעזור בחרדות? לדוגמה.

אליעד: זה לא יכול לעזור בחרדות

ש: זה יכול להכניס לך "שריטות".

אליעד: לא, המטרה זה להסביר לך איך עובד המוח וביום יום שתדעי איך לדבר עם אנשים. הילד שלך, את רוצה להגיד לו משהו, את תדעי אם להגיד לו בצורה פוזיטיבית בצורה נגטיבית, מתי כן להשתמש מתי לא להשתמש. עבורך זה דברים שקשורים גם אלייך ביומיום את גם כן משתמשת במילים מסויימות אז שימי לב איזה מטרה את רוצה להשיג לפי זה.

אחר כך הוא אמר עוד דבר. הוא אמר "תתן לבן אדם אשליה של בחירה, לשימוש מושכל למילה "אל ולא". לדוגמה תגיד לו "האם אתה רוצה לסגור איתי את העסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה", בשני המקרים הוא שמה את המילה "רוצה לסגור את העסקה".

עכשיו, זה אחד הדברים את האמת, הכי המטופשים שנשמעו אי פעם, הרעיון הזה כשלעצמו. למה? כי לתת אשליה של בחירה זה בדיוק הפוך. את האשליה של הבחירה, מה זה אומר לתת אשליה של הבחירה? אז הוא אומר "איפה יש ספק, תעלים את הספק ושמה ניתן אשליה של הבחירה". כמו במקום "האם אתה רוצה לסגור איתי את העסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה", תשאל אותו "איך אתה רוצה שנסגור את העסקה...
חוסר וודאות אתה יכול הכל הרצון רמת תחכום במה להאמין חמדנות מוצלח בשביל מה לשאול שאלות ביקורת איך לשכנע אותו כלום nlp nlp טכניקות איך למכור איך למכור את עצמי איך למכור את עצמך איך לשתול איך לשתול מחשבות אסטרטגיה אסטרטגיות אסטרטגיות שכנוע טכניקות טכניקות nlp לימוד nlp למידה למכור למכור את עצמי למכור את עצמך לשתול לשתול מחשבות מחשבות מילות שלילה ניתוב לשוני פיזיולוגי נלפ סדנת nlp סוד סודות סודות ה nlp קורס קורס nlp קורסים שיטות שימוש במילה שימוש במילה לא שכנוע שתילת מחשבות
מחשבות / מחשבה - הכל כולל הכל על מחשבות / מחשבה - רשימת כל הנושאים
מחשבות / מחשבה - הכל כולל הכל על מחשבות / מחשבה - רשימת כל הנושאים מחשבה מחשבה אובססיבית מחשבה אלוהית מחשבה אפשרית מחשבה דיבור ומעשה מחשבה הורסת מציאות מחשבה חזקה מחשבה חיובית מחשבה חלשה מחשבה טובה מחשבה טורדנית מחשבה טורדנית אצל ילדים מחשבה טורדנית כפייתית מחשבה טורדנית מסוכנת מחשבה יוצרת מציאות מחשבה כפייתית מחשבה לא הגיונית מחשבה לא רציונלית מחשבה ללא סיבה מחשבה מהירה מחשבה מוסחת מחשבה מופשטת מחשבה מחויבת מחשבה מטרידה מחשבה ממשית מחשבה מסוכנת מחשבה מעיקה מחשבה מפחידה מחשבה מציקה מחשבה עצמית מחשבה רודפת מחשבה רעה מחשבה שהוא לא רוצה לחשוב מחשבה של אלוהים מחשבה של האדם מחשבה של המציאות מחשבה של חלום מחשבה של תינוק מחשבה שלילית מחשבה שלילית לחיובית מחשבה תופסת זמן מחשבה תופסת מקום מחשבות מחשבות אובדניות מחשבות אובססיביות מחשבות אחרות מחשבות אמיתיות ...
שתילת מחשבות וקריאת מחשבות, איך שותלים מחשבות? איך קוראים מחשבות? איך לשתול מחשבה? איך לקרוא מחשבה? שיטות לשתילת מחשבות, שיטות לקריאת מחשבות, ללמוד לשתול מחשבות, ללמוד לקרוא מחשבות, העברת מסרים תת הכרתיים
שתילת מחשבות וקריאת מחשבות, איך שותלים מחשבות? איך קוראים מחשבות? איך לשתול מחשבה? איך לקרוא מחשבה? שיטות לשתילת מחשבות, שיטות לקריאת מחשבות, ללמוד לשתול מחשבות, ללמוד לקרוא מחשבות, העברת מסרים תת הכרתיים
שתילת מחשבות וקריאת מחשבות, איך שותלים מחשבות? איך קוראים מחשבות? איך לשתול מחשבה? איך לקרוא מחשבה? שיטות לשתילת מחשבות, שיטות לקריאת מחשבות, ללמוד לשתול מחשבות, ללמוד לקרוא מחשבות, העברת מסרים תת הכרתיים איך ניתן לשתול מחשבות ולקרוא מחשבות? ההרצאה עוסקת במושגי שתילת מחשבות וקריאת מחשבות, שהם תהליכים המתבססים על עקרון הסיבה והתוצאה של המחשבה האנושית. אליעד כהן מסביר כיצד ניתן להשפיע על מחשבותיהם של אחרים, לגרום להם לחשוב מחשבות מסוימות, וכן כיצד לקרוא את מחשבותיהם של אחרים, בהתבסס על הסימנים החיצוניים שהם משדרים. איך שתלים מחשבה? כאשר רוצים לגרום לאדם לחשוב מחשבה מסוימת, יש להבין שמחשבות הן תוצאה של מחשבות קודמות. לדוגמה, אם אנו רוצים לגרום למישהו לרצות ללכת לים, עלינו ... שמיוחד בתהליך הזה הוא שלרוב האנשים אין מודעות לכך שמישהו השפיע עליהם, הם לא יודעים למה הם חושבים את המחשבה הזו, ולכן לא יכירו בכך שמישהו שתל להם את המחשבה. מה זה קריאת מחשבות? קריאת מחשבות, לעומת זאת, מתייחסת להבנת מחשבות של אחרים על סמך פעולתם, דיבורם והתנהגותם. כל מחשבה, מסביר אליעד, היא גם סיבה וגם תוצאה. כאשר אדם חושב משהו, המחשבה באה לידי ביטוי בצורת פעולותיו, מילותיו, וההתנהגות שהוא מציג. על פי תוצאה זו, ניתן להסיק מה המחשבה שהובילה לפעולה מסוימת. כלומר, אם אנו רואים כיצד מישהו מתנהג, אפשר לשחזר איזו מחשבה קדמה להתנהגות זו ולקרוא את מחשבותיו. איך ללמוד לשתול ולקרוא מחשבות? כדי לשלוט בתהליך של שתילת מחשבות וקריאת מחשבות, ... החשיבות של ניתוח עצמי כשלב ראשון: למה אני רוצה משהו? למה אני מרגיש משהו? מה גרם לי לחשוב את המחשבה הזו? כאשר אדם מבין את הסיבות שמובילות אותו למחשבה או לרגש, הוא יכול ליישם זאת גם על אחרים ולהבין מהם הגורמים שיכולים להוביל אותם לחשוב מחשבה מסוימת. למעשה, אם אדם מבין את מקור המחשבות, הוא יכול להפעיל את אותו תהליך על אחרים ולגרום להם לחשוב את מה שהוא רוצה. מהם האתגרים בשתילת וקריאת מחשבות? השלב הבא הוא להבין איך לגורם למישהו לחשוב את המחשבה הרצויה, כיצד לגרום לו לחשוב אותה בצורה עקיפה ולא ישירה, וכיצד לוודא שהוא לא ידע שמישהו השפיע עליו. כדי ... אליעד, כדי לשפר את המיומנות בשתילת מחשבות וקריאת מחשבות, על האדם ללמוד לשאול את עצמו שאלות קריטיות על כל מחשבה שהוא חושב, וכל רגש שהוא מרגיש. כשאדם יתחיל להבין את המנגנונים הפנימיים של מחשבותיו ורגשותיו, הוא יוכל להפעיל את ... ומחשבות איך עובד תהליך שתילת מחשבות וקריאת מחשבות? שתילת מחשבות וקריאת מחשבות