איך לענות למוח? איך להתמודד עם עצמך? איך לענות לעצמך? דיאלוג פנימי, מודעות עצמית, איך להטיל ספק ברע? איך לברר מה האמת? למה אתה רוצה לדעת את האמת? איך לא להרגיש רע? איך להרגיש טוב?
איך להתמודד עם דיאלוג פנימי שלילי מול המוח?
בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר כיצד אפשר להתמודד בצורה יעילה עם דיאלוג פנימי שלילי, ובאופן ספציפי עם המחשבות והספקות שעולים בתוכנו. הוא מדבר על כך שכאשר עולה בנו שאלה, או כאשר אנחנו מתחילים להטיל ספק בדברים שהאמנו בהם עד עכשיו, חשוב מאוד לבדוק מדוע השאלה הזו בכלל עלתה. אליעד נותן דוגמה של אדם ששואל שאלות על אלוהים, אך הוא עושה זאת רק כאשר יש לו קושי לשמור שבת או כשהוא מרגיש רע. הוא שואל, מדוע השאלות מופיעות רק כאשר יש לך בעיה? למה הן לא עלו קודם? בכך אליעד מדגים כיצד המוח עושה מניפולציות כדי לגרום לך להרגיש רע עם השאלה.
מה לעשות כשאתה מתחיל להרגיש ספק?
אליעד כהן מסביר שכאשר אתה מתחיל לשאול שאלות וספקות, המוח ינסה לטעון שאתה לא באמת רוצה לדעת את האמת, אלא רק להתחמק מהכאב או מהתחושה הרעה. למשל, אם מישהו מבקש ממך כסף ואתה פתאום מתחיל להטיל ספק האם אתה חייב לו כסף, הוא יכול להגיד לך שאתה שואל את השאלה רק כי עכשיו מבקשים ממך כסף נוסף. אבל לדעת אליעד, עצם זה שהשאלה לא עלתה קודם אלא דווקא עכשיו לא פוסל את הלגיטימיות שלה.
לדוגמה, אם מישהו אומר לך "למה אתה שואל עכשיו שאלות על אלוהים רק בגלל שקשה לך לשמור שבת?" אליעד מסביר שזה כמו שאם תעלה לטרמפ ופתאום הנהג נוסע לכיוון לא נכון. האם זה לא בסדר לשאול רק עכשיו לאן הוא נוסע? האם היית חייב לשאול לפני שעלית לרכב? אליעד מבהיר שזה לגמרי הגיוני לשאול רק כשהבעיה מתעוררת. לכן הוא אומר שאין שום פסול לשאול שאלה גם אם הסיבה הראשונית לשאלה היא ניסיון להתחמק מרע או מחוסר נוחות.
האם זה פסול להטיל ספק רק כשאתה מרגיש רע?
אליעד כהן ממשיך בדוגמה נוספת ואומר שאם אדם נמצא בבית שבו פרצה שריפה, הוא יקום ויברח, ואז ישאל את עצמו מדוע יש אש ואיך לברוח. אף אחד לא יבוא ויאשים אותו למה לא שאל קודם מדוע הוא יושב בבית כשלא הייתה שריפה. כלומר, השאלה מתעוררת תמיד בעקבות בעיה, וזה לגמרי טבעי. זה לא פוסל את השאלה אלא רק מראה על כך שיש לך סיבה מוצדקת לשאול.
כדי להמחיש זאת, אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם עולה לטרמפ עם מישהו, ורק לאחר שמתחילים לנסוע, הוא מגלה שהנהג פונה לכיוון אחר מזה שהובטח לו בתחילה. הוא אומר שזה לגיטימי לחלוטין שהנוסע ישאל את הנהג לאן הוא נוסע, רק לאחר שהתעוררה הבעיה ולא קודם לכן. אין שום היגיון לטעון שהנוסע היה צריך לשאול זאת לפני שהוא עלה לרכב.
איך להגיב למוח כשהוא מנסה לעשות מניפולציות?
אליעד מסביר שלעיתים המוח יגיד לך שאתה לא באמת רוצה לדעת את האמת, אלא שאתה סתם שואל שאלות כי אתה רוצה להתחמק מכאב, ושהשאלות שלך אינן אמיתיות. אליעד ממליץ שבמקרה כזה יש לענות למוח בצורה פשוטה וישירה: "נכון, כל מה שאתה אומר הוא נכון, אבל זה עדיין לא הופך את השאלה שלי ללא לגיטימית." כלומר, לא להיכנס לדיון האם אתה באמת רוצה את האמת או לא, אלא להישאר ממוקד בשאלה עצמה.
הוא מדגיש שאפשר להגיד למוח שהוא צודק, אתה באמת רוצה לברוח מהרע, אבל זה לא...
בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר כיצד אפשר להתמודד בצורה יעילה עם דיאלוג פנימי שלילי, ובאופן ספציפי עם המחשבות והספקות שעולים בתוכנו. הוא מדבר על כך שכאשר עולה בנו שאלה, או כאשר אנחנו מתחילים להטיל ספק בדברים שהאמנו בהם עד עכשיו, חשוב מאוד לבדוק מדוע השאלה הזו בכלל עלתה. אליעד נותן דוגמה של אדם ששואל שאלות על אלוהים, אך הוא עושה זאת רק כאשר יש לו קושי לשמור שבת או כשהוא מרגיש רע. הוא שואל, מדוע השאלות מופיעות רק כאשר יש לך בעיה? למה הן לא עלו קודם? בכך אליעד מדגים כיצד המוח עושה מניפולציות כדי לגרום לך להרגיש רע עם השאלה.
מה לעשות כשאתה מתחיל להרגיש ספק?
אליעד כהן מסביר שכאשר אתה מתחיל לשאול שאלות וספקות, המוח ינסה לטעון שאתה לא באמת רוצה לדעת את האמת, אלא רק להתחמק מהכאב או מהתחושה הרעה. למשל, אם מישהו מבקש ממך כסף ואתה פתאום מתחיל להטיל ספק האם אתה חייב לו כסף, הוא יכול להגיד לך שאתה שואל את השאלה רק כי עכשיו מבקשים ממך כסף נוסף. אבל לדעת אליעד, עצם זה שהשאלה לא עלתה קודם אלא דווקא עכשיו לא פוסל את הלגיטימיות שלה.
לדוגמה, אם מישהו אומר לך "למה אתה שואל עכשיו שאלות על אלוהים רק בגלל שקשה לך לשמור שבת?" אליעד מסביר שזה כמו שאם תעלה לטרמפ ופתאום הנהג נוסע לכיוון לא נכון. האם זה לא בסדר לשאול רק עכשיו לאן הוא נוסע? האם היית חייב לשאול לפני שעלית לרכב? אליעד מבהיר שזה לגמרי הגיוני לשאול רק כשהבעיה מתעוררת. לכן הוא אומר שאין שום פסול לשאול שאלה גם אם הסיבה הראשונית לשאלה היא ניסיון להתחמק מרע או מחוסר נוחות.
האם זה פסול להטיל ספק רק כשאתה מרגיש רע?
אליעד כהן ממשיך בדוגמה נוספת ואומר שאם אדם נמצא בבית שבו פרצה שריפה, הוא יקום ויברח, ואז ישאל את עצמו מדוע יש אש ואיך לברוח. אף אחד לא יבוא ויאשים אותו למה לא שאל קודם מדוע הוא יושב בבית כשלא הייתה שריפה. כלומר, השאלה מתעוררת תמיד בעקבות בעיה, וזה לגמרי טבעי. זה לא פוסל את השאלה אלא רק מראה על כך שיש לך סיבה מוצדקת לשאול.
כדי להמחיש זאת, אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם עולה לטרמפ עם מישהו, ורק לאחר שמתחילים לנסוע, הוא מגלה שהנהג פונה לכיוון אחר מזה שהובטח לו בתחילה. הוא אומר שזה לגיטימי לחלוטין שהנוסע ישאל את הנהג לאן הוא נוסע, רק לאחר שהתעוררה הבעיה ולא קודם לכן. אין שום היגיון לטעון שהנוסע היה צריך לשאול זאת לפני שהוא עלה לרכב.
איך להגיב למוח כשהוא מנסה לעשות מניפולציות?
אליעד מסביר שלעיתים המוח יגיד לך שאתה לא באמת רוצה לדעת את האמת, אלא שאתה סתם שואל שאלות כי אתה רוצה להתחמק מכאב, ושהשאלות שלך אינן אמיתיות. אליעד ממליץ שבמקרה כזה יש לענות למוח בצורה פשוטה וישירה: "נכון, כל מה שאתה אומר הוא נכון, אבל זה עדיין לא הופך את השאלה שלי ללא לגיטימית." כלומר, לא להיכנס לדיון האם אתה באמת רוצה את האמת או לא, אלא להישאר ממוקד בשאלה עצמה.
הוא מדגיש שאפשר להגיד למוח שהוא צודק, אתה באמת רוצה לברוח מהרע, אבל זה לא...
- איך להתמודד עם דיאלוג פנימי?
- איך להטיל ספק במחשבות שליליות?
- האם זה לגיטימי לשאול שאלות רק כשכואב לך?
- איך לא לתת למוח לעשות לך מניפולציה?
- מה לעשות כשהמוח מטיל ספק בשאלות שלך?
- למה חשוב לברר את האמת?
050-3331-331