איך לדעת מה הולך לעלות בעתיד?

וכאן אסביר לגבי לוגיקה של השקעות ב"מעגל השני". שהולכת כך: בעיקרון כדי להרוויח צריכים לקנות בזול ולמכור ביוקר. וכדי לקנות בזול, צריכים לקנות לפני שמשהו עולה ולא אחרי שהוא כבר עולה. ולכן השאלה המעניינת היא, איך לדעת מה הולך לעלות, לפני שהוא עולה.

שיטת המעגל השני - איזו חברות הולכות להרוויח כסף?

ואחת התשובות לכך, היא הלוגיקה של ה"מעגל השני". שפירושה, שכאשר רואים באופן ברור שיש מגמה מסוימת, לדוגמה חברות נדלן עולות, אז שואלים, מי במעגל השני יגדיל את הרווחים שלו, בעקבות העלייה במעגל הראשון. דהיינו, לדוגמה, חברות שמספקות שירותים לחברות בניה, לדוגמה חברות בטון / ציוד הנדסי וכיו"ב.

או לדוגמה שרואים עליה בתחום ה AI, ואז חושבים מי יכול ליהנות מהעלייה של ה AI. לדוגמה חברות שמייצרות חשמל ואנרגיה עבור תעשיית ה AI. כי ה AI צורך המון חשמל וכולי.

והרעיון שמאחורי לוגיקת ההשקעות הזו הוא, שבעצם לוקחים משהו שנראה וודאי, לדוגמה עידן ה AI מתחזק ואז כבר במובן מסוים פחות הגיוני להשקיע ב AI באופן ישיר, כי מניחים שהמחיר שלו כבר מתמחר את הפוטנציאל שלו (שזה כמובן לא בהכרח נכון). אבל מנסים לחזות מה הדבר הבא שהולך לעלות, שהוא בעצם מחירים של חברות שמספקות שירותי אנרגיה וכיו"ב. שאז במובן מסוים, אנחנו לפני העליות של המניות האלו.

והשאלה היא, האם באמת ומה האמת לגבי לוגיקת ההשקעות של ה"מעגל השני"?

2 סוגים של מעגל שני

אז בעיקרון צריכים לדעת שיש 2 סוגים של מעגל שני שיכולים להגדיל רווחים בעקבות עליה של מגמה X כלשהי. 1- חברות שמספקות שירותים לחברות במעגל הראשון. 2 - חברות שייהנו מהפירות של המעגל הראשון.

מה יצטרכו בגלל המעגל הראשון?

לדוגמה: נניח שתחום ה AI עולה. אז מעגל ראשון של חברות שיכולות להרוויח מכך כסף, יהיה חברות שמספקות שירותים לחברות AI. לדוגמה, חברות אנרגיה / חשמל וכולי. במילים אחרות, כדי לזהות את החברות האלו, צריכים לשאול, מה צריך כדי שהמגמה X תימשך, מה צריך ואילו משאבים יצטרכו כדי שתימשך המגמה X. במקרה הנ"ל, לדוגמה חשמל.

מי יפיק תועלת מהמעגל הראשון?

אבל יש גם מעגל שני מסוג אחר, שהוא מי יפיק תועלת מהמעגל הראשון. לדוגמה: תחום ה AI עולה. ואז נשאל, מי הולך להפיק תועלת מכך שיהיה AI בעולם. אילו חברות ועסקים יוכלו להשתמש במערכות AI כדי להרוויח יותר כסף, כדי לשפר את ההוצאות השוטפות שלהם, אילו חברות יוכלו לדוגמה לעשות אוטומציה לתהליכי ייצור שלהם באמצעות ה AI, כדי להגדיל את הרווחיות שלהם? זה כמובן הסוג השני של המעגל השני שהולך להרוויח יותר בזכות המעגל הראשון.

ועכשיו אסביר קצת על ההבדלים בין השקעה בכל אחד מהסוגים של המעגל השני שהוזכרו כאן.

