הגיוני או לא הגיוני, חכם או טיפש, 2 סוגים של מידע, מידע הגיוני, מידע לא הגיוני, מידע שנראה הגיוני, מידע שנשמע הגיוני, חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, האם המידע הגיוני? איך לדעת שמשהו נכון? למה לפתח את השכל? מה זה היגיון? מהו ההבדל בין מידע שנשמע הגיוני לבין מידע שהוא באמת הגיוני? אליעד מסביר את החשיבות של הבחנה בין מידע שנשמע הגיוני לבין מידע שהוא באמת נכון. לעיתים, המידע עשוי להיראות הגיוני כי המבנה הלוגי שבו ברור ונשמע מוסבר היטב, אך בפועל יתכן שהוא שגוי. דוגמה לכך היא מקרים שבהם אנשים ... רעיונות או טיעונים שמשתמשים בהוכחות, ראיות, ונימוקים שנראים משכנעים, אך בסופו של דבר התוצאה לא נכונה. האם מבנה לוגי בהיגיון תמיד מצביע על נכונות? לעיתים, מבנה של רעיון או טענה עשוי להיות מאוד הגיוני, אך הוא מבוסס על הנחות יסוד שגויות או מסקנות שגויות. לדוגמה, כאשר מדובר בפרשנויות משפטיות כמו פסקי דין, ייתכן שיש להם מבנה הגיוני עם הוכחות ונימוקים, אך המסקנה המתקבלת אינה נכונה. דוגמה נוספת היא טענות או חוקים כמו תורת הקורונה, שבהם אנשים מייצגים רעיונות שנראים הגיוניים ומבוססים, אך בפועל הם לא נכונים. איך להבין אם המידע נכון? אליעד מציין שעלינו להיזהר מלהניח שמידע שנשמע הגיוני בהכרח נכון. לדוגמה, אם מישהו מקריא מספר מתוך מסמך, הוא עשוי להקריא אותו בצורה הגיונית מאוד, אך טעות קטנה כמו פספוס סימן המינוס יכולה לשנות את המשמעות לחלוטין. כלומר, המידע עשוי להיראות נכון ומאוד הגיוני, אך בפועל יש טעויות שאותן לא תמיד ניתן לזהות על פני השטח. האם כל דבר שנשמע לא הגיוני הוא אכן שגוי? כחלק מהתשובה לשאלה הזו, אליעד מציין שאותו עיקרון עובד גם בכיוון ההפוך. לפעמים, יש רעיונות שנשמעים לא הגיוניים, אך הם עדיין יכולים להיות נכונים. זה קורה כאשר איננו מספיק חכמים להבין את ההיגיון שבבסיסם. לדוגמה, אדם שאומר משהו שנשמע משוגע או לא הגיוני, יכול להיות שמה שהוא אומר נכון, אך אנחנו פשוט לא מצליחים להבין את הלוגיקה או העומק שבדבריו. מה זה היגיון ואיך לפתח את השכל? ההמלצה העיקרית של אליעד היא לפתח את השכל ולהשקיע בהבנה מעמיקה של דברים. עלינו לפתח את היכולת להבדיל בין מה שנראה הגיוני לבין מה שנכון. המפתח כאן הוא לא להסתמך על מה ששומעים או על מה שנראה הגיוני על פני השטח, אלא ללמוד כיצד לפתח חשיבה לוגית ולשפוט את המידע בצורה חכמה ומעמיקה יותר. אליעד מסיים את ההרצאה בהמלצה לשאול שאלות כמו איך לפתח את השכל? או מה זה היגיון? כדי לעודד את הצופים להמשיך להעמיק בתהליך הלמידה. מה זה היגיון? איך לפתח את השכל? איך לדעת אם משהו נכון? האם המידע הגיוני? איך לדעת אם משהו נשמע הגיוני? מתי מידע שנשמע הגיוני אינו נכון?

... שיטת למידה שונה לחלוטין. הסוג הראשון הוא מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי), והסוג השני הוא מידע המבוסס על היגיון (מידע סיבתי המבוסס על הקדמות). מהו מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שאין בו היגיון פנימי ברור, והוא למעשה אקראי לחלוטין. דוגמה נפוצה לכך היא למידה של אוצר מילים בשפה חדשה. למשל, מדוע בעברית נקרא שולחן ובאנגלית טייבל? אין לכך סיבה הגיונית עמוקה - זו פשוט החלטה אקראית לחלוטין. כדי ללמוד מידע מסוג כזה, הדרך היחידה והיעילה ביותר היא באמצעות חזרתיות ... בהקשרים רבים ומגוונים, וכך נוצר זיכרון חזק וברור. חשוב מאוד להבין שכאשר מדובר במידע מסוג זה, אין טעם לחפש היגיון או סיבה, כי פשוט אין כאלו. צריך רק לחזור על המידע בצורה עקבית ככל שניתן. האם יש היגיון גם בשפה זרה? גם בשפות זרות, לצד אוצר המילים האקראי, קיימים אלמנטים מסוימים בעלי היגיון פנימי. למשל, באנגלית הוספת האות S בסוף מילה מסמנת רבים (Table Tables). זהו כלל דקדוקי הגיוני, אך הוא שונה מהמידע האקראי, כמו עצם הבחירה של המילה טייבל. מהו מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות? מידע סיבתי הוא מידע בו קיימת תלות והיררכיה בין מושגים ושלבים. למשל, במתמטיקה חייבים להבין קודם חיבור וחיסור ... או מנסה לשנן מידע כזה ללא הבנה אמיתית, ייתקע בהמשך ולא יצליח להתקדם כראוי. כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? כדי ללמוד מידע מסוג זה, יש לפעול לפי הכללים הבאים: ראשית, לזהות שמדובר במידע סיבתי הדורש הבנה של ... סיבתי רק באמצעות שינון, הזיכרון יגיע למגבלה שלו במהירות והלומד ייתקע בהמשך, כי מידע מסוג זה בנוי בצורה של היגיון והיררכיה ולא כזיכרון אקראי. ההבנה חשובה הרבה יותר מזיכרון במקרים כאלה. מה ההבדל בין למידה מסודרת ללמידה לא מסודרת? ... (אקראי), הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות מרובה, שימוש במידע בהקשרים שונים ומגוונים, ותרגול מתמשך. אם המידע הוא סיבתי (מבוסס היגיון), יש ללמוד אותו בצורה הדרגתית, לפרק אותו לחלקים בסיסיים, ולוודא הבנה מלאה של כל שלב לפני שמתקדמים הלאה. כאשר ... של מידע שצריך לדעת להבדיל ביניהם בבירור לפני שמתחילים בלמידה: מידע אקראי המבוסס על זיכרון מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות כל אחד מסוגי המידע דורש שיטת למידה שונה, ואי הבנה של סוג המידע יכולה לגרום לתסכול וחוסר הצלחה בלמידה. מה זה מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע