איך לדעת מה הייעוד שלי בחיים?

הרבה אנשים שואלים את עצמם שאלות עמוקות לגבי הייעוד בחיים, כמו: "מה הייעוד שלי בחיים?", "מי האחד או האחת בשבילי?", "מה המקצוע שהכי מתאים לי?", "מה תכלית חיי?" ועוד. אליעד כהן מסביר שהסיבה הרגשית האמיתית שגורמת לאדם לשאול שאלות כאלה היא תחושת חיסרון תמידית שקיימת באדם. לדעת אליעד, השאלות הללו עולות בעיקר כשאדם מרגיש שחסר לו משהו במציאות, והוא מנסה למלא את החיסרון הזה דרך "מציאת הייעוד" או "מציאת האחת".

מהו החיסרון שגורם לחיפוש הייעוד?

אליעד כהן נותן דוגמה של ילד קטן שמתחיל לשאול את עצמו מה הייעוד שלו בחיים. הסיבה שילד שואל את השאלה הזו היא שהוא מתחיל להבחין שיש מציאות כלשהי שלא מספקת אותו, והוא מאמין שאם הוא ימצא את "הייעוד שלו", המציאות הזו תתמלא ותהיה שלמה עבורו.

אנשים מאמינים שאם ימצאו את המקצוע הנכון, הזוגיות הנכונה או הייעוד הרוחני המדויק, החיים שלהם יהיו מושלמים והחיסרון שהם מרגישים ייעלם. אליעד מדגיש שזה אף פעם לא קורה בפועל, כי במציאות תמיד יישאר חיסרון, לא משנה איזה תפקיד או מצב חיים אדם ימצא לעצמו.

למה תמיד יישאר חיסרון?

הסיבה שתמיד נשאר חיסרון היא שהמציאות בנויה על פער מתמיד בין הרצוי למצוי. אליעד מדגים זאת דרך דוגמה של רעב: אם אדם רעב ואוכל משהו, הוא כבר לא רעב, אבל מהר מאוד מתעורר אצלו רצון חדש. בכל פעם שאדם ממלא רצון אחד, הוא בהכרח מייצר פער ורצון חדש. בלי הפער הזה האדם לא היה יכול להרגיש את עצמו קיים כלל.

לדוגמה, אדם חושב שהוא יהיה מאושר אם הוא יהיה טבח. הוא משיג את המקצוע שרצה, ועדיין מרגיש לא מאושר לגמרי, כי עכשיו חסרה לו זוגיות. אם תהיה לו גם זוגיות מושלמת, אז יחסר לו משהו אחר, וכך הלאה. לפי אליעד כהן, המוח האנושי לא יכול בכלל לדמיין מצב שבו לא יהיה חסר שום דבר. אפילו אם אדם יקבל כל מה שהוא רוצה במאה אחוז, עדיין יופיע רצון חדש או אי שקט פנימי כלשהו.

מה זה ייעוד באופן יחסי ומוחלט?

אליעד כהן מסביר שיש הבדל בין "ייעוד יחסי" ל"ייעוד מוחלט". ייעוד יחסי הוא כל דבר שעונה על צורך רגעי: אם אתה רעב, הייעוד שלך באותו רגע הוא לאכול. אם אתה צמא, הייעוד שלך הוא לשתות. זהו ייעוד זמני בלבד, משתנה כל הזמן.

לעומת זאת, ייעוד מוחלט הוא דבר שלא משתנה אף פעם, משהו שאמור לספק שלמות מוחלטת וקבועה. אליעד טוען שאין ייעוד מוחלט בעולם, כי שום אדם לא מסוגל אפילו לדמיין דבר כזה.

מה הקשר בין הייעוד האישי לייעוד העולם?

כדי להבין באמת מה הייעוד של אדם, אליעד מסביר שאדם חייב להבין תחילה את הייעוד של כל העולם. הוא נותן דוגמה של עובד במפעל, שהייעוד שלו נובע מהייעוד של המפעל כולו. אם לא מבינים למה העולם קיים ומה תכלית המציאות כולה, אי אפשר להבין מה הייעוד של האדם הפרטי. האדם הוא כמו חלק קטן במערכת ענקית, ולכן הייעוד האישי שלו תמיד נגזר מהייעוד של המערכת כולה.

אם לעולם כולו אין ייעוד ברור, אז גם לאדם הפרטי לא יכול להיות ייעוד מוחלט ואמיתי. בלי לדעת למה הכל קיים, כל ייעוד שתמצא לעצמך יהיה זמני בלבד ולא יספק שלמות אמיתית.

האם באמת כולם חווים את אותו אושר או סבל?

אליעד מדגיש שכל האנשים, בממוצע, חווים את אותה כמות של אושר...