להשקיע במעגל השני שיצטרכו בגלל המעגל הראשון

אז בעצם הלוגיקה אומרת כך. אם המעגל הראשון X מצליח, לדוגמה AI, זה אומר שיצטרכו Y, לדוגמה אנרגיה, כדי להמשיך להריץ את המעגל הראשון, שהוא ה AI. ואז נשאל, אם יצטרכו Y לדוגמה אנרגיה, מי הולך להרוויח מזה?

אבל מה שצריך לדעת בהקשר הזה, הוא שהסיבה לא מחייבת את התוצאה. דהיינו, זה ש X עולה, זה לא אומר בהכרח שגם Y יעלה. לדוגמה, אם ה AI יצליח, זה לא בהכרח אומר שיצטרכו יותר אנרגיה. ולמה? תשובה: ממגוון סיבות אפשריות.

הנחות יסוד בהשקעה במעגל השני מהסוג של "צורך"

כי בעצם אנחנו מניחים כאן כמה הנחות יסוד, שהן לא בהכרח נכונות.

1 - אם יש את X צריך את Y. דהיינו, אם יש AI אז צריך אנרגיה. זה כמובן לא מחויב. כי יתכן שאולי יהיה AI שלא יצטרך כ"כ הרבה אנרגיה. אולי ימציאו AI שלא יצטרך כ"כ הרבה אנרגיה.

מכל שכן, שאפשרי לדעת בוודאות, שאם מישהו ממציא מוצר, לדוגמה ממציא AI ואז הוא מגלה שכדי להרוויח מכך כסף, הוא חייב להתחיל להוציא המון כסף עבור שירותי אנרגיה, אז זה אומר בהכרח שהוא ינסה למצוא דרך, להמשיך לספק שירותי AI, בלי להיות צריך הרבה אנרגיה.

במילים אחרות, אם יש תחום שעולה, שכרגע הוא דורש משאב מסוים. ניתן להניח בוודאות, שהמעגל הראשון יעשה כל מאמץ אפשרי, כדי לא להיות צריך את המעגל השני. וזאת כדי להגדיל את הרווחיות של המעגל הראשון, באמצעות הקטנת התלות של המעגל הראשון במעגל השני.

2 - אם יהיה צורך במעגל השני, הרי שבהכרח הפתרון יהיה Y ספציפי. לדוגמה, אם AI צריך אנרגיה, אז חברות שמספקות חשמל ירוויחו מכך. זה כמובן גם לא בהכרח נכון, כי גם אם יצטרכו אנרגיה, אולי יהיה פתרונות אנרגיה נוספים חדשים יותר זולים, מאשר חשמל. לדוגמה אנרגיה גרעינית וכיו"ב.

והטלת הספק כאן שונה קצת מהספק הקודם. כי הספק הקודם אומר, יתכן ש X בכלל לא ידרוש את Y. אבל כאן הספק הוא, גם אם X בהכרח כן ידרוש את Y, האם בהכרח שיהיה ניתן לספק את Y דווקא בדרך מסוימת? אולי יהיה ניתן לספק אותו בדרך אחרת? דהיינו, גם אם ה AI לדוגמה ידרוש המון אנרגיה, אולי יהיה ניתן להפיק אותה בדרך אחרת?

3 - אנחנו גם מניחים שאם יהיה שאם הפתרון יהיה דווקא באמצעות Y ספציפי, הרי שהרווחיות של אותם ספקי Y, תגדל. לדוגמה, אם חברות ה AI יצטרכו אנרגיה דווקא בצורה של חשמל, הרי שכנראה הרווחיות של יצרני החשמל תגדל.

וגם זה לא בהכרח נכון לפחות לא בטווח הבינוני ארוך. דהיינו, גם אם חברות ה AI יצטרכו בוודאות עוד אנרגיה ולא יצליחו ליצור AI שצריך פחות אנרגיה, וגם אם בוודאות הם ירכשו דווקא אנרגיה בצורה של חשמל, וגם אם זה אומר שכן בוודאות שמחירי החשמל יעלו, הרי שזה לא אומר שהרווחיות של יצרני החשמל תגדל לאורך זמן.