אקראי שאין לו היגיון פנימי ברור. למשל, אם ניקח דוגמה משפה זרה כמו אנגלית, מדוע המילה שולחן באנגלית נקראת טייבל? אין לזה הסבר הגיוני עמוק, זו בחירה אקראית לגמרי. בדיוק כמו שבעברית המילה שולחן נבחרה ללא סיבה ספציפית. במקרה כזה, אסור לחפש היגיון פנימי, כי הוא פשוט לא קיים. לכן הדרך הטובה והיעילה ביותר ללמוד סוג מידע כזה היא על ידי שינון ... ככל שבן אדם ישתמש במילה טייבל בצורות ובדרכים מגוונות, כך הזיכרון שלו יתחזק וייקלט טוב יותר. האם יש גם היגיון בשפות זרות? יש לציין שגם בשפות זרות, כגון אנגלית, יש אלמנטים מסוימים בעלי היגיון, כמו דקדוק והוספת S לרבים (TableTables). אבל רוב המילים באוצר המילים הן אקראיות וחייבים פשוט לשנן אותן באמצעות חזרה אינטנסיבית. מהו מידע סיבתי שמבוסס על היגיון והקדמות? סוג המידע השני הוא מידע המבוסס על היגיון, הנקרא גם מידע סיבתי או מידע שמבוסס על הקדמות. הכוונה היא למידע שבו לא ניתן להבין שלב מתקדם בלי ... שמבינים היטב את הבסיס. ניסיון לדלג על שלבים יוביל בהכרח לבלבול וקושי בהמשך הלמידה. כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? כאשר מזהים שהמידע שמנסים ללמוד הוא מידע שמבוסס על הקדמות, חייבים ללמוד אותו בצורה מסודרת לפי השלבים הבאים: ... חדש, כדאי קודם לזהות באיזה סוג מידע מדובר: האם זה מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי שאין לו בהכרח היגיון סיבתי) או מידע המבוסס על היגיון והקדמות (מידע סיבתי). מהו מידע המבוסס על זיכרון ומה מאפיין אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שרובו אקראי, ואין בו היגיון פנימי המסביר מדוע הוא כך ולא אחרת. לדוגמה, אוצר מילים בשפה חדשה כמו אנגלית: שולחן בעברית נקרא טייבל באנגלית, וזוהי בחירה אקראית ללא הסבר הגיוני עמוק. - כאשר לומדים אוצר מילים, אי אפשר לחפש למה קוראים למילה מסוימת דווקא בשם הזה. אין תשובה הגיונית לשאלה מדוע שולחן זה טייבל ולא משהו אחר. איך לתרגל מידע המבוסס על זיכרון? הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות ... ושוב לאותה מילה בצורות מגוונות. - חשוב להבין שבסוג מידע כזה (כמו אוצר מילים בשפה), אין הרבה מה להבין בהיגיון, ולכן מתבססים בעיקר על זיכרון ועל תרגול. האם יש חלקים הגיוניים גם בשפה? אפילו בשפה אנגלית, לצד אוצר המילים האקראי, יש גם רכיבים שיש בהם היגיון מסוים, כמו כללים דקדוקיים (למשל הוספת S לציון רבים). יחד עם זאת, עצם הידיעה ששולחן הוא טייבל נשענת בעיקר ... כי אין הסבר לוגי למה נבחרה דווקא המילה הזו. מה ההבדל בין מידע המבוסס על זיכרון למידע המבוסס על היגיון והקדמות? מידע מבוסס על היגיון והקדמות (מידע סיבתי) הוא מידע שדורש הבנה רציפה המתפתחת שלב אחרי שלב. הדוגמה הבולטת היא מתמטיקה: - אי אפשר ... כאן סדר היררכי: כדי להגיע לרמה מתקדמת, חייבים לשלוט היטב ברמה הבסיסית שקודמת לה. איך ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? 1. מזהים שמדובר במידע המצריך הבנה של שלבים קודמים. 2. מקפידים לא לדלג על שום שלב בבסיס החומר. ... חוזרים צעד אחד אחורה ובודקים איזה שלב או מושג בסיסי לא הובן. מדוע חשוב ללמוד לפי סדר בנושאים מבוססי היגיון? אם מנסים להבין נושא שמבוסס על הקדמות בלי להבין את הנושאים שקדמו לו, ההבנה לא תהיה שלמה ומתחילים להסתמך ... טובה. איך קשורים כאן דוגמאות השולחן והאצבע? - בדוגמה של שולחן וטייבל מודגש שיש מידה מסוים בשפה שאין בו היגיון אלא רק זיכרון. - בדוגמת האצבע וכף היד נראה שכדי להבין תמונה מורכבת, המוח סורק חלקים (אצבע, ועוד אצבע, ... הקדמות יש צורך להבין כל רכיב בנפרד, ורק אחר כך לראות את התמונה השלמה. מדוע לא כדאי לזכור מידע הגיוני במקום להבין אותו? כשלומדים מידע סיבתי, אם מסתפקים בשינון ולא מנסים להבין, אין אפשרות להתקדם לחומר הבא שמבוסס על ... ריבית כשעולה המדד (לדוגמה), לא יעזור רק לזכור את המשפט הזה בלי להבין את הקשר הסיבתי שמאחוריו. - בלמידה הגיונית חשוב להיכנס לעומק של כל שלב, להבין אותו היטב, ואז לחבר בין הדברים בצורה לוגית. איך אפשר לסכם את ... מגוונים. - אין טעם לחפש הסברים לוגיים, אלא מתבססים על תרגול וחזרתיות. 2. אם זהו מידע סיבתי המבוסס על היגיון (כמו מתמטיקה, כלכלה, פיזיקה): - לא מנסים לשנן את הכל, אלא להבין בכל שלב מה ההיגיון שעומד מאחורי החומר. - לומדים לפי סדר נכון, בלי לדלג על מושגים או שלבים קודמים. - מפרקים את החומר ... ביותר, ניתן ללמידה אם מקפידים על השלבים: - לזהות אם זהו מידע אקראי - זיכרוני או מידע מבוסס - היגיון. - לפעול בשיטת הלמידה המתאימה: תרגול אינטנסיבי במידע זיכרוני, לימוד הדרגתי במידע הגיוני. - לחזור אחורה ולהשלים מושגים בסיסיים בכל פעם שנתקלים במחסום הבנה. מה כדאי לזכור בסוף? - אין סיבה לחפש היגיון במקום בו אין צורך, כמו באוצר מילים אקראי. - אין טעם לשנן חומר שיש בו היגיון והקדמות במקום להבין אותו לעומק. - ניתן ללמוד הכל צעד אחר צעד, לפרק מושגים מורכבים ליסודות ולהבין כל חלק ... ללמוד אוצר מילים? איך לומדים אוצר מילים? איך לומדים מתמטיקה? מידע אקראי, מידע סיבתי, מידע מבוסס זיכרון, מידע מבוסס היגיון, למידה עצמית, רכישת השכלה, שיטות ללמוד מידע, שיטות איך לומדים, טיפים איך ללמוד כל דבר, טיפים איך להצליח ללמוד, ...

