5:10השכל של אלוהים, השכל שמעל לשכל - מהו? ואיך להגיע אליו?
מהו השכל של אלוהים וכיצד ניתן להגיע אליו?
אליעד כהן מסביר על "השכל של אלוהים" או "השכל שמעל לשכל" - מושג שמייצג את התפיסה העליונה ביותר של המציאות, מעבר להבנה האנושית הרגילה. הוא מתחיל בכך שכל השכל האנושי, התפיסה הרגילה שלנו, היא רק חלק קטן מתוך שכל גדול בהרבה. האדם רגיל לחשוב באופן מאוד ברור שיש לו שתי ידיים: יד ימין ויד שמאל, ושאליעד מציע שיכול להיות שהן לא באמת נפרדות, אלא שזו רק הצורה שבה האדם חווה אותן.
לדוגמה, אליעד מתאר כיצד בחלל קיימים מצבים בהם שני כוכבים, אשר למראית עין נראים שונים וממוקמים בשני מקומות שונים, מתגלים למעשה כאותה ישות כאשר בוחנים את המיקום שלהם ממקום רחוק יותר. הוא ממחיש את זה בדוגמה אסטרונומית: יש גלקסיה אחת שבמרחק עצום הקרניים שלה מתפצלות, ולכן מכדור הארץ היא נראית כשני כוכבים שונים בשני מקומות שונים. המשמעות של הדוגמה הזאת היא, שהנפרדות שהאדם חווה היא למעשה אשליה שמבוססת על נקודת המבט המצומצמת של האדם.
אליעד מביא את רבי נחמן, שאמר: "השקר מדאיק לאדם בגשמיות וברוחניות כי על אחד אומר שהוא שניים." כלומר, הטעות שהאדם עושה היא לראות משהו אחד כאילו הוא שני דברים שונים. למשל, הוא מסביר שאנשים חושבים ששתי הידיים שלהם מחוברות זו לזו ולכן הן "אחת", אך החיבור הזה הוא אשלייתי, כי הן לא באמת אחת כמו שכל יד היא אחת עם עצמה. המשמעות היא שהמציאות האמיתית נמצאת מעל ההפרדה האנושית הרגילה, ואילו השכל הרגיל שלנו לא יכול להכיל זאת.
עוד דוגמה עמוקה שמביא אליעד היא ההסבר על זמן ומקום. הוא שואל: "מה זה בכלל מקום?" ו"מה זה בכלל זמן?" לטענתו, המקום חייב להיות עשוי ממשהו שהוא עצמו חסר מקום, והזמן חייב להיות עשוי ממשהו שהוא עצמו חסר זמן. ולכן, אם המהות של הזמן והמקום חסרת זמן ומקום, המשמעות היא שכל מה שאנו תופסים כ"נפרדות של זמן ומקום" הוא בעצם אחדות אחת גדולה. הרעיון הזה מנסה להבהיר את הנקודה שהשכל האנושי, המבוסס על תפיסת נפרדות, לא יכול להבין את המציאות האמיתית שבה הכל אחד.
אליעד מוסיף שהשכל האנושי בנוי על לוגיקה שאומרת שדבר והיפוכו אינם יכולים להתקיים בו זמנית. אך הוא מדגיש שזאת בדיוק הטעות של האדם, כי במציאות העליונה - השכל של אלוהים - דבר והיפוכו כן יכולים להתקיים בו זמנית. הוא מתאר את זה כ"שיגעון" בעיני בני האדם, כי השכל הרגיל אינו יכול להכיל זאת, אבל במציאות המוחלטת האמת מכילה גם את ההפך של עצמה.
כדי להמחיש את זה, אליעד נותן טיפ לכל אדם שמתלבט מהי האמת בין שתי אפשרויות הפוכות. הוא אומר לאדם לקחת את אחת האפשרויות ולהקצין אותה, ואז לקחת את ההפך שלה ולהקצין גם אותו. הסיבה לכך היא שהאמת עצמה היא בלתי מוגדרת. לחוות את האמת באופן אמיתי פירושה לחוות את חוסר ההגדרה, כלומר, לאפשר לשתי האפשרויות ההפוכות להתקיים יחד באותה מציאות, ללא סתירה.
המסר הסופי שאליעד כהן מדגיש הוא שהשכל האנושי מוגבל בתפיסתו, ורק כאשר אדם מצליח להתעלות מעל ההגדרות והמגבלות של התפיסה שלו, הוא יכול לחוות את המציאות בצורה שלמה, שזה בעצם "השכל של אלוהים". ההגעה לכך כרוכה בהבנת האשליה של הנפרדות ובחוויית המציאות ללא הגדרה, כלומר, לחוות את הכל כאחדות אחת גדולה, ללא גבולות של זמן ומקום.