ולמה? כי ברגע שיגדלו הביקושים לחשמל, הרי שכנ"ל הרווחיות תגדל ואז ממילא יכנסו מתחרים חדשים לשוק, שיסכימו להרוויח קצת פחות, הכל כמובן במידה ומדובר על שוק תחרותי ולא במצב שיש בו מונופול עסקי שלא ניתן להתחרות בו. ואז ממילא לאורך זמן, אם יהיה המון צורך באותו משאב, הרי שהרווחים של הספק של אותו משאב, לאורך זמן הם אמורים לרדת, בשוק תחרותי. אא"כ יש פטנטים / חסמי כניסה גדולים / שוק לא תחרותי וכולי.

סיכום הנחות היסוד בהשקעה במעגל השני מסוג "צורך"

1 - הצורך ב X ימשיך, לדוגמה ימשיכו להיות צריכים AI.

2 - הצורך ב X יוביל לצורך ב Y. לדוגמה ה AI ידרוש צורך של אנרגיה.

3 - הצורך ב Y יהיה ניתן לספק אותו דווקא בדרך מסוימת, לדוגמה בצורה של חשמל.

4 - את ה Y, יוכלו לספק דווקא ספקים ספציפיים ברמת רווחיות מסוימת, שתשמור על עצמה לאורך זמן / לטווח זמן כלשהו.

במילים אחרות, כדאי לבחון את הנחות היסוד האלו, כאשר רוצים להשקיע במעגל השני, מסוג של "מה יהיו צריכים כדי לספק את X?".

מניות חברות ביטחוניות

דוגמה נוספת ניתן להבין באמצעות הדוגמה הבאה:

אם תהיה מלחמה יצטרכו נשק. אם יצטרכו נשק הרי שהמניות של החברות הביטחונית ירוויחו יותר. האם זאת באמת האמת?

אז כן במובן מסוים. אבל כמובן שלא בהכרח, כי אולי יהיה צורך בנשק אחר ואולי ירכשו את אותו הנשק ממישהו אחר ואולי יהיו עוד יצרני נשק שיגרמו למחיר של הנשק לרדת.

אולי כרגע כבר הכל מתומחר?

ובלי קשר לכל זה, יתכן גם שהמחיר של המניות במעגל השני, כבר מתמחר בתוכו את התרחיש שבו אכן יצטרכו עוד דווקא את הנשק הספציפי הזה דווקא מהחברות האלו דווקא ברמת הרווחיות הזאת. יתכן שהמחיר כבר לוקח בחשבון את התרחיש הזה.

ולכן, גם אם כל הנחות היסוד הנ"ל נכונות בוודאות, עדיין צריכים לבדוק, האם באמת אתה יודע משהו שאחרים לא יודעים? כי אם לא, אולי מחיר המניות בשוק כבר מגלם את הציפיות העתידיות וכולי.

להשקיע במעגל השני שיפיק תועלת בזכות המעגל הראשון

ועכשיו נעבור לסוג השני של המעגל השני, שהולך אולי להרוויח כסף מהמעגל הראשון. שהוא עונה לשאלה, בהנחה שיש X בזכות כך, אילו עסקים Y הולכים להרוויח עוד כסף, בזכות שימוש ב X של המעגל הראשון.

לדוגמה: אם יש AI, אילו חברות יוכלו באמצעות כך להוזיל את עלויות הייצור שלהם? אילו עסקים יוכלו בזול יחסית, להגדיל את כמות השירותים שהם מספקים? וכיו"ב.

מהם 2 סוגי העסקים שירוויחו מכך שיש AI?

אז הנחת היסוד הזאת, המהות שלה בעצם היא לנסות להבין אילו עסקים יוכלו להרוויח יותר כסף, בזכות הוזלת תהליכי הייצור מסוג X. לדוגמה, אם יש AI וניתן לבנות יישומים בדרך יותר זולה ומהירה, מי יכול להרוויח מכך?