מפחד להשתגע, מפחד לאבד שליטה, מפחד לפגוע במישהו, מפחד להרוג מישהו, מפחד לפגוע בילדים, מפחד מפעולה לא הגיונית, מפחד מאובדן שליטה, מפחד להתאבד, מפחד לפגוע בעצמי, מפחד לפגוע באחרים, מחשבה טורדנית מה גורם לאדם לפחד לאבד שליטה ... מחשבות טורדניות ופחדים שונים, כגון פחד לאבד שליטה, פחד להשתגע, פחד לפגוע בעצמם או באחרים, פחד לבצע פעולה לא הגיונית ואפילו פחד להרוג מישהו, לעיתים אדם קרוב או אפילו הילד שלהם. מחשבות אלו גורמות למצוקה רבה, כיוון שהאדם מבין שהן אינן הגיוניות אך עדיין מתקשה להשתחרר מהן. אליעד כהן מסביר שהסיבה לפחדים אלו היא תמיד פנימית, ונובעת מתחושה סמויה של האדם שיש בו חלק, אפילו קטן מאוד, שמוצא היגיון מסוים באותו מעשה שלילי או הרסני. מה הדוגמה של פחד מאיבוד שליטה וההיגיון שמאחוריה? כדי להסביר את המצב, אליעד נותן דוגמה לאדם שמפחד להרוג את הילד שלו. כששואלים את האדם מדוע הוא מפחד, הוא עשוי לומר אני חושש שאשתגע ואהרוג אותו. אליעד מציע לבדוק מה ההיגיון שבמעשה כזה, והתשובה לרוב תהיה שאין שום היגיון בכך. כדי להדגים זאת, אליעד מציג דוגמה הפוכה - אם נשאל את אותו האדם האם הוא מפחד לשתות כוס ... נמשיך ונשאל אותו אתה לא חושש שתשתגע ותחבוט את כוס המים בראשך? הוא יענה שלא, כי המעשה הזה לא הגיוני כלל בעיניו. מכאן מסיק אליעד שאם אדם מפחד ממשהו, זה רק משום שבתוך תוכו יש לו תחושה שיש למחשבה הזאת מעט היגיון, אפילו אחוז קטן מאוד. מדוע האדם מפחד רק מפעולות מסוימות ולא מאחרות? אליעד מדגיש שאדם מפחד אך ורק מהמעשים שיש בהם בעיניו היגיון פנימי קטן שהוא מודחק. אם האדם לא היה מוצא שום היגיון במעשה מסוים, הוא לא היה מפחד לבצע אותו גם אם ישתגע. לדוגמה, אדם שמפחד לפגוע בילד שלו מוצא בפנימיותו איזשהו היגיון זעיר ומודחק שיכול להוביל אותו למעשה כזה, ולכן הוא מפחד. לעומת זאת, מפעולות אחרות שהן חסרות כל היגיון עבורו, כמו להטיח כוס מים בראשו, הוא אינו מפחד כלל. כיצד מתמודדים עם מחשבות טורדניות של פחד לאבד שליטה? ... מבין שאין שום דבר חיובי במעשה, הפחד יתחיל להיחלש, כי אין סיבה לפחד מפעולה שאין בה שום תועלת או היגיון, אפילו במצב של שיגעון מוחלט. במידה והאדם מזהה שבתוכו אכן קיימת תחושה קטנה מאוד של כעס, שנאה או פחד שגורמת למחשבה להיראות הגיונית מעט, עליו להתמקד בתחושה זו, להבין מה המקור שלה ולטפל בה ישירות. לדוגמה, אם הוא מזהה שהוא כועס על ... אפשר לוודא שהמחשבות הטורדניות לא יתגשמו? ההנחיה של אליעד כהן ברורה: ברגע שהאדם מצליח לזהות את המקור של התחושות וההיגיון הפנימי הסמוי שגורם לו לחשוב על המעשה השלילי, הוא יכול לעבוד ישירות על שינוי התחושות הללו. אם האדם מבין לעומק שאין שום היגיון או תועלת במחשבה שהוא מפחד ממנה, הפחד יאבד את עוצמתו, והמחשבה הטורדנית לא תוכל עוד לשלוט בו. המודעות לפחד ... הטובה ביותר לוודא שהפחד לא יתממש לעולם, אפילו במצבים קיצוניים. מחשבות טורדניות פחד לאבד שליטה איך להתמודד עם פחדים? היגיון במעשים טיפול במחשבות טורדניות איך להתמודד עם מחשבות טורדניות של פחד לאבד שליטה? לפעמים אנשים חווים מחשבות טורדניות, בהן הם מפחדים שהם יעשו משהו לא הגיוני, כמו לפגוע במישהו או להרוג אדם קרוב להם. מחשבות כאלה עשויות להיות מציקות מאוד, והאדם מנסה להבין איך להתמודד ... רואה את זה, הוא עשוי להסביר שהוא חושש שהוא ישתגע ויבצע את המעשה הזה, למרות שהוא לא רואה שום היגיון בכך. אליעד מציין כי אם האדם חושב על אפשרות כזו, יש לשאול אותו מה היגיון יש במעשה כזה. לדוגמה, כששואלים את האדם אם הוא חושש שיבצע פעולה לא הגיונית כמו לשתות כוס מים ולפגוע בעצמו, הוא לא יחשוש, כי אין שום היגיון בכך. לכן, אם אין היגיון במעשה הזה, אז גם לא צריך לפחד לעשות אותו, גם אם המחשבה על כך מטרידה אותו. אם אדם חושש להשתגע ולעשות משהו לא הגיוני, המשמעות היא שהוא בעצם משוכנע שיש חלק בתוכו שמצדיק את המעשה הזה, גם אם הוא לא מודע לכך. לפעמים, אדם עלול לחשוב שיש 1% היגיון במעשה הזה, וכשזה קורה, הוא מפחד שהוא יאבד שליטה על עצמו ויבצע את המעשה. אולם, אם לא היה לו שום היגיון פנימי לפעול בצורה כזו, הוא לא היה פוחד לעשות זאת בכלל. הפתרון המוצע לאדם כזה הוא לתמוך בו על ... נובע מתוך כעס או שנאה כלפי אותו אדם. ברגע שהוא מבין את מקור הפחד, הוא יכול לבדוק אם יש היגיון במחשבה הזו, ולטפל בכך. למשל, אם הוא מזהה שהפחד נובע ממצב של כעס, הוא יכול להתמודד עם הכעס בצורה ... היא לזהות את המקור הפנימי של הפחד ולהבין מה בתוכנו גורם לנו לחשוב על המעשה הזה. אם נבין שאין היגיון במעשה, הפחד יפחת, ונוכל להתמודד עם המחשבה בצורה טובה יותר. מחשבות טורדניות פחד לאבד שליטה איך להתמודד עם פחדים היגיון במעשים טיפול במחשבות טורדניות לפעמים יש לאנשים מחשבה טורדנית שהם מפחדים שהם יעשו משהו לא הגיוני לדוגמה נגיד הם מפחדים שהם יהרגו מישהו בסדר בן אדם נגיד מפחד שהוא יהרוג מישהו יפגע בחיים יעשה משהו ... אז הוא אומר נגיד אני אשתגע ואני אהרוג אותו. עכשיו מה ששואלים אותו כזה דבר למה שתהרוג אותו איזה היגיון יש בלהרוג אותו אז הוא יגיד לא אין בזה שום היגיון אני משתגע ואני הורג אותו עכשיו שימו לב לשאלה הבאה, עכשיו נגיד אני בא לבן אדם הזה ואני אומר ... מים ותדפוק לעצמך את זה בראש הוא אומר לא אומר לו למה לא הוא אומר לי כי אין שום היגיון שאני אעשה את זה, אז למה אתה מפחד שאתה תהרוג את הילד שלך מה הסיבה. עכשיו זאת אומרת אפשר ... שאם הוא ישתגע הוא יכול לעשות אותם והוא לא חושש מהם הוא חושש רק ממשהו שבתוך תוכו חושב שיש היגיון שהוא יעשה אותו, בן אדם שמפחד להשתגע ולעשות משהו זאת אומרת שבתוך תוכו הוא חושב שאיפשהו יש איזו טיפה היגיון לעשות את זה זאת אומרת שהוא חושב נגיד שיש 1% היגיון לעשות את זה 99% היגיון לא לעשות את זה ואז ביומיום הוא מרגיש אוקי למרות שהייתי רוצה 1% לעשות את זה ו 99% לא ... לעשות את זה אבל אם באמת זה לא היה הגיוני לך בכלל אז למה שתעשה את זה אין שום היגיון בלעשות את זה. עכשיו ולכן מה שהוא צריך לעשות זה אם נגיד בן אדם אומר אני מפחד שאני אשתגע ... שאומרת לך אולי אני אשתגע ואני אפגע במישהו אתה צריך לשאול את עצמך למה שאני ארצה לפגוע בו איזה היגיון יש בזה איזה טוב זה נותן לי ואם תמצא את הטוב שזה נותן לך ותטפל בו אז אתה תוכל ... ואז אתה קודם כל תכיר את הסיבה הזאת, אוקי עכשיו בא נבדוק איך מטפלים בזה למה אתה מפחד מה ההיגיון מה פה עכשיו בוא נטפל בזה ואז אם ברגע שזה לא יראה לך הגיוני בכלל או יראה לך פחות ...