הן יכולות המתבססות על עקרון הסיבה והתוצאה במחשבה האנושית. שתילת מחשבה היא יצירת מצב שבו אדם יחשוב מחשבה מסוימת, אך לא יידע שהובילו אותו לחשוב כך. קריאת מחשבות היא היכולת להבין מה מישהו חושב, על סמך הסימנים החיצוניים שהוא מפגין. איך אפשר לשתול מחשבה? כאשר רוצים לגרום למישהו לחשוב מחשבה מסוימת, יש להבין שהמחשבה היא תוצאה של מחשבות קודמות. לדוגמה, אם רוצים לגרום למישהו לרצות ללכת לים, יש לזהות אילו מחשבות מובילות לכך. ... מנתחים את מקור המחשבות שלהם, ולכן כאשר הם חושבים משהו, הם אינם מודעים לכך שגורם חיצוני שתל להם את המחשבה. איך אפשר לקרוא מחשבות? מחשבה היא לא רק תוצאה של משהו, אלא גם סיבה להתרחשויות נוספות. כאשר אדם חושב משהו, מחשבה זו באה לידי ביטוי בפעולותיו, בדיבורו ובהתנהגותו. קריאת מחשבות היא היכולת להסיק מה אדם חושב על בסיס הסימנים החיצוניים שלו. אם יודעים אילו מחשבות מובילות לאילו התנהגויות, ניתן להפוך את התהליך: לראות התנהגות ולשחזר ממנה את המחשבה שקדמה לה. איך ללמוד לשתול ולקרוא מחשבות? הבסיס לשליטה ביכולת שתילת וקריאת מחשבות הוא ניתוח עצמי: - למה אני רוצה משהו? - למה אני מרגיש משהו? - למה אני חושב מחשבה מסוימת? - אילו מחשבות מובילות לאילו רגשות ורצונות? אדם שמבין את המנגנון המחשבתי של עצמו יוכל להשליך זאת על ... ולהבין כיצד הם חושבים. שאלות נוספות בנושא שתילת וקריאת מחשבות: 1. איך לזהות את המחשבות שיש להחדיר כדי ליצור מחשבה מסוימת? 2. איך לגרום למישהו לחשוב מחשבה בלי שישים לב לכך? 3. איך לשתול מחשבה כך שהאדם יחשוב שהיא מחשבתו המקורית? 4. איך לזהות תבניות מחשבה אצל אדם אחר? 5. איך לקרוא מחשבות בצורה מדויקת יותר? איך לקרוא מחשבות? איך לשתול מחשבות? איך להבין את ...
לקרוא מחשבות, לשתול מחשבות, שפת גוף, איך אפשר לקרוא מחשבות של אנשים? קריאת רגשות, היכולת לקרוא מחשבות, קריאת מחשבות, שתילת מחשבות, טלפתיה, יכולת על חושית, יכולת על טבעית, אמני חושים, קוראי מחשבות, מתקשרים, מנטליסט
לקרוא מחשבות, לשתול מחשבות, שפת גוף, איך אפשר לקרוא מחשבות של אנשים? קריאת רגשות, היכולת לקרוא מחשבות, קריאת מחשבות, שתילת מחשבות, טלפתיה, יכולת על חושית, יכולת על טבעית, אמני חושים, קוראי מחשבות, מתקשרים, מנטליסט
לקרוא מחשבות, לשתול מחשבות, שפת גוף, איך אפשר לקרוא מחשבות של אנשים? קריאת רגשות, היכולת לקרוא מחשבות, קריאת מחשבות, שתילת מחשבות, טלפתיה, יכולת על חושית, יכולת על טבעית, אמני חושים, קוראי מחשבות, מתקשרים, מנטליסט האם באמת אפשר לקרוא מחשבות של אנשים? אנשים רבים מתעניינים בשאלה האם ניתן לקרוא מחשבות, לשתול מחשבות, ולזהות רגשות ורצונות של אחרים באמצעות שפת גוף או יכולות מיוחדות. אליעד מסביר את הנושא בצורה מפורטת וברורה, ומפרק את האפשרות הזאת לשני סוגים מרכזיים של מחשבות: מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות. מה ההבדל בין מחשבה אקראית למחשבה סיבתית? מחשבות אקראיות הן מחשבות שאין להן סיבה גלויה שניתן להסיק ממנה על מה חושבים. לדוגמה, כאשר אדם הולך ברחוב ורואה רכב, הוא עשוי ... מספר הרכב ולחשוב עליו. במקרה כזה, אף אחד בעולם לא יכול באמת לדעת איזה מספר הוא ראה, כי זו מחשבה שנוצרה באופן אקראי לגמרי. גם אם אדם פותח ויקיפדיה על ערך אקראי וקורא אותו, אין אפשרות לאדם אחר לדעת על איזה ערך הוא הסתכל. לעומת זאת, מחשבות סיבתיות הן מחשבות שיש להן סיבה ברורה שניתן לזהות, או שהן מובילות להתנהגות ספציפית שאפשר לראות. לדוגמה, אם אדם מקבל מכה וכואב ... יצעק איי! כי הוא רוצה שיפסיקו להכאיב לו. מכאן אפשר להבין בבירור שהוא מרגיש כאב, ורוצה להפסיק את הכאב. המחשבה שלו ברורה והיא מתבטאת בצורה שניתן להסיק אותה באופן ישיר. איך אפשר לקרוא מחשבות באמצעות התנהגות של אנשים? אליעד מסביר שיש שתי דרכים הגיוניות לקרוא מחשבות או רגשות של אדם אחר: אם המחשבה או הרגש הם תוצאה של סיבות מסוימות שידועות לנו, אפשר להסיק מתוך אותן סיבות על מה האדם חושב. לדוגמה, ... להיות עשיר, אפשר להסיק זאת מכיוון שרוב האנשים רוצים בכך, וזהו רצון נפוץ ומובן שיש לו סיבה ברורה. אם המחשבה או הרגש הם סיבה להתנהגות מסוימת של האדם, אפשר להבין את המחשבה מתוך ההתנהגות עצמה. לדוגמה, אם אדם מתנהג בצורה לחוצה, עצבנית או חסרת מנוחה, אפשר להסיק שהוא חושב על דבר ... לו, אף אם אינו אומר זאת במפורש. ככל שיש יותר מידע על האדם, כך קל יותר להבין ולהסיק את המחשבות, הרגשות או הרצונות שלו. איך נוכלים או אמני חושים מצליחים לקרוא מחשבות? אליעד מסביר כיצד קוסמים, מתקשרים ונוכלים מצליחים לשכנע אחרים שהם מסוגלים לקרוא מחשבות, למרות שאין באמת יכולת כזו. הם עושים זאת בדרכים הבאות: אוספים מידע מוקדם על האדם, ומסיקים ממנו מסקנות לוגיות פשוטות. שותלים לאדם מחשבה מראש, ואז קוראים את המחשבה הזו כשהאדם חושב אותה, מבלי שהוא מבין שהוא הושפע מראש. גורמים לאדם לחשוף מידע בעצמו מבלי שהוא שם לב, ... מידע מקדים מהאדם, וכך הם יכולים להעמיד פנים שיש להם יכולות על - חושיות. מה צריך לעשות כדי לקרוא מחשבות באמת? אליעד מסביר שלקרוא מחשבות בצורה אמיתית דורש מאמץ משמעותי. הדרך הפרקטית לפתח את היכולת לקרוא מחשבות של אנשים אחרים היא לפתח יכולת להבין ... את הקשרים בין סיבות ותוצאות ברגשות, רצונות ומחשבות: יש שני תרגילים מרכזיים שיש לבצע כדי לפתח יכולת זו: לקחת מחשבה, רגש או רצון שיש לך ולשאול את עצמך למה אני מרגיש, רוצה או חושב את זה? - כלומר, לזהות את הסיבות שהובילו לאותה מחשבה. לשאול את עצמך איך מה שאני מרגיש, רוצה או חושב משפיע על ההתנהגות שלי? - כלומר, לזהות כיצד המחשבה מובילה לתוצאות ולהתנהגות מסוימת. מי שמבצע את שני התרגילים האלה באופן עקבי משפר בצורה משמעותית את היכולת שלו להבין ... חושים. האם אפשר לקרוא מחשבות של