רצון פנימי, רצון חיצוני, מה באמת אתה רוצה, לרצות באמת, למה אתה רוצה, לרצות כלום, הרצון הראשון, לא רוצה שום דבר
למה אנחנו באמת רוצים את מה שאנחנו רוצים?
השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא מה עומד מאחורי הרצון שלנו. לטענתו, כאשר אדם אומר שהוא רוצה משהו, הוא בדרך כלל לא באמת רוצה את הדבר עצמו, אלא את התחושה או התוצאה שהדבר יביא לו. אליעד מסביר, שאם יש לאדם סיבה לכך שהוא רוצה משהו, פירושו של דבר שהוא לא באמת רוצה אותו אלא רק משתמש בו כדי להשיג משהו אחר. כלומר, הרצון הוא לעולם לא נקי לחלוטין אלא תמיד משרת רצון פנימי עמוק יותר.
לדוגמה, אם אדם אומר שהוא רוצה לנסוע לחופשה בתאילנד, לכאורה נראה שזה הרצון שלו, אך אליעד מסביר שלא באמת הנסיעה היא הרצון האמיתי. הוא רוצה את מה שהנסיעה מעניקה לו - תחושה של רוגע, שלווה, הנאה, או בריחה מהשגרה. לכן, אם תהיה בעיה ולא יוכל לנסוע לתאילנד, הוא יוכל למצוא דרך אחרת לקבל את אותן תחושות. הידיעה הזו משחררת אותו מהתלות בדבר החיצוני.
מה קורה כששואלים "למה" עד הסוף?
אליעד טוען שכדי להבין את הרצון האמיתי, צריך תמיד לשאול "למה?" לגבי כל רצון שעולה. אם מישהו אומר "אני רוצה לנסוע לחופש", עליו לשאול: "למה אני רוצה חופש?" - ואז, "למה אני רוצה ליהנות?", "למה חשוב לי ליהנות?" וכן הלאה, עד לנקודה שבה כבר לא תהיה תשובה. בנקודה זו האדם יגלה שהוא כבר לא יודע מדוע הוא באמת רוצה את מה שהוא רוצה. כך הוא מגיע להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל מה שמניע אותו.
האם קיימת אפשרות לרצות משהו בלי שום סיבה?
אליעד מדגיש את הרעיון שכדי לרצות משהו באמת, הרצון צריך להיות ללא סיבה. רצון טהור או "הרצון הראשון" הוא מצב שבו האדם רוצה משהו ללא כל הסבר או סיבה נוספת. הוא פשוט רוצה כי הוא רוצה. לפי אליעד, אם לאדם יש סיבה או הסבר ללמה הוא רוצה משהו, הוא לא באמת רוצה את הדבר עצמו, אלא משהו פנימי יותר שמסתתר מאחורי הרצון הזה.
לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "למה אני אוכל?", והתשובה היא "כי אני רעב", הוא עדיין לא הגיע לרצון הראשוני. עליו להמשיך ולשאול למה חשוב לו לא להיות רעב, עד שהוא מגיע למצב שבו אין לו תשובה ברורה או סיבה. בנקודה זו הרצון הופך להיות פחות מוחשי ויותר עמוק, עד שאולי יגלה שלא רוצה שום דבר ספציפי באמת.
איך משתחררים מהאחיזה של הרצון החיצוני?
לפי אליעד, עצם ההבנה שהאדם לא באמת רוצה את הדבר החיצוני, אלא את מה שהוא מקבל דרכו, משחררת אותו מהתלות. כך, האדם לא נפגע או מתאכזב באותה עוצמה אם לא הצליח להשיג את מה שחשב שהוא רוצה. לדוגמה, אם אדם רוצה לנסוע לחו"ל ולא מצליח, הוא יכול להבין שהוא בכלל לא רצה את הנסיעה אלא את מה שהיא מביאה איתה - רוגע או כיף, ולכן ימצא דרך אחרת לספק את הרצון הזה. בצורה זו, האדם הופך חופשי יותר מבחינה רגשית ונפשית, מכיוון שהוא תמיד מתמקד ברצון העמוק יותר.
האם ההבנה שהכל לא משנה מביאה לאדישות?
אליעד מדגיש שהמטרה אינה להגיע לאדישות או לא לעשות כלום, אלא להבין שבסופו של דבר כל דבר שאנחנו רוצים משרת רצון עמוק יותר. ככל שאדם מבין זאת יותר לעומק, הוא מגיע למקום שבו הוא לא תלוי בשום דבר חיצוני, וכך הוא הופך לשקט...
השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא מה עומד מאחורי הרצון שלנו. לטענתו, כאשר אדם אומר שהוא רוצה משהו, הוא בדרך כלל לא באמת רוצה את הדבר עצמו, אלא את התחושה או התוצאה שהדבר יביא לו. אליעד מסביר, שאם יש לאדם סיבה לכך שהוא רוצה משהו, פירושו של דבר שהוא לא באמת רוצה אותו אלא רק משתמש בו כדי להשיג משהו אחר. כלומר, הרצון הוא לעולם לא נקי לחלוטין אלא תמיד משרת רצון פנימי עמוק יותר.
לדוגמה, אם אדם אומר שהוא רוצה לנסוע לחופשה בתאילנד, לכאורה נראה שזה הרצון שלו, אך אליעד מסביר שלא באמת הנסיעה היא הרצון האמיתי. הוא רוצה את מה שהנסיעה מעניקה לו - תחושה של רוגע, שלווה, הנאה, או בריחה מהשגרה. לכן, אם תהיה בעיה ולא יוכל לנסוע לתאילנד, הוא יוכל למצוא דרך אחרת לקבל את אותן תחושות. הידיעה הזו משחררת אותו מהתלות בדבר החיצוני.
מה קורה כששואלים "למה" עד הסוף?
אליעד טוען שכדי להבין את הרצון האמיתי, צריך תמיד לשאול "למה?" לגבי כל רצון שעולה. אם מישהו אומר "אני רוצה לנסוע לחופש", עליו לשאול: "למה אני רוצה חופש?" - ואז, "למה אני רוצה ליהנות?", "למה חשוב לי ליהנות?" וכן הלאה, עד לנקודה שבה כבר לא תהיה תשובה. בנקודה זו האדם יגלה שהוא כבר לא יודע מדוע הוא באמת רוצה את מה שהוא רוצה. כך הוא מגיע להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל מה שמניע אותו.
האם קיימת אפשרות לרצות משהו בלי שום סיבה?
אליעד מדגיש את הרעיון שכדי לרצות משהו באמת, הרצון צריך להיות ללא סיבה. רצון טהור או "הרצון הראשון" הוא מצב שבו האדם רוצה משהו ללא כל הסבר או סיבה נוספת. הוא פשוט רוצה כי הוא רוצה. לפי אליעד, אם לאדם יש סיבה או הסבר ללמה הוא רוצה משהו, הוא לא באמת רוצה את הדבר עצמו, אלא משהו פנימי יותר שמסתתר מאחורי הרצון הזה.
לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "למה אני אוכל?", והתשובה היא "כי אני רעב", הוא עדיין לא הגיע לרצון הראשוני. עליו להמשיך ולשאול למה חשוב לו לא להיות רעב, עד שהוא מגיע למצב שבו אין לו תשובה ברורה או סיבה. בנקודה זו הרצון הופך להיות פחות מוחשי ויותר עמוק, עד שאולי יגלה שלא רוצה שום דבר ספציפי באמת.
איך משתחררים מהאחיזה של הרצון החיצוני?
לפי אליעד, עצם ההבנה שהאדם לא באמת רוצה את הדבר החיצוני, אלא את מה שהוא מקבל דרכו, משחררת אותו מהתלות. כך, האדם לא נפגע או מתאכזב באותה עוצמה אם לא הצליח להשיג את מה שחשב שהוא רוצה. לדוגמה, אם אדם רוצה לנסוע לחו"ל ולא מצליח, הוא יכול להבין שהוא בכלל לא רצה את הנסיעה אלא את מה שהיא מביאה איתה - רוגע או כיף, ולכן ימצא דרך אחרת לספק את הרצון הזה. בצורה זו, האדם הופך חופשי יותר מבחינה רגשית ונפשית, מכיוון שהוא תמיד מתמקד ברצון העמוק יותר.
האם ההבנה שהכל לא משנה מביאה לאדישות?
אליעד מדגיש שהמטרה אינה להגיע לאדישות או לא לעשות כלום, אלא להבין שבסופו של דבר כל דבר שאנחנו רוצים משרת רצון עמוק יותר. ככל שאדם מבין זאת יותר לעומק, הוא מגיע למקום שבו הוא לא תלוי בשום דבר חיצוני, וכך הוא הופך לשקט...
- מה באמת אני רוצה?
- רצון פנימי מול רצון חיצוני
- איך לדעת מה אני באמת רוצה?
- למה אני לא רוצה כלום?
- מה זה הרצון הראשון?
- איך להשתחרר מרצונות?
- למה חשוב לשאול למה?
050-3331-331