21:39הוכחות, טאוטולוגיה, חוקי הלוגיקה, איך מוכחים הוכחות? מהי הוכחה מוחלטת? מהי הוכחה אפשרית? מחויב המציאות, אמת מוחלטת, אמת אבסולוטית, טיעון טאוטולוגי, כשל לוגי, טיעון לוגי
מהם סוגי ההוכחות השונות ואיך ניתן להוכיח טיעונים באופן מוחלט?
בהרצאה זו, אליעד כהן דן בסוגי ההוכחות השונות, ובייחוד בהבדל בין הוכחה מוחלטת להוכחה אפשרית. במהלך ההרצאה, הוא מציג רעיונות מעמיקים על כיצד ניתן להוכיח טיעונים על פי לוגיקה וחשיבה רציונלית.
כדי להבין את הרעיון המרכזי, אליעד מציין שההוכחה המוחלטת היא הוכחה שמבוססת על עקרונות מחויבים מבחינה לוגית, כלומר, אין ספק שהיא נכונה בכל מקרה. מצד שני, הוכחה אפשרית היא כזו שהשכל שלנו מסוגל להבין, אך לא בהכרח שהיא נכונה בכל מציאות או מצב.
אליעד מסביר את ההבדלים בין סוגי ההוכחות באמצעות דוגמאות:
- הוא מציין שכשאתה שואל אם משהו הוא "אחד", אתה בעצם שואל אם ישנו מושג כזה "אחד" שמחויב בכל מצב. לדוגמה, אם נשאל אם שני דברים שונים יכולים להיות "אחד", אליעד מבהיר כי ניתן להוכיח באופן מוחלט רק אם כל המהויות תואמות באופן מלא.
- הוא מבדל בין הוכחות שיכולות להיות נכונות לפי השכל לבין הוכחות מחויבות, ומסביר שאין דרך להוכיח משהו ששייך לתחום השכל בלבד אם לא נשקול את כל ההגדרות הבסיסיות שמרכיבות את הטיעון.
מהם מושגי הלוגיקה וחשיבותם בהבנת ההוכחות?
אליעד מציין את משמעותם של מושגים בסיסיים בלוגיקה ובפיזיקה, כגון המושגים "מהות", "אחדות", "ריבוי", ו"הגדרה". הוא טוען שכל שאלה שמנוסחת בצורה לא ברורה, לא תוכל לקבל תשובה נכונה בלי להבין את המושגים הבסיסיים שמרכיבים אותה.
הוא נותן את הדוגמה של השאלה "האם מדובר באחדות?" ומסביר שבכדי להבין את התשובה, צריך לדעת מה זה "אחדות" ומה זה "מהות", ואם יש התאמה בין ההגדרות של המונחים הללו. הוא מדגיש כי אם כל הגדרה לא תואמת את ההגדרה של המונח השני, אז לא ניתן להוכיח את הטיעון באופן מוחלט.
מהו ההבדל בין הוכחה מוחלטת להוכחה אפשרית?
בהמשך, אליעד עובר להבחנה בין הוכחות מוחלטות להוכחות אפשריות:
- הוכחה מוחלטת היא כזו שאין בה ספקות - כל דבר צריך להתאים לכל הגדרה. כאשר מדובר בהוכחה מוחלטת, זהו דבר שהוא מחויב לוגית.
- הוכחה אפשרית, לעומת זאת, היא הוכחה שניתנת להשגה לפי השכל, אך אין בה בהכרח שום מסקנה מוחלטת. כלומר, ייתכן שהתשובה שהשכל מציע היא נכונה לפי נתוני השאלה, אך לא בהכרח היא נכונה באופן מוחלט.
מהן טעויות נפוצות בהבנת הוכחות לוגיות?
אליעד מדגיש טעויות נפוצות בהבנת ההוכחות. אחת מהן היא הנטייה לחשוב שהוכחה של טיעון אפשרי היא הוכחה מוחלטת. הוא מסביר שכל טיעון לוגי דורש הבחנה ברורה בין הוכחה מוחלטת (שבה אין מקום לספק) לבין הוכחה אפשרית (שבה השכל רק משער את האפשרויות). כל שינוי בהגדרה, אפילו קטן, עשוי לשנות את כל התוצאה של ההוכחה.
מהו תהליך ההבנה של הוכחה מוחלטת בעיני השכל?
לסיום, אליעד מסביר כיצד השכל יכול להגיע להבנה של הוכחה מוחלטת. הוא מציין שברגע שמבינים את המושגים בצורה מוחלטת, השכל כבר לא יכול לחשוב עליהם אחרת. במילים אחרות, השכל מבצע את ההבנה המוחלטת של המושגים, ומפסיק לחשוב עליהם בתור משהו שניתן להתווכח עליו.
לדוגמה, אם נשאל אם יש רק "אחד" ואין יותר, עלינו להבין שכל מהות מהווה את הדבר הזה שנקרא "אחד", ולפיכך השכל לא יוכל לדמיין מציאות שבה לא מדובר ב"אחד".