אנשים? איך לקרוא אנשים לפי שפת גוף? איך נוכלים קוראים מחשבות? מה זה מחשבה אקראית? איך לפתח יכולת לקרוא מחשבות? האם יש דבר כזה תקשור עם מתים? איך לשתול מחשבות? האם אפשר לקרוא ... ספר טלפונים ובוחר מספר אקראי, האם מישהו יכול לדעת איזה מספר בחרת? גם כאן התשובה היא לא, משום שמדובר במחשבה אקראית ללא סיבה מוגדרת. לעומת זאת, יש מחשבות סיבתיות. למשל, אם מישהו מחייב אותך, אתה כנראה תצעק איי! מתוך ... את הכאב. במקרה כזה ניתן להבין שמה שאתה חושב הוא תוצאה של החוויה שעברת. איך אפשר לקרוא מחשבות? אם מחשבה מסוימת היא תוצאה של משהו שאנו יודעים עליו, ניתן להסיק אותה באמצעות הבנת הקשרים הלוגיים. לדוגמה, אם אדם נראה מתוח, סביר להניח שהוא חושב על משהו שמלחיץ אותו. מצד שני, אם מחשבה מסוימת היא הסיבה להתנהגות כלשהי, ניתן להסיק אותה מהתנהגות זו. לדוגמה, אם מישהו מחייך ומדבר בהתלהבות, אפשר לנחש שהוא ... מסקנות על בסיס מידע קיים. יש לכך שתי גישות עיקריות: לחקור את הסיבות שגורמות לך להרגיש, לרצות או לחשוב מחשבה מסוימת. לבדוק כיצד המחשבות שלך משפיעות על הפעולות שלך. על ידי ביצוע התרגיל הזה על עצמך ועל אחרים, תוכל ...
איך לשתול מחשבות? איך לקרוא מחשבות? איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים? שתילת מחשבות, לשנות מחשבות, למחוק מחשבות, איך ללמוד לשכנע? איך ללמוד NLP? מחיקת מחשבות, שינוי מחשבות
איך לשתול מחשבות? איך לקרוא מחשבות? איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים? שתילת מחשבות, לשנות מחשבות, למחוק מחשבות, איך ללמוד לשכנע? איך ללמוד NLP? מחיקת מחשבות, שינוי מחשבות
איך לשתול מחשבות? איך לקרוא מחשבות? איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים? שתילת מחשבות, לשנות מחשבות, למחוק מחשבות, איך ללמוד לשכנע? איך ללמוד NLP? מחיקת מחשבות, שינוי מחשבות איך לשתול מחשבות ולשכנע אנשים בצורה סמויה? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד ניתן לשתול מחשבות, לשנות מחשבות של אחרים, למחוק מחשבות ולהשפיע על אנשים באופן סמוי או גלוי. ההרצאה פותחת בשאלה פשוטה: איך להשפיע על מישהו לעשות פעולה מסוימת? אליעד ... מפחד, למרות שאין סיכון אמיתי. במקרה כזה, אי אפשר לשכנע את האדם ישירות, ויש צורך לפעול באופן עקיף, בשתילת מחשבות באופן מתוחכם. מהי הלוגיקה מאחורי שתילת מחשבות ושכנוע? אליעד מסביר כי המהות של שתילת מחשבות היא להבין את המנגנון והלוגיקה שמאחורי המחשבות והפעולות של האדם. לא מספיק לדעת מה לעשות בפועל, אלא חשוב להבין את המכניזם שבגללו אנשים חושבים, עושים או ... אתה רוצה לגרום לו להגיע בזמן, אינך חייב להגיד לו זאת בצורה ישירה. במקום זאת, אתה יכול לשתול במוחו מחשבה עקיפה, למשל לומר לו שאדם מצליח כי הוא מגיע בזמן, וכך ליצור בתוכו קישור בין הצלחה להגעה בזמן, מבלי להגיד זאת ישירות. איך בונים את המחשבות כדי להשפיע על אדם אחר? כדי להשפיע על אדם בצורה אפקטיבית, אליעד מסביר שיש להבין את המבנה של המחשבות שלו: אלו רעיונות ואמונות מובילים אותו לפעולה או חוסר פעולה מסוימת. אם רוצים לגרום למישהו לעשות דיאטה, לא מספיק ... על בריאות או לרדת במשקל, כדי שהרגעים שלו יהיו איכותיים יותר. אליעד מדגיש כי ההבנה של המבנה הפנימי של המחשבות מאפשרת ליצור מפת סיבתיות. מפה זו מראה אילו מחשבות מובילות לפעולות מסוימות, וכיצד ניתן להוביל את האדם, שלב אחר שלב, למחשבה או פעולה רצויה. אליעד משווה את זה לתרשים של בניין שבו יודעים לאן מוביל כל שביל וכל דלת. איך לבצע שתילת מחשבות או שכנוע עקיף? אליעד מסביר ששכנוע סמוי או עקיף הוא פעולה של שתילת רעיונות ומסרים בלי להגיד ישירות את ... קשר עקיף בין הדברים, וכך מגיעים לנושא הרצוי ללא התנגדות ישירה. כאשר אתה יודע את כל הסיבות והקשרים בין המחשבות, אתה יכול לעבור ממחשבה למחשבה עד שתגיע לנושא שאתה רוצה שהאדם יחשוב עליו או יעשה אותו. ההבנה הזאת מאפשרת לך גם להסיר התנגדויות באופן לא מודע, בלי שאותו אדם ירגיש שההתנגדות שלו נוטרלה. מה הקשר בין קריאת מחשבות לבין שתילת מחשבות? אליעד מסביר שקריאת מחשבות היא הצד השני של המטבע של שתילת מחשבות. כדי לדעת מה אדם חושב, עליך להבין מהם הרעיונות והסיבות העמוקות שמובילות אותו למחשבותיו ופעולותיו. כשאתה מבין את המבנה הזה, אתה יכול בקלות להבין או לקרוא את מחשבותיו. אותו מנגנון בדיוק מאפשר לך גם לשנות או למחוק מחשבות, מכיוון שאתה יודע איזה רעיונות יוצרים את המחשבה המקורית. איך להעלות נושא מסוים בשיחה בלי להזכיר אותו ישירות? אליעד נותן כלי נוסף חשוב, שהוא כיצד להעלות נושא ... להוביל בצורה אסוציאטיבית לשיחה על שכר. איך תהליך השכנוע מתחיל בך ולא באחר? אליעד מדגיש שהתהליך של השכנוע ושתילת מחשבות מתחיל קודם כל בעצמך. כדי לשכנע אחרים ביעילות, עליך קודם כל להבין איך אתה עצמך משתכנע, למה אתה חושב ... פועל כפי שאתה פועל. עליך לשאול את עצמך כל הזמן שאלות עמוקות כמו אולי ההפך הוא הנכון? על כל מחשבה, הנחת יסוד או אמונה שיש לך, וכך להכיר לעומק את הסיבתיות של עצמך. הוא מציין שכל רעיון הוא ביטוי של אמונה או מחשבה עמוקה יותר, ולכן כשאתה רוצה לשתול מחשבה חדשה, עליך למצוא ולשתול רעיון יסודי ועמוק יותר שיצמיח את המחשבה הרצויה. לדוגמה, אם אתה רוצה שמישהו ילך לעבודה בזמן, עליך לשתול בו קודם את המחשבה שלהגיע בזמן קשור להצלחה, או שלהצלחה יש ערך מיוחד עבורו. למה חשוב לשאול אולי ההפך הוא הנכון? אליעד מסביר ... בנייה מחדש של תפיסות חדשות שמשרתות את המטרה של המשכנע. הוא מדגיש ששיטה זו היא הכלי המרכזי להבנת חוקיות המחשבה, וככל שתבין אותה טוב יותר, תוכל להשתמש בה כדי להשפיע, לשכנע, לשנות מחשבות או אפילו לקרוא אותן. איך לשתול מחשבות? איך לקרוא מחשבות? איך להשפיע על אנשים? איך ללמוד NLP? איך לשכנע ...