... בכל דבר? איך ללמוד מכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? להסתכל על השכל שיש בכל דבר, חידות היגיון, תכנים של אליעד כהן שלא קשורים אליך, למה ללמוד מאליעד כהן בכל התחומים? איך להסתכל על נושאים שנראים לא ... סוגי מידע מבוססי ידע או זיכרון בלבד, כמו שפה חדשה, שמות של פרחים, תאריכים היסטוריים, וכדומה. לדוגמה, אין שום היגיון מיוחד מדוע המילה סבתא בטורקית היא כך ולא אחרת, או מדוע פרח מסוים נקרא בשם כזה ולא בשם אחר. ... למידע מסוג כזה ואין לו בו צורך ישיר, הוא באמת מבזבז את הזמן שלו בלימוד כזה. מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא מועיל? לעומת זאת, יש סוג מידע אחר, המבוסס על הבנה והיגיון. מידע מסוג זה הוא לא סתם עובדות אקראיות, אלא הסברים המלמדים את השומע איך לחשוב, איך לפתור בעיות, ואיך ... שונים. אליעד מביא כדוגמה מצב שבו לקוח מתלונן שהמוצר יקר. השאלה איך לענות לו היא שאלה המבוססת על ניתוח והיגיון: מה עובר בראש של הלקוח, איך הלקוח חושב, ומה תהיה הדרך היעילה לענות לו. זה לא מידע שרירותי, אלא ... נוספים רבים. דוגמה נוספת היא מקרה שבו בראיון עבודה שואלים שאלות מפתיעות. גם כאן אין תשובה שרירותית, אלא הסבר הגיוני על איך להתמודד עם סיטואציה כזו. מידע כזה עוזר לפתח מיומנויות חשיבה, והוא שימושי באופן רחב יותר מאשר עובדות אקראיות. איך ניתן לפתח חשיבה מכל תחום, גם מתחומים שנראים לא רלוונטיים? אליעד מדגים כיצד אפשר למצוא היגיון ועניין בכל תחום, אפילו כאלה שלכאורה אינם קשורים לחיי היומיום של האדם. למשל, כשאדם צופה בסרטון על בניית בניין, ... יצירתיים של שיטות עבודה. באופן דומה, כשמישהו מלמד איך לקלף אננס, יש חלק של ידע כללי, אך יש גם היגיון בשיטות השונות לקילוף - לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות שאפשר לנתח ולהשוות. התבוננות כזו מלמדת איך לחשוב בצורה יצירתית ויעילה יותר. גם בצביעת תקרה יש עשרות שיטות שונות, וכל שיטה מבוססת על היגיון מסוים. התבוננות וניתוח ההיגיון מאחורי הפעולות הפשוטות האלה יכול לשפר את החשיבה האנליטית של האדם. למה כדאי להתעניין בכל דבר, גם אם הוא ... למצוא יתרונות וחסרונות בכל שיטה, ומפתח מיומנויות לפתרון בעיות. אליעד מדגיש ש - 99.99% מהתכנים שהוא מעביר מבוססים על היגיון ולא על זיכרון או ידע שרירותי. גם כאשר הוא מדבר על נושאים שנראים כביכול לא קשורים, התוכן מתמקד בחשיבה ובפתרון בעיות, כך שההיגיון שמאחורי הדברים יכול להיות שימושי בכל תחום ובכל מצב בחיים. איך אליעד כהן מצליח להבין בתחומים רבים? אליעד מסביר שיכולת ההבנה שלו בנושאים מגוונים כל כך נובעת מכך שהוא ניגש לכל בעיה מנקודת מבט הגיונית ואנליטית. הוא לא זוכר המון עובדות אקראיות, אלא מנתח באופן שיטתי כל סיטואציה ובעיה. כאשר הוא נתקל בנושא חדש, הוא בודק כיצד אפשר לנתח אותו בצורה הגיונית, ולכן הוא מצליח ליצור רושם של הבנה ובקיאות בתחומים רבים, גם בלי ידע אקראי רב. אליעד מעודד את השומעים להפסיק להתייחס לחיים כמשעממים, ולהתחיל לחפש את ההיגיון בכל דבר. מי שעושה זאת ילמד כיצד לפתח את השכל, ימצא עניין בתחומים מגוונים, ויפתח יכולות חשיבה מועילות ושימושיות לחייו. איך למצוא עניין בכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר? מאיפה הידע של אליעד כהן? מידע תלוי היגיון לעומת מידע תלוי זיכרון איך אפשר להסתכל על נושאים שנראים לא מעניינים? ההתבוננות הראשונה מתמקדת בשאלה האם המידע שנחשפים ... מבוסס ידע או זיכרון. דוגמאות לכך הן לימוד שפה: בטורקית אומרים סבתא בדרך מסוימת, אבל זה תלוי בשינון ולא בהיגיון. כך גם כשמספרים על שמות של פרחים, תאריכים שבהם הם גדלים, או פרטים על סוג חומר מסוים במלט. מידע כזה הוא במידה רבה אקראי: באותה מידה יכלו להיות לו פרטים שונים, וזה לא היה בהכרח סותר היגיון. אם אין לאדם עניין בשפה ספציפית או בפרחים מסוימים, ייתכן שזה ירגיש כמו בזבוז זמן להמשיך ללמוד זאת. מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא חשוב? בניגוד למידע המבוסס בעיקר על ידע כללי, יש מידע שמבוסס על הבנה והיגיון. לדוגמה, כאשר שואלים מה כדאי לענות ללקוח שחושב שהמוצר יקר? או מה צריך לעשות כשהמראיין שואל שאלה מפתיעה?, התשובות כאן מבוססות על ניתוח מחשבתי: איך המוח חושב, איך מגיבים בצורה הגיונית, ואיך פותרים את הבעיה. מידע כזה הוא לא אוסף של עובדות אקראיות, אלא שיטה של חשיבה שאפשר ליישם במצבים ... קשור לדוגמאות יומיומיות של בנייה, קילוף אננס או צביעת תקרה? גם בתחומים שנראים לכאורה רחוקים מהחיים שלנו, אפשר למצוא היגיון שניתן ללמוד ממנו. אם רואים מישהו שמסביר איך בונים בניין, חלק מההסבר הוא ידע טכני על חומרי גלם. אבל יכול להיות גם הסבר מבוסס היגיון, כמו דרכים יצירתיות לערבב חומרים. באופן דומה, בקילוף אננס יש היגיון בשיטה שבה חותכים, יתרונות וחסרונות בכל שיטה, וכך לומדים לפתח