... מניחה קיום של תכנון כלשהו בעולם, כלומר, שיש תבונה או ישות כלשהי בעלת רצון, והיא שמניעה את הדברים. מהו
הרצון הראשון, והאם הוא נבחר? אליעד ממשיך לעומק השאלה ומציע לבחון את הישות או התבונה הראשונה שמניעה את העולם. הוא שואל האם לתבונה זו יש רצון כלשהו, ... גורם לאדם אחר לרצות לעשות משהו, אותו גורם הוא שבחר ולא האדם עצמו. השאלה המרכזית של אליעד היא מה יצר את
הרצון הראשון? מה קדם לו? האם
הרצון הראשון הוא תוצאה של בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום, ... ועשייה כפעולות נפרדות בזמן. במקום זה, בשורש הדברים, הרצון והעשייה הם דבר אחד, מתרחש בו - זמנית. מדוע
הרצון הראשון לא יכול להיווצר מסיבה? כאשר דנים בשאלת
הרצון הראשון, נשאלת השאלה האם הוא נוצר מסיבה כלשהי או שמא הוא נוצר באופן אקראי לגמרי. אם
הרצון הראשון נוצר מסיבה, מיד נשאל מה הסיבה שהובילה לסיבה הזו וכך הלאה עד אינסוף, מה ששוב שולל את רעיון הבחירה החופשית. לעומת זאת, אם
הרצון הראשון נוצר ללא סיבה, המשמעות היא שהוא אקראי, וגם כאן אין בחירה חופשית, כי לא הייתה סיבה שתיצור בחירה כלשהי. אליעד מבהיר שהשאלה אם
הרצון הראשון נוצר מסיבה או ללא סיבה היא בעצם שאלה טיפשית. מדוע? כי הוא מציע רעיון לפיו
הרצון הראשון יכול היה להיווצר מעצמו, על ידי אותו כלום או העדר רצון, שאותו הוא מתאר כישות בלתי מוגדרת, חסרת סיבה. במצב כזה, אם אותו כלום יצר את ... מבינים כיצד בדיוק הוא עשה את זה, עדיין הוא זה שעשה, ולכן לא ניתן לומר שאין בחירה. מצד שני, אם מקבלים
שהרצון הראשון נוצר ללא סיבה, אז שוב, זהו מצב של חוסר בחירה, כיוון שלא היה דבר שהניע את הרצון הזה להיווצר. אליעד טוען כי שתי נקודות המבט הללו משנות ... מובן, אם כן, כי עצם קיום השאלה כבר מניח את קיומה של איזו בחירה, כיוון שבחירה תמיד מתחילה מרצון. מהו
הרצון הראשון, ומה יוצר אותו? בהמשך, עובר אליעד לשאול על
הרצון הראשון. כאשר אנו שואלים מה קדם לרצון הראשון, האם יש משהו שבחר אותו, הדיון מתפצל לכמה כיוונים. אם אנחנו מניחים קיום של תבונה ראשונה שמניעה את ... מי שבאמת בוחר אינו מי שעושה, אלא מי שיוצר את הרצון. כלומר, אם יש רצון, מישהו בחר את הרצון. בהנחה
שהרצון הראשון הוא בלתי מוסבר לחלוטין, האם ניתן להניח שיצרנו אותו מתוך רצון, או שמא הוא נוצר במקרה? האם
הרצון הראשון נוצר מתוך סיבה? ההמשך מחדד את השאלה האם
הרצון הראשון נוצר עם סיבה או בלעדיה. אם יש לו סיבה, אז כל מה שמוביל אותו עדיין מצביע על סיבה, ובכך למעשה נשללת הבחירה החופשית. מאידך, אם הרצון נוצר ... סיבה, הרי שמדובר במשהו אקראי, שלא נבחר מתוך בחירה. אליעד טוען שזו שאלה טיפשית. מה הכוונה? אפשר להניח כי
הרצון הראשון נוצר מעצמו, כלומר, משהו כלשהו, בין אם נקרא לו כלום או העדר רצון, עשה את הבחירה הזאת. השאלה אם
הרצון הראשון נוצר מתוך סיבה או ללא סיבה היא בעצם לא נכונה, כיוון שמישהו או משהו יצר אותו.
הרצון הראשון - האם הוא מחייב? כאשר שואלים האם
הרצון הראשון נוצר מתוך בחירה, התשובה היא למעשה מורכבת: מצד אחד, אם משהו עשה את הבחירה הזו, אז גם אם לא נבין איך נוצר הרצון, עדיין יש כאן הבחירה של ... זה מי שיוצר את הרצון שיוצר את העשייה אם מישהו יוצר את הרצון הוא זה שבוחר את העשייה. ומה בעצם יוצר את
הרצון הראשון, ומה בעצם קדם לרצון הראשון? והשאלה היא האם מישהו בחר את הרצון של עצמו, ומדובר ביחס לכוח הראשון ביחס לישות הראשונה. ויש לציין שמצד ... הזמן. ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, אין זמנים בכלל באחדות, בשורש. ובעצם זה אומר
שהרצון הראשון לא רצה, כי אם רצה ועשה הם בו זמנית, אז זה או רק רצה או רק רצה, ויש להעמיק ולהבין שבשורש אין רוצה, יש עשייה ללא רצון כך שלא שייך להגיד ... בשורש של כל הדברים. והמיקוד כעת הוא ברצון, כי בשלב מסוים יש רצון, והעשייה נעשית בגלל הרצון ונבדוק מהו
הרצון הראשון, ומה יצר אותו? וישנה שאלה האם הרצון הזה הוא מחייב, האם משהו הכריח אותו להיווצר? כי אם כן,
הרצון הראשון הוא גם כן ללא בחירה, ואם שום דבר לא הכריח אותו לרצות להיבחר אז ממילא הוא אקראי לגמרי, ואז אין לו שום סיבה ואם אין לו שום סיבה, אז גם ... ובדיוק כשם שעשה, הוא יכל גם לא לעשות, וזה אומר שהוא בחר. זאת אומרת שגם אם אנחנו לא מבינים, איך התהווה
הרצון הראשון, עדיין אנחנו מבינים שמשהו מהווה את הרצון הזה, עדיין משהו מהווה את הסיבה שיש רצון, יש בחירה שנתהוותה על ידי משהו. ומצד שני מאחר שהדבר הזה הוא ללא סיבה וללא רצון, ממילא זה אור שאין פה בחירה. ואני יחדד את זה עוד פעם,
הרצון הראשון, והסיבה הראשונה, הם נוצרו ללא סיבה. כי אם יש סיבה, תמיד נשאל מה הסיבה, ואם יש רצון, תמיד נשאל מה הרצון של הרצון
ומה הרצון הראשון. כלומר,
הרצון הראשון, מה שקדם לו הוא העדר רצון, והסיבה הראשונה מה שקדם לה, הוא העדר סיבה. וכאן יש לנו שתי נקודות מבט: אפשרות אחת זה לומר: שאי אפשר להגיד ...