בהרצאה זו, אליעד כהן דן בסוגי ההוכחות השונות, ובייחוד בהבדל בין הוכחה מוחלטת להוכחה אפשרית. במהלך ההרצאה, הוא מציג רעיונות מעמיקים על כיצד ניתן להוכיח טיעונים על פי לוגיקה וחשיבה רציונלית.
כדי להבין את הרעיון המרכזי, אליעד מציין שההוכחה המוחלטת היא הוכחה שמבוססת על עקרונות מחויבים מבחינה לוגית, כלומר, אין ספק שהיא נכונה בכל מקרה. מצד שני, הוכחה אפשרית היא כזו שהשכל שלנו מסוגל להבין, אך לא בהכרח שהיא נכונה בכל מציאות או מצב.
אליעד מסביר את ההבדלים בין סוגי ההוכחות באמצעות דוגמאות:
- הוא מציין שכשאתה שואל אם משהו הוא "אחד", אתה בעצם שואל אם ישנו מושג כזה "אחד" שמחויב בכל מצב. לדוגמה, אם נשאל אם שני דברים שונים יכולים להיות "אחד", אליעד מבהיר כי ניתן להוכיח באופן מוחלט רק אם כל המהויות תואמות באופן מלא.
- הוא מבדל בין הוכחות שיכולות להיות נכונות לפי השכל לבין הוכחות מחויבות, ומסביר שאין דרך להוכיח משהו ששייך לתחום השכל בלבד אם לא נשקול את כל ההגדרות הבסיסיות שמרכיבות את הטיעון.
מהם מושגי הלוגיקה וחשיבותם בהבנת ההוכחות?
אליעד מציין את משמעותם של מושגים בסיסיים בלוגיקה ובפיזיקה, כגון המושגים "מהות", "אחדות", "ריבוי", ו"הגדרה". הוא טוען שכל שאלה שמנוסחת בצורה לא ברורה, לא תוכל לקבל תשובה נכונה בלי להבין את המושגים הבסיסיים שמרכיבים אותה.
הוא נותן את הדוגמה של השאלה "האם מדובר באחדות?" ומסביר שבכדי להבין את התשובה, צריך לדעת מה זה "אחדות" ומה זה "מהות", ואם יש התאמה בין ההגדרות של המונחים הללו. הוא מדגיש כי אם כל הגדרה לא תואמת את ההגדרה של המונח השני, אז לא ניתן להוכיח את הטיעון באופן מוחלט.
מהו ההבדל בין הוכחה מוחלטת להוכחה אפשרית?
בהמשך, אליעד עובר להבחנה בין הוכחות מוחלטות להוכחות אפשריות:
- הוכחה מוחלטת היא כזו שאין בה ספקות - כל דבר צריך להתאים לכל הגדרה. כאשר מדובר בהוכחה מוחלטת, זהו דבר שהוא מחויב לוגית.
- הוכחה אפשרית, לעומת זאת, היא הוכחה שניתנת להשגה לפי השכל, אך אין בה בהכרח שום מסקנה מוחלטת. כלומר, ייתכן שהתשובה שהשכל מציע היא נכונה לפי נתוני השאלה, אך לא בהכרח היא נכונה באופן מוחלט.
מהן טעויות נפוצות בהבנת הוכחות לוגיות?
אליעד מדגיש טעויות נפוצות בהבנת ההוכחות. אחת מהן היא הנטייה לחשוב שהוכחה של טיעון אפשרי היא הוכחה מוחלטת. הוא מסביר שכל טיעון לוגי דורש הבחנה ברורה בין הוכחה מוחלטת (שבה אין מקום לספק) לבין הוכחה אפשרית (שבה השכל רק משער את האפשרויות). כל שינוי בהגדרה, אפילו קטן, עשוי לשנות את כל התוצאה של ההוכחה.
מהו תהליך ההבנה של הוכחה מוחלטת בעיני השכל?
לסיום, אליעד מסביר כיצד השכל יכול להגיע להבנה של הוכחה מוחלטת. הוא מציין שברגע שמבינים את המושגים בצורה מוחלטת, השכל כבר לא יכול לחשוב עליהם אחרת. במילים אחרות, השכל מבצע את ההבנה המוחלטת של המושגים, ומפסיק לחשוב עליהם בתור משהו שניתן להתווכח עליו.
לדוגמה, אם נשאל אם יש רק "אחד" ואין יותר, עלינו להבין שכל מהות מהווה את הדבר הזה שנקרא "אחד", ולפיכך השכל לא יוכל לדמיין מציאות שבה לא מדובר ב"אחד".
- הוכחה מוחלטת
- הוכחה אפשרית
- טעויות בהבנת הוכחות
- לוגיקה וחשיבה רציונלית
- מהות ואחדות
- מהי הוכחה לוגית?
- ההבדל בין הוכחות