חשיבה יצירתית. מדוע כדאי להתעניין גם בדברים שנראים לא ... מסוימת, להשוות יתרונות וחסרונות, ולפתח מיומנויות חשיבה. אם מציירים את התקרה, יש מאה שיטות לצבוע, ובכל שיטה אפשר למצוא היגיון אחר. כשמכירים את ההיגיון שבבסיס הפעולות, מגלים איך ליישם אותו גם בתחומים אחרים. איך זה מתקשר לכך שרוב המידע שמועבר הוא מבוסס היגיון? יש אנשים שמשיגים ידע רב בתחומים רבים בזכות התמקדות בהיגיון. במקום לשנן אינספור עובדות, הם מסתכלים על נושא באופן הגיוני, מחפשים פתרונות לבעיות ומנתחים תהליכים. כך נוצר רושם של בקיאות כללית, גם בלי שינון מרובה. אם עיקר התוכן מבוסס היגיון ולא ידע אקראי, אפשר ליישם את ההבנות בכל תחום ולמצוא עניין כמעט בכל נושא. בסופו של דבר, אפשר להחליט מה מעניין ומה לא מעניין על בסיס פונקציונליות, אבל אפשר גם לחפש את ההיגיון שבכל דבר, וכך לפתח את החשיבה. מי שרוצה להעמיק, יכול לחפש איך למצוא עניין בכל דבר, איך לפתח את ... להתבונן על העקרונות השכליים שבבסיס כל פעולה. איך למצוא עניין בכל דבר איך לפתח את השכל איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר מאיפה הידע של אליעד כהן? איך אליעד כהן מבין בכל כך הרבה תחומים? השכל של אליעד כהן, החשיבה של אליעד כהן, ההיגיון של אליעד כהן, ההסמכה של אליעד כהן, 2 סוגים של מידע, מידע תלוי היגיון, מידע תלוי ידע כללי, מידע תלוי זיכרון

... מן הכלל, תוך כדי שיפור חשיבתו ההגיונית של האדם הסובל מההפרעה. גישתו מבוססת על ההנחה שההפרעה הנפשית נובעת מחוסר בהיגיון או מהשגת תובנות לא נכונות שגורמות לאדם לחוות מציאות distorted. הדרך לרפא את המחלות הנפשיות היא פשוטה - דרך ... השורש של כל מחלה נפשית? השורש של כל מחלה נפשית, בין אם מדובר בסכיזופרניה, דיכאון או חרדה, הוא חוסר בהיגיון או חשיבה לא מסודרת. אליעד מציין, כי אדם עם הפרעה נפשית יכול לחוות רעיונות לא הגיוניים, כמו פחד מחוצנים או מחשבות שווא אחרות, אך בסופו של דבר מדובר במצבים של חוסר היגיון שמובילים למצוקה נפשית. הסיבה שהשיטה פועלת ב - 100% מהמקרים על פי אליעד, השיטה הזו תצליח ב - 100% מהמקרים ולא ב - 99% בלבד. כל אדם הסובל מהפרעה נפשית לא יכול לחשוב בהיגיון מלא ולכן הוא סובל מההפרעה. הדרך להחזיר לו את היכולת לחשוב בהיגיון היא פשוטה - לדבר איתו בהיגיון. כל נושא שיביא עימו חשיבה מסודרת ורגועה יוכל לשפר את מצבו הנפשי. החשיבה ההגיונית ותהליך הריפוי כדי להגיע להחלמה מלאה, האלמנט החשוב ביותר הוא תהליך שבו האדם הסובל מההפרעה נפשית ישתמש בהיגיון בשיחה רגועה. אליעד מציין שחשוב לדבר עם האדם על נושאים נייטרליים, כמו ספורט או משימות יומיומיות, כאלה שאין בהם ... להכין חביתה תעזור לאדם לחזור לחשיבה הגיונית ואחראית. מהירות תהליך הריפוי ותפקוד המטפל המהירות שבה התהליך יקרה תלויה בעיקר בהיגיון של המטפל. ככל שהמטפל מסוגל לחשוב בהיגיון ברמה גבוהה יותר, כך מהר יותר יתפוס המטופל את יכולת החשיבה המתקדמת ויתחיל להחלים. אליעד מדגיש שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים רודפים אחריו יכול לשאול את עצמו אם זה הגיוני, אך הוא לא מסוגל להפעיל את ההיגיון המובהק. דרך השיחה עם המטפל, המטופל לומד להטיל ספק במחשבותיו ולבנות היגיון פנימי חדש. אם המטפל מבין את ההיגיון המיוחד של המטופל ומטפל בו בסבלנות ובזמן הנכון, התהליך מביא להחלמה. הקשר בין חיפוש האמת לריפוי נפשי במהלך ההסבר, ... מלהיסחף לעולם המשוגע? אליעד מציין את הבעיה הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל חושש שההיגיון שלו יישאב אל תוך עולמו של המטופל, הוא לא מצליח לעזור לו. כדי למנוע זאת, חשוב שמטפל יהיה בעל היגיון חזק וברור, שאינו נוטה להיסחף או להיכנס לתוך דמיונות המטופל. המסר הסופי: כל אחד יכול להיות חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד לחשוב בהיגיון ולסייע לאנשים אחרים לרפא את עצמם מהפרעות נפשיות. השיטה שלו מבוססת על העובדה שההיגיון הוא המפתח לכל ריפוי, ואם אדם יפתח את יכולות ההיגיון שלו ויתמקד בהם, הוא יוכל לעזור גם לאחרים להתמודד עם ההפרעות הנפשיות שלהם ולהגיע לאיזון נפשי אמיתי. איך לרפא ... אף יותר? האם באמת קיימת דרך פשוטה וישירה שיכולה להפוך כל אדם, יהיה מצבו הנפשי אשר יהיה, למי שחושב בהיגיון מלא וכמעט ללא הגבלה? לאורך הדרך, רבים שואלים אם קיימת שיטה שתיקח אדם המתמודד עם פרנויה, סכיזופרניה או כל הפרעה אחרת, ותהפוך אותו לאדם בעל היגיון ובעל יכולת חשיבה חדה. ההסבר מתחיל בקביעה שכל אדם חולה נפש לכאורה, שורש הבעיה שלו הוא חוסר היגיון כלשהו. כאשר אדם מדמיין שחוצנים רודפים אחריו, או מאמין שהוא עצמו יצור על - אנושי, או משוכנע במחשבות שרוב האנשים אינם מסוגלים להבין, הדבר נובע מליקוי באופן שבו הוא בוחן את המציאות ובהתאם, ליקוי בחיבור להיגיון. כדי לסייע לו, צריך קודם כל לחזק בתוכו את יכולת החשיבה ההגיונית. מדוע דווקא ההיגיון