אליעד כהן מסביר על "השכל של אלוהים" או "השכל שמעל לשכל" - מושג שמייצג את התפיסה העליונה ביותר של המציאות, מעבר להבנה האנושית הרגילה. הוא מתחיל בכך שכל השכל האנושי, התפיסה הרגילה שלנו, היא רק חלק קטן מתוך שכל גדול בהרבה. האדם רגיל לחשוב באופן מאוד ברור שיש לו שתי ידיים: יד ימין ויד שמאל, ושאליעד מציע שיכול להיות שהן לא באמת נפרדות, אלא שזו רק הצורה שבה האדם חווה אותן.
לדוגמה, אליעד מתאר כיצד בחלל קיימים מצבים בהם שני כוכבים, אשר למראית עין נראים שונים וממוקמים בשני מקומות שונים, מתגלים למעשה כאותה ישות כאשר בוחנים את המיקום שלהם ממקום רחוק יותר. הוא ממחיש את זה בדוגמה אסטרונומית: יש גלקסיה אחת שבמרחק עצום הקרניים שלה מתפצלות, ולכן מכדור הארץ היא נראית כשני כוכבים שונים בשני מקומות שונים. המשמעות של הדוגמה הזאת היא, שהנפרדות שהאדם חווה היא למעשה אשליה שמבוססת על נקודת המבט המצומצמת של האדם.
אליעד מביא את רבי נחמן, שאמר: "השקר מדאיק לאדם בגשמיות וברוחניות כי על אחד אומר שהוא שניים." כלומר, הטעות שהאדם עושה היא לראות משהו אחד כאילו הוא שני דברים שונים. למשל, הוא מסביר שאנשים חושבים ששתי הידיים שלהם מחוברות זו לזו ולכן הן "אחת", אך החיבור הזה הוא אשלייתי, כי הן לא באמת אחת כמו שכל יד היא אחת עם עצמה. המשמעות היא שהמציאות האמיתית נמצאת מעל ההפרדה האנושית הרגילה, ואילו השכל הרגיל שלנו לא יכול להכיל זאת.
עוד דוגמה עמוקה שמביא אליעד היא ההסבר על זמן ומקום. הוא שואל: "מה זה בכלל מקום?" ו"מה זה בכלל זמן?" לטענתו, המקום חייב להיות עשוי ממשהו שהוא עצמו חסר מקום, והזמן חייב להיות עשוי ממשהו שהוא עצמו חסר זמן. ולכן, אם המהות של הזמן והמקום חסרת זמן ומקום, המשמעות היא שכל מה שאנו תופסים כ"נפרדות של זמן ומקום" הוא בעצם אחדות אחת גדולה. הרעיון הזה מנסה להבהיר את הנקודה שהשכל האנושי, המבוסס על תפיסת נפרדות, לא יכול להבין את המציאות האמיתית שבה הכל אחד.
אליעד מוסיף שהשכל האנושי בנוי על לוגיקה שאומרת שדבר והיפוכו אינם יכולים להתקיים בו זמנית. אך הוא מדגיש שזאת בדיוק הטעות של האדם, כי במציאות העליונה - השכל של אלוהים - דבר והיפוכו כן יכולים להתקיים בו זמנית. הוא מתאר את זה כ"שיגעון" בעיני בני האדם, כי השכל הרגיל אינו יכול להכיל זאת, אבל במציאות המוחלטת האמת מכילה גם את ההפך של עצמה.
כדי להמחיש את זה, אליעד נותן טיפ לכל אדם שמתלבט מהי האמת בין שתי אפשרויות הפוכות. הוא אומר לאדם לקחת את אחת האפשרויות ולהקצין אותה, ואז לקחת את ההפך שלה ולהקצין גם אותו. הסיבה לכך היא שהאמת עצמה היא בלתי מוגדרת. לחוות את האמת באופן אמיתי פירושה לחוות את חוסר ההגדרה, כלומר, לאפשר לשתי האפשרויות ההפוכות להתקיים יחד באותה מציאות, ללא סתירה.
המסר הסופי שאליעד כהן מדגיש הוא שהשכל האנושי מוגבל בתפיסתו, ורק כאשר אדם מצליח להתעלות מעל ההגדרות והמגבלות של התפיסה שלו, הוא יכול לחוות את המציאות בצורה שלמה, שזה בעצם "השכל של אלוהים". ההגעה לכך כרוכה בהבנת האשליה של הנפרדות ובחוויית המציאות ללא הגדרה, כלומר, לחוות את הכל כאחדות אחת גדולה, ללא גבולות של זמן ומקום.
- מהו השכל של אלוהים?
- איך להגיע לשכל שמעל השכל?
- האם זמן ומקום הם אשליה?
- מהי תפיסת האחדות של המציאות?
- מה הכוונה שהאמת בלתי מוגדרת?
- האם אפשרי שדבר והיפוכו יהיו נכונים בו זמנית?
050-3331-331