וכאן בעיקרון יש 2 סוגי עסקים שיכולים להרוויח מכך. 1 - עסקים שכבר כרגע מייצרים את אותו המוצר, אבל בדרך יותר יקרה. 2 - עסקים שיכולים להיעזר במוצר, אבל הם לא מייצרים אותו, בגלל עלות הייצור שלו.

ובהקשר של AI לדוגמה, אז אם נשאל, אילו חברות כבר כרגע מייצרות את התוצרים של ה AI בצורה יותר יקרה? התשובה תהיה די קלה. פשוט צריכים לחשוב על כל ספקי השירותים שמתפרנסים מכך שהם מייצרים את התוצרים שכרגע ה AI מייצר. לדוגמה, בתי תוכנה שמעסיקים המון מתכנתים. שעכשיו ה AI יכול להחליף ולשפר את תהליכי הייצור ובכך להוזיל את עלויות הייצור ובכך להגדיל את הרווחיות של אותן חברות.

ואם נשאל אילו חברות עוד יכולות ליהנות מהשירותים של ה AI ושהן כרגע לא מייצרות את התוצרים של ה AI? התשובה לכך תהיה שאפשרי לבדוק מי הלקוחות של אותם של אותם החברות שכרגע מייצרות את אותם התוצרים בדרך יותר יקרה.

הסבר: נניח שה AI יוצר תוכנה בדרך מאוד מהירה. אז:

1 - יכולים להרוויח מכך בתי תוכנה - שכרגע מספקים שירותי יצירת תוכנה בדרך ארוכה ויקרה. בכך שהם יוכלו לספק את אותם השירותים בדרך יותר קצרה ויעילה ויותר זולה ובכך להגדיל את הרווחיות של העסק שלהם.

2 - גם אותם לקוחות של אותם בתי תוכנה שמספקים את השירותים האלו, גם הם יוכלו להרוויח מכך. כי הן יוכלו להפסיק לשלם לבתי התוכנה ולייצר עבור עצמם את אותן תוכנות בדרך יותר יעילה וזולה. במילים אחרות, עסקים שמוציאים המון כסף עבור תשלומים לבתי תוכנה, גם הם ירוויחו יותר כסף, בגלל שהם יוכלו לחסוך את הכספים שהן משלמים לאותם בתי תוכנה.

למה יש כאן דבר והיפוכו?

אז במובן מסוים ניתן להבין שיש כאן דבר והיפוכו. כי אם יותר זול לייצר תוכנות, אז מצד אחד זה מוזיל את עלויות הייצור של ספקי התוכנה מה שאמור להגדיל את הרווחים של בתי התוכנה. אבל מצד שני, זה בעצם יוצר תחרות לבתי התוכנה, כי במובן מסוים פחות צריכים אותם, כי ניתן להסתדר גם בלעדיהם. ולכן מצד אחד זה מקטין את עלויות הייצור אבל מצד שני גם מקטין את הביקוש לבתי התוכנה.

מה באמת קורה בעולם האמיתי?

ומה שבאמת קורה בעולם האמיתי, זה שבדרך כלל מצד אחד הלקוחות שעד כה רכשו שירותים מאותם בתי תוכנה, במידה והם ירצו לרכוש את אותו השירות בדיוק, ובמידה ואכן אותו AI ידע לעשות את אותו הדבר בדיוק, הרי שזה יקטין את הביקוש לאותם בתי תוכנה.

אבל מצד שני, בעולם האמיתי, אלו שיש להם המון משאבים, הם לא יפסיקו לצרוך שירותים מבתי התוכנה, אלא במקום זה הם יבקשו מבתי התוכנה ליצור להם מערכות עוד יותר מורכבות, שאותן ה AI עדיין לא יודע לבנות. במילים אחרות, יהיה ביקוש למוצרים חדשים באותה עלות.