מחשבות טורדניות, מחשבה מטרידה, מחשבה אובססיבית, מחשבות פולשניות, ocd, מחשבה לא רציונלית, מחשבה לא הגיונית, מחשבות לא טובות, מחשבות לא רצויות, מחשבות לא רצוניות, מחשבות לא פוסקות, מחשבה טורדנית
מחשבות טורדניות, מחשבה מטרידה, מחשבה אובססיבית, מחשבות פולשניות, ocd, מחשבה לא רציונלית, מחשבה לא הגיונית, מחשבות לא טובות, מחשבות לא רצויות, מחשבות לא רצוניות, מחשבות לא פוסקות, מחשבה טורדנית
מחשבות טורדניות, מחשבה מטרידה, מחשבה אובססיבית, מחשבות פולשניות, ocd, מחשבה לא רציונלית, מחשבה לא הגיונית, מחשבות לא טובות, מחשבות לא רצויות, מחשבות לא רצוניות, מחשבות לא פוסקות, מחשבה טורדנית מדוע מחשבות טורדניות לא עוזבות אותנו? מחשבות טורדניות, שליליות, מטרידות ולא רצויות הן תופעה שכיחה מאוד. אליעד כהן ... נוטים להתמודד עם מחשבות אלו בדרך של הכחשה והתנגדות מוחלטת, אך פעולה זו דווקא גורמת להעצמתן. לדוגמה, כאשר עולה מחשבה שלילית כמו אני רוצה לפגוע בעצמי, או אני רוצה להרוג מישהו, התגובה הראשונית של רבים היא הכחשה מוחלטת, כמו זה לא נכון בכלל. אולם, המוח האנושי לא מסוגל לקבל הכחשה מוחלטת, מכיוון שלכל מחשבה בעולם יש היבט של אמת, ולו קטן ביותר. האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת? לפי אליעד כהן, כל מחשבה, גם המוזרה והשלילית ביותר, מכילה גרעין קטן של אמת. כשאדם אומר על מחשבה מסוימת שהיא לגמרי לא נכונה, המוח נכנס לוויכוח פנימי ומתחיל לתהות האם בכל זאת יש בה היגיון כלשהו. ויכוח זה מזין את המחשבה וגורם לה להופיע שוב ושוב, מה שמחזק את הנוכחות שלה בתודעה ויוצר מעגל מחשבתי שלילי מתמשך. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא רוצה להתאבד, תגובה מיידית של אני בכלל לא רוצה להתאבד עשויה דווקא להגביר את הנוכחות של המחשבה. המוח מתקשה לקבל את ההצהרה הזו, כי תמיד קיימת במוחנו האפשרות הקטנה ביותר שגם הצד ההפוך נכון. המוח שואל האם באמת בכלל לא?, וכך מתחזקת המחשבה הטורדנית. איך להתמודד בצורה נכונה עם מחשבה מטרידה? הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות מטרידות, לפי אליעד כהן, היא להכיר במציאות באופן מאוזן. במקום הכחשה מוחלטת, יש להודות בכך שיש במחשבה גרעין מסוים של אמת, אבל הוא חסר משמעות ביחס לרצונות האמיתיים שלנו. לדוגמה, במקום להגיד אני בכלל לא רוצה ... מהמציאות, אבל אני רוצה פי מיליון יותר לחיות. גישה זו מאפשרת למוח לקבל את האמת באופן שלא מעצים את המחשבה. למה הכחשה מוחלטת מגבירה מחשבות אובססיביות? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם טוען באופן מוחלט נגד מחשבה כלשהי (בכלל לא נכון), המוח מזהה חוסר כנות פנימית. הוא אינו יכול לקבל הצהרה מוחלטת כל כך, ולכן מתחיל לפקפק ולהעלות את המחשבה שוב ושוב, עד שהאדם משתכנע שייתכן והמחשבה נכונה במידה כלשהי. כך מתחזקת התחושה השלילית והמחשבות הופכות לאובססיביות. איך אפשר ליישם את הגישה הזו בדילמות ובקונפליקטים אחרים? ... פנימי. ללא קונפליקט, המוח לא נדרש לרדוף אחרי מחשבות מטרידות. אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל מחשבה מטרידה היא פשוט להודות בכך שיש בה אמת כלשהי, אך לא לתת לה יותר חשיבות ממה שהיא ראויה לה. ... אחריו, מכיוון שאין להן שום נקודת אחיזה שממנה הן יכולות לפעול נגדו. איך להתמודד עם מחשבות טורדניות? האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת? איך להפסיק פחדים וחרדות? למה מחשבות שליליות רודפות אותנו? איך להתמודד עם OCD ומחשבות כפייתיות? איך ... ומחשבות לא רצויות? אנשים רבים חווים מחשבות שליליות, מטרידות או לא רצוניות. אחת התגובות הנפוצות לכך היא ניסיון להתכחש למחשבה ולדחוק אותה. לדוגמה, אם אדם חושב מחשבה שהוא רוצה לפגוע בעצמו או באחרים, הוא עלול לנסות לשכנע את עצמו שזו מחשבה חסרת היגיון ולדחות אותה לחלוטין. אך בפועל, כאשר מתכחשים למחשבה, היא עלולה לרדוף אחריך בעוצמה רבה יותר. האם כל מחשבה בעולם נכונה במידה מסוימת? למעשה, כל מחשבה בעולם, כולל מחשבות ביזאריות, שליליות או לא רציונליות, יש בהן גרעין של אמת כלשהו. אף מחשבה אינה חסרת היגיון לחלוטין - גם אם היא לא נכונה במאה אחוזים, יש בה אמת מסוימת, אפילו אם היא מזערית. כאשר אדם נתקל במחשבה מטרידה ואומר לעצמו זה לא נכון בכלל!, המוח שלו מתחיל להתווכח איתו - אולי זה כן נכון במשהו?. הדבר גורם להעצמת המחשבה במקום להעלמתה. לכן, הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם מחשבות כאלו היא לא להתנגד להן באופן מוחלט, אלא להכיר בכך ... מייצגות את המציאות או את הרצונות האמיתיים של האדם. איך ניתן להפחית את ההשפעה של מחשבות מטרידות? במקום לומר המחשבה הזו לא נכונה בכלל, עדיף להיצמד לאמת ולומר: נכון, יש היבט מסוים שבו זה נכון, אבל בפועל זה לא ... או יכול להיות שיש צד כלשהו שמתחבר לזה, אבל זה לא מה שאני באמת רוצה. לדוגמה, אם אדם חווה מחשבה שהוא רוצה להתאבד, הוא עלול להגיב מיד בבהלה ולומר: מה פתאום! אני בכלל לא רוצה להתאבד!. אך בפועל, המוח ... מהמציאות, אבל בפועל אני רוצה פי מיליון לחיות. כך המוח מקבל את האמת ואינו נכנס להתנגדות פנימית שמעצימה את המחשבה. מדוע הכחשה מוחלטת של מחשבות מובילה להעצמתן? כאשר אדם אומר לעצמו אני בכלל לא רוצה להתאבד, המוח מתקשה לקבל את הקביעה האבסולוטית הזו, מכיוון שהוא מבין שתמיד קיימים צדדים מנוגדים בכל מחשבה. המוח מתחיל לפקפק בקביעה זו, מה שמוביל לתחושת חרדה ולרדיפה בלתי פוסקת של המחשבה הטורדנית. הפתרון הוא להכיר בכך שיש צד מסוים שבו המחשבה נכונה, אך הוא אינו רלוונטי או דומיננטי. זה נכון לגבי כל מחשבה שלילית או פולשנית - ההתמודדות הנכונה אינה להתנגד אליה באופן מוחלט, אלא לתת לה את מקומה בפרופורציה המתאימה. כיצד ... הוא אינו משמעותי או רלוונטי לחיים בפועל. איך להתמודד עם מחשבות טורדניות? למה מחשבות שליליות רודפות אותנו? האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת? איך להפסיק פחדים וחרדות? איך להתמודד עם OCD ומחשבות כפייתיות? עכשיו לגבי נושא של מחשבות שליליות לפעמים בן אדם יש לו מחשבה שלילית ומה שהוא עושה הוא מנסה להתכחש אליה, תן דוגמה למחשבה שלילית נגיד מחשבה שאומרת לך שאתה רוצה נגיד להרוג מישהו שאתה לא רוצה להרוג אותו, נגיד לדוגמה מחשבה שאומרת לך שאתה רוצה ...
