3:27ניתוח התנהגות, לתת שלא על מנת לקבל, נהנה להעניק, לאהוב ללא תנאים
למה אנשים מעניקים לאחרים ללא ציפייה לקבל בחזרה?
אליעד כהן עוסק בשאלה האם אדם שנותן לאחרים עושה זאת רק על מנת לקבל מהם משוב חיובי או שמא ייתכן מצב שבו הוא מעניק הנאה אמיתית בנתינה ללא קשר לתגובה שהוא מקבל. אחת ההנחות המוצגות היא שכאשר אדם מעניק משהו לאחר, הוא מצפה לקבל פידבק חיובי מהמקבל. הנחה זו גורסת שאם המקבל יגיב באופן חיובי, נותן השירות או המתנה ישמח להמשיך להעניק, אך אם לא יקבל תגובה חיובית, הוא יאבד עניין ויפסיק להעניק.
אליעד מסביר שבמציאות אין חוקיות מוחלטת לכך, משום שישנם מקרים שבהם האדם מעניק ללא ציפייה מפורשת לתגובה חיובית, וממשיך להעניק גם כאשר הוא לא מקבל פידבק חיובי או אפילו מקבל תגובות שליליות או חוסר תגובה. הוא משתמש בדוגמה של אדם המטפל בחולה מחוסר הכרה שאינו מגיב כלל, ואף על פי כן המטפל ממשיך להעניק לו עזרה וטיפול לאורך זמן. במצב כזה, ברור שלא מדובר בתגובת המקבל שמניעה את המעניק, אלא בגורמים אחרים.
האם אדם יכול להעניק רק משום שזה עושה לו טוב?
אליעד מדגיש שהאדם עושה פעולה רק כאשר היא מביאה לו יותר טוב מאשר רע. גם נתינה שלא מקבלת משוב חיובי ברור מהמקבל יכולה להמשיך אם האדם מוצא בה תועלת פנימית אחרת. למשל, האדם עשוי לחוש שהוא אדם ערכי, מוסרי או משמעותי יותר כאשר הוא נותן לאחר, גם אם האחר לא מגיב כלל. תחושת הערך העצמי, הסיפוק האישי, או ההנאה הפנימית מהפעולה עצמה מספיקות בכדי להמשיך את הנתינה, גם אם הסביבה לא מעניקה פידבק חיובי ברור או מוחלט.
האם תגובה חיובית מהמקבל היא הגורם היחיד להשפעה על הנתינה?
אליעד מסביר שתפיסה המגבילה את ההסבר לתגובה חיובית מצד המקבל בלבד אינה מדויקת. הוא מציין שגם אם התגובה של המקבל חשובה, היא בוודאי אינה הגורם היחיד שמשפיע על הרצון להעניק. ייתכן והאדם יקבל תחושת סיפוק ומשמעות מבלי קשר למקבל, אלא מעצם הנתינה עצמה. פעולה של נתינה יכולה להעצים את תחושת הערך והמשמעות האישית, ובכך להמשיך להתרחש ללא קשר לתגובות מבחוץ.
מה קורה כאשר מקבלים משוב שלילי או אדישות לאורך זמן?
גם כאן אליעד מציג הסתייגות מהטענה הראשונית. אם המקבל אינו מגיב או מגיב באופן שלילי, אין הדבר אומר בהכרח שהמעניק יפסיק את הנתינה. ישנם מצבים שבהם הנתינה עצמה היא הגמול, והאדם ממשיך להעניק ללא תלות בתגובת המקבל. הוא נותן דוגמה קיצונית שבה אדם ממשיך להעניק טיפול לאחר, למרות שהוא מקבל יחס שלילי או אינו זוכה לתגובה כלל. במצבים אלה הנתינה היא עצמה המטרה ולא האמצעי לקבלת פידבק חיצוני.
האם יש חוקיות קבועה להתנהגות האדם בנתינה?
אליעד מדגיש שאין חוקיות קבועה ומוחלטת בנושא זה. הנתינה תלויה בגורמים רבים ושונים כמו תחושת ערך, משמעות, סיפוק עצמי, והנאה פנימית, ולא רק בתגובות חיצוניות או במשוב חיובי שהנותן מקבל מהסביבה. זהו נושא מורכב שמכיל בתוכו גורמים רגשיים, פסיכולוגיים וערכיים רבים, ולכן אי אפשר להכליל ולומר שיש התנהגות קבועה או צפויה מראש. כל מקרה צריך להיבחן לגופו.