לדוגמה: נניח שמישהו רכש מכשיר פלאפון לפני 10 שנים ב 5000 ש"ח. ונניח שכיום אפשרי לרכוש את אותו המכשיר בדיוק ב 500 ש"ח. האם בעולם האמיתי רוכשים את המכשיר הישן ב 500 ש"ח או שרוצים לרכוש את המכשיר המתוחכם פי 10 ב 5000 ש"ח?!

מה שאני אומר בעצם, זה שבפועל הרצון של האדם תמיד גדל. מה שיגרום לכך שאם יהיה יותר זול לייצר תוכנות, אז יותר עסקים יצרו יותר תוכנות, כי יהיה יותר זול לייצר תוכנות באמצעות ה AI. ואז התחרות תגדל בעולם צרכני התוכנה ואז יצטרכו תוכנות יותר מורכבות שאותן לא ניתן ליצור באמצעות ה AI.

הורדת חסמי כניסה והגדלת תחרות

נקודה נוספת שצריכים לקחת בחשבון היא, שברגע שעלות הייצור של משהו יורדת, הרי שגם חסמי הכניסה שנובעים מאותה עלות ייצור, יורדים גם הם. ואז יותר קל ליצור תחרות לאותו תחום שאמור להרוויח מכך שעלות הייצור יותר זולה.

לדוגמה: נניח ש ה AI יודע לספק שירותי בנקאות בלי עובדים. אז מצד אחד הבנקים יוכלו להוזיל את עלויות התפעול שלהם. אבל מצד שני, גם חסמי הכניסה להקים בנק, גם הם ירדו. כי יהיה יותר קל להקים בנק. כי יהיה יותר זול לייצר שירותים בנקאיים באמצעות ה AI.

שזה בעצם אומר, שאם יותר זול לייצר משהו, אז מצד אחד ירוויחו מכך אלו שכרגע מייצרים את המוצר הזה ביוקר. אבל מצד שני, הם גם יפסידו מכך, בגלל שבעצם יהיה יותר קל להתחרות בהם.

האם הורדת חסמי כניסה תפגע בעסק?

גם צריכים להבין, שהורדת חסמי כניסה לא תמיד פוגעת בעסק. אלא זה הכל תלוי בכמה העסק מייצר ערך שהוא אך ורק הדבר שהעלות לייצר אותו יותר זולה. לדוגמה: אם יש מישהו שכל מה שהוא יודע לעשות, זה לייצר לוגו למישהו וזהו. אז כרגע לא צריכים יותר את מי שמייצר את הלוגו. כי כרגע אפשרי לעשות את זה עם AI.

אבל אם לדוגמה יש מישהו שמספק שירות כולל, של יעוץ עסקי / חשיבה עסקית / ניתוח שוק / גרפיקה / ועוד שירותים, שבחלק מהם הוא גם מייצר לוגו. אז עסק כזה יהיה לו יותר קל לשרוד. כי הוא לא מספק אך ורק את השירות של ליצור את הלוגו.

מה שכן, עדיין יהיה יותר קל להתחרות בו. גם בגלל שיהיה יועץ שיווקי אחר, שיספק שירות ביותר זול, כי עלויות הייצור קטנו וכולי.

מי ישרוד בכל מצב?

וכמו תמיד, מי שישרוד, זה מי שמספק ערך שאותו אחרים לא מספקים, גם לא רובוטים של AI וכולי.

סיכום:

הלוגיקה של השקעה במעגל השני, יש בה אפשרות של להבין את מי יצטרכו כדי לספק שירותים למעגל הראשון. ויש בה גם לוגיקה של מי יוכל להפיק תועלת מהערך שמייצר המעגל הראשון.

וכמו שהסברתי קודם, צריכים להבין, שיש כאן כל מיני תהליכים וכל מקרה לגופו וכל דבר יכול להשפיע בהמון דרכים על מה שיהיה. ולכן צריכים להבין כל מקרה לגופו ולא להניח שאם X אז בהכרח Y וכמובן ללמוד ניתוח סיבתיות וכולי.