שתילת מחשבות, התגוננות משתילת מחשבות, איך למנוע שתילת מחשבות? איך להימנע משתילת מחשבות? איך להתגונן משתילת מחשבות? איך להגן על עצמך משתילת מחשבות? מה לעשות כדי שלא ירמו אותך? מה לעשות כדי שלא ישקרו אותך? שכנוע
שתילת מחשבות, התגוננות משתילת מחשבות, איך למנוע שתילת מחשבות? איך להימנע משתילת מחשבות? איך להתגונן משתילת מחשבות? איך להגן על עצמך משתילת מחשבות? מה לעשות כדי שלא ירמו אותך? מה לעשות כדי שלא ישקרו אותך? שכנוע
שתילת מחשבות, התגוננות משתילת מחשבות, איך למנוע שתילת מחשבות? איך להימנע משתילת מחשבות? איך להתגונן משתילת מחשבות? איך להגן על עצמך משתילת מחשבות? מה לעשות כדי שלא ירמו אותך? מה לעשות כדי שלא ישקרו אותך? שכנוע איך להגן על עצמך מפני שתילת מחשבות? כדי להתגונן מפני שתילת מחשבות, אליעד כהן מסביר קודם כל את משמעות המושג שתילת מחשבות. לדבריו, שתילת מחשבות מתרחשת כאשר אדם אחר גורם לך לחשוב מחשבה מסוימת, להרגיש רגש מסוים או לרצות משהו שאיננו מגיע ממך, אלא הוכנס למוחך באופן מלאכותי על ידי מישהו אחר. כלומר, זוהי פעולה שבה מישהו פורץ לך אל תוך המוח וגורם לך להאמין שהמחשבות או הרצונות הם שלך, בעוד שבפועל הם לא. מדוע חשוב להבין את טכניקות שתילת המחשבות? אליעד כהן טוען שהדרך היחידה למנוע שתילת מחשבות במוח שלך היא להבין איך התהליך עובד. הוא משווה זאת לדוגמה של מופע קסמים. נניח שאתה מגיע למופע קסמים ... לזהות את הטריק ולהבין מה באמת מתרחש שם מאחורי הקלעים. באופן דומה, ככל שאתה מבין טוב יותר איך שתילת מחשבות עובדת, כך יהיה קשה יותר לאנשים לשתול בך מחשבות מבלי שתשים לב. אילו דוגמאות קיימות לטכניקות של שתילת מחשבות? אליעד נותן דוגמאות לשיטות פשוטות ונפוצות לשתילת מחשבות. למשל, שיטה אחת היא הקצנה של דברים, כלומר, לקחת רעיון מסוים ולהפוך אותו ליותר מוגזם, ובכך לשכנע אותך להאמין לו. שיטות נוספות כוללות הוספת מילה מסוימת או השמטת מילה שיכולה לשנות לגמרי את משמעות המשפט ולהחדיר מחשבה סמויה לתוך מוחך, בלי שתשים לב לכך. כלומר, אם תדע לזהות את השינויים הקטנים והטריקים האלו בשפה או בטון, יהיה לך קל יותר להבין מתי מישהו מנסה לשתול בך מחשבה. מה לעשות בפועל כדי להימנע משתילת מחשבות? כדי להתגונן בפועל מפני שתילת מחשבות, אליעד כהן מציע ללמוד את כל הטכניקות השונות שקשורות לשתילת מחשבות. הוא ממליץ לחפש מידע על דרכי שכנוע, טכניקות של מניפולציות פסיכולוגיות, ואפילו כיצד לשקר ולרמות אנשים. ככל שתכיר טוב ... אתה לומד על טכניקת מניפולציה של יצירת לחץ או חוסר ביטחון, ברגע שמישהו ינסה לייצר אצלך לחץ כדי לשתול מחשבה, תוכל לעצור ולומר לעצמך: רגע, יש כאן ניסיון להכניס אותי ללחץ כדי שאאמין למחשבה הזאת. ברגע שאתה מודע לטריקים, המוח שלך אוטומטית מתגונן ומונע את השפעת המחשבה הזרה. מה החשיבות של מודעות לטכניקות שתילת המחשבות בחיי היום - יום? אליעד כהן מדגיש את החשיבות של ההבנה הזו בחיי היום - יום. הסיבה המרכזית היא ... הזמן משתמשים בטכניקות האלה באופן מודע או לא מודע. אם לא תהיה מודע, אנשים יוכלו בקלות להכניס למוח שלך מחשבות, רצונות ואמונות שאתה בכלל לא מזדהה איתם. לעומת זאת, אם תפתח מודעות לטכניקות השתילה, תהיה פחות פגיע, ותוכל לשמור על עצמאות המחשבה והדעה האישית שלך. לסיכום, אליעד כהן מציין שאם אתה רוצה להיות בטוח שאף אחד לא ישתול בך מחשבות, אתה חייב להכיר וללמוד לעומק את השיטות של שתילת מחשבות עצמן. ההבנה והמודעות הן הכלים החזקים ביותר נגד כל ניסיון להחדיר לך רעיונות שלא שלך. איך למנוע שתילת מחשבות? מה זה שתילת מחשבות? איך לזהות מניפולציה? איך להימנע משכנוע סמוי? איך מתגוננים ממחשבות של אחרים? מה לעשות כדי שלא ישקרו אותך?