הוא התרופה האמיתית לכל הפרעה נפשית? ישנה שאלה מתבקשת: מדוע לא לנסות, במקום לדבר על היגיון, לדבר ישירות על השיגעון? למשל, אדם בטוח שרודפים אחריו חוצנים. מדוע לא להתווכח איתו על קיום החוצנים? הרי אפשר ... אותו על חוצנים או נגד חוצנים, מתעוררת התנגדות מיידית והוא לא מוכן להטמיע חשיבה הגיונית חדשה. לעומת זאת, דיבור בהיגיון על נושא נייטרלי, כמו איך להחליף מנורה, איך להכין חביתה, איך לסדר את החדר או כל תחום אחר, מכניס ... אותו, זה לא יועיל. לכן הפתרון הוא לבחור נושאים שבהם אין לו עמדה רגשית מוקצנת, וכך הוא יוכל להשתמש בהיגיון הכללי שלו. לדוגמה: לדבר איתו על כדורגל: מי ניצח במשחק האחרון, איך קבוצה מסוימת תוכל לשפר את ההגנה, איך ... יעיל. דרך ההסברים והדיונים הלוגיים, הוא לומד לשאול ולענות תשובות הגיוניות בלי להתייחס לחוצנים או לדמיונות אחרים. דרך הטמעת ההיגיון בתחומים הללו, המוח לומד לצקת עקרונות לוגיים גם בנושאים אחרים שבהם היה קודם חוסר היגיון. האם זה עובד בכל מאה אחוז מהמקרים? התשובה כאן מוצגת באופן חד משמעי: כן. נטען שזה עובד ב - ... החשיבה ההגיונית הזו, ההפרעה תיעלם. מדוע נטען שזה כך? לפי ההסבר, אדם המשוכנע במשהו מוזר, משונה, מופרך, בהכרח משתמש בהיגיון בעייתי. אם הוא ילמד בהדרגה ליישם חשיבה הגיונית מדויקת, הוא יגלה שאין היגיון באותה מחשבה מטרידה, והסימפטומים ייעלמו. ההפרעה קיימת מפני שהאדם לא מפעיל מספיק יכולות חשיבה מסודרות, אבל אם יפתח אותן, הטירוף פשוט יימוג. כיצד מהירות התהליך תלויה ברמת ההיגיון של האדם המסייע? ישנה דוגמה המשווה זאת לערבוב מים חמים ומים קרים: כאשר שמים בכוס כמות זהה של מים חמים וכמות ... המים החמים. ברגע שהם מדברים זה עם זה לאורך זמן, מתרחשת השפעה הדדית. האדם המשוגע יכול להתחמם (לפתח יותר היגיון), בעוד האדם החכם עשוי להתקרר (לאמץ חלק מן השיגעון). בעצם, אם האדם הנורמלי (זה שמסייע) אינו באמת חכם עד הסוף, יש סיכון שהוא יושפע מן המשוגע. למשל, אם האדם הנורמלי רמת ההיגיון שלו היא 40 מתוך 100, בעוד שהאדם המשוגע חזק מאוד בהפרעתו בעוצמה של 60, אז ייתכן שהאדם הנורמלי יספוג מן השיגעון יותר ממה שהמשוגע יספוג מן ההיגיון. זו הסיבה שרבים נרתעים מלשוחח באופן פתוח וארוך עם אנשים הסובלים ממחלות נפש, מפני שהם חוששים להיסחף אל אותו ... של המטופל, להבין את עולמו ולהוביל אותו החוצה אל עבר שפיות מלאה. אדם כזה, לפי ההסבר, הוא מישהו בעל היגיון של 100 מתוך 100. במצב כזה, לא משנה כמה המטופל נמצא בבלבול, המטפל לעולם לא יאבד את היכולת ההגיונית ... יהיה כמים הקרים, אבל המטפל החם בעוצמה של 100 גובר עליו. החשיבה מאחורי הטענה שכל משוגע למעשה כן חושב בהיגיון כלשהו יש הסבר נוסף: משוגע לא באמת פועל ללא כל היגיון, אלא הוא היגיון אחר לכאורה. לדוגמה, אדם הפרנואידי החושש מרדיפת חוצנים טוען: אולי כן יש חוצנים שאני לא רואה ... להכיל את שיגעון המטופל ישנה אמירה חריפה: מטפל, פסיכיאטר, פסיכולוג, או כל איש מקצוע שלא באמת מסוגל להבין את ההיגיון של המטופל, לעולם לא יצליח לרפא אותו באמת. ייתכן שהוא ייתן תרופות פסיכיאטריות, ייתן כלים התנהגותיים או תמיכה רגשית, אבל לא ... כדי להגיע לטיפול במאה אחוז הצלחה, נדרש אדם עם היגיון מושלם, או לפחות היגיון גבוה יותר מאשר עוצמת חוסר ההיגיון של המטופל. כיצד נמדדת חוכמה אמיתית? המבחן של לחלץ את ההפך נעשה מעבר לסיפור חסידי או רעיוני מתוך סיפורי מעשיות על ... מומחה להפרעת אישיות, מומחה לטיפול בהפרעת אישיות, איך לרפא מחלה נפשית? טיפול בחרדה, מחלות נפשיות גנטיקה, האם אני חכם? ההיגיון של השיגעון, השפעת המטופל על המטפל, גנטיקה נפשית, טיפול במחלות נפש מיניות, לחשוב כמו סכיזופרן, טיפול בפרנויה, מומחה להפרעה נפשית, טיפול ...

... ליטקוד כהכנה לראיון, איך להיות מתכנת מחשבים? איך לעבוד בפיתוח תוכנה? איך להתכונן לראיונות כתיבת קוד? איך לפתור חידת היגיון? חידות היגיון, איך לעבור ראיון עבודה טכני? והפעם נדבר על שאלת 135. LeetCode - Candy הבאה: There are n children standing ...

... ליטקוד כהכנה לראיון, איך להיות מתכנת מחשבים? איך לעבוד בפיתוח תוכנה? איך להתכונן לראיונות כתיבת קוד? איך לפתור חידת היגיון? חידות היגיון והפעם נדבר על שאלת 42. LeetCode - Trapping Rain Water הבאה: Given n non-negative integers representing an elevation map ... 0. או במילים אחרות, אנחנו יודעים בוודאות, שכל עמוד בודד בכל גובה, לא יאגור בתוכו מים. שזה גם נשמע הגיוני. כי כדי לאגור מים צריך 2 עמודים שיחזיקו ביניהם את המים. עכשיו כדי לנסות להבין את החוקיות של גובה ...

... ליטקוד כהכנה לראיון, איך להיות מתכנת מחשבים? איך לעבוד בפיתוח תוכנה? איך להתכונן לראיונות כתיבת קוד? איך לפתור חידת היגיון? חידות היגיון והפעם נדבר על שאלת 2612. LeetCode - Minimum Reverse Operations הבאה: You are given an integer n and an ...