אליעד כהן עוסק בשאלה האם אדם שנותן לאחרים עושה זאת רק על מנת לקבל מהם משוב חיובי או שמא ייתכן מצב שבו הוא מעניק הנאה אמיתית בנתינה ללא קשר לתגובה שהוא מקבל. אחת ההנחות המוצגות היא שכאשר אדם מעניק משהו לאחר, הוא מצפה לקבל פידבק חיובי מהמקבל. הנחה זו גורסת שאם המקבל יגיב באופן חיובי, נותן השירות או המתנה ישמח להמשיך להעניק, אך אם לא יקבל תגובה חיובית, הוא יאבד עניין ויפסיק להעניק.
אליעד מסביר שבמציאות אין חוקיות מוחלטת לכך, משום שישנם מקרים שבהם האדם מעניק ללא ציפייה מפורשת לתגובה חיובית, וממשיך להעניק גם כאשר הוא לא מקבל פידבק חיובי או אפילו מקבל תגובות שליליות או חוסר תגובה. הוא משתמש בדוגמה של אדם המטפל בחולה מחוסר הכרה שאינו מגיב כלל, ואף על פי כן המטפל ממשיך להעניק לו עזרה וטיפול לאורך זמן. במצב כזה, ברור שלא מדובר בתגובת המקבל שמניעה את המעניק, אלא בגורמים אחרים.
האם אדם יכול להעניק רק משום שזה עושה לו טוב?
אליעד מדגיש שהאדם עושה פעולה רק כאשר היא מביאה לו יותר טוב מאשר רע. גם נתינה שלא מקבלת משוב חיובי ברור מהמקבל יכולה להמשיך אם האדם מוצא בה תועלת פנימית אחרת. למשל, האדם עשוי לחוש שהוא אדם ערכי, מוסרי או משמעותי יותר כאשר הוא נותן לאחר, גם אם האחר לא מגיב כלל. תחושת הערך העצמי, הסיפוק האישי, או ההנאה הפנימית מהפעולה עצמה מספיקות בכדי להמשיך את הנתינה, גם אם הסביבה לא מעניקה פידבק חיובי ברור או מוחלט.
האם תגובה חיובית מהמקבל היא הגורם היחיד להשפעה על הנתינה?
אליעד מסביר שתפיסה המגבילה את ההסבר לתגובה חיובית מצד המקבל בלבד אינה מדויקת. הוא מציין שגם אם התגובה של המקבל חשובה, היא בוודאי אינה הגורם היחיד שמשפיע על הרצון להעניק. ייתכן והאדם יקבל תחושת סיפוק ומשמעות מבלי קשר למקבל, אלא מעצם הנתינה עצמה. פעולה של נתינה יכולה להעצים את תחושת הערך והמשמעות האישית, ובכך להמשיך להתרחש ללא קשר לתגובות מבחוץ.
מה קורה כאשר מקבלים משוב שלילי או אדישות לאורך זמן?
גם כאן אליעד מציג הסתייגות מהטענה הראשונית. אם המקבל אינו מגיב או מגיב באופן שלילי, אין הדבר אומר בהכרח שהמעניק יפסיק את הנתינה. ישנם מצבים שבהם הנתינה עצמה היא הגמול, והאדם ממשיך להעניק ללא תלות בתגובת המקבל. הוא נותן דוגמה קיצונית שבה אדם ממשיך להעניק טיפול לאחר, למרות שהוא מקבל יחס שלילי או אינו זוכה לתגובה כלל. במצבים אלה הנתינה היא עצמה המטרה ולא האמצעי לקבלת פידבק חיצוני.
האם יש חוקיות קבועה להתנהגות האדם בנתינה?
אליעד מדגיש שאין חוקיות קבועה ומוחלטת בנושא זה. הנתינה תלויה בגורמים רבים ושונים כמו תחושת ערך, משמעות, סיפוק עצמי, והנאה פנימית, ולא רק בתגובות חיצוניות או במשוב חיובי שהנותן מקבל מהסביבה. זהו נושא מורכב שמכיל בתוכו גורמים רגשיים, פסיכולוגיים וערכיים רבים, ולכן אי אפשר להכליל ולומר שיש התנהגות קבועה או צפויה מראש. כל מקרה צריך להיבחן לגופו.
- למה אנשים נהנים לתת לאחרים?
- נתינה ללא ציפייה לקבל בחזרה
- מה גורם לאדם להמשיך לתת?
- האם נתינה תלויה בתגובה חיובית?
- למה אדם ממשיך לתת למרות אדישות?
050-3331-331