מחשבות שליליות, מחשבות רעות, מחשבות אובדניות, מחשבות טורדניות, מחשבות מציקות, מחשבות חיוביות, דיכאון, יאוש, חרדה חברתית, חוסר אהבה עצמית, חוסר ביטחון עצמי, עצבות, שמחה
מחשבות שליליות, מחשבות רעות, מחשבות אובדניות, מחשבות טורדניות, מחשבות מציקות, מחשבות חיוביות, דיכאון, יאוש, חרדה חברתית, חוסר אהבה עצמית, חוסר ביטחון עצמי, עצבות, שמחה
מחשבות שליליות, מחשבות רעות, מחשבות אובדניות, מחשבות טורדניות, מחשבות מציקות, מחשבות חיוביות, דיכאון, יאוש, חרדה חברתית, חוסר אהבה עצמית, חוסר ביטחון עצמי, עצבות, שמחה איך להתמודד עם מחשבות שליליות ומחשבות טורדניות? אנשים רבים סובלים ממחשבות שליליות שונות, כמו מחשבות שליליות, מחשבות רעות, מחשבות אובדניות, מחשבות טורדניות, דיכאון, ייאוש, חרדה חברתית, חוסר אהבה עצמית וחוסר ביטחון עצמי. בהרצאה מפורטת זו, אליעד כהן מסביר איך להתמודד עם מחשבות אלו בעזרת ניתוח והטלת ספק בהנחות היסוד שמאחורי כל מחשבה שלילית, כדי להחליש אותן ואף להפסיקן לחלוטין. איך מתמודדים עם מחשבה שלילית כמו רע לי שאני כועס על עצמי? כדי להתמודד עם מחשבה שלילית, יש לפרק אותה להנחות יסוד ולשאול עליהן שאלות. למשל, אם אדם אומר: רע לי מזה שאני כועס על ... ולכן הכעס אינו מוחלט? על ידי הטלת ספק בהנחות יסוד אלו, האדם רואה שישנן הרבה אפשרויות נוספות לפרש את המחשבה, ושהמציאות אינה חד - משמעית כפי שנראית לו. כך הוא מתחיל לשבור את עוצמת המחשבה השלילית. איך מטילים ספק במחשבות שמטרידות אותנו? אליעד נותן דוגמה נוספת: רע לי שאני לא מסוגל לקום בבוקר ולחייך ולאהוב את העולם. במקרה כזה, ... אולי אפשר לאהוב את העולם בלי לחייך, ואולי בכלל לא חייבים לאהוב את העולם? באמצעות שאלות אלה, האדם מבין שהמחשבה השלילית שלו מורכבת מהרבה הנחות שניתן לפקפק בהן ולהבין שהמצב אינו גרוע כפי שהוא חושב. מה עושים עם מחשבה שאנשים אחרים יותר מוצלחים ממני? דוגמה נוספת שאליעד מביא: רע לי כשאני חושב שמישהו אחר יותר טוב ממני. כאן, אליעד מסביר כיצד לפרק את המחשבה על ידי שאלות כגון: האם באמת האדם האחר יותר טוב ממני בכל התחומים? אולי הוא טוב ממני רק בתחום ... טוב? אולי אני לא חייב להיות הכי טוב, ואולי בכלל לא צריך להשוות את עצמי לאחרים? כך אפשר להבין שהמחשבה השלילית נובעת מהשוואה מוטעית או מוגזמת עם אחרים. למה רע לנו כשאחרים לא אוהבים אותנו? דוגמה נוספת: רע לי ... כי זה דוחף אותי לשפר את עצמי? בעזרת פירוק המשפט ושאלות ספק, האדם יכול לגלות נקודות אור ויתרונות בתוך המחשבות השליליות. למה קשה לנו לשחרר מחשבות שליליות? אליעד מתאר דוגמה של אדם שמנסה לצאת ממקום עם מכונית, ויש לו מאחוריו מקום רב אך הוא לא מבחין בכך. הוא משווה זאת לאדם ששקוע במחשבות שליליות, שלמרות שיש לו הרבה דרכים לצאת מהבעיה, הוא לא רואה אותן כי הוא תקוע בחשכה של השקרים שלו. ... על נקודת מבט אחת ושוכח שיש אינספור אפשרויות ופתחים להרגיש אחרת. הדרך לצאת היא לשאול שאלות ולהטיל ספק בכל מחשבה שעולה, כי האמת תפתח לו פתחים ליציאה מהתחושה השלילית. מה החשיבות של היצמדות לאמת בהתמודדות עם דיכאון? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של היצמדות לאמת כדרך היחידה לצאת ממחשבות שליליות קשות. הוא אומר שכאשר האדם מדייק באמת שלו, גם אם האמת הזו כרגע כואבת, הוא יכול לפרוץ את ... מסוימים, כמו למשל להרגיש קורבן או להאשים אחרים בבעיותיו. ההבנה של הסיבה לשקר תעזור לו להתחיל להיצמד לאמת ולהשתחרר מהמחשבות השליליות. בסיכום, כדי להיפטר ממחשבות שליליות, טורדניות, דיכאון וחרדה, יש להתמיד בשאלת שאלות ספק על כל הנחות היסוד של המחשבות השליליות, ולהיצמד לאמת המדויקת ביותר האפשרית. איך להתמודד עם מחשבות שליליות? איך להטיל ספק במחשבות? איך לצאת מדיכאון וחרדה? למה רע לי כשאחרים טובים ממני? איך לאהוב את עצמי? למה חשוב להיצמד לאמת? איך להשתחרר ממחשבות טורדניות?
שתילת מחשבות, איך ללמוד לשתול מחשבות? איפה לומדים לשתול מחשבות? איך ללמוד על שתילת מחשבות? מסרים תת הכרתיים, איפה ללמוד איך לשכנע? איפה ללמוד מכירות? איך ללמוד איך לשכנע אנשים? איפה ללמוד איך להשפיע על אנשים? NLP
שתילת מחשבות, איך ללמוד לשתול מחשבות? איפה לומדים לשתול מחשבות? איך ללמוד על שתילת מחשבות? מסרים תת הכרתיים, איפה ללמוד איך לשכנע? איפה ללמוד מכירות? איך ללמוד איך לשכנע אנשים? איפה ללמוד איך להשפיע על אנשים? NLP
שתילת מחשבות, איך ללמוד לשתול מחשבות? איפה לומדים לשתול מחשבות? איך ללמוד על שתילת מחשבות? מסרים תת הכרתיים, איפה ללמוד איך לשכנע? איפה ללמוד מכירות? איך ללמוד איך לשכנע אנשים? איפה ללמוד איך להשפיע על אנשים? NLP איך ללמוד לשתול מחשבות ולשכנע אנשים? היכולת לשתול מחשבות ולשכנע אנשים היא מיומנות מתקדמת, מבוססת על הבנת תהליכי חשיבה והשפעה. היכולת הזו נחשבת למיומנות שיכולה להשפיע על אחרים, ... פי אליעד כהן, ישנם שני היבטים עיקריים שצריך להבין כדי לרכוש מיומנות זו. מה צריך לעשות בפועל כדי לשתול מחשבה? - מדובר בכיצד יש לשוחח, מה לומר, באילו תזמונים להשתמש ואילו מילים ומסרים להשפיע עליהם. איך לומדים לשתול מחשבות? - הכוונה היא לא ללמוד טריקים או שיטות ישירות, אלא לחקור ולהבין את התהליכים המנטליים שמובילים לכך שנוכל לשלוט במחשבות של אחרים. מהם השלבים שצריך לעבור כדי ללמוד את זה? השלב הראשון הוא הבנת הדרך בה מחשבות נשתלות בתודעתנו האישית. השתלת מחשבה איננה רק פעולה חיצונית שגורמת למישהו לחשוב משהו. השתלת מחשבה יכולה להיות תהליך שבו אדם מקבל רעיון או דעה, ושם את המחשבה הזו במוחו מבלי שהוא מודע לכך שהיא לא באמת הגיע ממנו. אליעד כהן מסביר שדרך טובה ללמוד את תהליך זה היא על ידי חקירה עצמית: רשום את מחשבותיך - תחום זה כולל את כל המחשבות שאתה חושב ביומיום. לדוגמה: אני חושב שכדאי לי לשנות דיאטה או אני חושב שזו חולצה יפה. הבנה של הגורמים למחשבות - אחרי שכתבת את המחשבה, עליך לשאול את עצמך: מה גרם לי לחשוב כך? האם ראיתי פרסומת? שמעת את דעתם של אחרים? ניתוח של החלטות יומיומיות קטנות - למשל, למה בחרת בגלידה בטעם מסוים או למה בחרת חולצה מסוימת? מהו הקשר בין הבנת מחשבותיך לבין היכולת לשתול מחשבות? כאשר אדם מבין את המנגנונים שגורמים לו לחשוב את מה שהוא חושב, הוא