איך לא להשתגע? איך לא לאבד שליטה? פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, לפעול בלי היגיון, אני מתחיל לאבד שליטה, פחד מאיבוד שליטה, איבוד שליטה עצמית, חרדה מפני איבוד שליטה, תחושת אובדן שליטה מה ההבדל ... להשתגע במובן הרחב, כלומר, החשש לאבד את השפיות לחלוטין, להגיע למצב שבו האדם אינו מודע למעשיו ופועל באופן לא הגיוני וללא שום שליטה. הסוג השני הוא פחד נקודתי וספציפי, שבו האדם חושש שיבצע פעולה לא הגיונית מאוד, פעולה שהוא עצמו תופס כפעולה משוגעת, אך מבלי לאבד את כל שפיותו. לדוגמה, אדם שחושש שיפגע בילדיו ללא ... ביצוע הפעולה, אך עצם החשש שיבצע את הפעולה המשוגעת מטריד אותו מאוד. איך להתמודד עם פחד לבצע פעולות לא הגיוניות? כאשר מתמודדים עם פחד מפני ביצוע פעולה לא הגיונית, אליעד כהן מסביר שצריך להתייחס לפחד מכמה זוויות אפשריות: ראשית, לבדוק את ההסתברות לכך שהפעולה באמת תתבצע. פעמים רבות, כשבודקים באופן הגיוני, ניתן להיווכח שמדובר באירוע שהסיכוי שיתרחש הוא נמוך מאוד. שנית, לבדוק מה יקרה אם הפעולה בכל זאת תתרחש. הכוונה ... מה ההשלכות. לעיתים קרובות ההשלכות לא יהיו חמורות כפי שהאדם חושש. שלישית, לחפש דרכים להקטין את ההסתברות שהאירוע הלא הגיוני יתרחש, על ידי הגברת מודעות ושליטה עצמית, והימנעות מפעולות אימפולסיביות או חסרות היגיון. איך ניתן להקטין את הסיכוי להשתגע ולבצע פעולות אימפולסיביות? אליעד כהן מדגיש שכדי להקטין את הסיכון להשתגע, האדם חייב לפתח את החשיבה ההגיונית שלו ולהגביר את המודעות שלו לפעולות שהוא מבצע. ככל שאדם יותר חכם ומחושב, כך פוחת הסיכוי שלו לבצע פעולות לא הגיוניות ואימפולסיביות. הוא מתאר שני סוגי גישות שאנשים נוקטים בהן ביחס לפעולותיהם: הגישה הראשונה: אדם עושה כל פעולה שעולה בראשו, אלא אם כן מוכיחים לו שהפעולה אינה טובה. גישה זו מגדילה את הסיכון לפעולות אימפולסיביות וחסרות היגיון. הגישה השנייה: האדם אינו מבצע שום פעולה, אלא אם כן הוא בטוח שהיא נחוצה, חיונית, ומועילה עבורו. גישה זו ... שליטה עצמית? אליעד מסביר שישנם הרגלים מסוימים, התנהגויות מסוימות, וגישות מסוימות, המגדילות את הסיכוי שהאדם יפעל בצורה אימפולסיבית ולא הגיונית: פעולות שמתבצעות מתוך הרגל בלבד, בלי בדיקה של הסיבה להן, מעלות את הסיכון לאיבוד שליטה עצמית. פעולות המבוצעות מתוך אמונה עיוורת או מתוך ציות לסביבה (ככה אמרו לי, ככה כולם עושים) הן חסרות היגיון ומסוכנות יותר, כי הן אינן מלוות בבדיקה הגיונית ובמחשבה מודעת. כל פעולה שנעשית רק מתוך דחף רגעי ללא בחינה עמוקה (כי בא לי), מגבירה את האפשרות לאבד ... להשתגע צריך לפתח מודעות לפעולות שהוא עושה, לבדוק באופן עקבי מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל, ולחזק את החשיבה ההגיונית והסיבתית שלו. הדרך לכך היא לא לבצע אף פעולה באופן אוטומטי, אלא רק לאחר שהובן מדוע היא חיונית. אמנם ... פעמים למה אני עושה את מה שאני עושה?, כך הוא מוריד משמעותית את הסיכוי לאיבוד שליטה ולביצוע פעולות לא הגיוניות או משוגעות. איך להתמודד עם פחדים לא הגיוניים? מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לבצע פעולה חריגה? איך לפתח שליטה עצמית ולמנוע אימפולסיביות? מהם ההרגלים שמגדילים ... שליטה או מודעות. לעומת זאת, יש מי שלא חושש מהתפרקות כללית, אך כן מפחד לבצע מעשים ספציפיים הנתפסים כלא הגיוניים או משוגעים. כלומר, הוא חושש שבעתיד תעלה בו דחף לבצע פעולה חריגה מאוד, כזו שבדרך כלל רק משוגעים עושים, ... כאן אינו בכך שהוא יהפוך למשוגע לחלוטין, אלא בכך שברגע מסוים תעלה בו מחשבה והוא יפעל לפיה באופן לא הגיוני. דוגמה נוספת היא אדם החושש שפתאום יוריד את בגדיו ויצעד עירום ברחוב. הוא לא מפחד מאובדן מוחלט של שפיותו, אלא שהוא ירגיש דחף פתאומי לבצע משהו לא הגיוני ויעשה זאת. התמודדות עם הפחד כאשר אדם מפחד מהאפשרות שיבצע פעולה חסרת היגיון, ניתן להתייחס לכך מכמה זוויות: לשאול: מה ההסתברות שזה יקרה? ולהבין שמדובר באירוע נדיר מאוד. לבדוק: מה יקרה אם ... ניתן להקטין את הסיכוי שזה יקרה - האם יש דרכים להגביר שליטה עצמית ולהפחית דחפים אימפולסיביים? הקשר בין רמת היגיון לשיגעון באופן כללי, אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע על ידי כך שיהפוך לחכם יותר. אדם שחושב ומתנהל בהיגיון, מקטין משמעותית את הסיכוי לפעול באימפולסיביות חסרת פשר. התנהגות והרגלים המשפיעים על הסיכוי להשתגע כאן עולה שאלת נטל ההוכחה: ... לבצע כל פעולה שעולה על דעתו עד שיוכיחו לו שהיא מזיקה, יש לו סיכוי גבוה יותר לבצע דברים חסרי היגיון - כלומר, להשתגע. לעומת זאת, אם אדם מתרגל לא לבצע שום פעולה עד שהוא בטוח שהיא הכרחית ומועילה, הסיכוי שלו לפעול באופן בלתי צפוי קטן משמעותית. איך להפחית את הסיכון להשתגע? כדי להקטין את הסיכוי לפעול ללא היגיון, כדאי להימנע מפעולות אוטומטיות או אימפולסיביות ללא בחינה מעמיקה של הסיבות והתועלת שבהן. כלומר: להפסיק לפעול מתוך הרגלים עיוורים ... שהוא עלול להשתגע, עליו לבדוק כיצד הוא מקבל החלטות ולוודא שהוא לא פועל מתוך דחפים בלתי מבוקרים. חיזוק החשיבה ההגיונית, הטלת ספק בפעולות אימפולסיביות, והימנעות מהרגלים חסרי היגיון - כל אלו יקטינו את הסיכון לפעול בטירוף רגעי ולבצע פעולות לא רצויות. איך להתמודד עם פחדים לא הגיוניים? מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לבצע פעולה חריגה? איך לפתח שליטה עצמית ולמנוע אימפולסיביות? מהם ההרגלים שמגדילים ... יעשה דברים שהם עצמם משוגעים הוא לא מפחד להשתגע ואז להיות משוגע הוא מפחד שפתאום הוא יעשה דברים לא הגיוניים. ש: אבל זה נחשב להשתגע. אליעד: לא יש בן אדם שאומר אני מפחד להשתגע במובן של אני מפחד שפתאום ... אליעד: לא אבל זה לא אני אשגע במובן של אני פתאום לא שולט בעצמי ואני פתאום עושה דברים בלי היגיון יש בן אדם שאומר אני מפחד להשתגע במובן של אני מפחד שפתאום אני לא אשלוט בעצמי ופתאום אני אעשה ... שפתאום הוא יעשה דבר שהוא משוגע לעשות אותו יש מלא דברים שבן אדם לא עושה אותם כי הם לא הגיוניים הוא מפחד שהוא יעשה אותם. מה אתה נגיד עושה לא הגיוני מה אתה לא עושה שהוא לא הגיוני? ש: מה אני לא עושה דברים? אליעד: כן נגיד אתה לא הולך יחף ברחוב הולך יחף ברחוב? ש: כן ... מה זה להשתגע להשתגע זה בעצם לעשות דבר שלא מביא לך תועלת מה זה משוגע מישהו שעושה פעולות לא הגיוניות מה הופך פעולה ללא הגיונית שהיא לא מביאה לך תועלת זאת אומרת אז למה עשית אותה כי רצית זאת אומרת שעשית כי רצית למרות ... באמת האמת בן אדם שעושה דברים בלי חוש בקרה ולמה אני עושה אני חייב לעשות לא צריך לעשות מה ההיגיון בזה מה יצא לי מזה זה טוב זה לא טוב מי אמר שזה טוב, אז מה אם בא לי ... לענייננו אנו אם בן אדם מפחד להשתגע שישאל את עצמו מה מאפיין משוגע משוגע מאפיין שהוא עושה דברים ללא היגיון אתה רוצה להקטין את הסיכוי שתשתגע תתחיל לפעול בהיגיון לא בא לך לפעול בהיגיון אתה כבר משוגע כרגע חכה שגם השיגעון הזה יעלה לך בעוד הרבה נזקים. הבנו את הסיפור?