יכול ליישם את ההבנה הזו על אחרים. זה מאפשר לו לדעת איך להנחות מחשבות ולהשפיע על אחרים בצורה חכמה ויעילה. לדוגמה, על ידי הבנה של הדרך בה תודעתו של אדם קולטת ומפנימה רעיונות, ... או מניפולציות שיגרמו לו לחשוב בדרך מסוימת. המטרה היא להבין את דפוסי החשיבה של אחרים ולהיות מסוגל להנחות את המחשבות האלה בצורה שתועיל לך. מהי הדרך היעילה ביותר ללמוד לשתול מחשבות? אליעד כהן מציע מספר צעדים על מנת להבין ולהשתלט על האומנות של שתילת מחשבות: שאל את עצמך כל הזמן למה עשיתי את זה? - תשאל את עצמך תמיד מה גרם לך לעשות משהו, ... אתה עושה את הדברים, תוכל לזהות דפוסים דומים אצל אחרים ולהשפיע עליהם. מה צריך לזכור בתהליך הלמידה של שתילת מחשבות? היכולת לשלוט במחשבות ולהשפיע על אחרים היא יכולת נרכשת, אך היא דורשת עבודה עצמית מתמדת והבנה מעמיקה של איך המחשבות נוצרות אצלך. החקירה העצמית היא הדרך הטובה ביותר, ואם תתחיל לשאול את עצמך את השאלות הנכונות, תוכל בסופו של דבר ללמוד לשתול מחשבות, לשכנע ולהשפיע על אחרים בצורה מכוונת ומודעת. איך ללמוד NLP? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו לחשוב משהו? איך להשתיל מחשבות לתת מודע? איך עובדים מסרים תת - הכרתיים? איך ללמוד לשתול מחשבות ולשכנע אנשים? שתילת מחשבות ושכנוע אנשים הם יכולות מתוחכמות, המבוססות על הבנה עמוקה של תהליכי חשיבה והשפעה. קיימים שני היבטים חשובים שצריך להבין כדי לרכוש מיומנות זו: 1. מה בדיוק צריך לעשות כדי לשתול מחשבה? - כיצד לדבר, איך להציג רעיונות, באיזה הקשר להשתמש ואיך לגרום למחשבה להיראות טבעית. 2. איך ללמוד את זה? - הדרך שבה ניתן לרכוש את היכולת לשתול מחשבות באחרים. איך בפועל שותלים מחשבות? ישנן טכניקות רבות לשכנוע ולשתילת מחשבות, אותן ניתן למצוא באתר. עם זאת, הדבר החשוב ביותר הוא להבין איך ללמוד את זה באמת, כך שהשימוש בטכניקות יהיה יעיל במצבים שונים. איך לומדים לשתול מחשבות? הדרך היעילה ביותר ללמוד כיצד לשתול מחשבות היא לחקור איך המחשבות שלך עצמך נשתלות בתודעתך. שתילת מחשבה משמעותה לגרום לאדם לחשוב שמשהו הוא רעיון שלו, למרות שהוא הושפע על ידי גורם חיצוני. הדרך להבין זאת היא על ידי מחקר עצמי מתמיד. איך לחקור את תהליך היווצרות המחשבות? כדי להבין כיצד נוצרת מחשבה, יש לבצע תהליך מובנה של חקירה עצמית: - לרשום את המחשבות שלך - לדוגמה: אני חושב שאני צריך להתחיל ...
איך לחשוב חיובי? חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, איך לא לחשוב שלילי? מחשבות רעות, מחשבות טובות, להתחבר לטוב, להאמין לטוב, מחשבה חיובית, מחשבות חיוביות
איך לחשוב חיובי? חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, איך לא לחשוב שלילי? מחשבות רעות, מחשבות טובות, להתחבר לטוב, להאמין לטוב, מחשבה חיובית, מחשבות חיוביות
איך לחשוב חיובי? חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, איך לא לחשוב שלילי? מחשבות רעות, מחשבות טובות, להתחבר לטוב, להאמין לטוב, מחשבה חיובית, מחשבות חיוביות איך להפסיק לחשוב שלילי ולהתחיל לחשוב חיובי באמת? אנשים רבים מבינים שהרגשות שלהם מושפעים מהחשיבה שלהם, ושמחשבות חיוביות יוצרות תחושה טובה, בעוד מחשבות שליליות מובילות לתחושות שליליות. אך לעיתים, כשאדם מנסה להילחם בשליליות על ידי מחשבות חיוביות בכוח, הוא עלול להרגיש גרוע יותר. זה קורה כי המוח שלו פשוט לא מאמין למחשבות החיוביות האלה, ולכן מתנגד להן ומחזק דווקא את השליליות. למה קשה לאנשים שליליים להאמין למחשבות חיוביות? אנשים שנמצאים במצב שלילי מאוד נוטים להטיל ספק במחשבות החיוביות כאשר אלו עולות במוחם. הם נצמדים לפתע לאמת ומתחילים לשאול שאלות כמו מי אמר שזה נכון? אולי זה בכלל לא טוב, אולי זה לא מספיק טוב, אולי זה לא מושלם?. כלומר, המוח שלהם פוסל מחשבות חיוביות בקלות, בעוד המחשבות השליליות מתקבלות אצלם כאמת מובנת מאליה. לדוגמה, אם מישהו מנסה לשכנע את עצמו שהעבודה שלו טובה או שהוא יצליח ... של אנשים שמנסים לחשוב חיובי בכוח? הטעות המרכזית היא שאנשים מנסים ישר לחשוב חיובי, במקום להפסיק קודם כל את המחשבות השליליות. אי אפשר להכריח את המוח להאמין למחשבות חיוביות כשהוא עדיין מאמין בשליליות. המאמץ להאמין במשהו חיובי בכוח, בלי להפסיק להאמין במחשבות השליליות קודם לכן, מתיש את האדם ומוביל לכך שהוא נשאר בתחושה שלילית ואף מחמיר אותה. מה הדרך הנכונה להפסיק ... חיובי? השיטה הנכונה היא קודם כל להפסיק לחשוב שלילי. בשלב הראשון צריך להגיע למצב נייטרלי, שבו האדם לא בטוח שהמחשבה השלילית נכונה. כאשר מופיעה מחשבה שלילית, צריך פשוט להטיל בה ספק. למשל, אם המחשבה היא אני לא אצליח בעבודה, האדם צריך לשאול את עצמו: מי אמר שזה נכון? אולי זה לא נכון?. המטרה היא להגיע לנקודה שבה האדם אומר לעצמו אני לא יודע. כשאדם כבר לא בטוח שהמחשבה השלילית היא אמת, הוא נפתח יותר לקבלת מחשבות חיוביות. רק אחרי שהמחשבות השליליות נחלשות, יש מקום להכניס מחשבות חיוביות. חשוב להדגיש שכאשר מגיעות מחשבות חיוביות, יש לתת ... תפסיק להאמין למחשבות שליליות. כשהמחשבות השליליות מגיעות, הטל בהן ספק עד שתגיע למצב נייטרלי של אני לא יודע. כשמגיעה מחשבה חיובית, אל תטיל בה ספק ותאפשר לה להיכנס בצורה טבעית. אל תנסה לאהוב את עצמך בכוח, פשוט הפסק לשנוא ... מנסים להכניס. הבעיה של אנשים שליליים עם מחשבות חיוביות כאשר אנשים נמצאים במצב שלילי מאוד, אפילו אם תבוא להם מחשבה חיובית, הם עלולים להטיל בה ספק. הם פתאום נאחזים באמת ושואלים את עצמם: מי אמר שזה נכון? אולי זה ... חיובי, צריך להתחיל מלנקות את הראש ממחשבות שליליות. לא חיובי ולא שלילי - קודם כל נייטרלי. זה אומר שבאה מחשבה שלילית, השלב הראשון הוא לא להילחם בה עם מחשבה חיובית, אלא פשוט להטיל בה ספק: מי אמר שזה נכון? אולי ההפך הוא הנכון?. למה לא ישר לנסות לחשוב ... אמר שזה נכון? אולי זה לא נכון?. כשהוא מגיע למצב של אני לא יודע, כלומר, הוא כבר לא בטוח שהמחשבה השלילית נכונה, זה המקום להתחיל לבנות מחשבות חיוביות. ואז, אם באה מחשבה חיובית - לא להטיל בה ספק. כלומר, לשבור את הדפוס שבו רק המחשבות השליליות נראות אמינות, ואילו החיוביות נראות ... חיובי באופן טבעי. סיכום: איך להגיע למחשבות חיוביות? במקום לנסות לחשוב חיובי - קודם כל תפסיק לחשוב שלילי. כשבאה מחשבה שלילית - אל תנסה להיאחז בחיובי, אלא קודם כל תטיל בה ספק. אל תכריח את עצמך להאמין למחשבות חיוביות - אלא קודם כל תגיע למצב של אני לא יודע לגבי השלילי. כשבאה מחשבה חיובית - אל תטיל בה ספק, תן לה מקום. במקום לנסות ישר לאהוב את עצמך - פשוט תפסיק לשנוא ... חיובי. עכשיו מה שקורה אצל אנשים שהם מספיק שליליים שכשהם מנסים לחשוב חיובי הם כל כך שליליים שכשבאה אליהם מחשבה חיובית הם מתחילים גם להטיל בזה ספק הם פתאום מתחילים להיצמד לאמת מי אמר שזה נכון ומי אמר שזה ... לא חיובי לא שלילי לא רוצה חיובי לא רוצה שלילי קודם כל רוצה. עכשיו מה זה אומר פרקטית באה מחשבה שלילית לשאול אולי ההפך הוא הנכון כמו שהסברנו קודם בנושא של הטלת הספק אולי ההפך הוא הנכון. ש: אולי ... אסביר אני מבין מה אתה אומר שנייה, בשביל לחשוב בשביל להרגיש טוב אתה צריך להאמין במשהו חיובי שתהיה לך מחשבה שאומרת זה טוב וזה רק טוב, נגיד בן אדם נגיד מרגיש שהוא לא יצליח בעבודה ואז הוא שואל את ... זה שאתה מנסה לשכנע את עצמך שתצליח בעבודה ולהיות עם ביטחון עצמי וכל העניינים קודם כל בא תיקח את המחשבה שאומרת אני לא אצליח בעבודה קודם כל תנסה לחסל אותה מי אמר שהיא נכונה אולי היא לא נכונה. אבל ... אסביר מה המהות של מה שאני אומר פה המהות של מה שאני אומר פה היא אל תנסה ישר להיאחז במחשבה הטובה אל תנסה להכריח את המוח שלך לחשוב טוב אל תנסה להכריח את המוח שלך לחשוב חיובי, למה זה ... שאתה לא יודע כלום טוב אני לא יודע אם אני אצליח או אכשל אוקי עכשיו תשתוק עכשיו אם באה מחשבה טובה אל תטיל בה ספק באה מחשבה ראה תטיל בה ספק. שימו לב עוד פעם בן אדם. ש: ליירט רק את הרעות. אליעד: כן אבל אני ... ולהאמין להם, איך אתה יכול להאמין להם מאיפה תאמין להם אין לך כוח להאמין להם כי באופן פוזיטיבי להאמין למחשבה זה בעייתי, עדיף להטיל ספק ברע וכשבאה מחשבה טובה פשוט לא להטיל בה ספק. אתם מבינים יש בן אדם שהוא כבר באיזה מיומנות שהוא יכול לקחת איזה מחשבה ולשכנע את עצמו שהיא נכונה הוא יכול להגיד יש פה פיל ולשכנע את עצמו שיש פה פיל. אוקי בהנחה ... נחליש את הרע שתתנקה תתנקה מהמחשבות הרעות או יחסית תתנקה מהמחשבות הרעות. אחרי שהתנקית מהמחשבות הרעות עכשיו יש איזו מחשבה טובה אתה אל תטיל בה ספק והנה אתה נמצא על חיובי אבל אני אומר עוד פעם האנשים לפעמים עושים ... את עצמי אוקי סבבה עכשיו רגוע יפה, עכשיו בוא נבנה משהו בוא עכשיו נבנה משהו עכשיו כשתבוא אליך איזו מחשבה טובה תאמר לך אוקי תגיד לי יכול להיות שככה וככה מחשבה טובה כן, אוקי יש בזה היגיון? כן, יפה תאמין לה סע עם זה אל תטיל ספק. אבל אם בן ...
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה מרכזית - למה דווקא אלו המחשבות שאנחנו חושבים? איך נוצרות מחשבות? לדוגמה, מחשבות רבות נובעות בצורה אסוציאטיבית, כלומר, משהו שראינו או שמענו במהלך היום יגרום לנו לחשוב על משהו אחר, באופן טבעי. ... את המילה שועל, מה קופץ לנו לראש? כל אחד יחשוב על משהו שונה. למה דווקא הדבר הזה עולה לנו במחשבה? לכאורה, המילה שועל היא שגרמה לנו לחשוב על אותו דבר. זהו תהליך שנראה כאילו יש לו סיבה - המילה הזכירה לנו את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים בלילה, בדרך כלל החלום נוגע לדברים שקרו במהלך ... על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת ... שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד סיבתיות באופן מוחלט. מצד אחד, יש סיבה למה אנחנו חושבים על דבר מסוים, אך מצד שני, אנחנו יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה מרכזית - למה דווקא אלו המחשבות שאנחנו חושבים? איך נוצרות מחשבות? לדוגמה, מחשבות רבות נובעות בצורה אסוציאטיבית, כלומר, משהו שראינו או שמענו במהלך היום יגרום לנו לחשוב על משהו אחר, באופן טבעי. ... את המילה שועל, מה קופץ לנו לראש? כל אחד יחשוב על משהו שונה. למה דווקא הדבר הזה עולה לנו במחשבה? לכאורה, המילה שועל היא שגרמה לנו לחשוב על אותו דבר. זהו תהליך שנראה כאילו יש לו סיבה - המילה הזכירה לנו את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים בלילה, בדרך כלל החלום נוגע לדברים שקרו במהלך ... האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת ... יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מחשבות, איך להיות הכי חכם בעולם? האם אפשר לדעת הכל? למה יש רע בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם לדומם יש תודעה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מי ברא את אלוהים? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה העולם קיים? למה לא להתאבד? האם הכל אפשרי? למה יש רע וסבל בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? בשביל מה לחיות? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות מאושר? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? האם יש בחירה חופשית? אולי אנחנו במטריקס? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להנות בחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: מחשבות, מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? דיכאון? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להשיג איזון נפשי? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לקבל החלטות? איך לחנך ילדים? איך להאמין בעצמך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיגמל מהימורים? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעריך את עצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך לעשות יותר כסף? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפרש חלומות? איך להצליח בזוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להעביר ביקורת בונה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשנות תכונות אופי? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם גירושין? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל, תמיכה נפשית, מאמן מכירות בנושא מחשבות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 1.4844 שניות - עכשיו 02_09_2025 השעה 07:28:49 - wesi1