מבוא ללימוד אימוני כושר - סוגים של מידע, תהליכי הסקת מסקנות, ידע מבוסס היגיון, ידע מבוסס ניסיון, ידע מבוסס מחקרים, טעויות של אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן, ההסמכה של אליעד כהן, כושר ... כך שבעולם קיימים סוגים רבים של מידע, אך אפשר לחלק את כל המידע לשני סוגים מרכזיים: מידע המבוסס על היגיון ומידע המבוסס על ניסיון. לצד שני אלו ישנו גם מידע המשלב ביניהם, כלומר, מידע המבוסס גם על ניסיון וגם על היגיון. לדוגמה, מידע לוגי טהור הוא כזה שניתן להסיק ממנו מסקנות באופן חד וברור על בסיס היגיון בלבד. לדוגמה, אם אומרים בחדר יש שולחן, ניתן להסיק לוגית שלא ייתכן מצב שבו באותו מקום ובאותו הזמן גם ... שולחן, כי יש ואין הם שני הפכים מוחלטים. לעומת זאת, מידע המבוסס על ניסיון הוא מידע שאינו נובע בהכרח מהיגיון, אלא מהתנסות אקראית או מהסכמה כללית של בני האדם. למשל, העובדה שבאנגלית לחתול קוראים cat היא מידע מבוסס ניסיון, שכן אין שום סיבה לוגית שכך יקראו לחתול. השם הוא אקראי לחלוטין ונובע מהסכמה חברתית, לא מהיגיון. הסוג השלישי הוא מידע שמשלב ניסיון עם היגיון. לדוגמה, אם אנחנו יודעים שבאנגלית לחתול קוראים cat, וגם יודעים שעל מנת ליצור צורת ריבוי באנגלית מוסיפים s למילה, אנחנו יכולים להסיק בהיגיון שהרבים של חתול יהיה cats. המסקנה הזו מבוססת על מידע אקראי (cat) והיגיון לוגי של חוקי שפה (הוספת s). מה היו טעויותיהם של גדולי הפילוסופים? אליעד כהן נותן דוגמאות לגדולי הפילוסופים מן העבר, כמו אריסטו, אשר מצד אחד עסקו בהיגיון ובפילוסופיה טהורים, אך מצד שני נשענו על מידע שהיה מבוסס על ניסיון, שהתברר לימים כלא נכון. לדוגמה, בעבר חשבו ... מצטבר. גם הרמבם הוזכר כדוגמה לאדם שחילק את חכמתו לשני סוגים של מידע: מצד אחד כתב ספרים המבוססים על היגיון טהור, כמו מורה נבוכים, ומצד שני אימץ ידע מדעי שהיה נפוץ בתקופתו אך התברר מאוחר יותר כלא נכון. האם ... ניסיוני? אליעד טוען שכל התחומים הקשורים לנפש ולפילוסופיה של האדם, שבהם הוא עצמו מתעסק רבות, הם תחומים המבוססים על היגיון טהור ולא על ניסיון או על מחקרים מדעיים. זה לא אומר שאין מחקרים או ניסיון שתומכים בדברים אלו, אלא ... כלומר, כאשר הוא מסביר דבר מה על תחומי הנפש, הוא לא מתבסס על ניסוי או על מחקרים אלא על היגיון בלבד. איך להתייחס למידע הקשור לכושר ופיתוח גוף? בתחום הכושר, התזונה ופיתוח הגוף, אומר אליעד, המידע מבוסס בעיקר על ניסיון וגם על היגיון, כלומר, על שילוב של השניים. למשל, העובדה ששרירי הרגליים אחראים לקפיצה אינה לוגית לחלוטין אלא מבוססת ניסיון. הרי אפשר ... שאולי צריך לנשום אחרת כדי לקפוץ או לעשות פעולה טלפתית. ההבנה ששרירי הרגליים אחראים לקפיצה הגיעה מניסיון, ולאחר מכן ההיגיון מופעל על ניסיון זה. אליעד מזהיר כי מידע בתחום זה יכול להשתנות או להתגלות כשגוי משלוש סיבות מרכזיות: יתכן ... חדש בעתיד שישנה את ההבנה הנוכחית. ייתכן שכבר כיום ישנו מידע מדעי מעודכן יותר שאינו ידוע עדיין לכולם. ייתכן שההיגיון עצמו המופעל על הניסיון אינו מדויק. מה המלצתו של אליעד לגבי מידע? אליעד כהן ממליץ לכל אדם לבדוק באופן ... בין ידע לוגי לידע ניסיוני? האם מידע בכושר יכול להיות שגוי? איך לבחון מידע באופן ביקורתי? ידע שמבוסס על היגיון, ידע שמבוסס על ניסיון, ידע שמבוסס על ניסיון והיגיון, מידע אקראי, מידע סיבתי, מילים בעברית / מילים באנגלית, חוכמת אריסטו, לוגיקה ותהליכים לוגיים, ארבעת היסודות, ידע כללי, חוכמת הרמבם, מילות ההיגיון, מורה נבוכים, טעויות של רבי נחמן מברסלב, טעויות של אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן, קושיות על הצדיק, מחלוקת על הצדיק, להפוך אפשרי למחויב, טעויות של חכם אמיתי, מחקרים מדעיים, ניסיון מדעי, ניתוח הגיוני, תזונה, כושר, בריאות, פיתוח גוף, חוקי הטבע, חוקי הפיזיקה, איך עובד גוף האדם? 3 סיבות שמידע יכול להיות שגוי, ...